שותפויות אדמונד דה רוטשילד

שותפויות אדמונד דה רוטשילד
פעילות	ארגון ללא מטרת רווח (ע״ר) הפועל במטרה לצמצם פערים ולהגביר שותפות בין קבוצות חברתיות שונות בישראל
התאגדות	עמותה
תחום	חינוך, מנהיגות משתפת
מדינה	ישראל
מקום פעילות	ישראל
מייסדים	קרן אדמונד דה רוטשילד
יושב ראש	ברק דרור ונדרמן
מנכ"ל	ענת נחמיה לביא
תקופת הפעילות	2016–הווה (כ־8 שנים)
	אתר הארגון

שותפויות אדמונד דה רוטשילד הוא ארגון ללא מטרת רווח (ע"ר) המפעיל תוכניות מנהיגות, במטרה לצמצם פערים ולהגביר שותפות בין קבוצות חברתיות שונות בישראל, על ידי יצירת עתודת מנהיגות שתשתלב בעמדות השפעה ותקדם תהליכים חיוביים בין הקהילות השונות בחברה הישראלית. הארגון הוא הזרוע החברתית של קרן אדמונד דה רוטשילד, ופועל בשותפות עם גופים ציבוריים ופרטיים בישראל ומחוצה לה, כגון משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ארגוני חברה אזרחית וקרנות פילנתרופיות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 הקימו היזמים אלי בוך ותדהר (דרי) שלון את עמותת "קו הזינוק",^[1] אשר הכשירה, בתהליך בן 10 שנים, מהתיכון ועד לסיום התואר הראשון באקדמיה, מאות צעירים מהפריפריה הגאו-חברתית לקידום חוסן חברתי-כלכלי בישראל. כיום פועלת "קו הזינוק" כאחת מתוכניות המנהיגות של "שותפויות אדמונד דה רוטשילד".^[2]

בשנת 2010 הקימה קרן אדמונד דה רוטשילד את "שגרירי רוטשילד": תוכנית מנהיגות חברתית לסטודנטים לתואר ראשון מהפריפריה החברתית-גאוגרפית המיועדת לצמצום פערים.

בשנת 2016 ייסדה קרן אדמונד דה רוטשילד את ״שותפויות אדמונד דה רוטשילד״ – כבית אחד לתוכניות מנהיגות לנוער ולצעירים, הפועלות לקידום של צמצום פערים בחברה הישראלית. תחת הארגון פעלו תחילה תוכניות המנהיגות "שגרירי רוטשילד" ו"קו הזינוק", ולאחר מכן הצטרפו התוכניות צוערים לשלטון המקומי, תוכנית "מסאר", תוכנית ״תקווה ישראלית״ ותוכנית ״רחבת השינוי״ למנהלים בדרגי ביניים.

מחזור העמותה נכון לשנת 2021 הוא יותר מ-40 מיליון ש"ח. מקורן של רוב הכנסות העמותה הם מתרומות, וחלק גדול נוסף מתמיכה ממשלתית: בשנת 2021 קיבלה העמותה כ-1,300,000 ש"ח ממענקים ממשלתיים.^[3]

פעילות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון מאתר צעירות וצעירים מתאימים, בעיקר מהפריפריה החברתית-גאוגרפית, ומכשירם במטרה לפתח מנהיגות צעירה בעלת תפיסות עולם חברתיות, במודל לחברה משותפת בת-קיימא. עקרונות העמותה הם צמצום פערים, שוויון הזדמנויות, סולידריות וכבוד הדדי. הארגון מפעיל תוכניות להרחבת ההשכלה והידע, לעידוד אקטיביזם חברתי ומתן מסוגלות עצמית. המשתתפים, המגיעים מכל המגזרים החברתיים והגאוגרפיים בישראל, מלווים על ידי אנשי מקצוע ומקבלים הכוונה אישית וקבוצתית.

תוכניות המנהיגות של העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוערים לשלטון המקומי – התוכנית צוערים לשלטון המקומי מתקיימת במסגרת החלטת הממשלה "עתודות לישראל", במיזם משותף עם משרד הפנים, משרד האוצר ומשרד החינוך. משתתפיה הם צוערים שעוברים הכשרה הכוללת תואר אקדמי, התמחות במשרדי ממשלה ובשלטון המקומי, וסמינרים בארץ ומחוצה לה. בתום ההכשרה מושׂמים הצוערים לתפקידים ברשויות המקומיות בפריפריה החברתית והגאוגרפית.^[4]
קו הזינוק – העמותה מלווה צעירים במשך 10 שנים – מהתיכון ועד לסיום התואר הראשון באקדמיה, כדי לקדם חוסן חברתי וכלכלי בפריפריה בישראל. המשתתפים מיועדים לשמש כעתודה למנהיגות חברתית. התוכנית פועלת משנת 2002.
שגרירי רוטשילד – תוכנית מנהיגות חברתית, המיועדת לסטודנטים לתואר ראשון מהפריפריה החברתית-גאוגרפית. התוכנית היא תלת שנתית ומתקיימת בעשרה מוסדות אקדמיים. מטרתה לדברי העמותה היא "לאתר ולהכשיר את דור המנהיגים החברתיים הבא". המשתתפים זוכים במלגת לימודים וקיום בת 20,000 ש"ח לשנת לימודים למשך שלוש שנים של לימודי התואר. הם משתתפים בסמינרים, בהכשרות מקצועיות ובפגישות של ארגוני חברה אזרחית. מבקרים במשרדי ממשלה, בשלטון המקומי, במגזר העסקי ובמיזמים חברתיים. במסגרת ההתנסות המעשית, המשתתפים בוחרים באחד משלושה מסלולי השפעה ופועלים דרכם – מסלול השפעה דרך ארגון, מסלול השפעה יזמי והמסלול הציבורי. התוכנית פועלת משנת 2010.
מסאר – תוכנית מנהיגות קדם אקדמית לצעירים מהחברה הערבית. התוכנית נוסדה בשנת 2018 עם שני מכונים. נכון לשנת 2022 פועלים שישה מכוני מנהיגות, בוואדי עארה, עראבה, טמרה, מג'ד אל כרום וריינה. מטרות התוכנית העיקריות הן פיתוח מנהיגות בקרב צעירים בחברה הערבית והכנה לחיי האקדמיה. המשתתפים מקבלים הדרכה ועזרה בשל הבעיות הייחודיות שבהן נתקלים סטודנטים ערבים, ובראשן השפה העברית. כמו כן לומדים המשתתפים להתמודד עם סוגיות חברתיות ועוסקים בהשפעה חברתית, אקטיביזם חברתי וסוגיות חברתיות אחרות, במטרה להקים יוזמות ולדחוף לשינוי חברתי בחברה הישראלית בכלל והערבית בפרט.
מאיצים לשינוי – תוכניות האצה ליזמות חברתית-עסקית ולהובלת שינויים מערכתיים משלב העיצוב עד להטמעה בארגונים. התוכניות מכשירות ומלוות משתתפים ובוגרים של הארגון הפועלים לצמצום פערים חברתיים-כלכליים וקידום חברה משותפת. דוגמאות למיזמים של בוגרי התוכנית:
Sign Now - סטארט-אפ חברתי של תומר לוי, הפועל להנגשה ושוויון הזדמנויות עבור קהילת החירשים, דרך אפליקציה המחברת בין קהילת החירשים לנותני שירות.^[5]
Shah2Range - מיזם חברתי של עבדאללה חטיב, המשתמש במשחק השחמט ככלי חינוכי לתלמידים בבית הספר במזרח ירושלים, ומקדם פיתוח מיומנויות חשיבה יצירתית ואסטרטגית, עבודת צוות, תחרותיות ועוד.
רשת הבוגרים/ות – בוגרי התוכניות השונות של העמותה הנמצאים בעמדות השפעה ומממשים את מטרות העמותה. כיום חברים ברשת כ-1200 בוגרים ובוגרות מהתוכניות השונות של שותפויות אדמונד דה רוטשילד. הם עוסקים בצמצום פערים, מוביליות חברתית ועוד. כמו כן עוברים הבוגרים קורסים ומפגשים שמטרתם לקדם את החוסן החברתי בישראל.
תקווה ישראלית באקדמיה – תקווה ישראלית נוסדה ביולי 2016 כיוזמה של נשיא המדינה דאז, ראובן ריבלין. היוזמה פועלת בכ-40 מוסדות אקדמיים עבור הגברת הגיוון והייצוג של קבוצות האוכלוסייה השונות בקרב אוכלוסיות המוסד בכל רמות ההיררכיה האקדמית; התאמת המוסדות והמערכת לקבוצות השונות בתוכם; הגברת מחויבות האקדמיה לתוצאות תעסוקתיות של בוגריה, בפרט ערבים וחרדים; ועוד. להפעלת המיזם שותפים הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה; נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שבמשרד העבודה והרווחה; קרן אדמונד דה רוטשילד; הפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו; קרן בלאושטיין ועמותת שותפויות אדמונד דה רוטשילד.
מובילים באקדמיה – תוכנית המכשירה בכירים במוסדות להשכלה גבוהה לתפקידים בכירים וניהוליים באקדמיה ובמנהל האקדמי. כ-30 משתתפים לוקחים חלק בתוכנית מדי שנה: סגל אקדמי ומנהלי, כולל דיקנים ומנהלי בתי ספר במערך האקדמי, ומנהלי מחלקות בכירים וסמנכ"לים במערך המנהלי.
רחבת השינוי – תוכנית המכשירה מנהלות ומנהלים בדרגי ביניים משלושת המגזרים התעסוקתיים הפועלים במרחב המקומי: הרשות המקומית, המגזר הפרטי והחברה האזרחית. ההכשרה מתמקדת במנהיגות מקומית, בניהול אפקטיבי ובאתגרי המערכת המקומית. התוכנית פועלת בשותפות עם כמה רשויות מקומיות בישראל.