שיחה:חוק יסוד: חופש העיסוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דוגמאות לחופש העיסוק[עריכת קוד מקור]

בתור תלמיד לאזרחות אני מעוניין לראות בערך זה דוגמאות לחופש העיסוק, והגדרתו המדוייקת. עם כל הכבוד ההגדרה שנמצאת כאן היא לא כ"כ מובנת לי בתור תלמיד תיכון שנבחן בהצטיינות בלשון.

כמה דוגמאות -

  • נטען שהאיסור למכור בשר לא כשר פוגע בחופש העיסוק.
  • בעבר היה בחוק ההוצאה לפועל סעיף לפיו חוקר פרטי לא יכול לשמש כקבלן הוצאה לפועל (מי שמבצע את הוראות ראש ההוצאה לפועל כעיקולים וכיוצא בזה). למיטב ידיעתי (והדבר לא בדוק) הסעיף בוטל מאליו לאחר תקופה מסויימת בגלל חוק יסוד חופש העיסוק.
  • בעבר מנעו כללי האתיקה של עורכי הדין מעורך דין לעסוק גם בפועל בראיית חשבון. הכלל הזה שונה, בין היתר בגלל היותו נוגד את חופש העיסוק.

מקווה שעזרתי. אלמוג 07:11, 11 במאי 2010 (IDT)

אכן עזרת. במילים אחרות ניתן לומר כי ההגדרה של "חופש העיסוק" היא שכל אזרח יכול לעסוק בכל מקצוע או מסחר שירצה- גם אם יש מי שמתנגד למקצועו או לעסקו, למשל מבחינה מצפונית לאומית או דתית. האם הבנתי נכון? (רגע, איך זה מסתדר עם פתיחת עסק בשבת למשל- או להבדיל ביום העצמאות?)

לינקים שבורים[עריכת קוד מקור]

הלינק לאתר הכנסת ולאתר שמתחתיו שבורים.אנונימי/ת לא חתם/ה

האתר שמתחת לאתר הכנסת (אתרה של עו"ד ענת גוטמן מרום) אכן ירד מהרשת ולא הצלחתי למצוא את המאמר שהיה בו - הסרתי. בקישור לאתר הכנסת יש בעיה שהיא אולי זמנית - בשנייה הראשונה רואים שהדף נפתח כראוי ומציג משהו על חוק יסוד:חופש העיסוק, ואז מוצגת במקום זאת הודעת שגיאה. עדיף לדעתי לא להסיר את הקישור עדיין, ולראות אם הכנסת תתגבר בקרוב על התקלה. תודה על תשומת הלב, ‏odedee שיחה 08:29, 24 במאי 2010 (IDT)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 00:23, 15 במאי 2013 (IDT)

פסקת ההגבלה[עריכת קוד מקור]

כדי להיות בטוח שלא עיוותתי: ה'הגבלה' ש'בפסקת ההגבלה', להבנתי, מכוונת להגבלת חוק היסוד בציון האפשרות לחוקק חוק מנוגד לו, בתנאים המנויים בה. לא ההגבלה על הכנסת והממשלה שלא לפגוע בזכויות אלה. Lostam, deror_avi, ‏YR on wiki (משפט בינלאומי, משפט ציבורי, זכויות אדם), דגש חזק, בן נחום, ‏MoriCherבעלי הידע במשפטים? אגלי טל - שיחה 20:44, 4 באפריל 2018 (IDT)

אגלי טל, אני לא חושב ששווה לצלול לסמנטיקה הזאת, בפרט מפני שהכותרת הרשמית של סעיף 8 לחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו היא "פגיעה בזכויות" ולא פסקה ההגבלה. ניתן וצריך להתייחס להגבלה בשתי הצורות שתיארת, גם כהגבלה על היקף ההגנה וגם כהגבלה על הפגיעה בזכויות. לשם השוואה, פסקת ההגבלה של החוקה הדרום-אפריקאית (סעיף 36) נקראת "Limitation of rights", כשהמובן שניתן ל"הגבלה" הוא "פגיעה" של הרשות בזכויות היסוד ("no law may limit any right entrenched in the Bill of Rights"). עלמה/יאירשיחה 08:33, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

בדיקת עריכה[עריכת קוד מקור]

Lostam, deror_avi, ‏YR on wiki (משפט בינלאומי, משפט ציבורי, זכויות אדם), דגש חזק, בן נחום, ‏MoriCherבעלי הידע במשפטים, האם עריכה זו נכונה? אילן שמעוני - שיחה 10:54, 8 במאי 2018 (IDT)

לא. עלמה/יאירשיחה 08:33, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

הפתיח הוא סילוף שמקומו בפנתיאון הסילופים[עריכת קוד מקור]

"לחוק זה ולחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו העניקה הכנסת מעמד על-חוקי, שעל-פיו ניתנה לבתי המשפט הסמכות להכריז על בטלותו של חוק העומד בסתירה לחוקי יסוד אלה".

המשפט לעיל הוא הפרשנות לחוק, הידועה בשם המהפכה החוקתית של בית המשפט העליון בראשות ברק ולא החוק. הכנסת לא העניקה לבית המשפט העליון את הסמכות לבטל את חוקיה.

ההסתייגות בפתיח של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו: "לפי תפיסתם של רבים משופטי בית-המשפט העליון, ובראשם הנשיא אהרן ברק, כינונו של חוק יסוד זה ושל חוק יסוד: חופש העיסוק החלו את המהפכה החוקתית, מפני שהכנסת העניקה לשני חוקי יסוד אלה מעמד על-חוקי, שעל-פיו ניתנה לבתי המשפט הסמכות להכריז על בטלותו של חוק העומד בסתירה לחוקי יסוד אלה. לפי טענה זו, עם חקיקת חוקי יסוד אלה חל שינוי מהותי במעמדן של זכויות האדם בישראל. מנגד משפטנים רבים, ובראשם הנשיא לשעבר משה לנדוי, מתנגדים לתפיסה זו וטוענים ש"המהפכה החוקתית לא הייתה ולא נבראה". וכי ברק מעוות את כוונת חברי הכנסת" כוחה יפה גם פה וראוי לה שתחליף את הסילוף הקיים. Delfinermichael - שיחה 09:38, 4 באוגוסט 2018 (IDT)

בית המשפט העליון הוא הגוף המוסמך לפרש את חוקי הכנסת, והמשפט שבפתיח מציג את פרשנותו, הממומשת בפועל כבר עשרים שנה, והביאה לביטולם של כ-17 מעשי חקיקה.
כיוון שכך, למחלוקת סביב פרשנות זו אין מקום בפתיח לערך שלפנינו, וספק האם יש לה מקום בפתיח לערך חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. דוד שי - שיחה 10:08, 4 באוגוסט 2018 (IDT)
במדרג הסוגיות המטרידות את הציבור ונבחריו סוגיית חופש הפעולה האין סופי שבית המשפט העליון מרשה לעצמו מבלי שהמחוקק הסמיך אותו לכך מדורגת בשלישיה הראשונה ולכן המחלוקת אמורה להופיע בפתיח כפי שמופיעה מזה זמן רב ללא עוררין בפתיח של כבוד האדם וחירותו. Delfinermichael - שיחה 16:09, 4 באוגוסט 2018 (IDT)
בדמוקרטיה יש שלוש רשויות: הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות השופטת המפרשת את החוקים ונותנת בהם בשר. לפיכך הפרשנות של בית המשפט מחייבת כל עוד לא נחקק חוק הקובע אחרת • איקס איקס - שיחה 16:32, 4 באוגוסט 2018 (IDT)
ואצלנו כמו אצלנו, לית דין ולית דיין, איש הישר בעיניו יעשה, מכרסמים את יסודותינו מבית, כבמדינות חשוכות נוספות, ניקרגואה ובנגלדש[1]. הרשות השופטת בהפיכה חוקתית בעידוד האליטות השוקעות, אליטות שאיבדו את ההגמוניה והתקווה שלהן לחזור לשלטון באמצעות הכלי הדמוקרטי של בחירות לכנסת לא קיימת אלקטורלית, מצפצפת על עקרון מספר אחת בדמוקרטיה - הפרדת הרשויות ומעצבת לנו חוקה בצלמה ובדמותה המתנשאת והמנותקת. והריבון ונציגיו ברשות המכוננת והמחוקקת והמבצעת יואילו להרכין ראשם בהכנעה. והשלב הבא כבר בפתח: פסילת חוקי יסוד. Delfinermichael - שיחה 05:49, 5 באוגוסט 2018 (IDT)
דעותיך ברורות, אבל אין מקום להשפעה שלהן על הערך. אם הכנסת תרצה, תוכל לחוקק חוק שלבית המשפט אסור לבטל חוק, ואם יהיה צורך, הממשלה תוכל לשלוח D9 לבית המשפט העליון (כפי שאמר צ'כוב: D9 שמופיע במערכה הראשונה הורס במערכה השלישית). כל זמן שדברים אלה לא קרו, יש לקבל את פסיקת בית המשפט העליון. דוד שי - שיחה 06:16, 5 באוגוסט 2018 (IDT)
ברורות, שציבור ישראלי גדול עומד מאחוריהן, אך זניחות, לדעתך. אבל בפתיח של כבוד האדם וחירותו הן קיימות בגירסה יציבה שלא הפריעה לויקיפדים. וחוץ מזה הדברים קרו. בית המשפט העליון עיוות את כוונת הכנסת בהפיכה החוקתית. חוק יסוד הלאום הוא צעד מאזן שנועד להשיב את שיווי המשקל, השפיות, למערכת האיזונים והבלמים בין הרשויות. Delfinermichael - שיחה 06:24, 5 באוגוסט 2018 (IDT)
לציבור יש נציגים בכנסת, והם שאמורים לשנות את החוק, לא אתה כסוקר דעת קהל. דוד שי - שיחה 06:47, 5 באוגוסט 2018 (IDT)
לציבור יש נציגים בכנסת - בית המחוקקים התחתון ולאליטות הנאחזות בקרני המזבח יש את בית המשפט העליון שמינה עצמו לבית המחוקקים העליון וככזה שיחליט מה ראוי בעבור הנתינים. נראה את בית המשפט העליון מתאפק ולא נוגע בחוק יסוד הלאום. הרי הם כבר אותתו שגם חוקי יסוד על הכוונת שלהם. ומעבר לזה, המעמד העל חוקי שהעניק העליון לצמד חוקי היסוד והחירות שנטל לעצמו לבטל חוקים שהכנסת חוקקה מבלי שהמחוקק העניק לו את הסמכות הזאת אלו סוגיות שנויות במחלוקת מן המעלה הראשונה שלא יורדות מסדר היום הציבורי 20 שנה ויש לשקף את המחלוקת הזאת כבר בפתיח. Delfinermichael - שיחה 07:41, 5 באוגוסט 2018 (IDT)

מציע לייתר את הויכוח - להציג את הפרשנות הנוהגת אותה נתן בית המשפט, ואז לציין את הפולמוס בנושא. למשל כך:

החוק פורש על ידי בית המשפט העליון, במסגרת המהפכה החוקתית, כמעניק לו סמכות לביקורת שיפוטית על חקיקה של הכנסת. פרשנות זו עומדת במרכזו של פולמוס חריף בקרב משפטנים מהאקדמיה ובין נבחרי ציבור.

בברכה אגלי טל - שיחה 10:50, 5 באוגוסט 2018 (IDT)

אפשר להשתמש בנוסח הזה או בנוסח שבפתיח הערך חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אבל הנוסח הנוכחי שגוי לא רק כי הוא מציג את פרשנות בית המשפט כביכול מדובר בהחלטה של הכנסת, אלא גם כי בית המשפט עצמו לא שאב את הסמכות שנטל לעצמו לבקר חוקים של הכנסת רק מחוקי היסוד הנ"ל. כפי שמובהר בהמהפכה החוקתית#האקטיביזם השיפוטי, עוד לפני חקיקת חוקי היסוד ברק טען שאין מניעה עקרונית שבית משפט יפסול חוקים של הכנסת. והביקורת השיפוטית הגיעה לכדי ביקורת שיפוטית אף על חוקי היסוד עצמם תוך הסתמכות על "עקרונות יסוד של השיטה". בברכה, גנדלף - 11:03, 05/08/18
טענתו זו של ברק ניתנה בדעת מיעוט, ולכן אינה רלוונטית. מעניין יותר שטענה זו ניתנה בבג"ץ לאו"ר, שבו פסל בג"ץ סעיף בחוק משום שהליך חקיקתו לא תאם את הנדרש בחוק יסוד: הכנסת, ראוי להרחיב בעניין זה בערך ביקורת שיפוטית. דוד שי - שיחה 08:14, 6 באוגוסט 2018 (IDT)

אני סופר שלושה, אני, גנדלף, אגלי טל, שתומכים בהוספת ההסתייגות כפי שמופיעה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מול שניים שמתנגדים. Delfinermichael - שיחה 07:36, 12 באוגוסט 2018 (IDT)

אגלי טל לא תומך בהצעתך, יש לו הצעה משלו (שבעיני עדיפה על הצעתך). דוד שי - שיחה 21:13, 12 באוגוסט 2018 (IDT)

הפסקה מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו[עריכת קוד מקור]

דוד שי, לפחות על פי תוכן הפסקה, היא שייכת באותה המידה גם כאן. גם בערך זה נזכר בפתיח המעמד העל-חוקי והשימוש בחוק יסוד זה ע"מ לבטל חוקים אחרים, כך שהפסקה ההיא רלוונטית למדי. (אני מתייחס לביטול הזה שלך). בן עדריאלשיחה • כ"ד באייר ה'תשע"ט 00:22, 29 במאי 2019 (IDT)

לדעתי, היא לא שייכת לא כאן ולא שם אלא בהמהפכה החוקתית. כאן אפשר לכתוב, בתחילת הפרק "הבטחת המעמד העל-חוקי", שהחוק פורש כבעל מעמד על על ידי בית המשפט העליון במסגרת מה שנקרא המהפכה החוקתית, נושא הנמצא במחלוקת. מי שירצה לקרוא על המחלוקת, ויש לו את הסבלנות לכך יוכל למצוא עולם ומלואו שם. עדירל - שיחה 00:32, 29 במאי 2019 (IDT)
הנושא העיקרי שנדון בפסקה, הסמכות לבטל חוק, מומש, כמעט בכל המקרים, לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לחוק יסוד: חופש העיסוק תפקיד שולי בתחום זה, שאינו גדול יותר מזה של חוקי יסוד אחרים. לכן הפסקה מיותרת בערך שלפנינו. דוד שי - שיחה 07:44, 29 במאי 2019 (IDT)
זה לא מה שנאמר בפסקה הזו... בן עדריאלשיחה • כ"ה באייר ה'תשע"ט 18:00, 29 במאי 2019 (IDT)
ציטוט מהפסקה: "הכנסת העניקה לשני חוקי יסוד אלה מעמד על-חוקי, שעל-פיו ניתנה לבתי המשפט הסמכות להכריז על בטלותו של חוק העומד בסתירה לחוקי יסוד אלה." וגם ההמשך עוסק בכך. דוד שי - שיחה 22:19, 29 במאי 2019 (IDT)
  1. ^ איילת שקד, ‏היסוד של כולנו, באתר ישראל היום, אוגוסט 2, 2018