שיחה:יהדות אורתודוקסית בתל אביב/ארכיון1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

שם הערך

עדיף "חיים יהודיים בתל אביב", כמו במשפט הפתיחה. לא יודע מה זה "חיי היהדות". ‏Harel‏ • שיחה 13:49, 24 במאי 2009 (IDT)

ווארט א מינוט. אני מעתיק לכאן שיחת התייעצות בעניין זה מוק:יל. באלד. ברי"א • שיחה • א' בסיוון ה'תשס"ט • 13:52, 24 במאי 2009 (IDT)

בילדער ‏Ori‏ • PTT‏ 13:54, 24 במאי 2009 (IDT)

בילדער תביא אתה, יא תלביבי. אני גר בצפון (לא הצפון הזה)... ברי"א • שיחה • א' בסיוון ה'תשס"ט • 13:58, 24 במאי 2009 (IDT)

יש מלא בילדער בערכים של הבתי כנסת. באומרי "הוא בטח רוצה לשים בעצמו" לא שמתי בעצמי, ‏Ori‏ • PTT‏ 14:00, 24 במאי 2009 (IDT)

טוב. נעשה משהו בשבילך. ברי"א • שיחה • א' בסיוון ה'תשס"ט • 14:14, 24 במאי 2009 (IDT)

אני העדפתי "חיים יהודיים בתל אביב", בלי יידוע, אבל זה לא משנה לי עד כדי כך. ‏Harel‏ • שיחה 14:18, 24 במאי 2009 (IDT)

העתק מויקיפדיה:ייעוץ לשוני

העברה מויקיפדיה ייעוץ לשוני:

ערב טוב עמיתיי,

ברצוני להתייעץ עמכם על הבעיה הבאה: בדעתי לכתוב בעז"ה ערך על חיי הדת במאה שנותיה של תל אביב. הערך יסקור את בתי הכנסת, הישיבות, והקהילות החרדיות והחסידיות שהיו וישנן בתל אביב. הבעיה היא שמו של הערך. בעוד שבערים או ארצות אחרות בעולם כותרת הערך היא "יהדות מקום פלוני", כדוגמת "יהדות איטליה", "יהדות נורווגיה" וכיו"ב, הרי שבתל אביב, שאף החילונים בה הם יהודים, קשה לכתוב "יהדות תל אביב", כאשר הכוונה רק לתיאור חיי הדת והדתיים. עוצו עיצה!

ברי"א • שיחה • כ"א באייר ה'תשס"ט • 00:24, 15 במאי 2009 (IDT)

מה בדבר "חיי הדת בתל אביב"? (על משקל "חיי הרוח ב/של...") --Rex - שיחה 04:04, 15 במאי 2009 (IDT)

אני דווקא הייתי הולך על "יהדות תל אביב", הערך מספר על מה שעשו היהודים התל-אביביים, גם אלה החילונים, בהקשר היהודי של חייהם. הרי גם יהודי נורבגיה עסקו במסחר ועשו המון דברים שנבעו מהאספקט החילוני של חייהם, אבל בערך על יהדות נורבגיה יכלל רק מה שקשור לחיים היהודיים ולא תפורט שגרת חייהם של היהודים בנורבגיה, אלא רק מה שרלבנטי לסיפור על הקהילה היהודית, זו עם ביהכנ"ס והשוחט. סתם עומר • שיחה 18:14, 15 במאי 2009 (IDT)

תודה לשניכם. אשמח לשמוע דעות נוספות. ברי"א • שיחה • כ"ג באייר ה'תשס"ט • 21:55, 16 במאי 2009 (IDT)

לדעתי אין מקום לשם "יהדות תל אביב". הרי בערך כמו יהדות איטליה (אמורים להיות) מפורטים כל מה שעשו יהודי איטליה, כגון ייסוד קבוצות ספורט, השתתפות בחיים האקדמיים או התפשטות ההשכלה. לא נראה לי שבכוונתך לכתוב על כל הדברים האלו בנוגע ליהודים התל-אביביים. "חיי הדת בתל אביב" נשמע הרבה יותר טוב. כוזרי - שיחה 22:31, 16 במאי 2009 (IDT)

ערך על משהו דיי לא קיים, אבל אם חייבים אז חיי דת יהודים בתל אביב או משהו דומה. יש כאן עוד דתות. ‏Ori‏ • PTT‏ 22:39, 16 במאי 2009 (IDT)

כן.. מסורבל קצת, אבל אולי באמת כדאי חיי דת יהודיים בתל אביב (או ביידוע). אביעדוס • שיחה 22:55, 16 במאי 2009 (IDT)

אפשר ללכת על פתרון כלאיים בין "יהדות תל אביב" לבין "חיי דת יהודיים בתל אביב" והוא - יהדות בתל אביב. מגיסטר • שיחה 08:47, 17 במאי 2009 (IDT)

עד כאן הדיון שהתקיים שם. ברי"א • שיחה • א' בסיוון ה'תשס"ט • 13:57, 24 במאי 2009 (IDT)

אני עם מגיסטר. דניאל ב. 14:15, 24 במאי 2009 (IDT)

כרגע העברתי להצעת הראל, אך אין לי בעיה עם אף שם שהוצע / יוצע. אני חושב שנמתין לשמיעת הצעות נוספות ולהתגבשות הסכמה סביב אחת מהן. ברי"א • שיחה • א' בסיוון ה'תשס"ט • 14:19, 24 במאי 2009 (IDT)

עם מגיסטר - יהדות בתל אביב. לא מעלה שאלות ובעיות, קצר וקולע, ומעל הכל - ניתן לתרגום לדתות אחרות: נצרות בתל אביב, אסלאם בתל אביב. השם הנוכחי לא ממש עומד בדרישה הזאת, והוא בהחלט מעלה שאלות. אדם נבו;שיחה 14:21, 24 במאי 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני לא אוהב את המילה "חיים" כי היא לא ממש קשורה לנושא והיא סתם מילת עזר. כל הצעה שלא תכיל שם עצם נוסף על "יהדות" ו"תל אביב" (והטיותיהם) סבירה בעיני. דניאל ב. 14:24, 24 במאי 2009 (IDT)

גם לדעתי מוטב יהדות בתל אביב. אביעדוס • שיחה 16:11, 24 במאי 2009 (IDT)

טוב, מכיוון שזו נטיית הרוב, אעביר לשם זה. אני תמה על משתמש פלוני, שאפילו לא השתתף כאן בדיון והעביר על דעת עצמו לשם שכלל לא הוצע כאן. ברי"א • שיחה • ב' בסיוון ה'תשס"ט • 21:30, 24 במאי 2009 (IDT)

אני לא מסכימה עם השינוי. יהדות היא מונח המתייחס לדת, לתרבות, ללאום ולקבוצה אתנית (אם לצטט את הערך). הערך הזה מתייחס רק לדת - ומכך משתמע שכל מה שהוא לא דת, הוא לא יהדות. שם הערך צריך לכלול את השורש "דת" על אחת מהטיותיו. ‏Dardasavta‏ 22:57, 24 במאי 2009 (IDT)

גרעין יפו

שים לב

הוזכר שישנם מספר גרעינים תורניים. מעבר לציון התופעה, לא סברתי שיש מקום להרחיב על כל אחד מהם. ברי"א • שיחה • א' בסיוון ה'תשס"ט • 14:18, 24 במאי 2009 (IDT)

אהמ אהמ

חסרים לי, אפעס, הרפורמים, הקונסרביטיבים, "בינה", "עלמא", בית דניאל ודומיהם. אי אפשר להתעלם מהם. ‏Harel‏ • שיחה 14:04, 24 במאי 2009 (IDT)

אין בעיה. הֱיֵה נועז והוסף פיסקה עליהם. ברי"א • שיחה • א' בסיוון ה'תשס"ט • 14:11, 24 במאי 2009 (IDT)

אינני האיש לכך (ואני מניח שגם אתה לא). אבל חשוב לזכור זאת כמשימה לביצוע - אולי יימצא מישהו נועז דיו. ‏Harel‏ • שיחה 14:11, 24 במאי 2009 (IDT)

הערך כתוב בצורה יפה, ומקיפה מאוד, ואין שום מקום לשינויים! מקסימום, קצת שיפוצים. מי שמעוניין יכול ליצור ערך חדש "חיי היהדות המזויפת בתל אביב" וכדו'...

ויקיפדיה אינה מכירה באבחנה בין יהדות מזויפת ליהדות לא מזויפת. מעקרונות היסוד של ויקיפדיה- נייטרליות. Uziel302 - שיחה 09:32, 22 בספטמבר 2013 (IDT)

רח' דבורה הנביאה

רח' דבורה הנביאה נמצא (כיום?) בעבר הירקון, כך שלא הוקמה שם ישיבה ב-1929 - צריך לבדוק את הפרט הזה. ‏Dardasavta‏ 19:56, 24 במאי 2009 (IDT)

בדקתי שוב במקור ממנו לקחתי זאת, וכך כתוב שם. אשמח אם אי מי יאיר את עינינו. ברי"א • שיחה • ב' בסיוון ה'תשס"ט • 21:37, 24 במאי 2009 (IDT)

בספר הרחובות של תל אביב שיש בידי אין איזכור לזה שפעם דבורה הנביאה היתה במקום אחר. לכן כנראה שהמידע מוטעה - וגם אם לא, הוא מבלבל. לכן אני לוקחת לעצמי רשות לשנות. ‏Dardasavta‏ 23:15, 24 במאי 2009 (IDT)

בעבר היה בתל אביב רחוב דבורה הנביאה אחר. לפי "תחבורה ונסיעה בארץ ישראל" של זאב וילנאי, משנת 1945: "רחוב מאחורי העיריה, המשך רחוב בצלאל".Michael Shefa - שיחה 18:53, 27 במאי 2009 (IDT)

להט פתח חנויות בשבת?

עיינתי בקישור מס' 6 ברשימה, ומצאתי ששלמה להט אישר פתיחת מועדונים, בתי קפה ובתי קולנוע בשבת, אבל לא חנויות. יש מקור אחר לכך? אם לא, נא לתקן בהתאם. JavaMan - שיחה 20:03, 24 במאי 2009 (IDT)

הסרתי, לעת עתה, את "חנויות". ברי"א • שיחה • ב' בסיוון ה'תשס"ט • 21:37, 24 במאי 2009 (IDT)

זה לא להט שפתח, זן החלטה של מועצת עירית תל-אביב.Michael Shefa - שיחה 18:55, 27 במאי 2009 (IDT)

במבנה המוניציפלי הישראלי ראש עיר הוא מונרך. ברי"א • שיחה • ה' בסיוון ה'תשס"ט • 21:36, 27 במאי 2009 (IDT)

מחמאות

ערך יפה מאד, בעל חשיבות מיוחדת. תודה לכותב ולכל המסייעים. חסיד11 - שיחה 23:15, 24 במאי 2009 (IDT)

חוברת מיוחדת של "המודיע"

העיתון "המודיע" הו"ל היום ג' סיון תשס"ט, חוברת מיוחדת (מגזין) על חיי היהדות בתל - אביב, הדבר יכול להועיל למעוניינים להוסיף לערך. חסיד11 - שיחה 13:34, 26 במאי 2009 (IDT)

הערת השכתוב

לפי שם הערך אפשר היה לחשוב שהמדובר בעיר הנמצאת בשליטה של גויים. הערך כולל סקירה של הפעילות האורתודוכסית (לגווניה - החרדיים והפחות חרדיים) בעיר. מכיוון שלאלו אין עדיין מונופול על השימוש במילה יהדות, לא יהיה הערך שלם אם לא יסקור גם סקירה של הפעילות הרפורמית והקונסרבטיבית, של בתי המדרש החילוניים וכיוצא בזה. ההתייחסות, העוברת כחוט השני בערך ל"חיים יהודיים" כעיסוקים דתיים אורתודוכסיים כבתי כנסת, חצרות חסידים ומקוואות אינה נייטרלית. פסקת הפתיחה דורשת שכתוב. פיסקת ההיסטוריה אינה נייטרלית והיא אף מצחיקה בחד צדדיותה, ובצמצום שדה הראייה שלה. איני רואה כל סיבה לסקור בערך את הדמוגרפיה החרדית, מתי עזבו אלו ומתי אלו באו. גם אם תתחלן העיר ולא יישאר בה ולו חרדי אחד, עדיין תהיה עיר יהודית, ותהיה בה יהדות. סקירה של בתי הכנסת היא חלקית - יש גם בתי כנסת שאינם אורתודוכסים. סקירה של הפעילות החרדית תחת הכותרת "הדת בתל אביב כיום" (לא רק מונופול על "היהדות" אלא גם מונופול על "הדת") לוקה בכל מה שלוקה שאר הערך. אלמוג 13:42, 26 במאי 2009 (IDT)

יפה כתבת (כתבתי משהו קצר בהרבה בסעיף "אהמ, אהמ" למעלה), ועתה נדרש רק מי שירים את הכפפה. ‏Harel‏ • שיחה 13:45, 26 במאי 2009 (IDT)

מישהו מכיר את בית הכנסת שברחוב בני דן? הוא באמת רפורמי? ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:47, 26 במאי 2009 (IDT)

כמה וכמה קישורים מועילים למי שירצה לשכתב:

• מרכזי דניאל ליהדות מתקדמת
• קהילת צדק של התנועה המסורתית בישראל
• ישיבה חילונית ראשונה נפתחת בתל אביב
• עתים בית מדרש פתוח בתל אביב
• מדרשת - רשת בתי המדרש בישראל

וזה רק מדקה של חיפוש בגוגל אלמוג 13:48, 26 במאי 2009 (IDT)

אני מציע לקרוא לערך "אורטודוקסיה בתל אביב" חסיד11 - שיחה 13:51, 26 במאי 2009 (IDT)

חסה וחלילה. אם כבר אז יהדות אורתודוקסית בתל אביב. יש כנסייה אורתודוקסית באבו כביר... ‏Ori‏ • PTT‏ 13:53, 26 במאי 2009 (IDT)

לא, לא לפצל. אפשר לגור בכפיפה אחת גם בערך אחד וגם בעיר אחת. ‏Harel‏ • שיחה 13:56, 26 במאי 2009 (IDT)

אני מקבל את הערתו של אורי, לגבי הערתו של הראל, הנושא איננו האם אפשר או אי אפשר לגור יחדיו, הנושא הוא האם אדם שמחפש מידע בערך, מתכוין לחפש מידע על היהדות האורטודוקסית בנפרד ועל הקונסרבטיבית בנפרד, או על שניהם יחדיו, לדעתי ברוב גדול של המקרים הוא יחפש מידע נפרד. חסיד11 - שיחה 14:04, 26 במאי 2009 (IDT)

ככותב הערך, הרשו לי כמה מילים:

• • ראשית, מה הרעיון לשים תבנית שכתוב? האם הערך כתוב גרוע? לכל היותר יש להניח תבנית "להשלים".
  • שנית, שם הערך נידון למעלה לעייפה. השם הנוכחי זהו השם שבו תמכו מרבית המשתתפים בדיון. שם זה נבחר בכוונה שלא להשתמש בשם "יהדות תל אביב", הנכתב במקרים של גויים כמו "יהדות איטליה".
  • שלישית, אין בדעתי להרחיב על הזרמים האחרים. אן מישהו רוצה שיעשה זאת, ואם לאו - אני מציע להעביר ליהדות אורתודוקסית בתל אביב.
  • בנוסף, אלמוג כתב: " פיסקת ההיסטוריה אינה נייטרלית והיא אף מצחיקה בחד צדדיותה, ובצמצום שדה הראייה שלה." אשמח אם אקבל הסבר מה לא נייטרלי, מה מצחיק ומה מצומצם כאן (מעבר לנושא הזרמים האחרים שעליו כתב אלמוג בנפרד).

ברי"א • שיחה • ג' בסיוון ה'תשס"ט • 14:16, 26 במאי 2009 (IDT)

פיסקת ההיסטוריה אינה נייטרלית שכן "יהדות" היא מושג רחב מעבר לכמה בתי כנסת, כמה מקוואות וכמה חצרות חרדיות יש במקום בזמן נתון. הפיסקה אינה סוקרת את ההיסטוריה של היהדות בתל אביב, אלא את הדמוגרפיה של החרדים בתל אביב, שזה ממש שני דברים נפרדים. מכאן ה"מצחיקה" (בעצם עצובה), וזה הצמצום. באשר לפיסקת הפתיחה - שוב יש כאן הסתכלות על "יהדות" או "חיים יהודיים" רק באספקלריה של מתי נפתח בית מדרש זה, וכמה תושבים חרדים ודתיים לאומיים גרו בעשור זה. פרט להתעלמות מכל מה שאינו אורתודוכסי, יש כאן המון בעיות. האם "חיים יהודים דתיים" זה רק קיום מספר מסוים של בית כנסת או מגורים של X% דתיים או חרדים? חיים יהודיים הוא מושג רחב ומגוון. ההסתכלות הצרה, העוברת לאורך כל הערך, היא שיוצרת את חוסר הנייטרליות והיא שמצדיקה את תווית השכתוב, שאבקש לא לשוב ולהסירה ללא קונצנזוס בדף זה. אלמוג 15:44, 26 במאי 2009 (IDT)

עם כל הכבוד לכל התנועות היהודיות הלא אורתודוכסיות, לגופים שונים שפועלים ללימוד התורה בקרב הציבור החילוני, ולתיעוד שיש להם ברשת, חלקם באוכלוסייה בישראל זניח ביותר. שלא כמו בארה"ב שם הגופים הרפורמיים והקונסרבטיבים הם תנועות גדולות, אף יותר מהאורתודוכסים, בארץ התנועות זניחות. חוסר כתיבה עליהם אינו כל חסרון כה משמעותי, שיצדיק תבנית השלמה. צריך לכתוב עליהם, אבל לא צריך להפריז בחשיבותם. נת- ה- - שיחה 15:50, 26 במאי 2009 (IDT)

גם בהנחה שהדבר נכון אין להתעלם מהם. גם בהנחה שמספרם באוכלוסיה קטן, עדיין "יהדות" הוא דבר שונה מ"יהדות אורתודוכסית". גם לולא היה באוכלוסייה ולו רפורמי או קונסרווטיבי אחד, עדיין יש הבדל בין מספר בתי הכנסת והחצרות החרדיות ובין "חיים יהודיים". אלמוג 15:51, 26 במאי 2009 (IDT)

מסכים עם אלמוג בסה"כ. אולי פתרון אפשרי יהיה לשנות את שם הערך. יוסאריאן • שיחה 15:55, 26 במאי 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: גם אני כתבתי שאין להתעלם מהם, אבל בישראל כשמדברים על יהדות הכוונה היא ליהדות אורתודוכסית. לא ליהדות קראית, לא ליהדות רפורמית, ולא ליהדות קונסרבטיבית. ויקיפדיה לא צריכה ליצור שיוויון מדומה בין תנועות שאין ביניהם שיוויון במציאות. צריך לציין גם תנועות וזרמים מצומצמים, אבל לא להפריז בחשיבותם. אין פרופורציות בין חסידויות שלמות שהתרכזו בתל אביב, לבין מרכז אחד של היהדות הרפורמית. נת- ה- - שיחה 15:57, 26 במאי 2009 (IDT)

בקצרה - הטענה ש"בישראל כשמדרבים על יהדות הכוונה היא ליהדות אורתודוכסית" אינה נכונה, וללכת בעקרון זה שולל את עקרון NPOV. אלמוג 16:12, 26 במאי 2009 (IDT)

בשום פנים ואופן, באותה מידה השם מלחמת העצמאות (במקום 'הסכסוך הערבי- ישראלי בשנת 1948') שולל את עיקרון הNPOV. יהדות בישראל היא יהדות אורתודוכסית, כמה אנשים מונות הקהילות הלא אורתודוכסיות? כמה אנשים בוחרים להינשא בנישואים לא אורתודוכסיים (וגם לא אזרחיים)? עם כל הכבוד ליחסי הציבור של הזרמים האחרים ביהדות, ויקיפדיה צריכה ללכת אחר עובדות ולא אחר סימפטיה לקהילות אלו. נת- ה- - שיחה 16:16, 26 במאי 2009 (IDT)

השם "מלחמת העצמאות" מקובל על כלל דוברי העברית למלחמה בשנת 1948. אין דובר עברית שהשם ייאמר לו והוא לא ידע במה מדובר. כאשר עולה בשיחת חולין נושא זה גם גדול הפוסט ציונים יאמר "מלחמת העצמאות" שכן אחרת בן שיחו לא יבין על מה הוא מדבר. השיוך של "יהדות" ל"יהדות אורתודוכסית" רחוק מלהיות מקובל על הכל באופן דומה. אלמוג 16:19, 26 במאי 2009 (IDT)

באותה מידה השימוש הרווח במילה 'יהדות' בישראל מכוון לחיים דתיים אורתודוכסיים. אם אתה טוען שהמיעוט שמשתמש במילה יהדות לתיאור ביטויים שונים של יהדות לא אורתודוכסית אינו מיעוט מבוטל, אז צריך להביא לכך ראיות. נת- ה- - שיחה 16:24, 26 במאי 2009 (IDT)

ואני סבור שמי שמנסה לקחת מונופול על המילה "יהדות" הוא שעליו נטל הראיה לכך שפעילויות של קבוצות אחרות ומגוון רחב יותר של פעילויות אינן בבחינת יהדות. אלמוג 16:25, 26 במאי 2009 (IDT)

בעיני זה כבר גובל בפאתטיות, אבל אתה רוצה לעשות את מבחן גוגל על הביטוי 'יהדות'? באיזה עמוד נמצא את האזכור הראשון למילה יהדות בהקשר לחיי תרבות חילוניים או ליהדות לא אורתודוכסית? נת- ה- - שיחה 16:30, 26 במאי 2009 (IDT)

קרא את הערותי למטה. אלמוג 16:32, 26 במאי 2009 (IDT)

יהדות זה לא רק דת

אני מסכימה עם מי שכתב שחסרה התייחסות לזרמים לא-אורתודוקסיים. יחד עם זאת גם כשהקאמרי מעלה את הדיבוק או כשגשר מעלה את אדם בן כלב, זה יהדות. בתי ספר העבריים של החינוך הממלכתי הם בתי ספר יהודיים, לטוב ולרע. הציונות היא תנועה (לאומית) יהודית. יש מי שייטען שכל פעילות תרבותית או חברתית שנעשית בידי יהודים היא יהדות. גם אם לא מסכימים עם זה - זה לא מתפקידינו לקבוע שיהדות נגמרת ברגע שמורידים את הכיפה. הערך הזה זקוק לשינוי שם, גם אם יורחב לכלול זרמים לא-אורתדוקסיים. ‏Dardasavta‏ 16:10, 26 במאי 2009 (IDT)

לכך כיוונתי בהערתי הקודמת. אלמוג 16:11, 26 במאי 2009 (IDT)

צר לי, אבל אלו הערות אפולגטיות. כשמדברים על תרבות בישראל או תרבות בתל אביב לא מתכוונים לבתי כנסת, ישיבות או מוסדות דתיים אחרים. הכוונה היא לתיאטרון, קולנוע, ספורט, ועוד מושגי תרבות גבוהה ותרבות נמוכה חילוניים. כשמדברים על יהדות בתל אביב, מתכוונים לבתי כנסת, ישיבות, ועוד. לא מתכוונים לא לתיאטרון הקאמרי, לא לתיאטרון הבימה, ובטח שלא למכבי תל אביב (למרות שמכב"י זה כידוע ראשי תיבות של 'מי כמוכה באלים ה'). אפשר לכלול במושג זה את מסיבות עונג השבת שאורגנו על ידי ביאליק, אבל אין שום קשר להצגות תיאטרון. ויקיפדיה אינה צריכה ליצור שיח אפולגטי, אלא לשקף מושגים שנמצאים בשימוש במציאות. נת- ה- - שיחה 16:21, 26 במאי 2009 (IDT)

לא אפולוגטיקה, אלא ראייה רחבה של מושג שיש מי שמנסה לקחת עליו את המונופול ולצמצמו למובן מצומצם של פעילות מאוד מסויימת שנעשית על ידי קבוצה מוגבלת של אנשים. אז זהו, שלא. אלמוג 16:24, 26 במאי 2009 (IDT)

'פעילות מאוד מסויימת שנעשית על ידי קבוצה מוגבלת של אנשים'?! אין שום פרופורציות בין הציבור הדתי-אורתודוכסי לבין הציבור הדתי-הלא אורתודוכסי, הוא מיעוט מבוטל. אני שוב חוזר ואומר שויקיפדיה אינה צריכה לחדש מושגים והגדרות שאינם בשימוש בקרב דוברי העברית, אלא ללכת בעקבות הביטויים הרגילים והנמצאים בשימוש. נת- ה- - שיחה 16:28, 26 במאי 2009 (IDT)

העובדה שאתה חושב שציבור מסויים שאינך נמנה עליו הוא מיעוט מבוטל, אינה הופכת אותו למבוטל. אל תבטל אותי ואני לא אבטל אותך. כך חיים ביחד, בכבוד הדדי. מה שלא נראה לא מהערך ולא מדף השיחה הזה. ו"יהדות" היא לא רק פעילות פולחנית, או לימוד תורה לפי המסורת האורתודוכסית. היא הרבה מאוד מעבר לזה. אלמוג 16:30, 26 במאי 2009 (IDT)

אין פה שום עימות אישי, ושני הדיונים כבר הצטלבו. אין פה דעה אישית שלי, ואם צריך להוכיח את זה אפשר להשתמש במבחן גוגל. נת- ה- - שיחה 16:32, 26 במאי 2009 (IDT)

אכן אין עימות אישי, חס וחלילה, אבל לגוגל אין כאן מילה. יש כאן את הוויכוח הרגיל של מלחמת התרבויות הישראלית, שעל מנת לשמור בה על איזון ונייטרליות יש להתייחס בה ביחס שווה ובכבוד הדדי לכל הזרמים, לא לבטל אחד מהם, לא לקרוא לו "מיעוט מבוטל", ולא לומר שכאשר אומרים "יהדות" אין הכוונה אליו. גוגל לא יחליף את הרב הראשי, וגם לא את השכל הישר. כבודו במקומו מונח, אבל כבר פסקו רבותינו בעניין תנורו של עכנאי - אין מביאין ראייה מן הגוגל. אלמוג 16:35, 26 במאי 2009 (IDT)

נראה שהדיון מיצה את עצמו, נחכה לשמוע דעות אחרות. אני לא רואה סיבה עקרונית למה מבחן גוגל למילה 'יהדות' יהיה שונה ממבחן גוגל לביטויים אחרים, הוא משקף בצורה לא רעה את השיח העברי בישראל. נת- ה- - שיחה 16:38, 26 במאי 2009 (IDT)

ושוב

אלמוג, אם אתה כל כך רוצה לשים דווקא תבנית שכתוב ולא השלמה, שיערב לך. אבל מה הפירוש 'עושה זאת בצורה לא נייטרלית'?! מה לא נייטרלי בתיאור היסטורי יבש?! נת- ה- - שיחה 16:51, 26 במאי 2009 (IDT)

שפכתי על זה כבר ים של מילים למעלה. קרא. הסברתי את זה שם במילים מאוד פשוטות. אלמוג 16:52, 26 במאי 2009 (IDT)

איך אתה רוצה שהפרק יכתב: 'בשנת 1362 בא היהודי האורתודוכסי חיים יענקל והקים בית כנסת יהודי אורתודוכסי. בעקבותיו קמו יהודים דתיים אורתודוכסיים רבים אחרים והקימו בתי ספר דתיים אורתודוכסיים, לצידם קמו מאוחר יותר חסידויות חרדיות אורתודוכסיות, וכו' וכו'. כך זה אמור להיות כתוב? נת- ה- - שיחה 16:55, 26 במאי 2009 (IDT)

לטובתך אני חוזר על מה שכתבתי למעלה - "פיסקת ההיסטוריה אינה נייטרלית שכן "יהדות" היא מושג רחב מעבר לכמה בתי כנסת, כמה מקוואות וכמה חצרות חרדיות יש במקום בזמן נתון. הפיסקה אינה סוקרת את ההיסטוריה של היהדות בתל אביב, אלא את הדמוגרפיה של החרדים בתל אביב, שזה ממש שני דברים נפרדים. מכאן ה"מצחיקה" (בעצם עצובה), וזה הצמצום. באשר לפיסקת הפתיחה - שוב יש כאן הסתכלות על "יהדות" או "חיים יהודיים" רק באספקלריה של מתי נפתח בית מדרש זה, וכמה תושבים חרדים ודתיים לאומיים גרו בעשור זה. פרט להתעלמות מכל מה שאינו אורתודוכסי, יש כאן המון בעיות. האם "חיים יהודים דתיים" זה רק קיום מספר מסוים של בית כנסת או מגורים של X% דתיים או חרדים? חיים יהודיים הוא מושג רחב ומגוון. ההסתכלות הצרה, העוברת לאורך כל הערך, היא שיוצרת את חוסר הנייטרליות והיא שמצדיקה את תווית השכתוב, שאבקש לא לשוב ולהסירה ללא קונצנזוס בדף זה." אלמוג 16:57, 26 במאי 2009 (IDT)

שם הערך צריך להיות החיים הדתיים בתל אביב או אם מישהו מתעקש החיים היהודיים דתיים בתל אביב, ובזה נפתרות כל הבעיות. יעקב - שיחה 17:23, 26 במאי 2009 (IDT)

רחוק מזה. הערך מתאר את החיים הדתיים האורתודוכסיים בתל אביב. ולמעלה הובעה הדעה שאין לפצל את הערך לחלק העוסק באורתודוכסים וחלק העוסק באחרים. אנחנו עדיין באותה בעייה. אלמוג 17:26, 26 במאי 2009 (IDT)

נת-ה - אני לא ממש מבין את טיעוניך. נכון שבקרב היהודים הדתיים, זרמים לא אורתודוקסיים הם מיעוט יחסי, אבל הערך מדבר על יהדות, לא על יהדות דתית. בתל אביב חיים כ- 350,000 יהודים (הערכה גסה), מיעוט קטן מביניהם הוא דתי אורתודוקסי. אם אתה טוען שהביטוי היחיד ליהדות שלהם הוא בתי הכנסת, המקוואות ואדמו"ר X או Y אז לדעתי אתה טועה בגדול. רוב מוחלט של היהודים בעיר מבטאים את יהדותם בדרך שונה מזו של הדת האורתודוקסית, ולדרך זו אין כלל ביטוי בערך (ומה שאלמוג הביא לעיל אלו דוגמאות מועטות). מעבר לזה, הערך כולו יוצר את הרושם שיהדות = יהדות אורתודוקסית. אני חושב שיש לעשות כהמלצתו של ברי"א, ולהעביר את הערך לשם "יהדות אורתודוקסית בתל אביב" (ודייק - אורתודוקסית ולא דתית, אלו לא מילים נרדפות) עד שימצא לו גואל שיכתוב גם על צדדים אחרים של היהדות. רציונל - שיחה 17:31, 26 במאי 2009 (IDT)

הזהות היהודית חילונית אינה רלוונטית לנושא. הטענה שלי היא שבשיח העברי בישראל המילה 'יהדות' שמורה לתיאור 'חיים דתיים אורתודוכסיים', להבדיל מהמילה 'יהודי', שמבטאת לאום, וכוללת בודאי גם יהודים חילוניים. נת- ה- - שיחה 17:34, 26 במאי 2009 (IDT)

לא ולא, אין לדתיים או לקבוצה מתוכם, מונופול על היהדות. היהדות הייתה הווה וכנראה תהיה תמיד פסיפס מגוון מאוד שבמרכזו ההיסטוריה, התרבות והמסורת של העם היהודי. אני תומך בעמדת אלמוג. בברכה. ליש - שיחה 17:55, 26 במאי 2009 (IDT)

בעיות בערך

לאחר שקראתי את הערך, מצאתי בו בעיות.

• אם לאחר מבט חטוף בערך ובדף השיחה סברתי שהערך עוסק ביהדות אורתודוקסית בתל אביב הרי לאחר קריאתו ברור לי שהערך עוסק ביהדות חרדית בתל אביב. אמנם נרמז בערך קיומם של דתיים-לאומיים, אך לא יותר מכך. אף מילה על בני עקיבא, בית הספר צייטלין, ובתי ספר שנסגרו: ביל"ו (שבמבנה שלו פועלת כיום ישיבה תיכונית), תחכמוני, דיזנגוף (יסודי לבנות), בר אילן (יסודי לבנים) ועוד.
• להערכתי, החרדים היו בשישים השנים האחרונות מיעוט בעיר לעומת הדתיים לאומיים, כך שכבר מסיבה הערך זקוק לתבנית "להשלים".
• בתנ"ך אנו פוגשים נשים, לא בהמוניהן, אבל פוגשים. בערך שלפנינו, אישה היא בבחינת בל תראה ובל תימצא (אינני מתפלא על כך, בהתחשב במקורות המידע המופיעים בהערות השוליים). מה עם תרומתן של צפיה גורן וגילה פינקלשטיין, למשל?
• מקריאת הערך נוצר הרושם שפעולתם העיקרית של עולי סלוניקי הייתה הקמת בתי כנסת. משום מה התרשמתי שמכבי יפו הייתה יקרה יותר ללבם (ולמה הערך אינו מספר על הרב של מכבי יפו?)
• מקריאת הערך נוצר רושם שבשנות החמישים והשישים הייתה העיר מעוז דתי, מעין בני ברק של מטה, ורק להט שינה זאת. לא זו המציאות.
• "כתשע מאות חנויות ובתי עסק מצוידים בתעודת כשרות של הרבנות" - ראוי לציין מתוך כמה חנויות ובתי עסק (מהתחום הרלבנטי) מדובר - האם 10% מהמסעדות כשרות או 90%? את הביטוי "חנויות ובתי עסק" ראוי להחליף בתיאור ממוקד יותר: "יצרני מזון, חנויות מזון ומסעדות".
• "בתקופת העלייה החמישית, הגיעו לעיר אלפי תושבים דתיים וחרדים" - שוב, מתוך כמה תושבים בסך הכל שהגיעו לעיר? "והעיר אכלסה אלפי תושבים חרדים ודתיים לאומיים" - אלפי תושבים מתוך 200,000 תושבים הם מיעוט קטן - ראוי שהערך יבהיר זאת.
• "ראשי העיר מאיר דיזנגוף, חיים לבנון וישראל רוקח, כיבדו את הדת, תמכו בקיומם של המוסדות הדתיים בעיר, והעניקו יחס של כבוד לרבני העיר" - אני סבור שקביעה זו נכונה גם ביחס לכל ראשי העיר שבאו אחריהם. אם יש הבדל מהותי בין ראשי עיר אלה לבאים אחריהם, יש לנסחו נכון.
• "והוא מנוהל על ידי בנו של הרב ישראל מאיר לאו" - אני מקווה שהילד כבר זכה לשם פרטי משלו.
• "באותה תקופה שרר דו קיום יציב בין התושבים הדתיים והחילוניים בעיר, שפעמים רבות היו שכנים זה לזה בבנייני דירות משותפים" - האם זה מאפיין של אותה תקופה בלבד? האם זה מאפיין של תל אביב בלבד? למיטב ידיעתי, תופעה זו קיימת גם כיום, בכל רחבי ישראל (אם כי קיימת גם תופעה, בכל רחבי ישראל, של בניית בניינים ושכונות שמאמצי השיווק שלהם מופנים לדתיים בלבד, זה עניין שבו יעסוק הערך יהדות אורתודוקסית בישראל).
• "הישיבה החזיקה מעמד בתלאות מלחמת העולם" - האמנם פקדו את תל אביב תלאות שמצדיקות משפט זה?
• "בתל אביב לא נשאר כמעט דור המשך לציבור חובשי הכיפות הסרוגות" - אם כך, מניין מגיעים אלף התלמידים המאכלסים את בית הספר צייטלין?
• בתקופת הזוהר "ניכרה במידה רבה אווירת השבת בחוצות העיר" - גם כיום ניכרת במידה רבה אווירת השבת בחוצות העיר - בנייני המשרדים סגורים, מרבית החנויות סגורות, התנועה בכבישים (בפרט באזורים המסחריים) דלילה, אנשים הולכים לבתי הכנסת. את ההבדל בין המצב כיום למצב לפני 50 שנה יש לתאר אחרת.

די בבעיות אלה כדי להצדיק את תבנית השכתוב. בהזדמנות אמנה בעיות נוספות. דוד שי - שיחה 18:42, 26 במאי 2009 (IDT)

תשובותי יחכו עד שתמצא את ההזדמנות למנות את כל הבעיות שבערך הבעייתי הזה. ברי"א • שיחה • ד' בסיוון ה'תשס"ט • 21:57, 26 במאי 2009 (IDT)

ביאליק הנהיג בתל אביב את עונג שבת - אגודה שמטרתה הייתה לתת חלופה דתית-מסורתית לבילויים בשבת בחוף הים, בבתי קפה ובמועדונים בשנות השלושים. איפה זה יכול להשתלב בערך? איתן 23:24, 26 במאי 2009 (IDT)

כאן למשל

ברי"א, אינני מחפש תשובות, אלא תיקון של הערך, ובכך אתה (או כל אחד אחר) יכול להתחיל כבר עכשיו. בכל אופן, קראתי שנית את הערך, תיקנתי מעט והוספתי הערות לעיל, ובכך מניתי את כל הבעיות המוכרות לי. אני חש נימה של עלבון בקולך - אנא, אל תיעלב, את הבעיות מניתי לשם שיפור הערך, ולא כדי להעליבך. דוד שי - שיחה 07:07, 27 במאי 2009 (IDT)

ראה דוד, אני מקבל חלק מהטענות שפורטו ומנסה, בעזרת ויקיפדים נוספים, למצוא חומר על הקבוצה הדתית לאומית בתל אביב. עם זאת, חלק מהערותיך מחייבות תשובה:

• כתבת: "להערכתי, החרדים היו בשישים השנים האחרונות מיעוט בעיר לעומת הדתיים לאומיים". ציינת שזו הערכה, אך אשמח לדעת על מה היא מתבססת. בשים לב שמדברים על התקופה שבין הקמת המדינה למלחמת יום כיפור, ראוי למצוא מקור לקביעה כזו.
• בקשר לנושא הנשים. ציינת את הרבנית צפיה גורן ואת גילה פינקלשטיין. לצערי הגדול, בערכים אודותיהן לא הצלחתי למצוא על השפעתן על חיי הדת של תל אביב. פינקלשטיין ניהלה את צייטלין, כמובן, אך כך עושה כל מנהל בי"ס. במה הן השפיעו על חיי הדת בת"א?
• המשפטים על עולי סלוניקי נוספו לערך על ידי משתמש אחר. בעקבות דבריך הבחנתי בם והשמטתים.
• הערת שלמרות שהיו בעיר אלפי חרדים ודתיים הם היו מיעוט. אכן כך הוא, וסברתי שהדברים ידועים לכל המכיר את ת"א.
• טענת שהדו קיום ששרר בזמנו שורר גם כיום. ובכן, עיון במקורות שהבאתי בערך מלמד שפעם, הדברים היו אחרת מהיום. אם פעם, כאשר צעדו שלושת האדמו"רים לבית רוז'ין בשדרות רוטשילד נעצרה כל התנועה, הרי שהיום יצפרו להם בעצבנות ויסננו כמה מילים לכיוונם.
• כתבת - "'הישיבה החזיקה מעמד בתלאות מלחמת העולם' - האמנם פקדו את תל אביב תלאות שמצדיקות משפט זה?" - התשובה היא כן. הישיבה נסמכה על תרומות מחו"ל, ובעת השואה הן חדלו כמעט לחלוטין.
• שאלת על תלמידי צייטלין. ראשית, בערך ובאתר שלהם מצוין שחלק מהתלמידים אינם מהעיר, אך מלבד זאת 1000 תלמידי בחמש שכבות גיל, הם מאתיים למחזור. כמה מונה כל המחזור המקביל בבתי הספר החילוניים בת"א?
• הדברים שכתבת אודות אווירת השבת משמחים אותי מאוד. יחד עם זאת אני תוהה: האם ברחוב אלנבי, דיזנגוף, שדרות רוטשילד והרצל, יש הבדל תחבורתי בשבת? האם ניכרים שם אנשים צועדים לבית הכנסת, באופן המשפיע על אווירת החולין? הלא אנו דנים על האזור של תל אביב הקטנה, או של לב תל אביב!

אוסיף ואבהיר כי לא נעלבתי באופן אישי, אך חשתי שהביקורת על הערך אינה מוצדקת כל כך. ללבי התגנבה תחושה גלותית דקה, שלחשה לי: הזהר ברי"א, הוויקיפדים החילוניים מפחדים שתגנוב להם את תל אביב...

בברכה - ברי"א • שיחה • ה' בסיוון ה'תשס"ט • 22:57, 27 במאי 2009 (IDT)

רחוב האצ"ל בשכונת התקווה הוא רחוב סואן ביותר ביום חול: תנועת כלי הרכב מתנהלת בו בצפיפות רבה, והחנויות והמסעדות הומות אדם. בשבת, כפי שניתן לראות בתצלום זה מסוף 2007, כל החנויות והמסעדות סגורות (רק קיוסק אחד פתוח), והתנועה בכביש דלילה להפליא

• הערכתי על היחס בין מספר הדתיים לאומיים למספר החרדים מתבססת על היכרותי את העיר. כפי שהוצע לעיל, ניתן לבסס את ההערכה על תוצאות הבחירות בעיר (כאשר יימצאו), ועל מספר בתי הספר בחינוך הממלכתי דתי שפעלו בעיר (רבים מהם נסגרו במהלך השנים).
• גילה פינקלשטיין, מנהלת בית הספר התיכון הדתי החשוב בעיר, שבו אלף תלמידים, השפיעה על חיי הדת בעיר לא פחות מאדמו"רי קהילות קטנות, שאותם מפרט הערך בקפדנות.
• "סברתי שהדברים ידועים לכל המכיר את ת"א" - אין להניח הנחה כזו בעת כתיבת אנציקלופדיה.
• היום, גם הנוסטלגיה היא לא מה שהייתה פעם, והזיכרון שלנו לא מה שהיה פעם. כאשר אדם חוצה את הכביש בתל אביב, החוק מחייב את המכוניות לעצור ולחכות בסבלנות, ולא חשוב האם זה אדמו"ר או אוכל טרפות ונבלות.
• אין חולק שהתמעטו הדתיים בתל אביב (והבאתי הוכחות נוספות, בדמות בתי ספר שנסגרו), אך מכאן ועד "בתל אביב לא נשאר כמעט דור המשך לציבור חובשי הכיפות הסרוגות" ארוכה הדרך.
• אווירת השבת: יש לזכור שאוטובוסים אינם פועלים בשבת בתל אביב (ובמרבית ערי ישראל), אם כי לעתים השבת נחפזת לצאת. דווקא ברחובות אלנבי, שדרות רוטשילד והרצל, שהם חלק ממרכז העסקים העירוני, התחבורה בשבת דלילה להפליא לעומת מצבה בימות החול. החלק המרכזי של דיזנגוף הופך למדרחוב, והתנועה בו נפסקת כליל. מובן שבמקום שבו יש בית כנסת, יש גם יהודים ההולכים אליו. דוד שי - שיחה 23:34, 27 במאי 2009 (IDT)

סליחה, אני אישית נתקלתי בקוי דן הפועלים בשבתות בעיר, (במשך קרוב לשני עשורים נהגתי לעשות שבתות וחגים רבים בתל אביב). ובתי הקפה פתוחים בה לרווחה גם בראש השנה, עיני ראו ולא זר. חג שמח, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ה' בסיוון ה'תשס"ט • 13:02, 28 במאי 2009 (IDT)

אווירת שבת אין פירושה שתל אביב נראית בשבת כבני ברק. אווירת שבת פירושה שיש הבדל ניכר בין מראה העיר בשבת מזה של יום חול. אכן, יש בתי קפה וקיוסקים הפתוחים בה גם בשבת ובחגי ישראל, אבל הם בטלים בשישים לעומת החנויות הסגורות בשבת.

הטענה על קווי דן הפועלים בשבתות בעיר מפתיעה אותי. אני עובר לעתים בשבת בתל אביב, ולא זכור לי שאוטובוס טרד את מנוחתי. ציינתי "לעתים השבת נחפזת לצאת" וכוונתי שתנועת האוטובוסים מתחילה מעט לפני צאת השבת, אך לא יותר מכך. ראה גם גוגל, וכן לוחות זמנים של "דן".

בראשית דברי ציינתי "את ההבדל בין המצב כיום למצב לפני 50 שנה יש לתאר אחרת", ואני עומד על כך, משום שגם כיום "ניכרת במידה רבה אווירת השבת בחוצות העיר". אוסיף: גם לפני 50 שנה היו בעיר בתי קפה שפעלו בשבת. דוד שי - שיחה 21:41, 28 במאי 2009 (IDT)

רעיונות נוספים

בתוכנית של מודי בר-און על תל אביב בערוץ 8 דובר על כך שכשהוקמה אחוזת בית, חסמו את הכניסה אליה בשרשרת ברזל מדי שבת. בנוסף, אמרו שם גם שב-1928 הוגשה עתירה ראשונה לבית המשפט בבקשה לאפשר פתיחת מסעדה בשבת. אני לא זוכר את שם המסעדה, אבדוק שוב היום. חוץ מזה, בערך חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) יש הרבה מידע שנוגע להתנהלות של עיריית תל אביב בנוגע למכירת בשר חזיר. עידו • שיחה 12:57, 31 במאי 2009 (IDT)

משוב מ-15 באוקטובר 2012

כיליד 1930 ובתל-אביב מאז 1935 אני זוכר בתי חסידים של גור- מאז 1936-7 והיו עוד לפני זה אני עד היום מתפלל ב"שטיבל" של גור בתל-אביב - כנראה שזה זמן רב לא עידכנתם נושא זה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.108.188.225 19:26, 15 באוקטובר 2012 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=35266&channel=1&subchannel=3
  • In יהדות אורתודוקסית בתל אביב on 2011-11-22 23:51:51, 404 Not Found
  • In תל אביב-יפו on 2011-11-23 04:48:27, 404 Not Found
  • In יהדות אורתודוקסית בתל אביב on 2011-11-28 00:11:35, 404 Not Found
  • In תל אביב-יפו on 2011-11-28 01:36:45, 404 Not Found
  • In יהדות אורתודוקסית בתל אביב on 2013-05-04 06:45:29, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 09:45, 4 במאי 2013 (IDT)

נמחקUziel302 - שיחה 09:36, 22 בספטמבר 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=37756&Word=&gilayon=2517&mador
  • In יהדות אורתודוקסית בתל אביב on 2013-05-04 06:45:31, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In יהדות אורתודוקסית בתל אביב on 2013-05-05 04:46:04, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In יהדות אורתודוקסית בתל אביב on 2013-05-15 00:10:03, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 03:10, 15 במאי 2013 (IDT)

האתר נסגר, הקישור נמחק.Uziel302 - שיחה 09:28, 22 בספטמבר 2013 (IDT)

קישור שבור 3

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.hazofe.co.il/web%5Cnewsnew%5Ckatava6.asp?Modul=24&id=44041&Word=&gilayon=2706&mador=141
  • In יהדות אורתודוקסית בתל אביב on 2013-05-04 06:45:31, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In יהדות אורתודוקסית בתל אביב on 2013-05-05 04:46:04, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In יהדות אורתודוקסית בתל אביב on 2013-05-15 00:10:17, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 03:10, 15 במאי 2013 (IDT)

האתר נסגר, הקישור נמחק.Uziel302 - שיחה 09:28, 22 בספטמבר 2013 (IDT)

קישור שבור 4

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://tog.co.il/he/Article.aspx?id=91
  • In יהדות אורתודוקסית בתל אביב on 2013-06-23 23:38:58, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In יהדות אורתודוקסית בתל אביב on 2013-07-01 11:23:21, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 14:23, 1 ביולי 2013 (IDT)

הקישור עובד.Uziel302 - שיחה 09:35, 22 בספטמבר 2013 (IDT)

ישיבת אור זורח

טקסט מודגש"ישיבת אור זורח בשכונת נווה שלום (אז ביפו). זו הייתה הישיבה הראשונה בארץ ישראל שיועדה לבני היישוב החדש. הישיבה הוקמה על ידי זרח ברנט ועמדה בראשות הרב נפתלי הירץ הלוי. בין מנהליה היו הרב אהרן הכהן חתנו של החפץ חיים והרב דוד פוטאש[13]."- הערה לפסקה- בערך של נפתלי הרץ הלוי רשום שנפטר ב1902 ולכן לדעתי לא מדובר בו אלא ברב נפתלי הרץ הורוביץ. בידי תעודה למינוי הגב' איתה כץ לגבאית קדש. איתה כץ עלתה ארצה לאחר 1902 והתעודה חתומה ע"י נפתלי הרץ הורוביץ,