שיחה:דרכי לימוד התלמוד

"על פי שיטת הרב עובדיה יוסף, הספרדים לומדים גמרא בבקיאות (פשט הגמרא, פירוש רש"י ותוספות) והלכה.

דרך הלימוד הספרדית התחילה איזה אלף שנים לפני הרב עובדיה יוסף. סקירה היסטורית על דרכי הלימוד הספרדיות והאשכנזיות חסרה. גם שיטות לימוד אחרות לוקות בחסר. היו בתי מדרש שלמדו גמרא רש"י רא"ש. והיו שלמדו גמרא רש"י רי"ף ר"ן. יש ששמים דגש על לימוד שיטות ראשונים ויש ששמים דגש על אבחנה בין פרשנים אחרונים. --אפי ב. • שיחה • 20:42, 1 באוגוסט 2007 (IDT)

מילים כדורבנות. כנ"ל לגבי התימנים והרב קאפח. ‏עדיאל‏ 21:53, 19 באוגוסט 2007 (IDT

מאיפה הרעיון שבחברון ועטרת לומדים כמו בסלבודקה? ובכלל, מקור דרך הלימוד שבסלבודקה בב"ב הוא בחזון איש. גם חסר הרבה על בריסק וכו'. יבורך מי שיתקן.

קודם כל,משהו קטן הוספתי ברשימת המסכתות דלומדים בעיון את מסכת מכות, מסתמא שכחת לכתוב.
ובנוגע ללימוד הספרדי על מה שנכתב בשיחה זו ובערך הזה, על פי מה שקראתי בספר שולחן המערכת של הרב יצחק יוסף ועוד תשובות ובירור אצל הישיבות הספרדיות (שלא בסגנון ליטאי כמו בישיבת ח"ע ועוד ישיבות) משמע שהלימוד הספרדי זה גפ"ת וראשונים ואחרונים ממש עיקרים שמסבירים את הגפ"ת ואה"צ לומדים הלכה, טור שו"ע ומ"ב. וכן ראיתי באור לציון חכמה ומוסר. (Ofirozlive - שיחה 13:18, 15 באוקטובר 2010 (IST))

האם סיני ועוקר הרים הן "דרכי לימוד בתלמוד"?

כלל וכלל לא ברור. בנוסף, מאחר והערך עודו דורש שכתוב, מקובל שלא להסיר את תבנית השכתוב עד השלמת העבודה. נריה - שיחה 07:28, 25 בנובמבר 2010 (IST)

אם הוא בעבודה, ממילא אין צורך בתבנית שכתוב. הלל • שיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"א • 08:03, 25 בנובמבר 2010 (IST)

הפלפול והרמב"ם

זו לא המצאה שלו אלא מסורת ספרדית רבת שנים, אשר רואה את העיסוק במשא ומתן של התלמוד כמשני ודי לא חשוב. לכן הרי"ף כתב את ספרו בהשמטת רוב המשא והמתן, ולכן הרמב"ם יצר חיבור בלי המשא והמתן בכלל ("זה אומר בכה וזה אומר בכה"). הלל • שיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"א • 09:46, 25 בנובמבר 2010 (IST)

ברור. חשבת שאשאיר רק את הפסקה הזו? אלא שבערך במצבו הקודם היתה רק פסקה זו, והעברתיה לכאן. אני מציע להמתין מעט. Adieu - שיחה 10:14, 25 בנובמבר 2010 (IST)

עלה והצלח ונתן ה' בידך. הלל • שיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"א • 11:57, 25 בנובמבר 2010 (IST)

השארת הערך

נכנסתי באיחור לדיון ושמחתי על השארת הערך - תוך איתגור החברים לשיפורו. הקרדיט לנרו יאיר שהטיב להעלות שוב ושוב את הנימוק המכריע: אילו הערך היה נמחק, היה הנושא נדון לאבדון, ומה הועילו חכמים בתקנתם? גרש - שיחה 17:33, 25 בנובמבר 2010 (IST)

ביקורת עמיתים

בגדול - סיימתי את עבודתי על הערך. מתוך 18,500 התוים שהיו בו לפני שהתחלתי, הותרתי בערך 1000, והוספתי כ 40,000. הייתי שמח מאוד לו היה אפשר לשפרו עוד, על ידי ביקורת עמיתים, עד שיהפוך "מקצרמר למובחר" ויוכל אף לעמוד להמלצה כערך מומלץ; אני מקווה שהחברים הרבים שהיו שותפים לדאגה למצבו העגום הקודם, יסייעו גם עכשיו לשיפורו. Adieu - שיחה 21:34, 5 בדצמבר 2010 (IST)

יישר כוח גדול על כתיבת הערך! עקבתי אחרי שלבי הכתיבה ואולי בהמשך אעיר כמה הערות נוספות, אולם כדאי שאקדים ואציע להסיר את הפרק על שיטת זילברמן, אינני חושב שמקומו בערך זה (כשם שהערתי לעיל על סיני ועוקר הרים; אפשר להעביר גם את לראו גם). נריה - שיחה 22:00, 5 בדצמבר 2010 (IST)

יש בזה משהו ויותר מכך. Adieu - שיחה 22:24, 5 בדצמבר 2010 (IST)

ראשית - יישר כוח! לגופם של דברים, לטעמי הערך נשאר במתכונת של דף פירושונים מורחב מאוד; כלומר, אין הצגה מלכדת של תהליך ברור של התפתחות, השפעות היסטוריות וכדו', אלא הצגה של כל שיטה בפני עצמה - אמנם בצורה טובה יותר מאשר קודם - אך עדיין איני רואה צורך בערך זה יותר מאשר כל אחד מהערכים על כל אחת מהשיטות. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 22:06, 5 בדצמבר 2010 (IST)

מניסוח דבריך אני למד שטרם גיבשת עמדה בשאלה אם התפתחויות והשפעות כאלו קיימות, וצריך להציגן בערך, או שהן אינן קיימות ולכן אין מקום לערך. אנסה לענות על שאלה זו מתוך הסתמכות על החומר הרב שקראתי בעניין בשבוע וחצי האחרונים: ההתפתחות משיטה לשיטה אינה בולטת, כיון שבגדול, כל שיטה באה להפיח רוח חדשה ורעננה בלימוד בתלמוד, והוצגה במוצהר כחדשה, אך גם לא כאנטי-תזה לקודמת. לעומת זאת השפעות היסטוריות וסביבתיות אכן קיימות, וחלקן מובא בערך, אולי שלא בהדגשה הרחבה מספיק.

עם זאת, ובלי קשר להערתך החשובה על הצורך בהוספת נקודות אלו בערך, הרי שאני סבור שיש לו זכות קיום כמי שדן במכלול דרכי הלימוד, בהם רבים שאינם זכאים לערך מורחב בפני עצמם. העובדה שהתחום נחקר די-הצורך באקדמיה, כפי שמשתקף ברפרנסים הרבים, מקנה לנושא זכות קיום באשר הוא, וכיון שלא יעלה על הדעת לכתוב ערך על "דרך הלימוד בספרד הנוצרית", יש לכתוב, לדעתי העניה, ערך מקיף אחד על מכלול דרכי הלימוד.Adieu - שיחה 22:24, 5 בדצמבר 2010 (IST)

עדיו, לא גיבשתי דעה כי איני חוקר ולא קראתי מספיק על זה ספציפית... השאלה היא מה מקובל בספרות המחקר; בהתאם לחומר שקראת, האם הזרם המרכזי של חוקרי דרכי הלימוד מציגים התפתחות כלשהי, קשר כלשהו ויחסי גומלין שמתקיימים בין הדרכים השונות? האם ניתן להציג את דרכי הלימוד כולן כהתפתחויות - במידה זו או אחרת - אחת של השנייה?

לגבי הדרכים האזוטריות שאינן זכאיות לערך משל עצמן, אני דווקא חושב שמדובר בבעיה קטנה; תמיד ניתן יהיה לשלבן בערך אב כלשהו (ואם להשתמש בדוגמה שהבאת, בערך על יהדות ספרד). גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 22:28, 5 בדצמבר 2010 (IST)

כפי שאמרתי בהצבעת המחיקה אני חושב שיש הצדקה לערך שכזה, כיון שוודאי שיש חוט מקשר בין השיטות. ניתן להרחיב על כך עוד אבל הערך הנוכחי כבר רומז מספיק לכך שהשיטות ודאי בנויות במידה רבה זו על גבי זו/זו בהתייחס לזו/זו כביקורת על זו. תיאורי מטא שכאלה ניתן למצוא במקומות רבים (במשפט העברי למנחם אלון למשל, יש סקירה מתוך הסתכלות בפריזמה משיקה: תנועת המטוטלת של ספרות ההלכה בין ספרי פירושים לספרי פסקים). אני חושב שהייתי מרחיב בנקודות החיבור האלו: למשל בהתייחסות הרמב"ם או הגר"א לשיטות שרווח בזמנם. נריה - שיחה 22:37, 5 בדצמבר 2010 (IST)

כדי לענות ביתר פירוט אהיה ספציפי בהתייחס לדרכים השונות: דרך הלימוד של ספרד המוסלמית וכו' היא דרך הלימוד המתבקשת מתוך מפגש פשוט וקמאי עם התלמוד. דרך הלימוד של בני אשכנז וצרפת מונגדת במחקר לדרך זו, בשלושת ההבדלים המובאים בערך (המתפרטים במחקר לעוד חלקיקי הבדלים), ומוסברים בצורך הסביבתי לחדש - כפי שמובא בערך - בשילוב עקרון מטא-פרשני על קוהרנטיות התלמוד. דרך הלימוד בספרד הנוצרית הושפעה מדרך הלימוד של בעלי התוספות, כפי שמובא בערך, ובכך הביאה את ההתחדשות ואת החידוש גם לספרד; אך מחמת סיבות שונות, המפורטות בערך, נוצרו הבדלים יסודיים בין הדרכים, בעיקר בנוגע לפסיקת ההלכה. התוספת של קנפנטון, שהשפיעה על מגורשי ספרד לפני ואחרי הגירוש, מוסיפה שלב נוסף, המושפע מהלוגיקה האריסטוטלית שעקרונותיה זכו אז לפרסום רחב, וכפי שמובא בערך; ובכך מסתיים פרק א של השתלשלות דרכי-לימוד.

שיטת הפלפול של רבי יעקב פולק צמחה כביכול "יש מאין". לא מצאתי במחקר נימוקים הקושרים אותה לדרכי הלימוד הקודמות או להשפעות סביבתיות. כך גם דרך הלימוד הבריסקאית, שלדעת מספר חוקרים נבנתה כמענה לבעיית ההתחלנות וההשכלה, אך ביסודה אף היא "יש מאין". דרכי הלימוד של הספרדים ושל התימנים נובעים מהסביבה שבה הם חיו, כפי שמפורט בערך, וגם זה בלי קשר ישיר לדרכי הלימוד של תקופת הראשונים.

לסיכום, חלק מהדרכים "משוחחות" זו עם זו, וחלק לא. את המשוחחות זו עם זו יש לכלול בערך אחד. ואם כבר יש ערך כזה, ראוי להשלימו בפרקים קצרים על הדרכים החדשות, שלחלקן ערכי משנה מורחבים, תוך כדי שהערך הראשי עומד על ההבחנות בינן לבין האחרים, שזה מעט יותר ממה שמציע דף פירושונים. Adieu - שיחה 22:40, 5 בדצמבר 2010 (IST)

אוקיי, הבאתם אותי על סיפוקי בינתיים...

הערה בנוגע לשיטת הפלפול, דב רפל בספרו "הוויכוח על הפלפול" עוסק בהשפעות סביבתיות עליה מהסכולסטיקה הנוצרית דווקא... גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 22:43, 5 בדצמבר 2010 (IST)

לעונג רב הוא לי להיות שותף בהבאתך לסיפוק. בנוגע להערה המעניינת, בסופו של דבר מתבקש למדי שחוקר ימצא קשר כזה, אם לא בדרכי נועם - אז בכוח... Adieu - שיחה 23:00, 5 בדצמבר 2010 (IST)

העונג כולו שלך. תתפלא, אבל יש השוואות נחמדות שלא נוגעות רק לתוכן ההתפלפלויות, אלא גם לאורח החיים והאווירה הבית-מדרשית ביניהן (ככל שאני זוכר הוא מביא שם את הרצון לבייש את הצד האחר כמוטיב חוזר - דבר שקיים עד היום בישיבות ליטאיות, ואפילו את סדר היום שבישיבות, ואת הפצת הפלפול בקרב ההמון הרחב ככלי לעניין אותו בלימוד). גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 23:04, 5 בדצמבר 2010 (IST)

את הקישור בין הפלפול לסכולסטיקה גם אני מכיר, וכך גם הקישור בין הישיבה הליטאית והעיון האנליטי והבריסקאי לצמיחת האוניברסיטאות ופריחת ההשכלה. אני לא זוכר היכן קאתי על כך בפירוט, אך מעט מכך ניתן למצוא במבוא של אטקס וטיקוצ'ינסקי לספר הנפלא שערכו "ישיבות ליטא: פרקי זכרונות". נריה - שיחה 23:19, 5 בדצמבר 2010 (IST)

חקר התלמוד + שם הערך

אודה ולא אבוש, שבגלל שהמתודה של הערך קצת מציקה לי אני מהרהר בו לעתים קרובות. פתאום נפל לי אסימון - אין לנו ערך אודות חקר התלמוד. בפתיח של הערך הנוכחי מופיעה הקביעה שבחלקה השני של המאה ה-20 התפתחו גישות אקדמיות יותר, אך האם התלמוד לא נחקר באופן אקדמי לפני כן?!

בלי קשר לזה, כמדומני שראוי לקרוא לערך דרכי לימוד התלמוד, שכן השימוש במילה "בתלמוד" מרמז שמדובר בדרכים שהתלמוד עצמו משתמש בהן ולא שהוא משמש כמושא הלימוד. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 23:52, 8 בדצמבר 2010 (IST)

אכן, ייתכן שראוי לייחד ערך לחקר התלמוד. לשאלתך: בערך עצמו כתוב בהמשך: ”אף על פי ששורשי עקרונות אלו של המחקר מצויים במידה מועטה אצל הפרשנים הקודמים, גיבושם המלא של העקרונות לכלל מתודה שלמה, בא רק בתקופתה של "חכמת ישראל", ומתודה זו משמשת עד היום את חקר התלמוד במוסדות האקדמאים.”

מסכים לשינוי שם הערך. Adieu - שיחה 00:01, 9 בדצמבר 2010 (IST)

בעד שינוי השם המוצע. אפשר גם לשנות ללימוד התלמוד ולהרחיב את הערך לכיוונים נוספים. הגדרה מדוייקת יותר לערך כרגע היא אולי דרכי עיון בתלמוד או עיון תלמודי, כי הערך לא עוסק בכלל בלימוד בקיאות (גפ"ת, דף יומי), ובגלל ביחס שבין בקיאות לעיון. אני-ואתה • שיחה 00:08, 9 בדצמבר 2010 (IST)

אכן, הערך לא עוסק בלימוד הבקיאות כיון שבו אין דרך לימוד - פשוט גורסים. הלא כן? נמצא שאכן המתאים ביותר הוא השם דרכי עיון בתלמוד (העדיף על עיון תלמודי בגלל שעיקרו של הערך הוא על מחקר הדרכים השונות). במחשבה שניה: עדיף דרכי עיון התלמוד, כדי לענות גם על הערתו של גוונא. הבעיה היא שזה נשמע יותר כמו כינוי לשבילי ישיבת עיון התלמוד. Adieu - שיחה 00:14, 9 בדצמבר 2010 (IST)

ועוד משהו: תנו דעתכם גם על שינוי שמה של הקטגוריה. Adieu - שיחה 00:16, 9 בדצמבר 2010 (IST)

מסכים שיש לשנות, אך מעדיף ללא דיוק במילה "עיון" (דהיינו: דרכי לימוד התלמוד; אם כי גם עם ניסוח זה אני מתלבט האם כוונתנו לתלמוד במובן 20 כרכי טלמן ואז אכן שייך לדבר על לימוד התלמוד, או תלמוד במובן של "לעולם ישלש אדם...שליש בתלמוד", וכן המובן בו הרמב"ם דיבר על תלמוד. במקרה כזה הצירוף "לימוד התלמוד" הוא בגדר כפילות). נריה - שיחה 00:20, 9 בדצמבר 2010 (IST)

פיסקה שמחקתי

מחקתי את הדברים כיוון שפרופסור רצהבי כלל לא חקר את הנושא אלא כתב מהרהורי ליבו מבלי בדיקה כפי שיראה כל מעיין במאמרו (אין לו שום נתונים ובודאי לא השוואות לקהילות אחרות ועוד דברים בסיסיים כדי להביע דעה מחקרית בנושא). ממילא תגובתו של פרופסור טובי היא בגדר התגוננות שאינה במקומה. ד"ר אהרן בן דוד מתייחס בספרו לקהילה מסויימת בצפון תימן (קהילת צעדה) ולא לכלל יהדות תימן ולכן אין להסיק מדבריו על הכלל. בברכה, המומחה.

ישנו מאמר מעניין שעושה השוואה בין כמות לומדי הגמרא בבריסק לבין כמות לומדי הגמרא בתימן, מסתבר שבתימן למדו פי כמה וכמה יותר מבריסק. המאמר נקרא "על לימוד הגמרא בתימן".

בין היתר כותב בעל המאמר כך "והנה, לאחר העיון אנו מוצאים שבבריסק דליטא בדור האחרון היו עשרים ושמונה בתי-כנסת שכונו בשם "בתי-מדרש" ועל שום מה נתכנו כך, כיוון שבכל ערב לאחר תפילת ערבית היו מתכנסים מבעלי בתים שבעיר לשמוע שיעור אחד ויחידי והשיעור היה באחד מן המקצועות (ש"ס, משניות, מדרש, עין יעקב, עיין "הרב מבריסק" עמ' 188), מלבדם היו עוד שנים-עשר שטיבלאכים עיי"ש. ובאחד מבתי הכנסת האלו הנקרא "משמר" ניצבה לה הישיבה הגדולה "תורת חסד" שלמעשה כלל לא הייתה גדולה ובה למדו בסה"כ כמאה בחורים בלבד (עיין "בריסק דליטא" עמ' 359) שזהו אחוז אפסי ביותר (0.25%) מכלל אוכלוסית היהודים העצומה, וזהו כל לימוד התורה בעיר המפורסמת בליטא היא בריסק.

למה הדבר דומה, נצייר לעצמנו את העיר בני ברק ת"ו המונה כיום כמאה ושישים אלף תושבים כ"י, ותהיה בה ח"ו וח"ו רק ישיבה אחת בודדה ובה כארבע מאות בחורי ישיבה בלבד, הלזו יקרא עיר התורה והחסידות, הלא תהיה למשל ולשנינה בעיני כל רואיה.

לעומת זאת וכנזכ"ל יהדות תימן המפוארה הייתה קרובה למאה אחוז של לומדי תורה. לך נא ראה כי בקהילה המפורסמת של תימן היא עי"ת צנעא שמנתה כששת אלפים יהודים היו למעלה מ-שלושים בתיכ"נ (עיין "בתיכ"נ בצנעא" נחשון) שהיו גם בתי-מדרש ולא הסתפקו בהם ברובם בשיעור אחד ביום כמו בבריסק אלא כמה שיעורים בבוקר ולפנות בוקר, בערב ולפנות ערב, והיו כמה בתימ"ד ששעות לימוד התורה שבהם היה כמו ב"כוללים" של ימינו היינו כשמונה שעות.

והא לך לשון הגאון רבי שלום קורח בספרו "אגרת בוכים" על כך (עמ' פ"ב): "מעולם לא פסקו ישיבות מתימן אבל לא כל היום אלא יש שקבעו שתי שעות ויש שלוש או ארבע ויש שכלל שעות הלימוד ביום ובלילה מצטרף לשמונה שעות". ותוכנית הלימודים כללה שיעורים בש"ס ופוסקים בהעמקה מפי ת"ח מופלגים שהיה להם הש"ס והרמב"ם ופוסקים כמונח בכיסם, ובעלי זכרון עצום לרוב חשקם בתורה, רק בזמן רבו של הגרש"ק הלא הוא הגאון רבי יחיא קאפח היו כשמונים תלמידים מופלגים מלבד ישיבת הרב הראשי מרן הגר"י יצחק הלוי ועוד ישיבות.

בברכה, המומחה.

טענות שיש לך נגד מאמרים חשובים שנכתבו אינם סיבה למחוק אותן מהערך. אני-ואתה • שיחה 02:14, 10 ביוני 2011 (IDT)

אלו אינן טענות אלא מחקרים מול טענות של אנשים שלא חקרו אך כתבו מאמר לא מדעי. בברכה המומחה.

באנציקלופדיות עדיף להביא מאמרי מחקר, שעברו ביקורת עמיתים, ולא מחקרים עצמאיים או עדויות של נוגעים בדבר. בכל מקרה, אתה מתבקש שלא לחזור על השחתת הערך בלי דיון מסודר. אם לדעתך אין סתירה בין העדויות שהבאת לבין דברי החוקרים המובאים בערך, תוכל לשלב אותם בערך באופן מכובד, ולא למחוק פעם אחר פעם. בברכה, Adieu - שיחה 14:22, 5 בינואר 2012 (IST)

פירוש התלמוד בתקופת הגאונים

הרמב"ם בהקדמה למשנה תורה מעיד שהגאונים פירשו את התלמוד "מהם מי שפירש הלכות יחידות. ומהם שפירש פרקים יחידים שנתקשו בימיו. ומהם מי שפירש מסכתות וסדרים". ואני חושב שבאיזה אגרת שלו הוא מזכיר שבכתיבת פירושו למשנה הוא נסמך על חיבור של גאונים על הש"ס בשם ספר הנר (או משהו כזה), אודה למי שימצא את זה. בינה לעתים - שיחה 02:17, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

לגבי שיטת בריסק

הרב שלמה זוין (בפרק על הנצי"ב) בספר אישים ושיטות מתאר כמדומני (אני כותב מהזכרון ולכן גם לא כותב זאת בגוף הערך. אודה למי שיעשה זאת) שיטת לימוד נוספת של הנצי"ב שבנויה על שתי יסודות - א. עיון בעיקר במושגים עצמם ולא בדקדוקים בגמ' ורש"י. ב. עיון מקיף בכל שיטות הראשונים על הסוגיא. והוא כותב שם ששיטת הלימוד הזו היא שהתקבלה בקרב הישיבות הליטאיות (מתוך לימוד בישיבה "ליטאית" ציונית אני חושב שזה אכן כך). הרב קוק במאמרי הראי"ה (מהזכרון כנ"ל) במאמר על הנצי"ב מתאר את החידוש המרכזי בדרך לימודו בכך שהוא הסתמך על מקורות קודמים כמו הספרי והשאלתות. וכמדומני שבזה הישיבות הליטאיות לא הלכו אחריו. בינה לעתים - שיחה 02:34, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

לימוד התלמוד בתימן והיחס המזלזל כלפי חכמי ספרד והמזרח בערך

כמעט כל מה שנכתב בערך זה בנוגע ליהדות תימן הוא הבל הבלים. הדבר נובע מכך שמחקר רציני לא נעשה בנושא חשוב זה ולכן כמעט כל מה שנכתב בנידון הוא מאמרים חובבניים ויש דברים שם שהם בגדר דמיון. כאחד שזכה לברר את הנושא לעומק אצל זקני תימן זצל אני יכול לומר בוודאות כי בתימן למדו גמרא הרבה יותר מכל קהילות ישראל בעולם!!! ישנן כמה סיבות מדוע הנתון הזה אינו ידוע. א. בתימן לא היה בית דפוס באופן שמלכתחילה לא הייתה מוטיבציה גדולה לגדולי התורה לכתוב חיבורים וכל שכן חיבור פירושים על התלמוד העצום שהרי ממילא נידונה היצירה לכיליון בעולם שבו בית הדפוס מנצח. דוגמא לכך שהדפוס מנצח היא העובדה שבמאתיים השנים האחרונות התפללו רוב יהודי תימן בנוסח סידורי הספרדים שהובאו מחוץ לתימן ונישלו את מקומו של התכלאל (הסידור התימני) שעדיין לא נדפס והועתק בכתב ידי לבלרים. רק מעת שעלו יהודי תימן לארץ ישראל שבה יש בתי דפוס נדפס התכלאל ואז התהפך הגלגל וכיום רבים מיהודי תימן מתפללים לפי התכלאל. ב. אותם חובבנים שדיברו בנושא מבלי לערוך חקירה והשוואות כראוי לא שמו לב כי עדת תימן היא עדה קטנה מאוד ביחס לעדות אחרות. רצוני לומר שלא הייתה להם פרופורציה. הם שכחו שאין לצפות מעדה כל כך קטנה מספרית שיהיו לה אנשים הבקיאים בשס בכמות מספרית של גולת אשכנז. הרי עדת תימן מנתה ערב מלחמת העולם השנייה כארבעים וחמישה אלף איש בלבד בעוד שיהודי אשכנז מנו 17 מיליון!!! לכן מבדיקה שאני עשיתי מצאתי שביחס לכמותה הקטנה הייתה יהדות תימן משופעת באנשים הבקיאים בשס הרבה יותר מיהדות אשכנז. במילים אחרות אם היו הנתונים הפוכים ויהודי תימן היו 17 מיליון הרי שגדולי התורה השולטים בשס כמו הרב יוסף קאפח היה בסביבות עשרת אלפים! כי כמות גדולי התורה ברמתו בתימן בדור האחרון היו לפחות עשרים. בלי צל של ספק שבכל מה שקשור לענייני יהדות ובכללם לימוד התלמוד הרי שיהדות תימן עולה על כל קהילות ישראל (באופן יחסי ולא מיספרי כנזל). מלבד זאת מה שנכתב בערך שכביכול לימוד התלמוד לא נכלל במסגרת תכנית הלימודים הבסיסית שהונחלה לכל תלמיד לפני נישואיו וצאתו לעבודה הוא הבל הבלים. יש כאן בילבול וחוסר הבנה מוחלט. צריך לדעת. בתלמוד תורה התימני שהיה נועד עד לגיל 10 בערך למדו רק תנך ותרגומי אונקלוס ויהונתן בן עוזיאל ויש שלמדו תרגום רב סעדיה גאון. את לימודי המשנה ההלכה והתלמוד לא למדו במסגרת התלמוד תורה (מידרש בפי רוב יהודי תימן או כניס בפי יהודי צנעא) אלא במסגרת השיעורים שהיו קבועים יום יום בבתי המדרש ביחד עם המבוגרים. כל ילד מתלווה לאביו וככה צמחו גדולי התורה.

אגב. הערך הוא פרו אשכנזי ולועג לחכמי ספרד והמזרח כדוגמת הרמבם שכביכול נקטו רק בשיטת השינון ללא העמקה. גם כאן הדבר נובע מבורות גדולה. אנשים לומדים בספרי הרמבם והריף שנכתבו בשפה ברורה ופסקנית בעוד הצרפתים כתבו קושיות ותירוצים. הם לא יודעים שהרמבם וחכמי המזרח כתבו בצורה פשוטה וללא פיתולים בגלל שהייתה להם מסורת הגאונים בפירוש התלמוד וזאת עקב הקשר האמיץ שהיה להם עם המרכז הבבלי. היה להם את כל כתבי הגאונים שכידוע היו בעצם מעתיקי השמועה של האמוראים. כך שלימודם בתלמוד היה לימוד בהיר וברור כשמש ללא שום מבוכה. אבל הצרפתים היו מנותקים מהמרכז הבבלי ולא ידעו את שפתם ולכן סוגיות רבות בשס לא היו נהירות להם כדבעי ובגלל זה רבו אצלם הקושיות והתירוצים. במילים אחרות סגנון הפילפול האשכנזי התייסד תחילה בגלל חוסר הבנה ואחר כך אומץ כשיטה! בעוד השהפשטות הניבטת מכתבי הספרדים נבעה וגם מעידה על הבנה ברורה ופשוטה. האם אתם באמת חושבים שישנו חכם צרפתי אחד שהיה יכול לעמוד במבחן כלשהו מול הרמבם שעליו נאמר ממשה עד משה לא קם כמשה? ומה תגידו על תלמידו של הריף הלא הוא רבי יוסף אבן מיגאש הספרדי שאותו הרמבם העריץ בתלמוד כיוון שעיונו היה מבעית כלשון הרמבם. הערך צריך ריענון ושינוי רציני דחוף!!!

בברכה המומחה.

החזרתי חלק מעריכתך, במיוחד החלק שלה יש מקורות בלתי מעורערים: הרי כל אחד מכיר את ספרי הרשב"א והרמב"ן, ויודע שלמעשה רוב ספרי העיון בראשונים הם למרבה הפלא מרבותינו חכמי ספרד. אך יהיה נחמד אם יהיו לך מקורות לכל עריכותיך, כדי שנוכל לשלב אותם בערך. טישיו - שיחה 03:01, 6 בינואר 2012 (IST)

למעשה גם חלק משאר טיעוניך כבר היו כתובים בערך: א. הנקודה שההבדל בין חכמי ספרד לחכמי צרפת נבע מריחוקם של האחרונים ממסורת הגאונים, ב. דעתו של הרב קאפח שדרך הלימוד התימנית היא האידאלית ולא נוצרה מכורח סביבתי. הבעיה בעריכותיך היא שהם מהווים מחקר עצמאי, שכדי שהוא יפורסם בויקיפדיה עליך לפרסמו תחילה בכתב עת מדעי כלשהו, הנתון לביקורת עמיתים, ואז הוא יוכל להיכנס לויקיפדיה. אין כאן חלילה דיון על נכונות דבריך: אני נכון להסכים עמם בכל לב, הבעיה היא פרוצדורלית, כיון שמדובר כאן באנציקלופדיה ולא בבמה לפרסום מחקרים.Adieu - שיחה 08:26, 6 בינואר 2012 (IST)

ישר כח על התיקונים לגבי חכמי המזרח. אולם בכל מה שקשור ליהודי תימן לא תוקן דבר. לא יתכן שבגלל מאמר חובבני ומעוות של פר' רצהבי נגזר עליהם להיות מוצגים כביכול כאילו בקושי למדו תלמוד. רצהבי נולד בכפר קטן של קדרים שנקרא סעואן שבו חיו משפחות בודדות. הוא לא הכיר חיי קהילה בתימן וממילא לא הכיר את חוויית לימוד התלמוד. נוסף לכך הוא עלה לארץ בגיל 8 שזה גיל מאוד קטן כדי להעיד ולתעד. הוא לא ערך מחקר כלל בנושא אלא כתב מתוך ראייה שיטחית ביותר מבלי לשים לב לשתי הנקודות החשובות שציינתי לעיל. תוסיפו לזה את עולם הישיבות האשכנזי שהוא מוסד חדש ביהדות וזר עד מאוד ליהדות תימן שחיה עדיין כמו בזמן אביי ורבא. רצוני לומר כי מאות בחורי הישיבות שלומדים מס' שנים אך ורק גמרא ללא עיסוק נוסף עושה רושם כביר על רצהבי ודומיו וכשהוא ראה את בני ברק ואת מאה שערים עם אותו לבוש של בחורי הישיבה הוא חשב שכולם יודעים תלמוד. כנזכר לעיל הוא לא שם לב כי כמות בחורי הישיבה באירופה לא הייתה אפילו חצי אחוז מכלל יהדות אירופה!!! אבל בגלל שבכל זאת מדובר בכמות גדולה ביחס לעדת תימן הקטנה אז הוא חשב מה שחשב כמו רבים אחרים. דר אהרון בן דוד חקר רק על הקהילות היהודיות בצפון תימן בלבד והן היו קטנות ביותר ולא משקפות כלל את יהדות תימן בכללותה. צריך לדעת כי מרכז הכובד המספרי והתרבותי היה בצנעא ובנותיה ושם לימוד התלמוד באופן יחסי עלה בעשרת מונים על זה של יהדות אשכנז וכל קהילה אחרת. יש ספר שנקרא אגרת בוכים שנכתב על ידי רבי שלום קורח על רבו רבי יחיא קאפח ושם הוא כותב על ישיבות צנעא ועל בתי המדרש שבהם עסקו שעות רבות בשס ופוסקים. למדו לפי הסדר וללא דילוג כלל בניגוד לשאר קהילות ישראל. בבתי המדרש בית אלשיך ובית שרעבי ועוד ועוד היו לימודים עיוניים בתלמוד. היו המוני עם שידעו את התלמוד בעל פה מילה במילה והקפידו שלא יקראו להם מארי מרוב עינוותנותם כמו עוואץ' פוצ'אייל וסלימאן דהבאני. אין צורך לומר שהרבנים היו בעלי שליטה בתלמוד יותר מהם כמו רבי חיים כסאר רבי חיים חובארה רבי יוסף שמן רבי יחיא אלשיך ורבי יוסף קאפח ורבי יוסף קורח ועוד ועוד. רק רבי יוסף קאפח זכה ליחס חיובי מצד המימסד ולכן התפרסם. אבל רבנים נוספים שלא נפלו ממנו לא התפרסמו וזה הפסד גדול.

ישנה אגרת מפורסמת של הרמבם ליהודי קהילת לוניל שבו הוא מתאר להם את ההידרדרות הגדולה של לימוד התלמוד בכל פזורות ישראל. הוא כותב שמבחינת הלימוד אז כל המדינות הגדולות מתות!!! חוץ משינער (עיראק) ארם צובא (חאלב שבסוריה) ו... תימן. בלי ספק שקהילת תימן היא המפוארת שבקהילות ישראל מבחינת עולם היהדות שבה ויש כאן עוול ועיוות שנובע מבורות. לא תהיה לי ברירה אלא לתקן את המעוות. בברכה המומחה.

הינך יכול להוסיף לערך כל מידע המגובה במקור, ואם יש לך השגות על טענותיהם של החוקרים בצירוף הוכחות, אתה יכול להוסיף לערך, או לכתוב כאן מקור (עדיף כזה הנגיש ברשת) ואני אוסיף לערך. אבל זה לא סביר שתמחוק מחקרים אחרים בגלל שאתה חושב אחרת. דעתך לא חשובה יותר מדעתם. טישיו - שיחה 02:01, 18 בינואר 2012 (IST)

דעתי יותר חשובה מדעתו של רצהבי בהחלט. כיוון שרצהבי לא פירסם שום מחקר בנושא. הוא לא אישש את דבריו על שום דבר. אולם אני מבסס את דבריי על מקורות. כמו לדוגמא אגרת הרמבם לחכמי לוניל שהיזכרתי לעיל. ויש איתי מקורות נוספים. הדבר חורה לי מאוד כי היפכו כאן את היוצרות בבחינת שפחה כי תירש גבירתה או אם תרצה אמור יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא? ודי לחכימא. והנני מבטיח בעזרת השם שבעניין הזה לא אתפשר כלל גם אם יפעילו אלף פעם חסימות והגנות להבליו של רצהבי. יש לי סבלנות רבה מאוד מאוד. בברכה המומחה.

לפני שאתקן עוד אוסיף כי הרב יצחק רצאבי הידוע בבקיאותו במורשת יהדות תימן לדורותיה כבר פירסם בנידונינו פרק שלם בספרו המפורסם שולחן ערוך המקוצר. בפרק זה הוא מתאר את השתלשלות מסירת התורה בתימן ואת ריבוץ לימוד התלמוד שם והוא מצטט את מהרי"ץ (הוא הסמכות הגדולה ביותר בתימן) בספרו ההיסטורי "מגילת תימן" שכותב ממש על נידונינו, כלומר על התפשטות לימוד התלמוד מאז שחובר!. ואלו הן דברי מהרי"ץ: "כשחוברה הגמרא גם היא נתפשטה בכל הגליות, וגלות צנעא כמו הם, וקיבלוה בסבר פנים יפות. והיו מעתיקים אותה ללמד בני ישראל קושיות ותירוצים, והיו מפרשים בה פירושים עצומים. וכל אחד מהחכמים המרביצים תורה, היה עושה לעצמו קיצור פסקי דינים מהגמרא" הרב רצאבי מביא עוד מקורות נוספים המאששים את תפוצת לימוד התלמוד בתימן ללא עוררין. בברכה, המומחה.

מקור מפורסם נוסף המוכיח את דברינו הוא אגרת תימן של הרמב"ם שבה הוא כותב על יהודי תימן את המשפט הבא: "וכל היום הוגים בתורת משה הולכים בדרך הורה רב אשי (כלומר הגמרא)". נדמה לי שדי במה שכבר הבאתי עד עכשיו אבל אני מתכוין בכל זאת להוסיף עוד מקורות בהמשך (לפני שאתקן בערך עצמו) כאשר אהיה יותר פנוי. בברכה המומחה.

הוספתי לערך את המקורות שהבאת. אודה לך אם תוכל להשיג את מחקרו של רצהבי, יש לבדוק היטב את דבריו המדוייקים ואת המקורות / הנחות שעליהם הוא מסתמך. טישיו - שיחה 02:29, 20 בפברואר 2012 (IST)

עוד ראיה חותכת כי בתימן למדו תלמוד בתפוצה רבה יחסית נמצא במכתבו של יום טוב צמח לרב חיים נחום שהיה הרב הראשי של האימפריה העותומאנית. במכתבו משנת 1910 מתימן לתורכיה הוא כותב לו על מצב היהודים בתימן באופן כללי, וכך הוא כותב על החינוך התורני של יהודי תימן: "מה שחשוב בעיניהם ועולה כאן הרבה כסף, הם הספרים. כמעט לכולם יש ספרי תנ"ך ותלמוד מן ההוצאות הטובות. אינני חושב שיש קהילות בעולם, ששם מוציאים כל כך הרבה כסף לספרי קודש. החינוך הדתי מפותח מאוד". המכתב פורסם ע"י ד"ר יוסף צוריאלי בספרו "כלכלה וחינוך מודרני בתימן" עמ' 125. מקור זה מצטרף למקורות שכבר ציינתי לעיל. למישהו יש עדיין ספקות? בברכה, המומחה.

עוד מקור נוסף הוא סיפרו של דוד שמואל הלוי קראסו הנקרא "זכרון תימן". זהו ספר שכתב קראסו על בסיס התרשמויותיו מיהודי תימן במשך 5 שנים. הוא שהה בתימן בין השנים 1875 עד 1880 ואז הדפיס את ספרו. הוא היה איש סוחר משכיל מהעיר סאלוניקי. מאותם משכילים ששלחו את בניהם ובנותיהם לבתי הספר של כי"ח בסאלוניקי עוד בשנה הראשונה לייסודם. בפרק הנקרא "התורה והתפילה והמלאכה והמאכלות" הוא כותב בין היתר כך : "יהודי ארץ זו כולה עורכים תפילותיהם בסדר נכון. וזה דבר התפילה, ראשית הם קמים תמיד באמצע הלילה ובאים לבית הכנסת וקוראים פרקים מסויימים ... יש להם ספרי תפילה משלהם... כל הספרים כתובי יד על קלף ואין צורך לומר שאינם נדפסים. הכתיבה יפה מאוד ומשובחת וכולם מומחים במלאכה זו, שכן כל אחד כותב את ספרו, ויש בידיהם את כל הספרים תורה, נביאים, ספרות חכמים כל מיני ספרים החל בשולחן ערוך, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, אורח חיים. ועוד יש להם ספרים שאין לנו והם יפים מאוד. את כל אלה ראיתי במו עיני, כולם כתובים ביד על קלף, והנפש נהנית לראות את כתיבתם היפה. ואף יש בספרים צורות אסטרונומיות ועוד הרבה דברים מעין אלו (הכוונה לספרי אסטרונומיה, הערת העורך). ודבר שראוי לשבח עליו את האל הוא, שנערים קטנים בני שמונה שנים יש בהם מידה רבה של דעת והם בקיאים בכתיבה. הם כותבים בערבית את פירוש לשון הקודש. דבר מעניין הוא עד היכן מגיעה דעתם של האנשים הללו." הספר נדפס שוב ע"י פרופסור יוסף טובי בספרו "יהודי תימן במאה הי"ט" הוצאת אפיקים תל אביב תשל"ו עמ' 122. הציטוט הוא מעמ' 172 שם. בברכה, המומחה.

המקורות נוספו לערך. טישיו - שיחה 04:27, 11 במרץ 2012 (IST)

ישר כחך טישיו! אבל אני רוצה לומר לך שעיינתי כעת במאמרו של רצהבי והוא כלל אינו מאמר מחקרי. גם רצהבי לא התיימר לומר שהוא מחקרי. בסך הכל הוא כתב מאמר בן עמוד אחד (!!!) בגיליון י"ג של "עת מול". הוא כתב את דבריו רק מתוך השערה כדוגמת אנשים אחרים ששיערו כך מבלי לחקור כדוגמת שלמה פיש שההדיר חלק ממדרש הגדול. שלמה פיש גם כן טעה לחשוב שבתימן כמעט לא למדו תלמוד ולכן הגיע למסקנה שגויה ואומללה שמחבר מדרש הגדול לא היה תימני היות והוא גדוש במימרות מהתלמוד הבבלי והירושלמי. כמובן שכיום יודעים שהוא טעה ובגדול כי המחבר הוא תימני בן תימנים ושמו רבנו דוד בן עמרם עדני והדברים גם מאוששים מכתבי יד עתיקים שבהן נכתב במפורש כי המחבר הוא רבנו דוד עדני. לכן, מה שנכתב כאן בשם רצהבי תחת הכותרת "במחקר" הוא פשוט שערוריה'!!!'

היחיד שחקר זאת הוא פרופסור יוסף טובי, אבל גם הוא לא יושיענו כיוון שהוא לא חקר את יהדות תימן ביחס לקהילות אחרות. ולכן אין מקום לא לדבריו וכל שכן לא לדברי רצהבי, כיוון שהערך מדבר על תפוצת הלימוד ביחס לקהילות אחרות והרי מחקר בנושא עדיין לא נעשה. אדרבה, מהמקורות הלא מעטים שהעליתי לעיל נראה כי בתימן למדו את התלמוד בתפוצה יותר גדולה משאר קהילות ישראל (ביחס לגודלה של יהדות תימן). העליתי 2 איגרות של הרמב"ם שמהם מוכח כי בתימן עסקו רבות בגמרא ובאחת מהן הוא עשה השוואה בין קהילת תימן לשאר הקהילות בעולם והוא מציין שבתימן למדו יותר תלמוד (כשהרמבם רוצה להדגיש את מצבן החמור בלימוד התלמוד של הקהילות הגדולות הוא כותב כי כל המדינות הגדולות מתות) מלבד קהילת לוניל שעלתה עליה באותה התקופה הקצרה ומני אז לא נשאר זכר לקהילת לוניל שכל תפארתה היה לדור אחד בלבד, בעוד שיהדות תימן הצליחה לעסוק בלימוד התלמוד 1500 שנה מאז חיבורו ועד עלייתה לארץ ישראל. היוצא מן האגרת הזו שבאופן יחסי ביהדות תימן למדו תלמוד יותר מהמדינות הגדולות (ספרד ואשכנז). גם הרמב"ן באיגרתו לחכמי צרפת הוא מזהירם כי אם הם יחרימו את הרמב"ם אז כל אוהביו של הרמב"ם יחרימו אותם ויבזו אותם עד חרמה ובראשם יהודי תימן שהם "קהילות רבות העוסקות בתורה ובמצוות לשמן", ולכן הוא מזהירם לא לנסות להשפיל את הרמב"ם.

אי לכך, אין ברירה אלא למחוק מכל וכל את מה שנאמר כאן על יהדות תימן (מלבד דברי הרבנים יוסף קאפח וחיים כסאר שעסקו בעיקר הערך, קרי, בדרכי לימוד התלמוד בתימן) כל זמן שאין לנו מאמר מחקרי בנידון העושה השוואה בין לימוד התלמוד בתימן לעומת שאר הקהילות. בברכה, המומחה.

הנה עוד שקר גס בכל מה שנוגע ליהדות תימן בערך. הנה ציטוט שיקרי "טובי טוען, כי עובדה זו, יחד עם העובדה - לדבריו - שמורי התלמוד היו במקרים רבים בעלי השכלה תלמודית נמוכה". זהו שקר וכזב!!! פרופסור טובי מעולם לא טען זאת!!! ההיפך, הוא הרי זה שחקר ומצא שלימוד התלמוד בתימן היה נרחב ומעמיק. פשוט שערוריה מה שהולך כאן!!! בקצב הזה עוד אמחק את כל הערך כולו. כמה שקרים אפשר לבלוע??? המומחה.

עוד שקר. רבי עובדיה מברטנורא לא דיבר על כלל יהודי תימן אלא על קבוצת עולים פשוטים (לא רבנים ודיינים) שבאה מהעיר עדן. הוא דיבר על יהודי העיר עדן בלבד, ואתם מרחיבים לכל יהודי תימן. חוץ מזה, ברור שהוא לא דייק כלל בלשון המעטה, כיוון שבעל מדרש הגדול היה בן העיר עדן, והוא לא יכל לכתוב את יצירתו מבלי להיות בקי הן בתלמוד הבבלי והן בתלמוד הירושלמי. אז עלתה קבוצה קטנה מעדן שבקיאה ישר והפוך ברמב"ם, אז בגלל זה צריך להסיק שכל בני עירם לא למדו תלמוד??? האם רבי עובדיה ביקר פעם בעדן שכך הוא מרשה לעצמו לכתוב? וכי בני עירו (ברטנורה) הפשוטים של רבי עובדיה בקיאים ברמב"ם? האם הם בקיאים במשהו??? פשוט לא יאמן איך מהתרשמות שיטחית כל כך, אנשים מגיעים למסקנות "מדעיות". המומחה.

אדוני המומחה, עם כל הכבוד לענוה שלך (שהתבטאה היטב במה שכתבת על רבי עובדיה מברטנורא), זה לא בסדר שאתה לא מספר את כל הגדלות של גולת תימן. כי אני יודע מידיעה אישית, שבתימן, ילד שיצא ממעי אמו, אפילו לא בירכה לשלום משום ביטול תורה, אלא רץ מיד ל'מידרש' ('כניס' בצנעא) ללמוד, ותוך כדי ריצה היה מחתל עצמו בעלי תאנה שמצא בדרך, כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה, וכך היה לומד ת"ק שעות במעת לעת (ובצנעא תתקל"ו שעות), עד גיל חמש, שעד אז כל ילד היה ממלא כרסו בש"ס בבלי וירושלמי, תוספתא, מכילתא, ספרי, ספרא ורמב"ם (ובצנעא כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש), ודמי ליה כמאן דמנח בכיסיה. ואז, כדי שלא להתפרנס מן הצדקה, היו עוסקין בקטיף עלי גת, במשך שנה. ומגיל שש ועד מאה ועשרים (ובצנעא שש מאות) היו לועסין גת, כי לנו התימנים יש הרבה סבלנות. בברכה, יחיא. (לא התכוונתי להעליב, אלא להביע בצורה משעשעת מה שלדעתי טעון תיקון. אם נעלבת, אנא מחק את תגובתי).

רבי עובדיה מברטנורא מספר על קבוצת יהודים מארץ עדן, שעל פי דבריהם יש בארץ עדן קהילות רבות ואין ליהודים שם כי אם ספר רב אלפס ורמב"ם וכולם בקיאים ברמב"ם ואינם עוסקים כי אם בו. כלומר - הוא מתרשם מעדותם של הקבוצה, ולא מהיכרותו האישית. אמנם ד"ר טובי לא מקבל את דעתו והוא מוכיח שמדובר בטעות, אך חשבתי שמן הראוי להביא את הדיעה הזו (שבכל זאת היא נפוצה בקרב חוקרי תימן) רק כדי להסביר את הדיעה שאותו הוא רוצה להפריך. האם אתה חושב שלא עדיף כך? טישיו - שיחה 03:57, 18 במרץ 2012 (IST).

ארץ עדן אינה כל תימן ואפילו לא רובה אלא מיעוטא דמיעוטא. זהו חבל ארץ הכולל בעיקר את קהילת עדן. הוא לא דיבר על יהדות תימן על עריה וכפריה, ואת זאת אני מסיק גם בגלל שהזכיר רק את מדינת עדן וגם בגלל שדיבר על השליט שלהם שהוא מתנהג בצורה חיובית ליהודים. כידוע, בארץ תימן היה שילטון אחר מזה של עדן. בתימן שלטו האימאמים לדורותיהם שהיו מוסלמים מזן אחר. לכן, אין מדברי רבי עובדיה כל ראיה כדי לסתור את דברי טובי. בברכה, המומחה.

אגרת הרמב"ם לחכמי לוניל

באגרתו לחכמי לוניל מתאר הרמב"ם את המצב הקשה של לימוד התלמוד בכל העולם היהודי, וכך הוא כותב: "לא נשאר בזמן הזה הקשה אנשים להרים דגל משה, ולדקדק בדברי רבינא ורב אשי, אלא אתם (חכמי לוניל) וכל הערים אשר סביבותיכם... אבל בכל המקומות האלה אבדה תורה מבנים, ורוב המדינות הגדולות מתות, ומיעוטן גוססות, וכמו שלושה ארבעה מקומות חולין. בארץ ישראל ובכל סוריא מדינה אחת, והיינו ארם צובא היא אחלב, ויש בה מקצת חכמים אבל אינם ממיתים עצמן באוהל. ובכל הגולה ובכל שינער שניים שלושה גרגרים, ובכל ערי תימן וערי הערביים כולן מעט עוסקין בתלמוד, אבל אינן מכירין אלא הדרוש וקבל שכר לפי שבקצוות הן". עד כאן לשון רבנו הרמב"ם.

הדברים ברורים, רק בארבעה מקומות בעולם נשאר עדיין לימוד הגמרא בלוניל וסביבותיה, בחאלב, בשינער ובתימן. כל שאר העולם לא לומדים גמרא וכלשון הרמב"ם "רוב המדינות הגדולות מתות". בברכה, המומחה.

ניסיונות להשמטת קטע

הכל נומק בדף השיחה לפני זמן רב, ולכן תיקנתי כפי שבודאי תראה. בברכה, המומחה.

דפוס הפעולה הסדרתי שלך בערכים השונים איננו מקובל. שינוי מהותי מצריך דיון והכרעה בדף השיחה. אין טעם לבצע מחטפים. גרש - שיחה 00:37, 2 במאי 2012 (IDT)

כפי שבודאי ראית בדף השיחה התיקונים נדונו כבר מתחילת חודש ינואר במשך שלושה חודשים. זה די והותר. אני נאלץ לציין שהנני בקי במורשת יהדות תימן ודפוסי חייהם הרבה מעבר לממוצע. אולי שמת לב שבעצם אני זה שערכתי עשרות רבות של ערכים על גדולי רבניה בויקיפדיה. בברכה, המומחה.

גם אז שוחזרת שוב ושוב, עד שבא טישיו וניאות לערוך אותם. העריכות שלך הן מהותיות ואינן יכולות להיעשות במחטף. גרש - שיחה 00:50, 2 במאי 2012 (IDT)

עניתי על כל שאלה שנשאלתי ע"י טישיו וגם עדי. הבהרתי את דבריי באריכות, הם רצו הסברים וקיבלו. זמן רב נשארנו עם הסבריי המהותיים ללא שום חולק. אז הגיע הזמן לתקן. המומחה.

המומחה, שלומות וברכות. אתה צריך לזכור שלא כולם מכירים אותך וכמי שפועל כאלמוני, החשד אף גובר. אני יודעת שאינך מכיר היטב את הכללים בוויקיפדיה למרות שאתה תורם כבר זמן רב, אבל חשובה גם הסבלנות, היכולת לדון בשיחה וההמתנה להסכמה. גרש, למומחה היסטוריה ארוכה בוויקיפדיה. אמנם אינו מקפיד תמיד על הכללים כפי שאנו מכירים אותם כי הוא "קופץ" לבקר אחת לזמן, אך הידע שלו כפי שהעידו אחרים, במיוחד באשר ליהדות תימן, הוכיח עצמו יותר מפעם. בברכה, דורית 00:57, 2 במאי 2012 (IDT)

דורית, שלום רב. ראשית, תודה רבה על דברייך. אבל אני חייב לציין שלצערי הרב אין לויקיפדים את הידע הראוי לכתיבה בכל מה שקשור ליהדות תימן. פעמים נדמה שהם ניזונים משמועות. גם לגבי שאר יהדות המזרח יש בורות מפליגה. אם תעייני בדף השיחה תראי איך שטישיו נאלץ לתקן בגלל הערותיי דברים מהותיים שנכתבו בערך בגנותם של חכמי המזרח ובהעדפת חכמי אשכנז. כאשר כל אדם הבקי בהיסטוריה היהודית יודע היטב כי מעולם (!!!) לא היוותה גולת אשכנז כמרכז התורה היהודי הראשי. נכון שהיא הייתה מרכז חשוב אך היא הייתה פחותה מגולת ספרד וצפון אפריקה בזמן הראשונים, וכל שכן שלא הייתה קיימת בזמן הגאונים. ואף בזמן האחרונים דהיינו מתקופת מרן רבי יוסף קארו ותור הזהב של המקובלים אחריו, המרכז היה בארץ ישראל. אני מסופק אם נשלחה פעם שאלה הלכתית מיהדות המזרח ליהדות אשכנז. מי שיודע אחרת, בבקשה שיציין מקור וכמובן שאשמח שהוא השכילני. לעומת זאת, השאלות שנשלחו מאשכנז לספרד ולצפון אפריקה ולמזרח (בבל, מצרים בזמן הרמב"ם ובניו) הן לאלפים רבים. אפילו בתקופה האחרונה ביותר (שהכמות המספרית האשכנזית הייתה פי 17!!! מכל קהילות ספרד והמזרח) מצאנו שחכמי אשכנז שולחים שאלות למאות רבות לבעל השדי חמד הוא רבי חיים חזקיהו מדיני. אבל הוא לא שאל את חכמי אשכנז, וכך הדברים גם לגבי הבן איש חי ועוד. הויקיפדים האשכנזים מפריזים בערך עצמם. הם חושבים שדרך כתיבה והדפסת ספרים לרוב, אז יהיה ניתן לשכתב את ההיסטוריה. לאור דבריי, אני חייב להדגיש שאין לי דבר נגד אחיי האשכנזים האהובים, אבל נמאס לי לראות איך רבים מהם רומסים ברגל גאווה את המורשת המפוארת העתיקה והמקורית של יהדות המזרח. בברכה, המומחה.

המומחה, סוף סוף יש מישהו (אתה) ששם לב שבעצם יש פה מלחמה של האשכנזים נגד הספרדים. כל מה שאמרת זה אמת לאמיתה! למשל מה שאמרת "כי מעולם (!!!) לא היוותה גולת אשכנז כמרכז התורה היהודי הראשי", זו לא רק הבעת דעה שלך, זו עובדה מוצקה! וזה לא אנחנו קבענו, זה מכוני מחקר בינלאומיים בלתי תלויים קבעו. ותראה עד איפה האשכנזים יכולים להדרדר, שאלתי את גוגל לגבי מה שכתבת על שאלות הלכתיות בין הגלויות, ובגלל שהוא אשכנזי (לפי שמו) הוא מתקשה למצוא בכלל חילופי שאלות משני הצדדים. לפי איך שהוא מציג את זה, אפשר לחשוב שכמעט היה נתק בין הגלויות, והם הסתדרו עם שאלות לרבנים באזור שלהם. והוא, גוגל, אפילו שיקר ביודעין, ואמר שהשדי חמד הדפיס קונטרס בשם באר בשדי בראש חלק ו' מספרו, ובו שאלתו (אם שם ספרו תקין הלכתית) לעשרות רבנים אשכנזים ותשובותיהם. ממש שקר, כזאת חוצפה! ובכן אחי, המשך להעמיד אמת על תילה, ולהחזיר את האשכנזים למקומם הראוי בתחתית הסולם. בברכה, יחיא. (לא התכוונתי להעליב, אלא להביע בצורה משעשעת מה שלדעתי טעון תיקון. אם נעלבת, אנא מחק את תגובתי).

אני באמת ובתמים מעריך ומכבד כל אדם בעל ידע. הבעייה היא בהתנהלות. לא מקובל לבטל תכנים מהותיים במחטף. הרי חזקה על מי שכתב את הדברים במקור שהוא מצוי בנושא ובוודאי יש לו סימוכין ותימוכין לדבריו. ניסיון המחטף אינו רק כאן, בימים האחרונים היה עוד ניסיון לבצע השמטה מהותית בערך שלום אלשיך. לפי תגובתה של יעל, שיצרה את הערך על הרב שלום אלשיך, אני למד שיש בעייתיות בהשמטה שלו שם, ומכאן אני משליך גם לערך הנוכחי. הרי אותה דבקות מתלהבת בהצדקת דבריו כאן הוא ביטא גם בערך על הרב אלשיך, בניגוד גמור למקור שהביאה יעל. לכן ראוי להגן על הערך עד למיצוי הדיון, כמקובל. לצערי, בקיאותי המעטה יחסית בהיסטוריה של יהדות תימן אינה מאפשרת לי לדון לגופו של עניין. גרש - שיחה 02:20, 2 במאי 2012 (IDT)

גם גברת יעל לא הביאה מקור לדבריה. התבססות על ספר שלא מביא תימוכין לדבריו היא איננה מקור!!! אתה מדבר על הגנה של הערך, כאשר אני הוא זה שמגן עליו מפני עיוותים ושקרים גסים. המומחה.

החלטתם לנעול את הערך, אבל זה לא יעזור לכם כלל, כי לשקר אין רגליים. הערך יתוקן כדבעי בין במוקדם בין במאוחר, יש לי את כל הזמן שבעולם. בברכה, המומחה.

כמו שהסברתי לך בעבר: הערך ננעל כי אתה לא מסוגל לעבוד עם אנשים נוספים בשיתוף פעולה ובמקום אתה מתעקש על שחזור. תלמד לשוחח ולהגיע להסכמה במקום לנהל מלחמות עריכה. נויקלן 00:33, 3 במאי 2012 (IDT)

גם בעתיד לא יהיה שום שיתוף פעולה עם שקרים או עם בורים בנושא. יש לי סבלנות מרובה, הערך יתוקן בעה. המומחה.

לא התבקשת לשתף פעולה עם שקרים, התבקשת לשתף פעולה עם עורכים נוספים, להיות סבלני ולהשיג הסכמה לפני שאתה רץ לשחזר שוב ושוב ושוב. כל הנימה הנוזפת והנחת הכוונות הרעות שאתה מייחס כאן לכולם לא עוזרות. אתה לא צריך לצעוק חזק כל כך ולהשתמש בעלבונות אם אתה צודק. נויקלן 15:39, 3 במאי 2012 (IDT)

אי אפשר לצעוק דרך מקלדת כך שאינני מבין כיצד שמעת צעקות או שמא אתה הוזה, וזה לא נורא להיות בור רק בנושא אחד מכלל הנושאים הקיימים בעולם, כך שגם עלבונות אין כאן. הנזיפה בהחלט קיימת, כיוון שאנשים שהם בורים בנושא כותבים מהשרוול על עדה מסויימת ולזה אני מתנגד בתוקף ואפעל ללא הרף להפסיק זאת. זה שיש כאן מליון ויקיפדים כאלה שבכל זאת מגינים ושומרים זה על עריכתו של זה למרות בורותם, וכל זאת רק בגלל שהוא ויקיפד כמותו בבחינת "שמור לי ואשמור לך", לא תצליח.

קטע מלימוד הגמרא כפי שנהוג אצל התימנים

קטע של לימוד הגמרא בבית מדרש תימני בארץ. זהו החלק של גירסת הגמרא שבא לאחר הלימוד העיוני שכל מטרתו לאסוקי שמעתתא דהלכתא. לאחר סיכום ההלכה, חוזרים כל הציבור על כל הסוגיא במנגינה המיוחדת לתלמוד כדי לזכור את הסוגיא על מהלכיה, וגם כך היא יותר ברורה כי רואים כעת תמונה שלמה לאחר שבמהלך השיעור מתעכבים בפרטים ואין ראייה שלמה. הנה לכם מסורת הגירסא כפי שקיבלוה בתימן מימות רבינא ורב אשי לא שינו התימנים דבר בכל הקשור למסורת היהודית כיאה לעדה האותנטית והמפוארת שבקהילות ישראל, יהדות תימן. הנה http://net-sah.org/he/node/4983

התנהגות בריונית של "המומחה" בערך זה

בעקבות דף שיחה אחר הגעתי לרשימת הגרסאות של הערך הנוכחי וחשכו עיניי. עוד לא ראיתי בויקיפדיה דבר כזה. כפי שכתב לעיל: "החלטתם לנעול את הערך, אבל זה לא יעזור לכם כלל, כי לשקר אין רגליים. הערך יתוקן כדבעי בין במוקדם בין במאוחר, יש לי את כל הזמן שבעולם. בברכה, המומחה". ואכן, הוא שחזר ושחזר ללא הפסקה, וניצל את העריכה מכתובות אנונימיות, עד שהערך ננעל. וכשנפתח - שחזר שוב לגירסה שלו, עד שננעל שוב. וכנשפתח - שחזר שוב, עד שזה הצליח. זה לא ייתכן בשום אופן. אני משחזר את כל העריכות שלו. והערה אישית אל "המומחה": אם תמשיך בשיטה הזאת - אציף את דרך הפעולה שלך לעיני הקהילה כולה. יש לך מה להפסיד. אנחנו יכולים להכריז עליך כטרול וכל עריכותיך ישוחזרו, ויש גם דרכי תגובה חריפות יותר. אני מציע לך לעצור ולשנות את דפוס ההתנהלות הזה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באייר ה'תשע"ג • 20:39, 6 במאי 2013 (IDT)

כנראה קשה מאוד, עד בלתי אפשרי, לשנות דפוס התנהלות. עובדה: אחרי הפוגה קצרה, שוב צצות משום-מקום העריכות הישנות. כל זה לאחר שכבר הוזהר ושב והוזהר ואף נחסם. גרש - שיחה 02:36, 26 במאי 2013 (IDT)

לא חלפו כמה דקות מאז השחזור והופ - מלחמת עריכה. בפעם המי יודע כמה. גרש - שיחה 03:10, 26 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.temani.net/http/mamrim/gmra.htm
  • In דרכי לימוד התלמוד on 2013-09-13 00:38:43, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In דרכי לימוד התלמוד on 2013-09-15 23:02:10, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In דרכי לימוד התלמוד on 2013-09-20 03:31:09, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In דרכי לימוד התלמוד on 2013-09-24 21:52:24, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 00:52, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

ישיבתו של יצחק אבוהב

מוזכרת בערך ישיבה בצפת בראשה עמד רבי יצחק אבוהב. לכאורה זו טעות שכן לא נמצא תיעוד על רב כזה שעמד בראש ישיבה שם. אולי זו ישיבה שנקראה על שמו? בריאן - שיחה 19:28, 6 בדצמבר 2013 (IST)

הערך לא כתוב בשפה אינציקלופדית

לדעתי יש לשכתב מעט את הערך, לא כתוב בצורה אינפורמטיבית אלא כמעט כמאמר

טרוצקיסט אדום - שיחה

דיווח שאורכב ב-09 בינואר 2019

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: חדש

לשון המחבר: אך גם בקרב ארצות המזרח הייתה מקובלת דרך העיון התלמודית, ורבים מהפירושים העיוניים הידועים על התלמוד הם מחכמי ספרד, כגון חידושי הרמב"ן הרשב"א והריטב"א.

יש פה בילבול מתודי בין מזרח למערב. ספרד היא במערב.

הערה נכונה, תיקנתי למיטב הבנתי. נרו יאיר • שיחה • ג' בשבט ה'תשע"ט • 20:32, 9 בינואר 2019 (IST)

נראה לי שזה קצת מורכב יותר. יש ספרד הנוצרית ויש ספרד המוסלמית. בנוסף, כמדומני שרמב"ן הוא דוגמה לחכם ספרדי שאופן לימודו מערבי. בכל מקרה יש הבדל בין פירושי הספרדים לפירושי הצרפתים (רש"י ובעלי התוספות). כדאי למצוא מומחה לתחום. בברכה אגלי טל - שיחה 20:47, 9 בינואר 2019 (IST)

תמיד טוב שיעבור מומחה. אני לא רואה בפסקה הזאת חילוק דרמטי בין הנוצרית והמוסלמית. נרו יאיר • שיחה • ג' בשבט ה'תשע"ט • 20:55, 9 בינואר 2019 (IST)

יש כאן בורות גדולה בכל הערך

ראשית, עיון תלמודי הוא מושג שונה מארץ לארץ, למשל העיון התלמודי של חכמי המזרח הראשונים היה דומה לעיון של הגאונים. עיינו למשל בפירושי רבינו פרחיה והר"י מיגש (שעיונו היה "מבהיל" כלשון הרמב"ם). מי שמעיין בפירושיהם אינו רואה שם פילפול כלל. זהו ביאור ישר וישיר להלכה, כפי שלמדו וקיבלו את דרך הלימוד מהגאונים. לעומת זאת, העיון הצרפתי\אשכנזי הוא בדרך הפילפול. סיבת הדבר ידועה, לחכמי צרפת ואשכנז לא הייתה מסורת מהגאונים כיצד ללמוד תלמוד, כיוון שבמשך רוב תקופת הגאונים הם היו מנותקים מהם מסיבות גיאוגרפיות ומדיניות (ברודי, ציון בין הפרת לחידקל עמ' 132.תא שמע, מנהג אשכנז עמ' 13). אגב, לא כולם יודעים, אבל במשך מאות שנים לאחר חתימת התלמוד, עדיין לא הגיע התלמוד לאירופה, ורק בסוף תקופת הגאונים הוא הגיע במלואו. לדוגמא, ר' אליעזר הגדול שחי במגנצא במאה הי"א אסר בשר בחלב במשהו כיוון שלא הייתה מצויה לפניו מסכת עבודה זרה (גרוסמן חכמי אשכנז עמ' 231). שיטת הפילפול היא תוצאה של נתק של יהודי אירופה מהמרכז הבבלי, קרי מהגאונים שהפיצו את התלמוד הבבלי בעולם ולימדוהו. כלומר, כתוצאה מהנתק לא היתה להם מסורת כיצד נפסקה ההלכה בסוגיות התלמוד, ולכן המבוכה הזו בכל סוגיא היא שיצרה את הסברות השונות והפילפולים שבעקבותיהם. גם יהודי ספרד קיבלו את התלמוד באיחור רב כפי שכותב רבי אברהם אבן דאוד בספרו הקבלה. אם כי דרום ספרד הייתה יותר מעודכנת משאר חלקי יבשת אירופה, כיוון שהייתה בשליטה מוסלמית תקופה מסויימת. אגב, דוקא יהודי תימן קיבלו את התלמוד ועסקו בו מאות שנים לפני אחיהם שבאירופה, הם היו בקשר חזק מאוד עם הגאונים (ברויאר, פעמים 88 עמ' 159, גוייטין, יהדות תימן עמ' נה, מורג, הקדמה לתלמוד הבבלי בניקוד יהודי תימן). כל הנ"ל לא כתוב בערך. מדוע לא נכתב שבמשך מאות שנים לא הכירו יהודי אירופה את התלמוד? מדוע לא נכתב על הנתק מהמרכז הבבלי וממילא על חוסר המסורת הן בידיעת פסקי הסוגיות והן בשיטת הלימוד?

לא כתבת כבר את טענתך זו? נרו יאיר • שיחה • י"ד באב ה'תש"ף • 14:46, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

לא.לא ראיתי שמישהו כתב על כך.היכן? ומדוע זה לא מופיע בערך?

שינוי מבנה הערך

מבנה הערך הנוכחי הוא רשימה של שיטות לימוד. לענ"ד, כדי להבהיר יותר את אופן התפתחות השיטות, לא די בהצגת רשימה שלהן, אלא יש צורך לסדר ולקטלג לתקופות. זאת האופציה שנראית לדעתי הכי טובה, אני מעלה כאן כדי לשמוע דעתכם:

• לימוד התלמוד בתקופת הגאונים (להתייחס גם למה שהיה בתקופה זו בשאר העולם, ע"פ המקורות שיש בידינו).
• התפצלות השיטות לאחר שקיעת עולם התורה הבבלי (המאה ה-11 ואילך)

• שיטת לימוד התלמוד בצפון אפריקה וספרד (הרי"ף וכדו')
• שיטת לימוד התלמוד באשכנז (בעלי התוספות)
• שיטת לימוד התלמוד בתימן

• שיטות לימוד מאוחרות

• שיטת לימוד התלמוד בספרד הנוצרית
• שיטת הפלפול של ר' יעקב פולק
• שיטת לימוד התלמוד הספרדית
• שיטת בריסק וישיבות ליטא

• שיטות לימוד מחקריות

• חכמת ישראל
• שיטת הרבדים

מה דעתכם? Itay tayri - שיחה 14:14, 18 בינואר 2021 (IST)

עד עכשיו רוב ההתרחשות סביב הערך הזה הייתה סביב רצון של משתמש חסום לערוך שינויים הקשורים ליהודי תימן. נראה שגם אצלך זה די במוקד. האם יש לך קשר אליו? נרו יאיר • שיחה • ה' בשבט ה'תשפ"א • 15:12, 18 בינואר 2021 (IST)

ראיתי קודם שדף השיחה היה מלא, לא ראיתי במה... עכשיו אני מרפרף, מייגע לקרוא הכל. התרחש לפני שנים... נראה כמו מלחמות עריכה בין "המומחה" (שזהותו לא ידועה לי) לבין ויקיפדים מתונים שרוצים מקורות וכתיבה אובייקטיבית (מדיניות ויקיפדיה שנחיצותה ברורה לכל). אכן אני תימני, ויש לי רצון להביא את יהדות תימן לידי ביטוי בויקיפדיה, מה שלא כ"כ קורה עד עכשיו (ראה לדוגמה את הערכים שיצרתי לאחרונה: קאע אל-יהוד ויהדות צנעא, שקיבלתי שבחים עליהם מויקיפדים ותיקים), אבל לא הבנתי איך הבנת את זה מהתוספות שהוספתי... בכל מקרה, מה שאני רוצה להוסיף לערך הזה לא קשור דווקא ליהדות תימן, אלא ללימוד התלמוד בתפוצות ישראל. ושתי הערות לי:

(א) בהתחלה התפלאתי על המחיקה של מה שהוספתי (הרי זה מגובה במקורות), אבל כעת אני מבין את הסיבה. עכשיו כשאתה מבין שאני לא קשור ל"המומחה", אין מה לחשוש. ולגבי המחיקה - משהו לא נכון ממה שהוספתי?

(ב) אשמח לשמוע מה דעתך ודעת שאר המשתתפים על הרעיון שלי לחלוקה של הערך, שלדעתי נותן פרספקטיבה נרחבה, ולא עוסק רק במאפייניה של כל שיטת לימוד, אלא גם בהתפתחותה ויחסיה עם השיטות האחרות, משהו שחשוב שיבוא לידי ביטוי בויקיפדיה. Itay tayri - שיחה 15:42, 18 בינואר 2021 (IST)

לא הבנתי איך ההצעה שלך (שהיא בעיקרה שינוי סדר הפרקים) עוסקת במה שבקשת לעסוק, דהיינו התפתחות השיטות אלו מאלו. ככלל, החלוקה שלך נראית סבירה, למרות שיש לי כמה השגות: אני לא משוכנע שיש צורך להקדיש פרק נפרד בערך לדרך הלימוד בתימן, בפרט כשכאמור בערך לא ידוע לגמרי מה היא היתה (בטח לא בתקופת הראשונים, ששם שבצת אותה), ואם אכן היתה שיטה מוגדרת, היתה בעלת השפעה זניחה על עולם הלימוד התלמוד בכלל (הדפסת חידושים, השפעה הדדית, השפעה על פסיקה וכו'). בנוסף, זו טעות להגדיר את בעלי התוספות כשיטת לימוד התלמוד באשכנז. שיטת התוספות התפתחה בישיבות צרפת, אבל בישיבות אשכנז שלפני כן (וגם אחרי כן) היא לא התקיימה. בקווים כלליים, חסידי אשכנז התנגדו לשיטת התוספות. יש הבדל גם בין דרכי הלימוד בצפו"א לדרכי הלימוד בישיבות בגדאד. בן עדריאל • שיחה • ה' בשבט ה'תשפ"א 16:18, 18 בינואר 2021 (IST)

המטרה שלי בחלוקה החדשה היא להראות מהיכן נובעת כל שיטה. או במילים פרקטיות: להוסיף בתחילת כל שיטה תיאור של איך התפתחה השיטה ומתי (כפי שעשיתי על שיטת הלימוד בספרד הנוצרית, ונמחק ע"י נרו יאיר עקב חשש מובן). בקצרה כפי הידוע לכולנו, לימוד התלמוד בתקופת הגאונים היה בעיקרו בבבל, ורוב שאר הקהילות הגיעו בירחי כלה, ושלחו שאלותיהם. לאחר שקיעת המרכז הבבלי התפצל עולם התורה, יש את העולם שהיה באירופה ויש את שהיה בספרד ובצפון אפריקה (איני בקי כ"כ בתתי המחלקות בתוכם וא בנוסף אליהם, לכן לא כתבתי את אשכנז וצרפת ופרובאנס ועיראק וצפון אפריקה כל אחד בפע"צ. בשביל חוסר הידיעה שלי יש את קהילת ויקיפדיה שתשלים, וברוך תהיה על החכמתך אותי). אח"כ בתקופה אחרת יש לשים את הלימוד של הרמב"ן וממשיכיו הרשב"א הריטב"א הר"ן ואחריהם, מכיוון שהוא נוצר לאחר מכן כשילוב של עולם התורה של אשכנז וספרד (כאמור לעיל אין לי את הידע כדי לדייק האם דווקא מצרפת או פרובנס או אשכנז-גרמניה). אח"כ יש לשים את שיטות הפלפול שהתפתחו הרבה יותר מאוחר באירופה, מתוך השיטות שהיו שם. אם היה אפשרי - היה טוב לבנות את הערך הזה כעץ של השתלשלות, אבל מכיוון שויקיפדיה היא לא MyHeritage, לדעתי החלוקה לרמות של תקופות מספקת את התוצר הטוב ביותר.

לגבי תימן, יש לנו ידיעה ברורה על קיומו של מרכז יהודי, אל יש לנו מעט מידע על עולם התורה שהיה שם. מסיבות הזמן גרמן (גירוש מוזע, וגם מסיבות של אופי מרכז התורה (לדעתי זה חשוב, ארחיב בנושא זה אם תרצה), לא נשארו הרבה תיעודים על שיטת הלימוד. מה שנותר לנו לעשות הוא לשער ששיטת הלימוד שהיתה נהוגה ב-300-600 השנים האחרונות (ע"פ שרידי ספרים ועדויות מהתקופות ההם) - זהה לשיטה שהיתה נהוגה בתימן מאז דעיכתו של עולם התורה הבבלי (כי אין חולק בקרב החוקרים על כך שקהילת תימן היתה קשורה קשרים חזקים לעולם הבבלי, ולאחר נפילתו היא נפרדה משאר קהילות ישראל, וזוהי התשובה לשאלתך מדוע שמתיה בתקופה שאחרי השקיעה של יהדות בבל, כי כאן נוצרה יהדות תימן כפלג עצמאי. ולפי כמות המידע הידוע עליו - כך יהיה אורך הקטע שנכתב עליו). מקווה שהבהרתי את עצמי מספיק טוב, ברוכים תהיו, Itay tayri - שיחה 18:02, 18 בינואר 2021 (IST)

המומחה ניסה במשך זמן רב לשנות את הכתוב בערך ביחס ליהודי תימן, וגם להדגיש שבספרד לא הייתה רציפות. הוא כתב בין היתר שהערך ישונה במוקדם או במאוחר, ויש לו את כל הזמן שבעולם. והנה באת אתה, ואתה רוצה לעשות דברים דומים להפליא. אם לא די בזה, אתה מביא כמקור על מה שהיה בספרד מאמר מכתב עת של יהודי תימן. אם תתעקש על זה יתחזק הרושם שאתה הוא. האם אתה רוצה לעשות שינויים שאינם קשורים לשני הנושאים הנ"ל? אם כן, אנא הצג את המקורות שאתה מתכוון להתבסס עליהם ורק עליהם. נרו יאיר • שיחה • ה' בשבט ה'תשפ"א • 19:26, 18 בינואר 2021 (IST)

חבל לי שאני מנסה לתרום ולהרחיב ולשפר את הערך, וטופלים עלי שקר בעקבות אנונימי שכתב בעבר. אני מאוד לא אוהב התכתשויות ומריבות, בטח שלא באתר שאמור לפעול בשיתוף פעולה של הקהילה, לכן לצערי אאלץ לוותר כבר מההתחלה על דברים שלדעתי יכולים אך ורק לתרום. מעתה אשתדל לתרום בערכים שאינם שנויים במחלוקת. המקורות שלי בסדר גמור, פורסמו בכתב עת (יהיה אשר יהיה), פשוט יש לכם אנטי (מובן מאוד) בעקבות אותו אנונימי. לדעתי אתם צריכים להתעלות מעל זה ולא להיכנס לפאניקה מכל שינוי, כאשר הוא נתמך במקורות. לא כל משתמש שכותב דעות דומות לשל טרול הוא אוטומטית טרול, "כמעט כטרול היינו". ברוכים תהיו ודרך צלחה Itay tayri - שיחה 19:35, 18 בינואר 2021 (IST)

לא כל כתבי העת שווים, וכתב עת (כמדומני לא אקדמי) המוקדש ליהודי תימן הוא מקור גרוע לקבוע קביעות גורפות על מה שהיה בספרד. נרו יאיר • שיחה • ה' בשבט ה'תשפ"א • 20:22, 18 בינואר 2021 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בדרכי לימוד התלמוד שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/al-2.htm נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://archive.ph/20130107214637/https://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/al-2.htm לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 16:34, 8 ביוני 2023 (IDT)