שיחה:הנבואה במסורת ישראל

יש כבר כמה ערכים על נבואה: נבואה, הנבואה הקלאסית בישראל, הקדשה לנבואה, נביא ועוד כמה. מישהו יכול ורוצה לעשות סדר בדברים? אחיה פ. 20:42, 19 פברואר 2006 (UTC)

השלמתי את אימות נבואה, האם אפשר להסיר את התבנית להשלמה?אליהו52ז 00:59, 23 בפברואר 2007 (IST)

לאחר שאין התנגדות הוסר. אליהו52ז 00:37, 25 בפברואר 2007 (IST)

דברי הרבי מלובביץ'

כתבתי:

הרבי מלובביץ' כתב, שאדמו"רי חב"ד לדורותיהם היו נביאים. בנוסף קרא לחסידיו לפרסם אודות 'נביא הדור': ”לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהי' ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות וכו' עד הנבואה העיקרית – הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא”.

משתמש אני ואתה הוריד והסביר בתקציר: "לא המקום להזכיר דברים תמוהים של אחרון אחד שנאמרו בשיחה בעל פה פעם אחת ופשרנותם נתונה במחלוקת".

א. זהו ניסיון להציג את הדברים 'כאמירה שולית ולא משמעותית'. אך ברור שמדובר בסימון המטרה קודם יריית החץ. בניגוד לדברי 'אני ואתה', הדברים נאמרו על ידי הרבי, נכתבו על ידי החוזרים של הרבי. ואף הוגהו על ידי הרבי במטרה שיפורסמו בעיתון כפר חב"ד. גם העובדה שהרבי עצמו ביקש לפרסם אותם כפי שציטטתי, מוכיחה שמדובר באמירה רצינית, ברורה ומרכזית.

ב. 'שפרשנותם נתונה במחלוקת' איזו בדיוק מחלוקת הפנה אותי למקור בבקשה...

ג. לגבי אורך הציטוט, מקובל עלי בהחלט לקצר אותו או להוריד להערת שוליים. שיע • (שיחה) 17:41, 16 בפברואר 2011 (IST)

הרבי ידע טוב מאוד להדגיש דברים שהיו חשובים לו להדגיש. הוא אמר אלפי שיחות, ולא ברור מדוע נכון להביא כאן דבר שהוא אמר בשיחה אחת בלבד בצורה מעורפלת. בפרט כשהדברים תמוהים ביותר כשלעצמם. אני-ואתה • שיחה 18:07, 16 בפברואר 2011 (IST)

אני לא מבין, אתה טוען שלמרות שהרבי אמר, הגיה את הכתוב, וביקש לפרסם, זה לא היה חשוב לו? מה מעורפל באמירה "צריך לפרסם לכל אנשי הדור . . . שיש נביא".

אבל בכלל לא מדובר על אמירה, מדובר על שיחה שלמה שמטרתה ברורה. אם אתה באמת רוצה להבין, אנא קרא את השיחה בשלמותה, ותראה כיצד במשך שעות מספר בהם נאמרה השיחה, הרבי הגיש משא תורני אודות הנבואה, כשהמטרה היא ההוכחה שתיתכן נבואה גם כיום, והסיום וההוראה 'המעשה בפועל' הוא לפרסם וכו'.

ברור שדעתו של הרבי היא שיש נבואה כיום ושאדמו"רי חב"ד ניחנו בה. והדבר רלוונטי וצריך להיות מצוין בערך. --שיע • (שיחה) 18:27, 16 בפברואר 2011 (IST)

אני הבעתי את דעתי. בא נראה מה יש לאחרים לומר. אני-ואתה • שיחה 18:46, 16 בפברואר 2011 (IST)

הבעת את דעתך, אבל לא ממש התמודדת עם השאלות שלי: 1. איזו מחלוקת יש על הפרשנות? 2. מה הקשר בין התמיהה שלך על הדברים לבין העובדה שהם נאמרו והרבי ביקש לפרסמם? (קרי זו דעתו) הרי לא ביקשתי להכניס פרשנות, אלא ציטוטים המדברים בעד עצמם. קריאה של השיחה כולה מעניקה תמונת מצב הרבה יותר חדה וברורה על דעתו של הרבי בנושא.

שורה תחתונה, האם אתה חולק על ההנחה שהרבי סבור שהנבואה כבר חזרה לישראל, ספציפית אצל אדמו"רי חב"ד?

צריך להוסיף לערך גם את פסק הדין - קןבץ שחתומים עליו בין היתר חברי בית הדין של חב"ד בישראל ובארה"ב (מלבד רבנים נוספים) בו נכתב בין היתר "שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא, ומפורש בשיחותיו הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא"'.

אשמח כמובן שעוד עורכים יביעו את דעתם. --שיע • (שיחה) 20:59, 16 בפברואר 2011 (IST)

לשאלותיך. 1. אתה בטח מכיר פרשנויות אחרות יותר ממני, אבל ראה למשל כאן. 2. כי זה לא ערך על הרבי מלובביץ אלא על הנבואה במסורת ישראל, ולא מתאים להביא פה כל אמירה חריגה שאי פעם נאמרה על ידי רב בישראל, אלא דברי מחשבה והגות קלאסיים בנושא (או פסקי דין חריגים ומוזרים כנ"ל). אני-ואתה • שיחה 21:15, 16 בפברואר 2011 (IST)

אני לא מכיר אף רב או סמכות תורנית שעסק בנושא באופן רציני, והעניק לדברי הרבי פרשנות שונה - כלומר הסביר שהרבי לא התכוון לנבואה כפשוטה. כמובן שיש שמתנגדים, לא מקבלים הדברים, אבל אני בטוח ב99% שאין רב אחד שלמד את דברי הרבי, ופירשן אותם באופן שונה.

צר לי שאני ממשיך לקבל תחושה כזו, שסימנת את המטרה מראש. אתה באמת סבור ש'פרשנות' של אדם (שמדגיש בדיון שם שהוא לא רב אלא 'חבר מקשיב') שקיבל שאלה באינטרנט היא 'פרשנות'?

לגבי הטענות שלך שהשיחה 'חריגה' 'תמוהה' ושאר פנינים. אין זו סמכותך, או עניינה של ויקיפדיה, לקבוע מה מדברי הרבי קונצנזוס ומה לא.

לגופו של עניין, הערך עוסק בנבואה. והעלמת העובדה שרב בסדר גודל של הרבי מליובאוויטש, סבור שהיו נביאים של ממש בדורות האחרונים היא פשע אנציקלופדי. האמירה של הרב קוק שמובאת בערך, היא הרבה פחות משמעותית ובעלת עניין אנציקלופדי. --שיע • (שיחה) 17:22, 17 בפברואר 2011 (IST)

אתייחס בקצרה כי הבטחתי להמתין לשמוע דעות אחרות. א. במקור שהבאתי הובאו דברים בשם הרב מאזוז. ב. כן מתפקידה של אנציקלופדיה להבחין בין עיקר לטפל. ג. אנחנו כנראה לא מסכימים בדבר "סדר הגודל של הרבי מלובביץ'". אני-ואתה • שיחה 17:32, 17 בפברואר 2011 (IST)

אני חייב להודות שגם בעיניי האמירה תמוהה, וסותרת לכאורה מקורות שונים ומגוונים. עם זאת, ובהנחה שהרבי התכוון לנבואה כפשוטו, כדאי להזכיר את זה בקיצור בפרק "פסקה נבואה", בו מוזכרת גם מסורת מעניינת ודומה של הרמב"ם, ללא זיהוי מישהו ספציפי כנביא. את הציטוט המדוייק כדאי להשמיט או להעביר להערת שוליים כדי לא ליצור דיספרופורציה בפיסקה. כמובן שכדאי לבדוק אם עוד מישהו כתב טענות דומות או שהתייחס ישירות לדברי האדמו"ר וכד'. ‏DGtal‏ 17:38, 17 בפברואר 2011 (IST)

מה שלא מוכר הוא תמוה.

'סותרת מקורות שונים' מה זה קשור? לא נטען שזו דעתם של כל הרבנים בעולם. (הרבי אגב מתייחס באריכות לאמונה הרווחת שלא תיתכן כיום נבואה בשיחה הנ"ל).--שיע • (שיחה) 16:54, 20 בפברואר 2011 (IST)

שבירה

ניסיתי ופניתי לרבים בבקשה להביע דעתם, אך איש לא נענה. נצטרך לפתור את הנושא ביננו.

אני סבור שהעובדה שהרבי מלובביץ סבור שהוא וקודמיו היו נביאים, ראויה לאזכור בערך.

טרם קיבלתי תגובה לשאלותי בדיון, אם אינכם מעוניינים להמשיך בדיון נוכל לפנות להצבעה.

אתה יכול גם להפנות בויקיפדיה:לוח מודעות. לא זכורה לי שאלה שלא התייחסתי אליה. אתה אכן יכול לפתוח הצבעת מחלוקת, אם אתה מעריך שיהיה לך רוב. אני-ואתה • שיחה 18:21, 2 במרץ 2011 (IST)

לא הבאת לי מקור שלשיחה יש פרשנויות נוספות מלבד זו הפשוטה. (במקור אני מדבר על סמכות רבנית או מחקרית. לא חבר מקשיב באתר אינטרנט)

לא יישבת את סדרת השאלות שלי. שמדובר בשיחה שהרבי אמר, הגיה וביקש לפרסם. ולא בהערה שולית לא מכוונת ובלתי מובנת. לכך שהעובדה שהיא תמוהה בעיניך, אינה מצדיקה את צנזורה מויקיפדיה. והרבי מליובאוויטש הוא אחרון מקובל, שלדבריו יש ערך אנציקלופדי.

אני ממש לא מחפש הצבעה, ולכן פניתי גם ב'כיכר העיר'. אנסה גם ב'לוח המודעות' ואם לא אפנה להצבעה. --שיע • (שיחה) 19:28, 2 במרץ 2011 (IST)

אם נכתב מרמז על עצמו ש... אין זה מספיק לייחוס. גם אם נכתב "יש לו דין של נביא" אין זה אומר שיש לו נבואה. דין של נביא יכול להיות רלוונטי לכל מיני עניינים גם ללא נבואה כשם שהרמב"ם כותב על קריאת מגילה:"קריאת המגילה בזמנה, מצות עשה מדברי סופרים; והדברים ידועים, שהיא תקנת נביאים.". ע"פ כללי הנבואה היא ניתנת לכל מי שראוי באותו הזמן ואם חזרה הנבואה לא סביר לייחס את מדרגתה רק לאדם אחד בדורו. יתר על כן נביא שכבש נבואתו חייב מיתה. חזרת נבואה לעולם, אינה תלויית אדם אלא תלויית מצב האומה. קיים הכלל שכל הנביאים לא ניבאו אלא בה או בעבורה כלומר בארץ ישראל או בענין הגאולה בה. יש מדרגות רבות ברוח הקודש ובנבואה. ומדרגות ברוח הקודש יוחסו ומייוחסים לחכמי ישראל בכל הדורות. מי-נהר - שיחה 00:15, 3 במרץ 2011 (IST)

מקריאת הציטוטים שהובאו בראש הדף כלל לא השתכנעתי שהכוונה הייתה לנבואה במובן התנ"כי, אם כי בהחלט יש משחק על האסוציאציה. כמו כן, בציטטות אלו הוא ודאי שאינו מתייחס לעצמו. (מי שאמר "לאלתר לגאולה" היה הרב יוסף יצחק שניאורסון). Fades - שיחה 01:37, 3 במרץ 2011 (IST)

שלום לכם מי נהר ו-Fades, אני מודע לאריכות תגובתי, אבל זהו בהחלט נושא שדורש מעט העמקה. אקווה שתואילו להקדיש לעניין יותר מאשר הערה חד פעמית. הבה נבחן את העובדות:

א. הרבי נושא שיחה העוסקת בנושא הנבואה.

ב. לאורך השיחה הוא מוכיח את דעתו שהנבואה תיתכן גם בזמן הזה וגם בחו"ל. (מתרץ מקורות הנראים כסותרים). מצטט את הרמב"ם באגרת תימן שלא רק שתיתכן נבואה, אלא שאכן עתידה לחזור.

ג. בהמשך הרבי נוקב במפורש בזהותם של הנביאים בדורות האחרונים (לדעתו): "רבותינו נשיאינו – שעל ידם "תחזור נבואה לישראל" כלשון הרמב"ם… "גלה סודו אל עבדיו הנביאים", הם הינם נביאי דורנו עד "נביא מקרבך גו' כמוני" [כלומר בדרגת נבואותו של משה] (בהיותם אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא).
ד. מאות רבנים פוסקים ש"לו דין נביא, ומפורש בשיחותיו הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא". בין החתומים על הפסק אדמו"רים, רבני מדינות וערים. וכמובן בתי הדין העליונים של חב"ד בארץ ובחו"ל. זאת עובדה שישנה דעה תורנית כזו. אתר - קןבץ

וכעת התייחסות ספציפית לדברים שנאמרו.

מי נהר. א. יש לכתוב סבור שהנבואה חזרה בדורות האחרונים ואדמ"ורי חב"ד היו נביאים. זה לא רמז ולא 'דין נביא'. הרבי פשוט לאורך השיחה מתייחס אליהם כנביאים וגם מציין ש'דברים שאמרו והתקיימו' היו נבואות. בנוסף יש לציין שבדבריו אלו, היו רבנים שהבינום שהוא רומז על עצמו שהוא נביא. יודגש איני מבקש, וברור שאין זה תפקיד ויקיפדיה לקבוע האם חזרה הנבואה. אך יש לציין את העובדה שלדעת הרבי היא חזרה. ב. הסברות נגד האפשרות לנבואת יחיד בזמננו, יכולות להיכתב בהמשך לאיזכור דעתו של הרבי (דעות השוללים את האפשרות).
Fades לגבי מי הייתה כוונתו, ראה דברי למי נהר. הנקודה היא שהוא סבור שהנבואה חזרה והתגלתה אצל אדמו"רי חב"ד (גם אם נתעלם מדעתו על עצמו). 2. הציטוט הבא יבהיר בקלות שכוונתו הייתה לנבואה קלאסית הלכתית (סליחה על האורך):

"ובפרט נשיא דורנו - הבא בהמשך לרבותינו נשיאינו שלפניו - שופט דורנו ויועץ דורנו ונביא דורנו. וכציווי התורה הנ"ל: "נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודיבר אליהם אל כל אשר אצונו", "אליו תשמעון", וכפס"ד הרמב"ם הנ"ל, שאם יש לאחד המעלות והשלימויות שצריכים להיות לנביא ומראה אותות ומופתים - כפי שראינו ורואים בהמשך קיום ברכותיו, אצל נשיא דורנו - הרי "אין אנו מאמינים בו מפני האות לבדו כו' אלא מפני המצוה שצוה משה בתורה ואמר אם נתן אות אליו תשמעון", או עי"ז ש"יאמר דברים העתידים להיות בעולם ויאמנו" (כפי שראו זאת אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר). ויתירה מזה: "נביא שהעיד לו נביא אחר שהוא נביא - כפי שהוא בנוגע לנשיא דורנו, ונמשך בדור שלאחריו ע"י תלמידיו כו' - הרי הוא בחזקת נביא ואין זה השני צריך חקירה", וצריכים לציית לו תיכף ומיד עוד "קודם שיעשה אות", ו"אסור לחשוב אחריו ולהרהר בנבואתו שמא אינו אמת ואסור לנסותו יותר מדי כו' שנאמר לא תנסו את ה' אלקיכם כאשר נסיתם במסה כו' אלא מאחר שנודע שזה נביא יאמינו וידעו כי ה' בקרבם ולא יהרהרו ולא יחשבו אחריו כו'", כיון שמאמינים בדברי הנביא, לא משום שאלו דבריו של הנביא, אלא משום שאלו דברי הקב"ה ע"י נביא זה!".

ולסיום, רגע לפני שפוסלים ומוחקים רעיון לא מוכר, ראו נא התייחסותו של הרב שמואל אליהו לשיחה זו: "קראתי את כל מקורותיך ומה שראיתי הוא שכתבת כי הרבי אמר על עצמו שהוא נביא וזה בהחלט יכול להיות ואינני בכלל בגדר של מי שיכול ח"ו לחלוק על הרבי ואינני רוצה בכך ואם הוא אמר כך - הריני שמח ורוקד." כאן. --שיע • (שיחה) 00:13, 4 במרץ 2011 (IST)

אוקי, נראה שהוא באמת אמר שלקודמיו יש דין נביא ורמז שגם הוא כנ"ל. אך אין להתעלם מהעובדה שהוא היה בן 88, סמוך לשבץ המוחי. אגב, אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא אינו נביא בדרגת משה. לפי עיקרי הנבואה של הרמב"ם גם לא יתכן נביא נוסף כמשה. לגבי טענת החסידים שהוא היה נביא, איני מעוניין כרגע להתייחס לשאלה האם יש לאזכרה בערך. Fades - שיחה 01:03, 4 במרץ 2011 (IST)

לענ"ד אין להתייחס לדברים שנאמרים בטרמינולוגיה חסידית כפשוטם למרות שזה מאד נחמד. גם אם הרבי או קודמיו לא היו נביאים, הרי שהוא היה יכול לומר ולכתוב כך וזה היה אמת ע"פ הטרימנולגיה החסידית. על אותו משקל כבר אמרו רבים ושונים על אישים כאלה ואחרים שניבאו... . אם לחכם כזה או אחר יש לדעות מסויימות דין של נביא מלך משיח כהן גדול וכדומה יש לאזכר זאת בערך על האיש ולא בערך על המושג. היו בישראל נביאים רבים ואנשים גדולים לא פחות מאדמו"ר זה או אחר. וכולם כבודם במקומם מונח. נא לשמור על פרופורציות מי-נהר - שיחה 02:06, 4 במרץ 2011 (IST)

גם לפי מקור מספר 1 המצויין לעיל מגלה את הטעם "בהיותם אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא" ולפי זה אין לך דור שאין בו נביא ולכן לא פסקה אלא קיימת בכל דור אצל הצדיק שהוא בבחינת משה רבינו שבכל דור ודור. מי-נהר - שיחה 01:28, 15 במרץ 2011 (IST)

שבירה 2

Fades אני מעדיף לחשוב שדבריך נובעים מחוסר ידע ולא מזלזול. העובדות הן, שבגיל זה המשיך הרבי בתפקודו כמנהיג ציבורי, ובצורה אף יותר מסיבית מהשנים הקודמות. בכלל זה אמירת שיחות תורניות מידי שבוע, השיחות ארכו מספר שעות, נאמרו ללא שום חומר מודפס לנגד עיניו וכללו עשרות מובאות וציטטות. אני מציע לך ללמוד את אחת השיחות מהשנים 1992 1991 לא ישארו לך שאלות.

מי נהר, אולי כשהרבי דיבר על 'שלמות הארץ' ונגד מסירת שטחים הוא התכוון ל'ארץ העליונה' ב'עולם האצילות'? וברצינות, האם קראת את הציטוט שהבאתי לעיל ל Fades ? הרבי מדבר שם על "ציווי התורה אליו תשמעון" ועל פס"ד הרמב"ם, ואתה טוען שזו טרמינולוגיה חסידית? הרבי מקובל גם כסמכות תורנית הלכתית, (ראה התכתבויות שלו שנדפסו בסדרה שערי הלכה) ואת דבריו אודות הנבואה אמר במובהק תוך הסתמכות על ההלכה ולא על הקבלה.

ודאי שאין זה אומר שיהדות התורנית קיבלה את דבריו, וזה לא נושא הדיון פה. נושא הדיון פה הוא: האם הרבי כסמכות תורנית, סבר שאדמו"רי חב"ד היו נביאים במובן ההלכתי הפשוט או לא? ברור שניתן יהיה להביא את ההתייחסות של רוב הרבנים לעניין, אם היא אכן מנוגדת לדעת הרבי. --שיע • yשיחה) 01:10, 7 במרץ 2011 (IST)

אז מה, בערוב ימיו הוא הבין פתאום שנשיאי חב"ד לפניו היו נביאים? 'לא כהתה עינו ולא נס לחו' נאמר במשה, אך הכלל המקובל בפסיקה הוא ש'משנה אחרונה' אינה העיקר כשהיא משנה אחרונה מאוד. וודאי שאין בכך משום זלזול. Fades - שיחה 09:34, 7 במרץ 2011 (IST)

זו דעתו והוא מעולם לא אמר אחרת. אין פה משנה אחרונה ומשנה ראשונה. --שיע • yשיחה) 18:32, 8 במרץ 2011 (IST)

אז למה הוא שמר אותה בסוד כל השנים? ופוסקים עשו שימוש בעיקרון גם בהעדר משנה ראשונה. Fades - שיחה 01:47, 15 במרץ 2011 (IST)

שיע שלום, אני מודה לך על סבלנותך ועל היותך דוגמא לקיום דיון ענייני מכבד ומכובד בויקיפדיה. ע"פ הבנתי נושא הדיון השייך לתת הפרק בערך בשם "פסקה נבואה".

במצב כעת הרי ש-תת פרק זה הינו קצר מאד ומזכיר פסקת תוכן כללית אחת והיא- "לפי המסורת היהודית פסקה נבואה מעם ישראל עם פטירת אחרוני הנביאים חגי זכריה ומלאכי[7], ב-40 שנה לבית המקדש השני‏[8], כלומר, בשנת ג'תמ"ח (312 לפנה"ס) - בדיוק אלף שנה אחרי יציאת מצרים. ועתידה לחזור בעתיד."

וכן תת הפרק מציין את הרמב"ם (באזכור לא כך כך חזק) לגבי מתי לכא' תחזור הנבואה ובמקרה של דבריו כבר בתקופתו. מובן לפי זה מדוע משתמש:שיע סבור שב-תת פרק זה מתאים לציין גם את עמדת אדמור חב"ד השביעי על נבואה אצל אדמור"י חב"ד בדורות אחרונים אלו תוך סיוגם אליו.

לענ"ד נכון להסיר את האיזכור של הרמב"ם הנוכחי מהערך. יש לאזכור זה מקום אולי בערך על תקופת עליית בעלי התוספות כדוגמא נוספת לרקע של תקופתם.

גם אם משאירים את הקטע של הרמב"ם בפרק , אין זה אומר שיש לציין את דברי הרבי, מפני כמה סיבות:

א.ניתן לומר שהרבי אינו כמו הרמב"ם. הרמב"ם מקרה מיוחד מסיבות רבות כולל בנושא זה. (אם כי ניתן להבין גם הסוברים שהרבי כן , דווקא מחלק מאותן סיבות רבות), בכל אופן הצגת הרמב"ם אינה טוענת שאכן חזרה הנבואה וממילא אינה נתונה במחלוקת למעשה. והפרק מתאר את המציאות שפסקה הנבואה ועתידה לחזור.

ב.כאמור נושא הדיון הוא האם חזרה הנבואה מאז שפסקה כאמור. בפרספקטיבה של ימינו ניתן לומר בהסכמה שלא חזרה הנבואה בימי הרמב"ם (ואכן הרמב"ם דיבר על אפשרות ולא על מציאות), מאידך דברי הרבי הללו אינם יכולים להיבחן בפרספקטיבה הנוכחית האם כיום יש מציאות של נבואה או לא. האם הייתה רק על אדמורי חבד ואיננה עוד. זה הופך את הנבואה לעניין פרטי וככזה לא רלוונטי לפרק. להבדיל גם בעבר היו תנועות שגדוליהן דיברו על נבואה אצליהם, ואז המקום להזכיר לפי עמדות ולפי תקופות טענות על נבואה ונביאים תיהיה רלוונטית גם על אותן תנועות.

ג. איני מתנגד שייכתב ערך נפרד על טענות על נבואה ואפשרות חזרת נבואה בתקופות שונות ע"פ גישות שונות יהודיות ושאינן יהודיות כאלו שבתוך המסורת המקובלת וכאלה שמחוץ למסורת בערך בפני עצמו ואז לציין הפניה לערך מורחב שכזה. שמה ניתן יהיה לציין את עמדת הרבי בהרחבה ובמלוא הכבוד הראוי. מי-נהר - שיחה 19:52, 8 במרץ 2011 (IST)

א. לא הבנתי מדוע הרמב"ם אינו ראוי לאזכור (ומה הפרוש 'אזכור לא כל כך חזק"?!)

ב. אני סבור שיש להכניס את דעתו הרבי בפסקה 'ספרות האחרונים'. לאחר הציטוט של הרב קוק.

ב2. לא ידוע לי על גדול בישראל או תנועה יהודית מהעבר שדיברה על חזרת הנבואה. אשמח לשמוע. אם אכן זו הייתה תופעה נפוצה בהיסטוריה היהודית, אין סיבה לאזכר דווקא את דעת הרבי. אבל לא היא. --שיע • yשיחה) 00:40, 9 במרץ 2011 (IST)

א.התוכן ומקורו אינם כמו חיבור הלכתי כגון המשנה תורה.

ב.אם יש לך תוכן המלמד על הנבואה לפי הרבי כתוב אותה, אבל לומר בפרק ספרות האחרונים שהרבי אומר שאלה ואלה היו נביאים אינו שייך לפרק.

ב.2. להבדיל בין הטמא לטהור, למשל נתן העזתי ודומיו שר"י מי-נהר - שיחה 01:03, 9 במרץ 2011 (IST)

א. אם תרצה דווקא, אז בחיבורו ההלכתי הרמב"ם מונה את תנאי הנבואה ואינו מזכיר זמן או מקום כתנאי לכך. מה שמוכיח שלדעתו אין מניעה לנבוא היום.

אני מוכן לקבל שהצבעה על אישים מסויימים כנביאים לא מתאימה לדעתך. אבל האמירה שהנבוא כבר חזרה בפועל לישראל ובדורות האחרונים היו נביאים רלוונטית בהחלט לדעתי. במילים אחרות מקובל עלי שיהיה אזכור של הנ"ל ללא הצבעה ספציפית על אישים. אולי זו פשרה שתסיים את הדיון.

ב2. כפי שכתבת להבדיל. דיברתי על גדול בישראל. שיע • (שיחה) 20:25, 9 במרץ 2011 (IST)

במבט לאחור דיגטל הציע בתחילת דף השיחה את אותו הדבר ”עם זאת, ובהנחה שהרבי התכוון לנבואה כפשוטו, כדאי להזכיר את זה בקיצור בפרק "פסקה נבואה", בו מוזכרת גם מסורת מעניינת ודומה של הרמב"ם, ללא זיהוי מישהו ספציפי כנביא. את הציטוט המדוייק כדאי להשמיט או להעביר להערת שוליים כדי לא ליצור דיספרופורציה בפיסקה” שיע • (שיחה) 20:31, 9 במרץ 2011 (IST)

א. לענ"ד האופן בו אתה מסיק מסקנות בשם הרמב"ם הוא פרשנות שלך ולהבנתי זו פרשנות מוטעה ומתודיקת הוכחה חלשה.

ב.2. - "הלהבדיל" אינו רלוונטי בערכי ויקיפדיה אלא העובדות ההיסטוריות כפי שהן. כל אחד כהבנתו יכול לפרשן לעצמו אבל אם בתקופת השבתאות או תקופות אחרות היתה גישה/טענה דומה יצטרכו לציין זאת באותה מידה.

ב.3 - הרישא של הפסקה אינו סותר את עמדתך כי הוא אומר שלמרות שפסקה עתידה לחזור אך לא מציינת אם חזרה או לא חזרה בזמנינו או בעבר.

ג. מה שכתבתי לעיל בסעיף ג' הוא פתרון שמאפשר הנגשה והצגת התוכן כולל עמדתך בצורה הטובה ביותר. גם הפתרון בסעיף ב.1. מאפשר הצגת הגותו ועמדתו של הרבי במסגרת ספרות האחרונים.

ד. כאמור לענ"ד גם אין מקום לדברי הרמב"ם בתת הפרק של הפסקת הנבואה. הגותו ופסיקתו של הרמב"ם בנושא זה מקומם בתת הפרק ספרות הראשונים. והציטוט שלו מאיגרת תימן אינה דוגמא מספקת להגותו ועמדתו ההלכתית בנושא מי-נהר - שיחה 22:07, 9 במרץ 2011 (IST)

בהמשל לסעיף ג', אני מזכיר שלדעתי אין להזכיר את דברי הרבי מליובאוויטש בלי לפרט את מצבו בשעה שאמרם. גם יש להפנות לפולמוס המשיחיות בחב"ד. Fades - שיחה 03:02, 10 במרץ 2011 (IST)

Fades: לא היה שום 'מצב' בעת שאמרם. אבל כדי לסיים את הויכוח המזלזל הזה אביא עוד מספר ציטוטים משנים קודמות יותר: "ולהוסיף שלאחרי שיודעים מ"ש רבינו הזקן שמענה על ענינים גשמיים שייך "לנביאים ממש", אזי יודעים שהמענה של הרבי על ענינים גשמיים הוא להיותו "נביא ממש"(שיחת הרבי, ש"פ ויצא ה’תשי”א, תורת מנחם חלק ב עמ' 107). ומשנת תשט"ז

לגבי הפולמוס אין שום קשר לפולמוס, גם בזרם האנטי סבורים שהרבי הוא נביא ראה דברי מנחם ברוד ”כתבתי במפורש שבעבורנו, כל מילה שהרבי אומר על הרבי הריי"צ מתורגמת אוטומטית על הרבי. אם הרבי כותב שהרבי הריי"צ הוא "ראש בני ישראל" – אנחנו נאמר ונפרסם לכל יהודי שהרבי נשיא דורנו הוא ראש בני ישראל. אם הרבי אומר שהרבי הריי"צ הוא "נשיא דורנו" או "נביא דורנו", אנחנו נאמר שהרבי שלנו הוא "נשיא דורנו" ו"נביא דורנו". הדגשתי יותר מפעם אחת, שדפוס ההתקשרות של הרבי לחותנו הק', הוא בעבורנו דפוס ההתקשרות שלנו אל הרבי. אמרתי דבר אחד – שמההערה של הרבי עלינו ללמוד, כי אסור לנו לומר שהרבי אמר את הדברים על עצמו. אנחנו בהחלט נאמר זאת על הרבי, אבל לא נאמר שהרבי אמר זאת על עצמו, כי הוא אומר בפירוש שלא דיבר על עצמו.” [1] Fades אני חש שאתה נוקט עמדה חד צדדית אפילו מבלי שתבדוק קצת לפני שאתה מצהיר דברים. איך קישרת בין הפולמוס לנבואה? --שיע • (שיחה) 16:40, 13 במרץ 2011 (IST)

כבר התייחסנו לציטוטים מעין אלה והבהרנו את חוסר הרלוונטיות שלהם. הדיון מתחיל לחזור על עצמו. מי-נהר - שיחה 21:22, 13 במרץ 2011 (IST)

לא נראה שקראת את דבריו של Fades, תגובתך לא קשורה. --שיע • (שיחה) 19:20, 14 במרץ 2011 (IST)

באשר לציטטה הראשונה, מעיון בהקשר ניכר שהדברים נאמרו בבדיחות הדעת. לא הבנתי את המקור השני שהבאת. דברי ברוד אינם רלוונטים כי כל הדיון הוא האם יש לקבל את דברי הרבי שאדמו"ר הריי"צ היה נביא, כהבעת עמדה אותנטית. כוונתי בקישור לפולמוס המשיחיות בחב"ד הוא שהרבי היה מודע לתכונה סביבו: משיח/נביא כן/לא, ובנוסף לבריאותו, הפולמוס הפעיל עליו לחץ נוסף. Fades - שיחה 01:45, 15 במרץ 2011 (IST)

1. אכן לא הבנתי את כוונתך בקישור לפולמוס. אין מסמכותו של משתשמש ויקיפדיה לערוך ניתוח פסיכולוגי למניעי הרבי, אם יש לכך מקור מחקרי אתה מוזמן להוסיף זאת.

2. לא ראיתי שום אמירה מבודחת במקור. אשמח שתאיר את עיני, או שבעצם אין צורך כי. הבאתי מקור נוסף משיחה 'מוגהת' כלומר שעברה הגהה ואושרה לפרסום כמדוייקת משנת תשט"ז ציטוט משם: " תחזור הנבואה לישראל, דורך דער (=על ידי) התגלות פון מורנו הבעש״ט ותלמידיו, ביז דעם אלטן רבי׳ן" (=אדמו"ר הזקן). --שיע • (שיחה) 17:54, 15 במרץ 2011 (IST)

1. בעצם אתה צודק. לגבי הפולמוס, אך לא לגבי הימנעות מציון העובדה שדברי הרבי הללו נאמרו רק 'באחרית ימיו'.
2. לדעתי ההתבטאות: ”אע"פ שרבינו הזקן באגה"ק שולל ההנהגה "לשאול בעצה גשמית כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי", משום שזהו"ע ששייך רק "לנביאים ממש", הרי, חסידים לא התפעלו מזה... והמשיכו לשאול גם בנוגע לענינים גשמיים, וכך נהגו גם חסידים גדולים ביותר. ולהוסיף, שלאחרי שיודעים מ"ש רבינו הזקן שמענה על ענינים גשמיים שייך "לנביאים ממש", אזי יודעים שהמענה של הרבי על ענינים גשמיים הוא להיותו "נביא ממש"! חסידים אינם מתייראים. אם יש צורך שהרבי יהי' נביא, הרי הוא נביא, העיקר, שיתן מענה על הענינים שחסידים שואלים ומבקשים ממנו.” נאמרה בבדיחות הדעת ואינה יכולה להוות מקור לחידוש גדול כזה. באשר למקור השני, חזרת הנבואה ע"י תלמידי הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, אין משמעה שהיא כבר חזרה והם היו נביאים. אדרבא, מלשון העתיד בה נאמרו הדברים, משמע לכאורה שטרם חזרה. Fades - שיחה 19:58, 16 במרץ 2011 (IST)

1. טרם התייחסת למקור השני שהבאתי.

2. האמירה "חסידים אינם מתייראים. אם יש צורך שהרבי יהי' נביא, הרי הוא נביא" היא אכן מבודחת, אך המשפט שקודם לו מדבר בלשון עובדתית "שלאחרי שיודעים מ"ש רבינו הזקן שמענה על ענינים גשמיים שייך "לנביאים ממש", אזי יודעים שהמענה של הרבי על ענינים גשמיים הוא להיותו "נביא ממש"!".

לשם המשל, המשפט: "שרון אינו מגיב, אך גם לצמחים יש חיים", חלקו הראשון של המשל מתאר עובדה, השני מבודח.

בכל מקרה, אני לא חושב שזה נחוץ, אך אם זה כל כך חשוב לדעתך, אין לי התנגדות שייכתב שזה היה 'בשנים האחרונות'.

בבקשה הבע דעתך על הניסוח שהצעתי בסוף דף השיחה בדיון עם מי נהר. --שיע • (שיחה) 20:12, 16 במרץ 2011 (IST)

1. כתבתי: "באשר למקור השני, חזרת הנבואה ע"י תלמידי הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, אין משמעה שהיא כבר חזרה והם היו נביאים. אדרבא, מלשון העתיד בה נאמרו הדברים, משמע לכאורה שטרם חזרה."

2. לדעתי זוהי התייחסות עמומה למדי שאינה מצדיקה אזכור חידוש כזה בערך.

אתייחס שם. Fades - שיחה 00:52, 17 במרץ 2011 (IST)

שבירה 3

מי נהר, לגבי הציטוט מהרמב"ם, הבה נסיים קודם את הדיון על הציטוט מהרבי ונעבור אליו (רק לשם הדיוק, הפירוש שהבאתי להעדרם של תנאי זמן ומקום בהלכות נבואה ברמב"ם הוא של הרבי ולא שלי). לגבי הקביעה שלא חזרה נבואה מאז הרמב"ם, לאו דווקא, מצינו גם מצינו נבואה: רבי עזרא הנביא, מבעלי התוספות (בתוספות גיטין פח,א ובתוספות שבועות כ) הראב"ד , שמעיד כי רוח הקודש הופיעה בבית מדרשו ועוד. (זו אגב, גם דעתו של הרבי שמצטט מקרים נוספים) --שיע • (שיחה) 16:52, 13 במרץ 2011 (IST)

כאמור אנו לא מדברים על הופעת רוח הקודש למדרגותיה. הופעת רוח הקודש אצל חכמינו אינה חידוש ואינה נושא הערך וגם נבואה שלא הוצרכה לדורות אינה רלוונטית. מי-נהר - שיחה 21:17, 13 במרץ 2011 (IST)

וכאמור נכבדי אתה מוזמן להציע כאן גרסת תוכן שתציין את שיטתו של הרבי על הנבואה שתצויין בחטיבת ספרות האחרונים מי-נהר - שיחה 21:32, 13 במרץ 2011 (IST)

הצעת הפשרה שלי, לאזכר את הזיהוי של הרבי את האדמו"רים כנביאים רק בהערה. בפנים הערך לכתוב תחת הכותרת ספרות האחרונים משפט מעין: הרבי מלובביץ סבר שהנבואה כבר חזרה לישראל בדורות האחרונים. ולהוסיף מקורות והרחבה קצרה בהערה. --שיע • (שיחה) 19:24, 14 במרץ 2011 (IST)

אין זה מקרה שכבודו חוזר על רצונו לצטט זיהויים במקום לכתוב את מהות התוכן מהי שיטתו של הרבי על הנבואה. דבר זה מדגיש לכא' שבאת לכתוב על הרבי ועל חב"ד ולא על הנבואה. יש לאדמורי חבד ולחסידות חב"ד מקום מכובד בפני עצמם בערכים שלהם. איני מוצא טעם לחזור על הדברים עמדתינו ברורה. תוכל לפתוח הצבעת מחלוקת אם אתה סבור שיש לכך הצדקה מי-נהר - שיחה 21:53, 14 במרץ 2011 (IST)

אם אני מבין נכון את דבריך, אתה סבור שציטוט עמדתו בלבד ללא הסברה תוכנית אינה ראויה לויקיפדיה. האמת היא שהצעתי משפט כה קצר ולא מפרט ומנמק, כי משום מה קיבלתי את הרושם שאתה סבור שהדברים צריכים להופיע בקיצור, במחשבה לאחור מעולם לא כתבת כך. אני עדיין מקווה שהדיון פה הוא ענייני, ולמרות שטיעוני הנגד פה התחלפו שוב ושוב, מסקנתו לא הייתה קבועה מראש.

הצעה: ניסיון אחרון:

הרבי מלובביץ, סבור שדברי הגמרא ש"נסתלקה רוח הקודש מישראל" משמעותם שהנבואה פחות מצויה בזמן זה, כלומר 'הסתלקה' אך לא פסקה. את דבריו הוא מבסס על מקרים שמזכירים הופעת נבואה או רוח הקודש לאחר תקופתם אחרוני הנביאים, וכן על כך שהרמב"ם בספרו ההלכתי לא מזכיר תנאי זמן בהם לא יכולה להיות נבואה.

הרבי מלובביץ, רואה דמיון כללי בין נביא ליועץ, דברי הנביא מתייחסים לנעשה בעולם, והנבואה נועדה להיות מובנת והגיונית. כחלק מהשקפה זו, הוא מקביל בין הציווי "שופטים ושוטרים תתן לך", ליעוד הגאולה "ואשיבה שופטייך ויועצייך", ומסיק מכך שבזמן הגאולה לא יהיה צורך באכיפה (שוטרים) בגלל שהעם יבין את פסקי השופטים באמצעות היועצים והנביאים. בכך הוא מסביר את דברי הרמב"ם "שחזרת הנבואה היא הקדמת משיח".

סוף --שיע • (שיחה) 17:43, 15 במרץ 2011 (IST)

הפסקה הראשונה נראית מתאימה אך התקשיתי להבין את השנייה. אולי אפשר להבהיר אותה? Fades - שיחה 00:53, 17 במרץ 2011 (IST)

ניסוח פשוט יותר (מקורות אוסיף בעז"ה אח"כ)

הרבי סבור שאחד ממאפייני הנבואה הוא יצירת הבנה והזדהות פנימית אצל הנביא ושומעיו עם הרעיון הא-לוהי המועבר באמצעות נבואה. זאת בניגוד לפסיקה הלכתית או דברי תורה מסוג אחר. הוא מדמה את הנביא ליועץ; הנבואה עוסקת דווקא בענייני העולם ונועדה להתקבל על דעתו וליבו של השומע.

חזרת הנבואה לישראל שהתרחשה לדבריו בדורות האחרונים אצל אצל הבעש"ט ותלמידיו, מהווה הכנה לימות המשיח בהם יקיים את ישראל את מצוות התורה מתוך רצון והבנה. מהשוואה בין הציווי "שופטים ושוטרים תתן לך", ליעוד הגאולה "ואשיבה שופטייך ויועצייך", לומד הרבי שבזמן הגאולה לא יהיה צורך באכיפה (שוטרים) בגלל שהעם יבין את פסקי השופטים באמצעות היועצים והנביאים.

מובן יותר? שיע • (שיחה) 17:33, 17 במרץ 2011 (IST)

בהחלט. איני רואה צורך לכרוך את מה שאמר הרבי באחרית ימיו שאדמו"רי חב"ד היו נביאים, או כל דבר אחר שאמר בעניין חזרת הנבואה, עם משנתו בעניין תפקיד הנביא. Fades - שיחה 11:38, 18 במרץ 2011 (IST)

טוב, אני אכניס את שני הפסקאות, ואם יש צורך, תשנה וכו'. --שיע • (שיחה) 15:03, 20 במרץ 2011 (IST)

אותות ומופתים

בערך נכתב שאדם שעושה אותות ומופתים ייחשב לנביא. זה אינו נכון. ח"ו לומר שנבואה ביהדות מבוססת על אותות ומופתים. מה שהרמב"ם אומר על אות מדבר על ידיעת העתיד בצורה מדוייקת בפרטי פרטים. אותות ומופתים קרי פלאי פלאות עבור תפיסתם של האנשים, יכולים לעשות גם כאלה שאינם נביאים וחכמי ישראל מעולם לא התרגשו מדברים שכאלה. אנו איננו עובדי אלילים מי-נהר - שיחה 02:24, 4 במרץ 2011 (IST)

דור יוצאי מצרים ראו אותות ומופתים למכביר ואף על פי כן אמרו למשה שלא יאמינו לתורתו עד שלא ישמעו בעצמם שהקב"ה מדבר איתו. כמפורש בפסוקי התורה מילה במילה.מי-נהר - שיחה 02:28, 4 במרץ 2011 (IST)

דברים ברורים. --שיע • (שיחה) 01:12, 7 במרץ 2011 (IST)

מפורש בתורה "ונתן אליך אות או מופת". המחלוקת היא על הפירוש. ראו כוזרי מאמר א' פסקה ח', ואת דברי רס"ג בטיעון מן הנס. Fades - שיחה 01:51, 15 במרץ 2011 (IST)

אימות

תחילה כתוב: "ע"פ היהדות נבואה חייבת ליהיות מדוייקת, נבואה שפרט בה אינו מתקיים במדויק אינה נבואה." אח"כ כתוב: "אם ניבא על דבר טוב שיבוא ולא בא (אם נבא על דבר רע ולא התקיים, הוא אינו מאבד את חזקתו, מפני שאולי רחם אלוהים על העם)."

כלומר יש יוצא מן הכלל, נבואה שלא התקיימה מפני רחמי הא-ל ויש לציין זאת. לא? --שיע • (שיחה) 01:12, 7 במרץ 2011 (IST)

אכן מצוין בחטיבה על אימות הנבואה (בסוגרים) ותיקנתי שזה מפני שהיה שינוי במצבו הרוחני שלך העם כלומר לא שה' חזר בו אלא שהנסיבות לפורענות נשתנו או נידחו (כמו בסיפור יונה ונבואתו לנינוה). מי-נהר - שיחה 01:54, 7 במרץ 2011 (IST)

דיון עריכה/

Fades, נא הסבר,

1. במשפט "ותהווה הכנה לימות המשיח בהם יקיים את ישראל את מצוות התורה מתוך רצון והבנה.[דרוש מקור]". למה דרוש מקור?

2. כתבת: "הנבואה תחזור לישראל בזכות הבעל שם טוב ותלמידיו, ותהווה הכנה לימות המשיח". הרבי לא כתב תחזור בזכות הבעש"ט אלא כתב שחזרה אצל הבעש"ט

ראשית הרבי סבור שדברי הרמב"ם תחזור הנבואה התממשו כבר באותו זמן שהרמב"ם נקב. כפי שתוכל לראות באות הראשונה של השיחה [2] הרבי מביא (בעמוד השניה) שורה של מקרים של דרגות נבואה שהיו בערך באותה תקופה שהרמב"ם מציין.

לגבי הניסוח שלך, אני סבור שמדובר בחוסר הבנה של הקשר המשפט שציטטתי "תחזור הנבואה לישראל, דורך דער (=על ידי) התגלות פון מורנו הבעש״ט ותלמידיו, ביז דעם אלטן רבי׳ן"" הדיבור בלשון עתיד היה ציטוט של לשון הרמב"ם "תחזור הנבואה לישראל", למרות שהרבי מדבר על כך שזה כבר היה. למען הסר ספק אני מתרגם את כל הפסקה החל מסוף אות ב' [3]:

דורות מאוחר יותר כשנהיה קרוב יותר למשיח, שוב נהיה (געווארן = לשון עבר) העניין של 'תחזור הנבואה בישראל' על ידי ההתגלות ממורנו הבעש"ט ותלמידיו עד לאדמו"ר הזקן, שעליו כתוב הלשון הנ"ל שעל ר' יהודה החסיד, ועוד ביתר שאת.

ולאחר מכן על ידי הרביים מלאי מקומו עד לדור שלנו - נשיאינו כ"ק מורי וחמי אדמו"ר.... "

3. כתבת גם "לדברי הרמב"ם המעלה הנבואית לא בטלה, אלא שצער הגלות מונע את האנשים מלהשלים את ההכנות הנדרשות לחלות הנבואה. הערה את דבריו הזכיר הרבי מליובאַוויטש ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14939&st=&pgnum=85 לקוטי שיחות - יד עמ' 73. לא ראיתי שם את הדעה הזו וגם לא בשם הרמב"ם. --שיע • (שיחה) 22:48, 23 במרץ 2011 (IST)

שלום.

1. לדעתך דברי הרבי שהנבואה תחזור בזכות הבעש"ט ותלמידיו (בחלק המשפט שהשמטת מהציטוט) אינם דורשים מקור?
2. היכן כתב שהנבואה חזרה אצל הבעש"ט? באשר למקור שלך, לצערי אני ורוב קוראי הויקיפדיה העברית איננו מבינים אידיש. מהקטע הקצר שתירגמת לא ברור האם הבעש"ט ותלמידיו היו נביאים, או שעניין 'חזרת הנבואה בישראל' רק התחיל להתקיים בזכות ההתגלות מהם.
3. המקור ברמב"ם אינו במשנה תורה שהרבי הזכיר, אלא במורה נבוכים. אשתדל להוסיף את המקור מחר או ביום ראשון. Fades - שיחה 00:41, 24 במרץ 2011 (IST)

לא מבין איזה חלק השמטתי ואיזה מקור אתה מתכוון? מקור לדעתו של הרבי?

אין צורך בידיעת השפה להבנת המשפט, מדובר על מילה אחת שהיא מילת המפתח: "געווארן" שהיא לשון עבר. (תוכל לבדוק גם ב'גוגל תרגום' לחיצה על התרגום מציגה את כל מילות התרגום האפשריות [4]). --שיע • (שיחה) 11:36, 24 במרץ 2011 (IST)

ההיגד "לדברי הרבי מליובאַוויטש הנבואה תחזור לישראל בזכות הבעל שם טוב ותלמידיו" דורש מקור. לכן הוספתי תבנית מקור. מעבר לכך אין לי מה להוסיף על שכתבתי. Fades - שיחה 12:07, 24 במרץ 2011 (IST)

אבהיר את שאלתי, אתה מחפש מקור מניין לרבי שהנבואה חזרה החל מהבעש"ט. או שאתה מחפש מקור לכך שהרבי אמר דבר זה? כי את המקור לזה כבר הבאתי, ואם הבעיה היא שזה באידיש, אז נחפש בורר ממשתמשי ויקיפדיה שדובר אידיש, שיתן לנו תרגום ניטרלי.

שאלה נוספת. אני הבנתי שאתה מסכים למשפט הבא, אך משתמש אני ואתה טוען שאין לכך הסכמה. נא הבהר דעתך:

לפי שיחה שהעביר בשנותיו האחרונות, הנבואה כבר התגלתה בפועל אצל קודמו האדמו"ר הריי"צ ותלמידיו

--שיע • (שיחה) 21:02, 29 במרץ 2011 (IST)

ההסכמה שלי אינה מחייבת את אני ואתה ואת ‏DGtal. גם אני רק איני מתנגד. איני תומך בהכנסת האמירה שלא התקבלה כלל מחוץ לחוג החסידות. Fades - שיחה 01:20, 30 במרץ 2011 (IST)

מאפייני הנבואה

חסר כל מידע בערך. להלן מקור אחד מיני רבים-רבים, שאף אינו דן בנושא אלא כקוצו של יוד [דן למשל בשאלה האם טקסט הנבואה שבכתבי הקודש הוא הטקסט האלוהי עצמו או שהוא אינטרפרטציה של הנביא וסגנון אישי שלו, ומצדד באפשרות האחרונה]

• יהודה לייב בן-זאב, מבוא אל מקראי קודש, Wein 1810, הקדמה כללית, אות ו' (דפים 5-7 בקובץ סריקת הספר באתר הספרייה הלאומית, ירושלים).

ספר הנבואה לרמב"ם

הערת השוליים בערך לגבי הספר איננה נכונה: הרמב"ם תיכנן אמנם לכתוב ספר בשם זה, אך בסופו של דבר כתב את מורה הנבוכים במקומו. 93.173.42.190 10:07, 29 ביוני 2013 (IDT)

שתי הערות

עברתי על חלק מהערך ויש לי כמה הערות: א. בערך הוזכר שלפי הרמב"ם הנבואה עתידה לחזור באיזו שהיא שנה, שהיתה לפני למעלה מ600 שנה, לדעתי אין שום משמעות לדברי הרמב"ם כיום (שהלוא הנבואה לא חזרה), ואין צורך להזכיר אותם במקום זה, על כן מחקתי אותם, אם למישהו יש התנגדות הוא מוזמן לנמק.

ב. בערך מוזכר ללא כל חולק שהנבואה פסקה 40 שנה לאחר בניין בית שני, ומקור הדברים בספר הכוזרי. על כך יש להעיר: 1. לפי הבנתי לא ברור כלל שהדברים מוסכמים, וראוי לציין שאלו דברי הכוזרי ורס"ג בלבד. 2. לא ברור אם הכוזרי מתכוון לתחילת בניין בית שני (הצהרת כורש) או לבניינו בפועל (דרייוש השני 18 שנה אח"כ), כך שא"א לציין בערך תאריך מדויק. אם לא תתקבל תגובה להערתי, אתקן את הדברים בעצמי. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
212.76.109.134 18:50, 12 באפריל 2017 (IDT)

מי קבע שהנבואה לא חזרה? ודי אם אזכיר את ר' שמואל החסיד, שהמהרש"ל כתב עליו "חסיד קדוש, ונביא" (מופיע בערכו בויקי').

בדרך כלל המניין לבית שני הוא משנת שתים לדריוש השני. מקור הדברים בסנהדרין יא שמשמתו חגי זכריה ומלאכי פסקה הנבואה וכן מסדר עולם שקושר את אלכסנדר מוקדון להפסקת הנבואה. 40 שנה תואמות לתחילת מניין שטרות. יוסף יצחק-שיחה, כ"א בתשרי ה'תש"ף. 11:06, 20 באוקטובר 2019 (IDT)

שאלה

איתמראשפר מדוע הקישור הזה רלוונטי לציטוט? אפשר לקשר אחרי. אבגד - שיחה 05:07, 27 במרץ 2022 (IDT)

הפסקה המקושרת עוסקת בעקרונות המוסר החברתי (הם "יסודות החירות, הצדק והשלום") שהתוו נביאי ישראל לדורותיהם - בצאתם נגד התעמרות של השליטים בפשוטי העם (למשל בסיפור כרם נבות ובמשל כבשת הרש), בשנאתם לעושר מנקר עיניים (ראה למשל אצל עמוס בפרק ו' "הוֹי הַשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן, וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן...הַשֹּׁכְבִים עַל-מִטּוֹת שֵׁן, וּסְרֻחִים עַל-עַרְשׂוֹתָם; וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן, וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק. הַפֹּרְטִים, עַל-פִּי הַנָּבֶל, כְּדָוִיד, חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי-שִׁיר. הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן, וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ...נְאֻם-ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מְתָאֵב אָנֹכִי אֶת-גְּאוֹן יַעֲקֹב, וְאַרְמְנֹתָיו שָׂנֵאתִי..." ועוד), ובהדגישם כי עיקר הדרישה של האל מעמו היא התנהגות מוסרית - אפילו יותר מהידור בפולחן (כדוגמה אחת מני רבות ראה את דברי ישעיהו בפרק א': "לָמָּה־לִּ֤י רֹב־זִבְחֵיכֶם֙ יֹאמַ֣ר ה' שָׂבַ֛עְתִּי עֹל֥וֹת אֵילִ֖ים וְחֵ֣לֶב מְרִיאִ֑ים וְדַ֨ם פָּרִ֧ים וּכְבָשִׂ֛ים וְעַתּוּדִ֖ים לֹ֥א חָפָֽצְתִּי׃ כִּ֣י תָבֹ֔אוּ לֵרָא֖וֹת פָּנָ֑י מִי־בִקֵּ֥שׁ זֹ֛את מִיֶּדְכֶ֖ם רְמֹ֥ס חֲצֵרָֽי...חׇדְשֵׁיכֶ֤ם וּמוֹעֲדֵיכֶם֙ שָׂנְאָ֣ה נַפְשִׁ֔י הָי֥וּ עָלַ֖י לָטֹ֑רַח נִלְאֵ֖יתִי נְשֹֽׂא׃ וּבְפָרִשְׂכֶ֣ם כַּפֵּיכֶ֗ם אַעְלִ֤ים עֵינַי֙ מִכֶּ֔ם גַּ֛ם כִּֽי־תַרְבּ֥וּ תְפִלָּ֖ה אֵינֶ֣נִּי שֹׁמֵ֑עַ יְדֵיכֶ֖ם דָּמִ֥ים מָלֵֽאוּ׃ רַחֲצוּ֙ הִזַּכּ֔וּ הָסִ֛ירוּ רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶ֖ם מִנֶּ֣גֶד עֵינָ֑י חִדְל֖וּ הָרֵֽעַ׃ לִמְד֥וּ הֵיטֵ֛ב דִּרְשׁ֥וּ מִשְׁפָּ֖ט אַשְּׁר֣וּ חָמ֑וֹץ שִׁפְט֣וּ יָת֔וֹם רִ֖יבוּ אַלְמָנָֽה׃"). לכן, כאשר מצטטים ממגילת העצמאות "יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל" רלוונטי לקשר לפסקה שעוסקת באותם ערכי מוסר המשתקפים מחזונם של נביאי ישראל. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 06:03, 27 במרץ 2022 (IDT)

ציון לחב"דפדיה

שלום אבגד הנכבד.

לא הבנתי את תקציר עריכתך, בו כתבת שלא מציינים 'לשם'. האם כוונתך שעקרונית לא מציינים פה למיזם הנ"ל? א"כ למה?

אני רחוק מאוד מאוד מלהיות חב"דניק. בערך כמזרח ממערב ויותר מכך. אבל כאן ספציפית יש ערך איכותי, מבוסס ומפורט; בוודאי ביחס להפניה הקודמת שהיתה למקור בלי מקורות והוכחות - מילוג, שם ההסבר למילה אספקלריא היה לפי העברית הנהוגה כיום (נניח בספרות) ולא לפי העברית של חז"ל והראשונים. אז למה בעצם לא לקשר לשם? (לתומי, היה עדיף להעתיק את הערך אספקלריה מחב"דפדיה לויקיפדיה - אצלנו זו נטו הפניה)

בברכת שבת שלום וגמח"ט, דוגדוגוש - שיחה 17:45, 22 בספטמבר 2023 (IDT)