שיחה:פסאודו-מדע

לא רק מהקטגוריה, גם מהרשימה בערך איני מתלהב בלשון המעטה. למשל, מדוע אאוגניקה היא פסבדו מדע. היא מדע, אולי מתועב. אבל אני חושב שכל אדם סביר מבין שאם יתנו רק לאנשים עם IQ 150 להוליד ילדים, הדור הבא של האנושות יהיה חכם יותר. זה שזה רעיון נתעב, זה משהו אחר. זה שהיו רעיונות אאוגניים מופרכים לגמרי זה גם לא רלוונטי. פסיכולוגיה לא הופכת להיות לא-מדע, רק בגלל השטויות שנאמרו בשמה. גם מה עושה כאן גלגול הנשמות, שהוא אמונה דתית לכל דבר. חשובה יותר (אצל הדרוזים, בדתות המזרח) או חשובה פחות (ביהדות) שש"ז 15:21, 12 יוני 2005 (UTC)

מר זעם חסר כל ידע בתולדות הגנטיקה. ברירה מלאכותית איננה סותרת את המדע. החלק הפסבדו-מדעי באיגניקה הוא העיקור. יידרשו מיליוני דורות כדי להפחית באופן משמעותי את שכיחותו של גן רצסיבי מזיק. זה איננו בר יישום, כמובן. בן הטבע 16:34, 7 בנובמבר 2007 (IST)

הרעיון של הרשימה הוא בסדר, גם אני לא מסכים עם הסיווג של כל התיאוריות:

• אאוגניקה היתה מדע, המדע הזה נכשל לאחר שהסתבר שזה פשוט לא נכון (כמות הגנים באוכלוסיה של גאונים קטנה יותר ולכן הסיכויים לתוצר פגום עולים משמעותית יותר מהתועלת המופקת לכאורה מהשילוב הגנטי, שלא לדבר על ההשפעה הדרמטית של הסביבה בהתפתחות של גאונות).
• פסיכולוגיה איננה מדע בימינו, אולם הסיווג שלה בתור פסבדו מדע מוגזם, תיאורטית ניתן להפוך את הפסיכולוגיה למדע, אבל זה עדיין נמצא רחוק מאיתנו (תנסה את ויקיפדיה של 2205).
• גלגול נשמות הוא דוגמה לשאלה מה עושים עם זה, הטענה שהגלגול הוכח מדעית (שאני מניח שזאת הסיבה להכנסה) היא בהחלט פסבדו מדע. לעומת זאת, רוב התיאוריות הן דתיות, זאת דוגמה לכפילות הנפוצה בדברים הללו.
• דיקור סיני הוא דוגמה לאיך העולם משתנה, כיום ידוע שלדיקור סיני יש השפעה שאיננה פסיכולוגית על דברים מאוד ספיציפיים (אני לא זוכר בדיוק על מה). הסיבות לכך אינן ברורות לחלוטין וקשורות מן הסתם לביולוגיה ולא לרעיונות מהם התפתח הדיקור.
• שטיפת מוח היא עובדה מוכחת, הויאטנמים הוכיחו את קיומה.

בקיצור, צריך לעבור ביסודיות על הרשימה, אבל לא לזרוק אותה. טרול רפאים 15:34, 12 יוני 2005 (UTC)

זה מאוד מעניין מה שאתה אומר על אאוגניקה, לא שמעתי מעולם. יש קישור ?

כותב הערך לא טען שפסיכולוגיה היא פסבדו מדע.

וריל השקפת עולם שבה יש מיסטיקה נאצית וטענה שקיימים יצורי על נאצים ידידותיים בתוך כדור הארץ.:הסתכלתי שוב בערך. הוא ערך טוב, כתוב טוב, מעניין וחשוב, כך שאני לא מציע לוותר עליו שש"ז 15:40, 12 יוני 2005 (UTC)

אאוגניקה היא פסבדו-מדע פאר-אקסלנס, לדעתי, גם בגלל הדברים שנכתבו לעיל, אבל יותר מזה בגלל היומרה הבסיסית שלה לשלוט ולכוון את האבולוציה בלי שהמחזיקים בתאוריה ידעו (בלשון עבר, הווה ועתיד) על השפעות הידודיות של התהליך. נוסף על כך, הטיעון של האאוגניקה אינו רק כמותי (טענה טריוויאלית לגמרי בנוסח: רבייה בררנית תגדיל את מספר בעלי עיניים כחולות באוכלוסיה) אלא איכותי (עיניים כחולות זה טוב מעיניים חומות), וזה טיעון אידאולוגי שמחזק את הגדרת התחום כפסבדו-מדע.

לגבי גלגול נשמות, דיקור סיני, שטיפת מוח, וכו' -- הכוונה אינה לטיעונים האמוּניים המובעים על-ידי מאמינים, אלא לאדרת המדעית שמנסים חלק מחסידי התיאוריות לאמץ. אורי 15:47, 12 יוני 2005 (UTC)

מדע לא נקבע לפי מה אנחנו יודעים או לא יודעים, אלא לפי השאלה האם יש דרך לבדוק את זה.

אאוגניקה בקשר לגאונות מובעת לפעמים בצורה מדעית (העלאת מבחן IQ לדוגמה), אתה יכול לשאול האם אלו המבחנים הנכונים, אבל אין ספק שניתן להיכשל בהם (ואכן אאגוניקה נכשלה).

היום ראיתי פיזיקאי שניסה לנצל את הפיסיקה להוכחת קיומו של אלוהים, אז זה פוסל את הפיסיקה כמדע? טרול רפאים 15:56, 12 יוני 2005 (UTC)

אם הסיבה לפסילת האאוגנטיקה היא היומרה האידיאולוגית שלה, צריך לכתוב את זה בפירוש. אם נפסול את הרעיון שניתן להגדיל שכיחות תכונה על ידי עידוד ריבוי בקרב המחזיקים בה והמעטת הריבוי אצל האחרים, פסלנו את תורת האבולוציה.

נראה לי שכאן יהיה גנטיקה, סטטיסטיקה ולא אבולוציה...נלביא - שיחה 23:13, 29 ביולי 2008 (IDT)

כמו שהטרול אמר, לדיקור יש ראיות מדעיות. גם לגבי הזכרונות המודחקים אין קונצנזוס ששולל אותם. אולי פשוט הערך יישאר כפי שהוא ותיתווסף לו הערת חוסר נייטרליות וכולנו נבוא על סיפוקנו. מהערך עכשיו נוטפת שחצנות רציונליסטית מהסוג שכבר אבד עליה כלח שש"ז 15:59, 12 יוני 2005 (UTC)

אני בספק רב אם יש הוכחות לדיקור. בכל אופן, ללא כל צל של ספק, לא די ברפואה משלימה על מנת לרפא את האדם. אם היה די ברפואה זו, הסינים בעת העתיקה לא היו מתים כמו זבובים ממגפות. גילגמש • שיחה 16:02, 12 יוני 2005 (UTC)

לא כל העולם שחור או לבן. תאר לעצמך שמישהו הצליח לרפא השמנת יתר בעזרת דיקור, האם אתה חושב שלא ינסה להגדיל את הטווח שבו הדיקור מטפל? זה קרה גם בעבר, אני לא זוכר מה בדיוק הדיקור מרפא, אבל זה בהחלט רחוק מאוד מהטווח שחסידיו מייחסים לו. טרול רפאים 16:06, 12 יוני 2005 (UTC)

העניין הוא שאם זה היה נכון, הרפואה הקונבינציונלית הייתה מאמצת את זה כי מדובר בהרבה מאוד כסף. מילארדי מיליארדים. היות וזה לא קרה, אני מטיל ספק באמיתות הדברים. תאר לך מה היה קורה אילו היו פותחים מחלקה לדיקור סיני באיכילוב והיו מעמידים בראשה פרופ' ידוע, הרי זה היה מרומם את שמו של הדיקור הסיני לשחקים והיו מרווחים טונות של כסף מהדבר הזה. כל עוד זה לא קרה, אני מטיל ספק רב בכל אותם מחקרים ש"הוכיחו" בכביכול שדיקור סיני עוזר למשהו. אולי איננו מזיק ואולי התועלת שלו דומה לתועלת של הפלצבו, אך אני בספק אם יש בו משהו מעבר לכך. גילגמש • שיחה 16:09, 12 יוני 2005 (UTC)

יש בעיה עם פעילות שביסודה אינה פסבדו-מדע, אך יש שרלטנים ונוכלים המנצלים אותה לאחיזת עיניים שהיא פסבדו-מדע. הנה דוגמה: "דוד שי, מרפא מוסמך באמצעות גרוויטציה, קוונטים וחלקיקים אלמנטריים. מסתמך על עבודתו של פרופ' איינשטיין. הצלחה מובטחת. אחריות לחמש שנים!". האם זה הופך את הפיזיקה לפסבדו-מדע ? מובן שלא. צריך להיות ממוקד, ונדמה לי שבכמעט כל מרכיביו הערך שלפנינו אכן ממוקד בפעילויות שהן ללא ספק בגדר פסבדו-מדע. דוד שי 16:30, 12 יוני 2005 (UTC)

גילגמש, הטיעון של "אילו זה היה נכון היו מאמצים את זה" הוא לדעתי אד קונסקוונטיאם. אם מאמצים דיקור סיני או לא אינו רלוונטי למידת התקפות של התאוריה או של יישומיה. הטיעון העיקרי שהופך אותו לפסבדו-מדע הוא בעיקר סרובם של חסידי השיטה לקבל ממצאים סותרים, התקדמות דלה ביותר בהפיכת תחום החקר למדעי יותר, הינתנות נדיבה יותר לבחינת עמיתים ולמחקרים חוזרים ונשנים לחיזוק, וכדומה. אורי 16:34, 12 יוני 2005 (UTC)

"שחצנות רציונלית שאבד עליה הכלח"?או שהתחומים האלו הם כן ניתנים להוכחה ואז אין כאן "שחצנות רציונלית" כי הם עדיין רציונלים ויש כאן פשוט טעות של כותב הערך. או שהדברים לא נכונים או לא ניתנים לבדיקה, ואז ראוי להצביע עליהם ככאלה. אל תהלהל הין השאלה האם משהו נכון לבין השאלה האם זה משנה אם הוא נכון. כי זה מה שאמרת כאן, 'שחצנות ראציונלית' היא משהו כמו 'העדפה בלתי הוגנת של דברים נכונים וניתנים לבדיקה על דברים שאינם נכונים או בליתי ניתנים לבדיקה'. ועם כל הכבוד, אני לא חושב שיש שחצנות בהעדפה של הרקאשון על השני. ודווקא מקום כמו זה, שהוא היכל של ידע, צריך בהחלט לקדם העדפה של רציונליות על פני בורות. משתמש:ieventure

לשש"ז

אני מוכן להתערב איתך שכל הלינקים האדומים כאן יוכחלו הרבה לפני שנגמור את תולדות העם היהודי או אף את האימפריה הרומית.--עמית 20:11, 18 יוני 2005 (UTC)

תיאוריית הקטסטרופות

נדמה לי שסטיבן ג'יי גולד אחז בה, לא ?

היא לא פסבדו מדע והיא אינה סותרת ידע קיים. פשוט כשיש קטסטרופה, האבולוציה עובדת הרבה יותר מהרAvibliz 22:46, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

עזרה

העליתי לשרת את התמונה ואני לא מצליח להכניס אותה לערךAvibliz 22:46, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

בענייני כתיב

פעם רווחו הצורות "פסבדו, פסוודו, פסאודו". גם כאן, כדי לשמר כתיב אחיד, האקדמיה קבעה "פּסֵידו" (ראו: תעתיק של EU). HansCastorp 00:55, 3 מרץ 2006 (UTC)

בעניין המורכבות

לא הבנתי למה העניין שהאבולוציה מורכבת מדי וחסר משתנה זה פסבדו מדע. הרי האבולוציה עצמה לא מוכחת אז איך יתכן ששאלה שנשאלת עלייה נחשבת לפסבדו מדע?

האבולוציה עצמה, או יותר נכון השימוש באבולוציה כהסבר להתפתחות החיים, זהו דוגמה טובה לפסבדו מדע. שש"ז 18:13, 20 אפריל 2006 (IDT)

כמובן ששאילת השאלות אינה הופכת תחום חקר לפסבדו-מדע -- להיפך, מדע נוצר משאילת שאלות. גם מידת ההגיון שבתיאוריה אינה חשובה. המיון של כל הפריטים לרשימה נעשה בגלל התאמתם לרשימת התכונות של פסבדו-מדע המפורטת בערך. במיוחד, הייתי אומר שישנם שני סימנים חשובים לפסבדו-מדע:

• היעדר תיאוריה שניתן לאמתה או להעמידה לבחינה מדעית (היעדר "הפרכתיות").
• היעדר התקדמות משמעותית בתחום.

רלף פון שוונץ 00:31, 21 אפריל 2006 (IDT)

ביו-אנרגיה

המשפט לא גמור. שרית חייט 16:15, 29 אפריל 2006 (IDT)

שאלה ומחיקות

1. מתוך סיווג פסבדו-מדע: טענה שתאוריה מנבאת דבר שאינה מנבאת. טענה שתאוריה מנבאת משהו שהוּראה כי אינה מנבאת.

מישהו מוכן לבאר? משהו לא ברור פה בניסוח.

2. אני מוחק כמה 'פסאודו מדעים' שאני חושב שלא כ"כ הוגן לזרוק אותם מחוץ לגדר, גם אם הם לא הילדים הכי מקובלים בכיתה.

אם יש התנגדות לאחת המחיקות, החזירו אותה ונדון בעניין. תורת הקטסטרופות - לפחות כפי שזה מוגדר כאן, מדובר בתאוריות שמזכירים גם בקורסי מבוא בשנה א' במדעי החיים. השערת דואיסברג (HIV לא גורם לאיידס)- בהחלט ילד לא מקובל אבל למה זה פסאודו מדע? מימטיקה - האם זה פחות מדעי מתאוריות סוציולוגיות אחרות? זכרון מודחק - אמינותם של זכרונות שנשלפים בתרפיה היא קונטרוברסלית, אבל הדחקת זכרון טראומטי זו תופעה ידועה.

את קודים תנ"כיים לא מחקתי, אבל אולי צריך. יש כאן מישהו שמכיר את הנושא? לידיעתי המוגבלת, התיאוריה כן זוכה להתמודדות מצד מתמטיקאים וסטטיסטיקאים, להבדיל מתאוריות פסאודו-מדעיות טיפוסיות שאינן נושא לדיון. רק לאחרונה נערכה באוניברסיטה העברית הרצאה לקהל הרחב על התיאוריה, ועל למה היא לא נכונה. (עובדה משעשעת היא שאחד מהוגי התיאוריה מלמד בא. העברית אינפי). אולי עדיף להסתכל עליה הצופן התנ"כי כתיאוריה שאינה מתקבלת ע"י הקונצנזוס ולא כעל פסאודו-מדע. --חאקויאק 03:56, 2 מאי 2006 (IDT)

מחיקה צריכה להתבצע אחרי דיון. אל תמחק בבקשה ללא דיון. גילגמש • שיחה 03:29, 2 מאי 2006 (IDT)

טוב. אז הנני פותח את הנושאים האלה לדיון.--חאקויאק 03:56, 2 מאי 2006 (IDT)

טוב מאוד. אם לא תתעורר התנגדות תוך מספר ימים תוכל למחוק. גילגמש • שיחה 03:57, 2 מאי 2006 (IDT)

כמה הערות:

1. מימטיקה: אני עצמי לא סגור עם עצמי בנושא. אין לי ספק שריצ'רד דוקינס לא כיוון לטעון כי אכן רעיונות עוברים באופן דומה לאופן בו עוברים וירוסים או טפילים. עם זאת, הפיתוחים של בלקמור, לינץ' וברודי הם כבר במידה רבה פסבדו-מדע. התחום גם סובל מחלאים אופייניים לפסבדו-מדע ובעיקר חוסר יכולת לפתח תיאוריה סבירה כלשהי לאופן בו מעבר הרעיונות מתבצע. אילו זו הייתה עוד תיאוריה בסוציולוגיה, הרי שלא היה מקום להגדיר את זה פסבדו-מדע (אלא אם כן מגדירים את הסוציולוגיה בכללה כפסבדו-מדע :-)), אבל הנסיון למצוא תיאוריה ביולוגית או פיזית לנושא ההעברה והסטגנציה בתחום כן משייכים את הנ"ל.
2. קודים תנ"כיים: השאלה כאן אינה האם הנושא נבחן מדעית אלא א) האם הוא עומד בבחינה הזו ו-ב) האם חסידי התיאוריה זונחים אותה אם א' אינו מתקיים, או שהם מציעים תיאוריה חלופית שכן עומדת בבחינה. מאחר ולא א' ולא ב' מתקיימים, זהו פסבדו-מדע.
3. השערת דואיסברג -- חקרתי את הנושא בעבר וברעיונות של דואיסברג יש לא מעט דברים מעניינים, אבל העניין תקוע בנקודת הפתיחה (תיאוריה מרחיקת לכת, לא נתמכת במחקרים) וזה די דוחף את הנ"ל לכיוון של פסבדו מדע. זה עניין שמבחינתי, מכל מקום, לא סגור.
4. תורת הקטסטרופות: ככל שנוגעים הדברים לעמנואל וליקובסקי, זה פסבדו-מדע קלאסי. ייתכן וצריך להבחין טוב יותר ולציין כי מדובר ברעיונות שלו.
5. זכרון מודחק: הדחקת זכרון טראומטי שלא במודע (כלומר, כך שהמדחיק אינו יודע שהדחיק) היא טענה שנויה במחלוקת קשה וככל הנראה כן פסבדו-מדע. תרפית זכרון מודחק היא פסבדו-מדע מובהק. רלף פון שוונץ 04:40, 2 מאי 2006 (IDT)

תראה אורי, אני חושב שרשימה כזו שמגדירה פסבדו-מדעים לדוגמא צריכה להיות זהירה מאד. אין בעייה לכתוב בתוך ערך XXX ש"יש הרואים בXXX פסבדו-מדע". לעומת זאת כשמציינים בדף הזה את XXX יש בכך קביעה חד משמעית חזקה. אם יש תחום שיש ספק אם הוא פסבדו-מדע או סתם תיאוריה מדעית קונטרוברסלית, הוא לא צריך להיות ברשימה. חשוב על רשימה של 'פוליטקאים מושחתים'. אם יש ספק שפוליטקאי מסויים הוא מושחת, הוא לא צריך להמצא ברשימה, ועדיף להתייחס לעניין בערך של אותו פוליטיקאי.

דוגמא טובה היא רעיון הפריון, שנהגה 20 שנה לפני שבאמת התגלו פריונים והוסברה ספגת המוח. אם היו פוסלים לחלוטין את התיאוריה כפסבודו-מדע, המדע היה מפספס את העניין לעוד שנים ארוכות. לכן, אני חושב ש"העדר התקדמות בתחום" הוא קריטריון לא מספיק סלקטיבי להגדרת פסאודו-מדע וכדאי גם להוריד אותו מהרשימה בתחילת הערך.

בנוגע לערכים:

1. מימטיקה - נראה שאתה מכיר את הנושא טוב ממני, אך הגרסה שאני מכיר של הרעיון (המתוארת במם) אינה גורסת שרעיונות עוברים באופן דומה לוירוסים או טפילים.(כך גם באנגלית). אני חושב שאם תוכל להרחיב על הפיתוחים אליהם אתה מתייחס בערך הרלוונטי ולבקר אותם שם זה יהיה עדיף מאשר לפסול את כל התיאוריה.

3. השערת דואיסברג - אני חושב שזה מזכיר מעט את מקרה הפריונים. גם מתוך דבריך עולה שספק אם זה פסאודו מדע וכפי שציינתי למעלה - אם יש ספק, אין ספק..

5. זכרון מודחק - בוא נסכים על שינוי הערך ל'תרפיית זכרון מודחק'?

אני מקבל את עמדתך בנושאים 2 ו 4. --חאקויאק 15:20, 2 מאי 2006 (IDT)

יש לנו הסכמה לגבי 2, 4 ו-5 (שינוי שם יספק כאן). נותר דוקטור דואיסברג הדורש עיון וחקר נוסף ולכן יש להסירו מהרשימה, כפי שאמרת; לגבי מימטיקה -- הרעיון שמתואר במם בעייתי (תוכנית ואחרת). המניע העיקרי לשיוך לקטגוריה הוא העובדה שהנסיונות ליצור תיאוריה מסבירה כלשהי לא צלחו ורוב העוסקים בתחום שבאו מתחומים כמו ביולוגיה זנחו אותו לפיכך (כפי שמצויין בערך האנגלי, למשל). המימטיקה פשוט הולמת יותר מדי סעיפים ברשימת המאפיינים של פסבדו-מדע מכדי שאפשר יהיה למיין זאת אחרת בשלב זה. הטיעונים ורוח הדברים מזכירים מאוד את התיאוריות היונגיאניות בהקשר זה (ההבדל הוא שהתיאוריות של יונג השתלבו בתוך החקר הפסיכולוגי לפני שנים רבות, ועכשיו זו מלחמה אבודה להוציא את זה משם). רלף פון שוונץ 15:57, 2 מאי 2006 (IDT)

וריל

וריל השקפת עולם שבה יש מיסטיקה נאצית וטענה שקיימים יצורי על נאצים ידידותיים בתוך כדור הארץ. אני משער שזוהי בדיחה או משהו, יצורים נאציים ידידותיים בתוך כדור הארץ? אני מפחד למחוק, כי בערך כזה הכל יכול להיות, בדיחה או משהו רציני? בברכה, Tahmar1900 15:03, 28 מאי 2006 (IDT)

לצערנו, לא בדיחה כלל. ר' כאן. רלף פון שוונץ 21:23, 28 מאי 2006 (IDT)

קשה לי להאמין למראה עיני. טוב נו, מה כבר אפשר לצפות מערך כזה? תודה רבה, Tahmar1900 22:40, 28 מאי 2006 (IDT)

שם הערך

אם כתוב בתחילת הערך שהשם צריך להיות פסידו, מדוע הוא נמצא בפסבדו? 192.115.100.11 22:29, 18 באוקטובר 2006 (IST)

תמונה

בתמונה הטוענת להציג "ספרי פסבדו מדע" ניתן לזהות רק שני ספרים העוסקים באופן מובהק בתחומים פסבדו מדעיים- נומורולוגיה ואסטרולוגיה. השאר הם ספרי עזרה-עצמית העוסקים בתחומים פסיכולוגיים לגיטימיים- תקשורת, לחץ, ניהול זמן, מיניות וכדומה. אלו לא תחומים פסבדו מדעיים. אפשר לטעון שלמרות שתחום העיסוק שלהם לגיטימי, האופן שבו הם עוסקים בו הוא שטחי ופופוליסטי עד לרמה כזו שגם הם גולשים לתחום הפסבדו מדע, ואולי זה באמת נכון, אבל אני לא חושב שזה מקומנו לשפוט, בעיקר כשכל מה שאנחנו רואים בתמונה זה את כריכות הספרים בלי לדעת שום דבר על התוכן שלהם. לא כל ספר עזרה עצמית שטחי נכנס בהכרח להגדרה של פסבדו מדע, ואני חושב שראוי לנהוג משנה זהירות באופן שבו משתמשים במושג הזה, בהתחשב בכך שמדובר במושג גנאי מובהק. אני מציע להחליף את התמונה בתמונה שמציגה רק ספרים שעוסקים בתחומים שהם במובהק פסבדו מדעיים. טיפש ט"ו בשבט • שיחה 19:57, 1 ביולי 2007 (IDT)

אני מסכים עם הניתוח והטענה שלך. עופר קדם 20:18, 1 ביולי 2007 (IDT)

גם אני, בהתחשב בכך שספר האסטרולוגיה חתוך בתמונה, קשה לטעון שהיא מתאימה. הורדתי אותה. דורית 20:23, 1 ביולי 2007 (IDT)

שווה להוסיף

• מה לגבי התאוריה של אריך פון דניקן לגבי כך שהאלים הם למעשה חייזרים?
• לא שווה להזכיר את הגופים הנלחמים בסבדו מדע כמו מרטין גרדנר ואירגון Committee for the Scientific Investigation of Claims of the Paranormal (CSICOP).
• אחד הדברים המשותפים לרוב מי שמקדם תורות פסבדו מדעיות הוא, מה שאני קורא לו טיעון גלילאי: הרבה תורות שמקובלות היום נחשבו בעבר כפסבדו, ראה לדוגמא גלילאו גלילאי שנזרק לכלא מכיוון שהאידיוט חשב שכדורהארץ מקיף את השמש. אני שקו הטיעונים הזה שווה איזכור, והוא אכן מופיע בערך האנגלי.
• מה לגבי הומאופתיה? לפחות הדיון האם זה פסבדו מדע או לא צריך להופיע.

טוקיוני 18:51, 4 בנובמבר 2007 (IST)

הומאופתיה בהחלט לא עובדת. צריך רק להראות טענות להתחזות למדע. Eyal Morag - שיחה 01:23, 7 בספטמבר 2021 (IDT)

ויטליזם הוא פסבדו מדע?

לפי הידוע לי ויטליזם, לצד נטורליזם, הוא אחד המודלים להבנת האורגניזם בביולוגיה - הויטליסטים טוענים שהאורגניזם אינו מכלול המכניזמים שלו אלא שיש לו גם "כוח חיות". נכון, זה לא דבר שניתן להוכיח מדעית, אבל זה בפירוש לא פסבדו מדע במובן של אסטרולוגיה או דברים דומים. באמונה הזו החזיקו ומחזיקים ביולוגים גדולים. ‏pacman - שיחה 18:52, 4 בנובמבר 2007 (IST)

1. ויטלזים הוא פסאדו-מדע מובהק מכיוון שהוא מתיימר ל"מדעיות" בזמן שהוא עצמו איננו עומד ב-2 הקריטריונים החשובים ביותר במדע - הוכחתיות והפרכתיות.

2. אילו ביולוגים גדולים מחזיקים באמונה זו כיום? (בעבר, ביולוגים גדולים גם האמינו שהמידע הגנטי נמצא בחלבונים, בלמרקיזם ובבריאה ספונטנית יומיומית). --132.77.4.129 19:08, 4 בנובמבר 2007 (IST)

אני לא חושב שהדוגלים בויטליזם סברו שניתן להוכיח מדעית את הויטליזם. מובן שזו לא סברה ברת הפרכה או הוכחה ולכן היא בעייתית, אבל זו השערה בנוגע לאופי האורגניזם שנובעת מתהיות פילוסופיות בנוגע לאופי האורגניזם. אי אפשר להעמיד אותה בשורה אחת עם האסטרולוגיה ועוד הבלים כאלה. ישעיהו ליבוביץ, לדוגמה, דגל בויטליזם במידת-מה, ואני חושב שהוא לא היחיד. ‏pacman - שיחה 19:13, 4 בנובמבר 2007 (IST)

ויטליזם מתיימר להיות תיאוריה במדעי החיים ("מה מניע יצור חי?") אשר לא ניתן להוכיח מדעית? זה בדיוק פסאדו-מדע. ועם כל הכבוד לליבוביץ' (ויש המון כבוד!) חוקר גדול בביולוגיה הוא לא היה. --132.77.4.129 19:29, 4 בנובמבר 2007 (IST)

הערך פסבדו-מדע הוא ערך בעייתי שדורש שכתוב. מצד אחד כתוב שאין קריטריון חד משמעי לפסבדו-מדע ומצד שני רוב הערך הוא רשימת דוגמאות שהקריטריונים להכללת נושאים בה לא מובן. לגבי ויטליזם, מדובר בפילוסופיה שיש המתייחסים אליה גם כרעיון מדעי. ברור שלוויטליזם של ליבוביץ' יש מעט עם הוויטליזם של הניו אייג', אבל לשני הרעיונות שם זהה.

מה כדאי לעשות? לדעתנו, קודם כל כדאי להוציא את הרשימה מהערך ולהעביר אותה לקטגוריית פסבדו-מדע. כאשר ייכתב ויטליזם אנו מציעים להכליל אותו בקטגוריית פילוסופיה וגם בקטגוריית פסבדו-מדע. בשלב זה אין הכרח להשאיר את הוויטליזם כדוגמה - הרי מדובר בדוגמאות בלבד, וזו אינה הדוגמה הבולטת ביותר. א&ג מלמד כץ • שיחה 20:51, 4 בנובמבר 2007 (IST)

אהה, לא ידעתי שגם בניו אייג' דוגלים בויטליזם...תודה על התגובה. ‏pacman - שיחה 20:59, 4 בנובמבר 2007 (IST)

תורת הגזע

זה לא פסבדו מדע. כל מי שיודע משהוא בגנטיקה יכול להעיד שיש גזעים של בני אדם. הבעיה היא לא במדע אלא בפוליטיקה: הבעיה היא במי שטוען שאנשים שבאים מגזעים שונים צריך להתייחס אליהם אחרת. טוקיוני 18:57, 4 בנובמבר 2007 (IST)

יש ויכוח לגבי ההיבט המדעי של קיום גזעים בבני אדם והדברים אינם חד משמעיים (וראה דיונים ארוכים מאוד בערך גזע (אדם)). לתורת הגזע, כמו לרוב הדוגמאות בערך, יש אספקט פסבדו-מדעי. כך למשל, יש קבוצות נאו-נאציות שמתייחסות לתורת הגזע כאל מדע ואז התחום כולו נכלל אוטומטית בקטגוריה של פסבדו-מדעי. אתה צודק לחלוטין שיותר מפסבדו-מדע יש בתורת הגזע אידאולוגיה ופוליטיקה וזו אינה דוגמה כל כך טובה לפסבדו-מדע. הדבר מראה את הבעייתיות שיש בערך - רובו מורכב מדוגמאות שבחלקן האספקט הפסבדו-מדעי הוא שולי. א&ג מלמד כץ • שיחה 21:17, 4 בנובמבר 2007 (IST)

מוזר שעדיין מדברים על גזעים. כל אחד יכול לקרוא כיום באינטרנט מאמרים מדעיים או את התקצירים שלהם, על כך שהמרחק הגנטי בין קנייתי לבין נורבגי הוא קטן יותר בממוצע, מאשר המרחק הגנטי בין נורבגי לנורבגי ובין קנייתי לקנייתי. רק חשבו על כך שהבונובו כמעט זהה לאדם המודרני מבחינה גנטית, כדי שתקישו שלא ניתן לדבר כלל על גזעים אצל היצור האנושי. וכדאי שאכתוב זאת במפורש: על פי הידוע מכל המחקרים המשווים שנערכו עד היום: הווריביליות התוך-אוכלוסייתית גדולה יותר מהווריביליות הבין-אוכלוסייתית. בן הטבע 16:34, 7 בנובמבר 2007 (IST)

באמת שני לא ביולוג ולא מבין הרבה בביולוגיה. אבל ווריביליות לא אומרת שלא קיימים גזעים. גם אם מה שאתה אומר על המרחק הגנטי בין נורבגי לנורבגי נכון, עדיין גנטיקאי רק מלהסתכל על DNA, וביתר פירוט על ה DNA המיטוכונדרי, והוא יכול לומר בדיוק מאיפה הבן אדם הגיע. זה כמו שיש שולחנות שהשוני בינם לבין עצמם גדול יותר מהשוני בין חלק מהם לכסאות, ולמרות זאת כשאנו מסתכלים עליהם קל לומר מה זה שולחן ומה זה כסא. מה שחשוב הוא לא להשליך מהמדע לחברה, כלומר שלא יווצר מצב שלשולחנות יהיו זכויות רבות יותר, או שיהיה איסור על נישואים מעורבים של שולחנות עם כסאות, שלא לדבר על אורגיות עם ארונות הקיר. טוקיוני 17:18, 7 בנובמבר 2007 (IST)

תבנית עריכה

אני מסכים שצריך לעבוד על הערך הזה, אבל אני לא מסכים עם העברת הרשימות לדף קטגוריה. אני חושב שרשימה כזאת המופיעה בתוך ערך, וכוללת גם קישורים לערכים שלא קיימים, הרבה יותר אינפורמטיבית מדף קטגוריה. טוקיוני 20:58, 4 בנובמבר 2007 (IST)

יש כמה סיבות להעברת המידע לקטגוריה: זה יותר אסתטי, זה פחות מעמיס על הערך, זה יותר נוח (נכון שלוקח טיפה זמן להתרגל לניווט בעזרת קטגוריות, אבל אז מגלים שזה כלי חזק), זה מונע חזרה על אותו מידע בקטגוריה ובערך, זה מונע בעיות משום שערך כמו ויטליזם יוכל להיכלל במספר קטגוריות אבל נוכחותו כאן יוצרת "סטיגמה לגביו" (וראה את הוויכוחים השונים לגבי הכללה או אי הכללה בערך), וזה הכיוון המסתמן בוויקיפדיה לגבי מבנה ערכים (בעקבות דיונים ארוכים בדפי שיחה שונים). א&ג מלמד כץ • שיחה 21:13, 4 בנובמבר 2007 (IST)

גרפולוגיה

מישהו יכול להסביר לי מדוע גרפולוגיה היא פסבדו-מדע? ברי"א 21:13, 4 בנובמבר 2007 (IST)

הכוונה, למקרה שזה לא ברור, לשימוש בגרפולוגיה לאבחון תכונות אישיות, לא לשימוש בה לזיהוי מי כתב מסמך מסוים.

אבחון בעזרת כתב יד, למרות השימוש הנפוץ על ידי מכוני אבחון למטרות תעסוקה, הוא שיטה חסרת כל ביסוס מדעי, שיש בה אותה מידת הגיון ודיוק כמו פתיחת קלפי טארוט. היא מתיימרת להיות נכונה, אבל כל המחקרים בנושא הוכיחו שהיא שקר אחד גדול. עופר קדם 21:29, 4 בנובמבר 2007 (IST)

פוליגרפיה

וכן, מישהו יכול להסביר מדוע פוליגרפיה, המקובלת בכל העולם ומשתמשים בה דבר יום ביומו היא פסבדו-מדעית? ברי"א 21:15, 4 בנובמבר 2007 (IST)

פוליגרפיה היא שיטה המתבססת על רעיון אחד - בעת שקר, אדם נהיה עצבני, ולכן יהיו שינויים פיזיולוגיים מדידים - קצב לב, הזעה (מכומתת בעזרת מדידת מוליכות העור), לחץ דם, וכו'. השיטה משווה בין התגובה הפיזיולוגית בעת מתן תשובות הידועות כנכונות, לתשובות הידועות כלא נכונות - ואז מנסים לראות מה התגובה הפיזיולוגית בשאלות הלא ידועות, ומשווים אותה לשני הקודמים (יש מתודולוגיות אחרות, מקובלות יותר או פחות).

למרות הרעיון המעניין, השיטה נכשלת באופן קבוע במבחנים מדעיים. הדיוק בה טוב ממזל (50:50), אך לא בהרבה (סביבות ה-70-80%). בנוסף לכישלון במחקרים הרציניים, רוב המחקרים בתחום פגומים מאוד - כמו דגימה קטנה מדי. מעבר לבעיות הבסיסיות, קל מאוד "לעבוד" על הפוליגרף, כפי שהוכיחו מחקרים מגוונים.

עקב כשלים אלה, גופים כמו האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב הכריזו כי יכולת האבחנה של המכשיר טובה ממזל טהור, אך רחוקה משלמות. האקדמיה הכריזה גם כי עקב כשלים אלה, השימוש בו למטרות סינון (כמו בקבלה לעבודה או במתן סיווג בטחוני) אינו מוצדק, בעיקר באשמת אחוז ה"false positives" (המכשיר טוען שהאדם משקר, כאשר אין זה נכון) הגבוה להחריד שלו. לשמחתי, פוליגרף אינו קביל בבית המשפט, כך שיש קצת הגיון בעולם. אגב, בארה"ב קיים חוק (פדרלי) בשם "Employee Polygraph Protection Act", המונע שימוש בפוליגרף על ידי מעסיקים, למעט מקרים מיוחדים.

למה זה פסבדו-מדע? השיטה טוענת להיות מדעית - מדובר כאן על מדדים פיזיולוגיים, על ניתוח מידע והגעה למסקנות. אך בבסיסה אינה מדעית - השיטה הוכנסה לשימוש ללא מחקרים אקדמיים בכלל, וגם כיום, עשרות שנים מאוחר יותר, השיטה ממשיכה להיכשל בכל מחקר אקדמי רציני, אך השימוש בה ממשיך. היא אינה שונה, לעניין זה, מהומאופתיה.

זה שמשהו מקובל בכל העולם, לא אומר שהוא נכון, או עובד. עיין ערך אסטרולוגיה. עופר קדם 21:43, 4 בנובמבר 2007 (IST)

ברור שכאשר בוצע גניבה במפעל ושואלים עובד האם הוא הגנב הוא עלול להתרגש ממגוון סיבות כולל עלבון וטראומות מהילדות. עדיין יתכן שימוש זהיר כדי לבדוק בףאלו עובדים כדאי יותר לחקור ראשונים. ניתן גם לעבוד על "מכונת אמת" די בקלות. מספיק להכניס אבן לנעל כדי ליצור סימני התרגשות בכל שאלה שניה כדי לבלבל לחלוטין כל בודק פוליגרף. פסיכופתים בכלל חסינים לפוליגרף. Eyal Morag - שיחה 01:14, 7 בספטמבר 2021 (IDT)

מה זה מדע, מה מתחזה למדע ומה זה סתם קשקושים

אני לא בטוח שבכל הסוגיות שעלו פה בשעות האחרונות יש תשובה מוחלטת. אולי כדאי לשנות את שם הפיסקה (דוגמאות לפסבדו מדע) ואת הניסוח בתוך הפיסקה כך שתישתקף העובדה שאין קונצנזוס לגבי כל הערכים המופיעים ברשימה.טוקיוני 23:04, 4 בנובמבר 2007 (IST)

הגהה של המילה

ההגהה הנכונה של המילה היא "סודו" (sudo) בגלל שיש אות P שקטה . באנגלית קיים תחביר כזה עם אותיות שקטות, אך זה לא ממש קיים בעברית. למה לא לכתוב פשוט "סודו-מדע" כמו שצריך להיות? "פסבדו" נשמע לי ממש מטומטם

זה לא משנה איך מבטאים זאת באנגלית. המילה הזו מגיעה בכלל מיוונית. אף אחד לא כותב "סודו" בעברית, ובצדק. המקובל הוא פסבדו (או פסאודו). ‏odedee • שיחה 10:31, 13 במאי 2008 (IDT)

הבנתי את זה. השאלה היא...למה? כאשר כותבים את המילה עם "פ" רוב האנשים יחשבו שהמילה נהגית בצורה שונה ממה שאמור להיות. לא אומרים "פסודו" או "פסידו" - אומרים סודו-מדע.

זו אינה ויקיפדיה אנגלית. ההגייה העברית היא החשובה. כך גם לגבי פסיכולוגיה, פסיכואנליזה, פסיכיאטריה, פסיכואקטיבי, פסיכה, פסידונים, פסאודו-קוד, פסאודומורפיזם וכן האלה. זיגמונד פרויד - שיחה 03:21, 14 במאי 2008 (IDT)

או במילים אחרות - לא אמורים סודו-מדע, כמו ההגייה האנגלית המשובשת, אלא אומרים פסאדו-מדע (כמובן שזה מעלה שאלות על הבי"ת, אבל זה כבר דיון אחר). כמו שלא נשנה את ז'אן ד'ארק לג'ואן, רק בגלל שהאנגלים לא יודעים לבטא ז'. דניאל צבי • שיחה 03:33, ט' באייר ה'תשס"ח (14.05.08)

ואני, כזכור, בכלל גורס פסֵידו, כמו אֵירופה. ‏HansCastorp‏ 06:54, 14 במאי 2008 (IDT)

זה מזכיר לי תלמידי פסיכולוגיה שהיו מתעקשים לומר "נרציסטי" במקום "נרקיסיסטי." חותנו החורג של בעל זבוב 22:08, 25 ביוני 2008 (IDT)

סיווג פסבדו-מדע

א. אני חושב שכדאי להוסיף כאן רפסרנס לאנשים/ספרים שהציעו את בקריטריונים לסיווג התיאוריותכפסבדו-מדעיות. ב. חלק מן הקריטריונים נראים לי בעייתיים:

טענה או תאוריה שלא אומתה תחילה בניסויים - לא ניתם לאמת תיאוריה באמצעות ניסוי, אלא רק להפריך

טענה שאינה נתמכת בממצאים ניסויים. - אותה בעיה

טענה שתאוריה מנבאת דבר שאינה מנבאת/טענה שתאוריה מנבאת משהו שהוּראה כי אינה מנבאת - לא לגמרי הבנתי למה הכוונה. האם מדובר בעיוות של תהליך ההסקה בתוך התיאוריה?

Drmark - שיחה 22:57, 29 ביולי 2008 (IDT)

הציטוט הראשון אכן לא מובן במיוחד. אין שום בעיה עם השני. ממצאים חיוביים בניסויים תומכים בתיאוריה, ומהווים הוכחות לנכונותה. כמובן, לא מדובר באימות מלא, אלא בגוף ראיות, שאותו שופטים לפי היקפו, איכותו, וראיות סותרות. "נתמכת" זה לא "מאומתת". הציטוט השלישי משמעו דברים כמו שימוש בתיאוריות מדעיות, שהוכחו למערכות מסוימת, כדי לטעון לדבר אחר, שאינו קשור בשום מידה (כמו ניסיון לקחת את חוק שימור האנרגיה, ולטעון שבגללו גם "אנרגיית אהבה" ו"אנרגיית שנאה" נשמרות, למרות שאלה מושגים שונים לגמרי, שלא עבורם נוסח החוק). עופר קדם - שיחה 23:14, 29 ביולי 2008 (IDT)

המושג "גוף הראיות" יכול להיות בעייתי, כי הוא פותח פתח לפרשנויות (ראה דיון שלנו על הומיאופטיה :-) ). אני חושב שצריך למצוא שם ניסוח יות מדויק.

הבנתי את הכוונה בציטוט השלישי, אך לדעתי הניסוח הנוכחי לא ברור. אולי כדאי לכתוב משהו בסגנון "שימוש באנאלוגיה להעברת שרירותית של מנגנון מושגי מתחום ידע אחד לתחום אחר" Drmark - שיחה 23:49, 29 ביולי 2008 (IDT)

יש פשוט שימוש ספציפי במונח "אימות" במדע, שכוונתו אינה ל-100% ודאות, אלא לודאות קרובה. עדיף פשוט להבהיר את זה.

השלישי - אני מסכים שהניסוח אינו ברור כל כך. הניסוח שלך יותר ברור, אבל מוגבל למצב אחד בלבד (כמו זה שהצגתי), שזה בעצם מצב קיצוני. בהרבה מקרים ההרחבה פחות חמורה, אבל עדיין מספיק שגויה להיות פסבדו-מדעית. אולי משהו כמו "שימוש בתיאוריה להסקת מסקנות בתחומים בהם לא הוכחה ישימותה"; "שימוש בתאוריה מתחום אחד להסקת מסקנות בתחום אחר, ללא הוכחת ישימותה לתחום החדש"; וגם "הצגת תאוריה כתומכת בטענה כלשהי, כאשר לא כך הדבר". עופר קדם - שיחה 00:45, 30 ביולי 2008 (IDT)

מקובל, הניסוח השני שהצעת נראה לי מתאים.

הקריטריון הראשון, גם אחרי התיקון שנעשה עדיין בעייתי - כל תיאוריה חדשה לפי הקריטריון הזה תהיה פאבדו מדעית, שזה אבסורד - אני מציע פשוט למחוק את משפט הזה. Drmark - שיחה 16:50, 30 ביולי 2008 (IDT)

הכוונה בקריטריון הראשון, להבנתי, זה תיאוריה שהוצעה, ונכנסה לשימוש, בלי שהעוסקים טרחו לנסות להוכיח אותה, או שנכנסה לשימוש למרות ממצאים שליליים. צריך להבהיר. עופר קדם - שיחה 17:02, 30 ביולי 2008 (IDT)

כמו דיברנו כבר להועיח תיאוריה אי-אפשר (אם כי כמו אמרת אפשר לאת אותן) ולגבי החלק השני יש לנו כבר את הקירטריון "טענה שאינה נתמכת בממצאים ניסויים.", הקריטריון הראשון נראה לי אם כך מיותר. Drmark - שיחה 23:40, 30 ביולי 2008 (IDT)

הבעיה היא שצריך להבהיר שהקריטריונים האלה אינם מוחלטים. כלומר, לא ברגע שאחד מהם חל - זה פסבדו-מדע. כמו שהערת, טענה חדשה לאו דווקא נתמכת כבר בניסויים, וזה לא הופך אותה לפסבדו-מדע. אבל טענה שממשיכים להתעקש עליה, ופועלים לישומה, ללא ניסיון להוכיחה - זה כבר בדרך כלל פסבדו-מדע. אני לא בטוח איך לנסח את זה. עופר קדם - שיחה 23:58, 30 ביולי 2008 (IDT)

בוא נילך לדוגמא קיצונית כמו "ריפוי באמונה" (צחוק, צחוק, אבל בארה"ב זוהי שיטת טיפול "אלטרנטיבית" הכי נפוצה). מחד יש כאן טענה לשינוי מדיד בעולם האובייקטיבי, מאידך ברור שבהגדרה אף אחד לא לא ינסה לבדוק את זה בניסוי מדעי. האם אנחנו רוצים לסווג את התחום כפסבדו-מדע? ציינת מקודם שאחד מסימני היכר של פסבדו-מדע הוא נסיון להעביר מנגנון מושגי של תחום אחד לתחום אחר שלא יועד לכך מלכתחילה. נראה לי מוטעה באותה מידה לנסות להחיל את המנגון המושגי של המדע על תחומים בעלי מנגנון מושגי עצמאי. לדעתי עלינו לצמצם את הדיון לאותם תחומים שמתימרים להיות חלק מן המדע המערבי, אך לא עומדים בקריטריוני האיכות של מדע. Drmark - שיחה 00:31, 31 ביולי 2008 (IDT)

עוד כמה מועמדות לרשימת פסבדו-מדעים

• פסיכואנליזה ורוב שיטות פסיכולוגיה הומניסטית
• תורת האבולוציה של דרווין

שתיהן לא "ניתנות להפרכה" Drmark - שיחה 23:06, 29 ביולי 2008 (IDT)

תורת האבולוציה נתמכת בגוף ראיות כביר ורחב, הכולל ממצאים פלאונטולוגיים, אך גם ניסויים רבים. ניתן להפריכה, בעזרת ניסויים שליליים, אך הדבר אינו פשוט.

צריך לסייג בערך, ולהסביר שיש יוצאים מן הכלל. לא הכל אפשר להפריך (בקלות או בכלל) בשיטה הקלאסית של ניסוי, כי יש תחומים שלא ניתן לשלוט עליהם. דוגמא טובה לכך היא תיאוריות אסטרופיזיות, המסתמכות על תצפיות, בשילוב עם מידע פיזיקלי מניסויים. כאמור, ניתן, עקרונית, לנסח ניסויים שיפריכו את האבולוציה, אך הדבר קשה עקב פרקי הזמן הארוכים הנדרשים, אפילו עבור בעלי חיים פשוטים (כמו בקטריות למיניהן). במקרים כאלה, נאלצים להתספק בגוף הראיות תצפיתיות, אך הדרישות ממנו מחמירות יותר מאשר במקרים של תיאוריות שקל להפריך בניסוי.

על פסיכואנליזה וכולי אין לי מה לומר. לא התחום שלי. עופר קדם - שיחה 23:20, 29 ביולי 2008 (IDT)

למה הכוונה לשך ב"הדרישות ממנו מחמירות יותר "? Drmark - שיחה 23:51, 29 ביולי 2008 (IDT)

נניח שיש לך תיאוריה מסוימת, שניתן לבחון ולהפריך (או להשיג ראיות תומכות) בניסוי. אתה מבסס אותה על תצפיות (אולי בתור המוטיבציה לעריכת הניסויים מלכתחילה), ומבצע ניסויים. עכשיו יש לך עוד תיאוריה, רק שבה אי אפשר לעשות ניסויים (אסטרופיזיקה, נניח). אז אתה מציג תצפיות. אבל לתיאוריה השנייה תצטרך להציג הרבה יותר תצפיות (איכותיות יותר, מפורטות יותר וכו'), מאשר לראשונה, כי לראשונה יש ראיות אחרות, ולשנייה רק תצפיות, שמטבען פחות "חזקות" מניסויים. (בניסויים ניתן לשלוט על רוב המשתנים, ולתכנן בדיוק. בתצפיות אתה נתון לחסדי היקום, ומקווה לקבל מערכות מספיק מפורטות וספציפיות לטענות שאתה רוצה לבדוק). עופר קדם - שיחה 00:36, 30 ביולי 2008 (IDT)

למעשה, לא ניתן להפריך במתכונת ניסויית דבר שאינו ניתן לתחימה במקום או שעיקרו הוא התרחשות על ציר של זמן. במובן זה, כל התאוריות בתחום החברה, והכלכלה, למשל, לעולם לא תהיינה מדעיות במובן זה. אני חושב שגם תורת האבולוציה של דרווין שייכת לקטגוריה זו והיא אינה (ואינה יכולה) להיות תיאוריה מדעית. כמו תיאוריות אחרות, זו תיאוריה הסברית במהותה: היא גורסת כי מגוון רחב של אירועים ייטה להתרחש באופן מסוים יותר מבאופן אחר בגלל סיבות מסוימות. ממצאים מן העבר המצביעים על כך שההסבר תואם למציאות אינם הופכים אותה (ולדעתי, אינם יכולים להפוך אותה) לתיאוריה מדעית במובן זה.

תורת האבולוציה של דרווין, במלים אחרות, היא כלי שיכול להדריך אנשים המבצעים ניסויים, אבל היא כשלעצמה אינה "מדע" אלא הסבר (ובאותו מובן, גם כללים כלכליים אינם "מדע" אלא הסבר).

ההבדל בין תורת האבולוציה של דרווין ופסבדו-מדעים כמו הומאופטיה או נומרולוגיה הוא בכך שהראשונה מצביעה על נטייה כללית להתרחשויות מסוימות, ואילו שתי האחרונות מצביעות על אירועים ספציפיים העתידים להתרחש בעקבות פעולה ספציפית. תורת האבולוציה תוכל לומר, לדוגמה, ששימוש בחומר להדברת חרקים ייצור יתרון לחרקים החסינים יותר לחומר, ומכאן יתכן ותהיה נטייה לגידול במספרם בעתיד ולהפחתה ביעילות מדביר החרקים. ההומאופט, לעומת זאת, יאמר כי אם תיקח את בקבוקון המים שהוא נותן לך ותשתה אותו, תרפא ממחלתך. זו טענה בדיקה ולכן אי עמידה בתנאים תסווג הומאופתיה כפסבדו-מדע.

לפי תפישה זו, חלק לא מבוטל מהכלולים ברשימת הפסבדו-מדעים אינם פסבדו-מדעים כלל אלא תיאוריות גרועות, תיאוריות שנדחו או הסברים גרועים, אם כי צריך לבחון את זה לפי המקרה.

פסיכואנליזה, להבנתי, היא פסבדו-מדע קלסי, אבל הוא לא יסווג כך מטעמים פוליטיים. חותנו החורג של בעל זבוב 02:20, 30 ביולי 2008 (IDT)

זאת בדיוק הבעייתיות בערך הזה - ללא קירטריונים ברורים קשה להבדל בין פסבדו-מדע, מדע רע, מדע קונרטובלסלי ותחומים שהם לא מדעים בהגדרה. Drmark - שיחה 12:02, 30 ביולי 2008 (IDT)

כן, ולכן העפתי את רשימת המכולת הזו. בשלב זה, נסתדר בלעדיה. חותנו החורג של בעל זבוב 16:26, 30 ביולי 2008 (IDT)

טוב שהועפה. האם אכן "אין הסכמה ברורה על הגדרת הערך"? אם יש השגות על ההגדרה המובאת כעת בערך, נא להציגן כאן, אחרת יש להסיר את תבנית השכתוב. ‏odedee • שיחה 02:20, 19 בספטמבר 2008 (IDT)

מה קורה פה? איך יכול להיות שהועפה הרשימה כלאחר יד? מותר לעשות שינויים מרחיקי לכת שכאלה בערכים אבל רק לאחר דיון מקדים!! לדעתי הרשימה חשובה מאוד. אכן יש בעייתיות בהגדרת מה זה 'פסבדו מדע' ועל כך צריך להרחיב בערך, אבל הבעייתיות הזאת לעולם לא תיעלם מכיוון שפסבדו מדע הוא תורה שמפתחיה בטוחים שהיא מדע!

במצב הנוכחי אין דוגמא אחת בערך למה זה פסבדו מדע ובלי דוגמאות הקוראים אינם יכולים להבין מה פסבדו מדע. אני מציע להחזיר את הרשימה לאלתר, עד שמישהוא ייצור ממנה תתי פרקים כתובים היטב הנותנים סקירה של ענפים שונים של פסבדו מדע - רצוי לפי תחומים! טוקיוני 10:28, 19 בספטמבר 2008 (IDT)

אתה מוזמן לעשות זאת. רשימת המכולת כשלעצמה -- ואני אומר זאת כמי שכתב אותה -- יותר גרעה משהוסיפה. בנו של דודי שאינו חותני · המורשת המקומית... פשוט מוניציפלית 15:55, 19 בספטמבר 2008 (IDT)

טוב עשה בנו של דודו שאינו חתנו בכך שהוריד את הרשימה שתועלתהּ לדעתי מוטלת בספק. בקשר להוספת פסיכאונליזה ואבולוציה דרוויאנית, העניין הוא בעייתי כיוון שעצם הגדרת נושא הערך לא שלמה או מבוססת על "ייתכן", ולראייה, הפסקה הראשונה: "פסבדו-מדע או פסאודו-מדע (Pseudoscience) מתייחס לגוף ידע או נוהג המתיימרים להיות מדעיים או להיתמך על–ידי המדע, אך על–פי דעת עיקר הקהילה המדעית אינם עומדים בדרישות השיטה המדעית. האפשרות של הבחנה בין שיטה "מדעית" ו"לא-מדעית" על בסיס הבחנות מתודולוגיות שנויה במחלוקת בקרב העוסקים בפילוסופיה של המדע והיסטוריה של המדע." במידה ומכניסים גוף ידע פלוני לרשימה שתיכתב בערך, צריך לחדד קודם את ההגדרה ולהסביר לדעת מי הוא פסבדו־מדע. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 16:25, 19 בספטמבר 2008 (IDT)

מרשימה לסיפור

• אומרים ש'מי שמתחיל בעבודה, אומרים לו גמור!'. את המשפט הזה אני רוצה להפנות לרדלר (שאני לא מבין מה הקשר ביננו לבעל זבוב). לדעתי הרשימה מכילה מידע רב וחשוב, שממנו ניתן לבנות את סיפור התפתחותם של התורות הפסבדו מדעיות, כפי שהתחלתי לעשות בפיסקת הביולוגיה. אני מקווה מאוד שרדלר (על פי הפתגם הבא) או מישהו/מישהיא אחר/ת ירים את הכפפה וימשיך לגבי שאר הערך. אם אף אחד לא יעשה זאת אני אעשה זאת אבל כרגע יש לי כמה פרויקטים חשובים יותר על הראש.
• אני עדיין חושב שעדיפה הרשימה על פני שום דבר, ושלא ניתן להבין את הערך ללא הדוגמאות.
• לגבי הנושא של הבעייתיות של ההגדרה ושל תורות שונות המצויות בדוגמאות, צריך לכתוב על כך בתוך הערך עצמו!

טוקיוני 20:18, 19 בספטמבר 2008 (IDT)

אני מסכים איתך. מצד שני, אמנם צריך דוגמאות, אבל ממש לא צריך כ"כ הרבה. לדעתי מספיק להביא את הדוגמאות המוכרות ביותר, ושהן פסבדו-מדע באופן המובהק ביותר, כמו בריאתנות והומאופתיה. יש ברשימה המון דברים שבכלל אינם מסווגים כפסבדו מדע, כי אף אחד לא ניסה וגם לא ינסה להציג אותם כתיאוריות מדעיות - כמו למשל צפייה בכדור בדולח. בנוסף, אני מקווה שתסלח לי על כך שביצעתי עריכה קטנה בדף למרות התבנית ששמת. כשתסיים אני מתכוון לעשות עריכה מסיבית יותר, למחוק את רוב הדוגמאות שברשימה ולהשאיר רק את הבולטות ביותר מביניהן (בפורמט סיפור כפי שהצעת). ברק שושני - שיחה 22:47, 19 בספטמבר 2008 (IDT)

לתשומת לב העורכים: ההפיכה ל'סיפור' אינה משפרת את המצב כלל, כל עוד הדברים נראים כפי שהם -- בלי ראש וזנב, מוקדם ומאוחר ודבר ודבר הנובע ממנו. תושקע כאן עבודה והיא עשויה ללכת לפח האשפה בשחזור, שכן לתבנית הסיפור אין יתרון מובנה על הרשימה כשלעצמה. גם ההסרה או ההוספה של פריטים על פי טעם אישי, ובניגוד למידע המצוי ברשותנו, (כמו הסרת המם, שהוא ככל הנראה פסבדו מדע) לא מבשרת טובות. בנו של דודי שאינו חותני · המורשת המקומית... פשוט מוניציפלית 12:02, 20 בספטמבר 2008 (IDT)

יש לך קישור למקור מידע מדעי מוסמך שקובע שממטיקה היא פסבדו-מדע? ברק שושני - שיחה 12:09, 20 בספטמבר 2008 (IDT)

קישרתי למספר מקורות מידע ואסמכתאות בעמוד השיחה של הערך (וזה גם המקום להמשיך בדיון בנושא זה, כמובן). בנו של דודי שאינו חותני · המורשת המקומית... פשוט מוניציפלית 02:02, 21 בספטמבר 2008 (IDT)

בערך ההוא כתוב: "השאלה אם מימטיקה ראויה להחשב כמדע עדיין פתוחה, ויש מבקרים הטוענים כי היא פסבדו-מדע בלבד", ועם זה אין לי שום ויכוח. הבעיה שלי הייתה עם סיווג הממטיקה כפסבדו-מדע בצורה חד-משמעית, כפי שנעשה כאן. אבל עכשיו זה כבר לא משנה, כי מחקנו את הרשימה. ברק שושני - שיחה 13:30, 21 בספטמבר 2008 (IDT)

אני מסכים עם אורי רדלר. החזרת הרשימה הזו לערך היא צעד שגוי. הקוראים אינם מרוויחים מאום מרשימת קניות כזו, שאינה עוזרת להסביר מהו פסבדו מדע. הערך ירוויח מהתמקדות בדוגמה אחת (או לכל היותר שתיים) שמסבירה את הטענות של דיסציפלינה המתיימרת להיות מדע, ומדוע הן כוזבות. מטבע הדברים, צריך להיות קונצנזוס נרחב שאותה דוגמה היא אכן פסבדו-מדע, כדי שלא להפוך את הערך הזה לרשימה שתוכנה יהיה לפי דעה של עורך זה או אחר, דבר שיביא לוויכוחים האם אסטרולוגיה (דוגמה אקראית) נחשבת לפסבדו מדע, או לא. כמובן שהרשימה הארוכה שהוחזרה הנה מלאה דוגמאות של דיסציפלינות שכלל אינן מתיימרות להיות מדע, ולפיכך ודאי שאינן יכולות להיחשב פסבדו-מדע. אני מציע להסיר בשנית את הרשימה הזו, לפני שיושקע בה שום מאמץ נוסף. הכיוון הזה מזיק לערך, לא משפר אותו. ‏odedee • שיחה 13:15, 20 בספטמבר 2008 (IDT)

בפעם האלף אני אומר אם יש ויכוח לגבי הם אסטרולוגיה (דוגמה אקראית) היא פסבדו מדע או לא, איזכור הויכוח חייב להופיע בערך. מעבר לכך אני מאמין שהסבר מושג חייב לבוא לא בדיון תאורטי פילוסופי אלא על סמך דוגמאות קונקרטיות.

אני מפנה אתכם לפיסקה שכתבתי על התורות הפסבדו מדעיות שנובעות מהתנגדות לתורת האבולוציה של דרווין - לדעתי כך באופן כללי צריך להיות כתוב פרק הדוגמאות כולו (למרות שיש הרבה מה להוסיף ולהרחיב שם).לעומת זאת הפיסקה האחרות שכתבתי לדוגמא על אנטומיה שיטחית ותורות הבת, אינם כתובות שונה בהרבה מרשימה מהסיבה הפשוטה שאני לא מבין בנושאים הללו בכלל. אשמח אם מי מכם שכן מבין בנושא ירחיב וישפר. טוקיוני 14:05, 20 בספטמבר 2008 (IDT)

טעות חמורה. הערך פסבדו מדע צריך לומר מהו פסבדו מדע, לא מהי אסטרולוגיה. אם יש ויכוח לגבי אסטרולוגיה, אפשר (לא "חייב") להזכיר אותו בערך אסטרולוגיה. הבאתו כאן היא בלבול הקוראים לשווא. אפשר וראוי לציין שיש לעתים חוסר הסכמה מהו פסבדו מדע, אבל בטח שלא לחרב את הערך ברשימת דוגמאות שלא ברור אם הן פסבדו מדע או לא. ‏odedee • שיחה 14:44, 20 בספטמבר 2008 (IDT)

אנא עבור על איך נראית פיסקת הדיבידנציה עכשיו, כבר אין שם הסבר מהו אסטרולוגיה. (העריכה נעשתה עוד לפני ההערה שלך). מה שרדלר עשה זה כאשר הוא הגיע למסקנה שהרשימה בעייתית, במקום לשפר הוא מחק אותה והשאיר את הערך ללא דוגמא אחת למה זה פסבדו מדע. זה כמו לכתוב ערך על אוכל איטלקי שבו המילה 'פסטה' לא מופיעה, רק בגלל שבגירסא קודמת היתה רשימה שהכילה דברים כמו פסטה ופיצה אבל גם 'סלט', שלגביו יש חילוקי דעות מכיוון שסלט זה אוכל שאוכלים בכל העולם ולאו דווקא באיטליה. טוקיוני 15:51, 20 בספטמבר 2008 (IDT)

כבר כתבתי: הרשימה כולה מיותרת שם, טוב עשה אורי רדלר שהסיר אותה, וטעית כשהחזרת אותה. עדיף שתתחיל בזה שתסיר את כולה, תבחר ממנה דוגמה אחת שלדעתך יש קונצנזוס שהיא פסבדו מדע - ותביא אסמכתות שהיא אכן נחשבת כזו. כמו כן, במחשבה שנייה, יש אולי ערך גם בהבאת דוגמה (אחת) שאיננה בקונצנזוסP: בחירת נושא כלשהו שיש לגביו ויכוחים קשים אם הוא כן פסבדו-מדע או לא, ולהביא בקצרה את המחלוקת בעניינו. מעבר לכך - כל המוסיף גורע. ‏odedee • שיחה 15:56, 20 בספטמבר 2008 (IDT)

אני חוזר על הצעתי, להביא במסגרת הערך מספר דוגמאות שהן פסבדו-מדע באופן המובהק ביותר, ולמחוק את כל השאר. אפשר גם להביא דוגמה של תאוריה מסויימת שיש ויכוח אם היא נחשבת פסבדו-מדע או לא - לדעתי זה רק יוסיף להבנה של נושא הערך, וזה מה שאנחנו רוצים, לא? חוץ מזה, הגיע הזמן להגיע כבר להסכמה ברורה על הגדרת הערך, לבצע שינויים ולהסיר את התבנית בהתאם. ברק שושני - שיחה 17:34, 20 בספטמבר 2008 (IDT)

ההצעה של עודדי לשמור רק דוגמא אחת, אם נחזור למשל של האוכל האיטלקי, זה כמו לכתוב ערך על אוכל איטלקי שבו רק לזניה מוזכרת, ופיצה איננה מוזכרת כלל (כיוון שצריך רק דוגמא אחת ולא יותר מכך). בכל מקרה, אני רואה שאני בדעת מיעוט. תעשו עם הערך כרצונכם. (הטענה המרכזית שלי נגד רדלר היא שאין להוריד חלק גדול כל כך מהערך ללא דיון. היה דיון, עמדתו התקבלה, וכרגע זה תקין למחוק את הרשימה) טוקיוני 17:46, 20 בספטמבר 2008 (IDT)

תבנית שכתוב

האם, לאחר השינויים האחרונים בערך, ניתן להסיר את התבנית? אם לא, האם אפשר לפרט היכן בדיוק המחלוקת? ברק שושני - שיחה 13:34, 21 בספטמבר 2008 (IDT)

החלפת שם

חבל שלא נעשתה התייעצות. אני לא מבין בתעתיקים, אבל הצורה פסבדו או פסאובדו מדע התקבעה. תבדקו בגוגל. נוי - שיחה 17:45, 20 בנובמבר 2008 (IST)

נעשה דיון קצרצר בויקיפדיה:יעוץ לשוני#כאילו כזה. AMIRBL25 - שיחה 17:49, 20 בנובמבר 2008 (IST)

לפני שינויים כאלה, ראוי להעלות הצעה בדף השיחה של הערך, לא רק בדף יעוץ כלשהו.

לעניין, אני מאוד מתנגד להעברה. הצורה "פסידו" אינה מקובלת כלל בעברית, ולא משנה מה האקדמיה ממליצה. במקורות כתובים ניתן למצוא "פסאודו" או "פסבדו", ולעיתים נדירות בלבד "פסידו". עופר קדם - שיחה 18:22, 20 בנובמבר 2008 (IST)

וגם אני מתנגד. זה דומה בעיני למצב בו מישהו יחליט להעביר את אוגוסטוס לאאוגוסטוס או את קיסר לקאיסאר. נכון (אולי) ומאושר (אולי) אינו מספיק. קרפיף הגמבורי · לא רוצים לבוא לאכול קוסקוס אצל גואטה? יופי, ככה ישאר לי יותר 19:11, 20 בנובמבר 2008 (IST)

אין לי דעה לגבי מה נכון ומה לא, אבל הנה תוצאות של מבחן גוגל: ל"פסיאודו-מדע" 17 תוצאות, ל"פסאודו-מדע" 114 תוצאות, ל"פסיבדו-מדע" 4 תוצאות, ל"פסבדו-מדע" 103 תוצאות, ל"פסדו-מדע" 21 תוצאות ול"פסידו-מדע" 16 תוצאות. אני לא מסכימה עם אורי אדלר, זה לא אותו דבר, כי יש כאן יותר אפשרויות, והאפשרות שאנחנו בחרנו היא גם לא תקינה וגם לא הכי נפוצה. בכל מקרה, לי צורמת המילה "פסבדו". בברכה, נטע - שיחה 20:11, 20 בנובמבר 2008 (IST)

הואיל ומדובר בתחילית שאינה ייחודית לשם הערך הספציפי, המקום הנכון לדון על כך הוא בהחלט בדף הייעוץ הלשוני. בדיעבד, אולי מוטב היה אם הייתי מפנה מדף השיחה כאן לדיון שם. וגם עכשיו, אני מציע לדון על תעתיק pseudo שם, ולא כאן. תודה. אביעדוס 01:10, 21 בנובמבר 2008 (IST)

נטע, אם תסירי את המקף מהשם, תקבלי תוצאות ריאליות יותר לפסבדו מדע (2800) ופסאודו מדע (3019). הצופה בגמלים · אוהבים נקניקיות? 01:31, 21 בנובמבר 2008 (IST)

אם כך, לפי מבחן גוגל יש להסיר את המקף משם הערך.. אביעדוס 01:42, 21 בנובמבר 2008 (IST)

לא בהכרח. פשוט, באיותים השונים בגוגל זה יכול לבוא כ"פסבדו־מדע" או "פסבדו- מדע" או "פסבדו -מדע" או "פסבדו--מדע" ולכן עדיף להתעלם מהמקף בחיפוש. הצופה בגמלים · אוהבים נקניקיות? 01:44, 21 בנובמבר 2008 (IST)

לא, אם היית בודק ומגיע לסוף (ללא כל הכפילויות), היית מקבל מספר זהה של תוצאות (101 בפסבדו מדע ו-127 לפסבדו מדע)... עד כמה שידוע לי, גוגל לא "רגיש" למקפים, כלומר בלי מקף או עם מקף, זה לא משנה, הוא ימצא את זה. בברכה, נטע - שיחה 09:10, 24 בנובמבר 2008 (IST)

את צודקת ולא צודקת. את צודקת שהמקף לא משנה (טעות שלי). את טועה שכן החיפוש שלי מעלה אלפי תוצאות ולא כפי שיוצא אצלך.הצופה בגמלים · אוהבים נקניקיות מוקפצות בכמהין? 12:43, 24 בנובמבר 2008 (IST)

האם הגעת לסוף? ככה גוגל מכפיל ומשלש תוצאות, רק אם מגיעים לסוף רואים כמה תוצאות זה באמת (כפי שאמרתי, 101 בפסבדו מדע). בברכה, נטע - שיחה

וואללה. את צודקת. ובכן, 18 תוצאות ל"פסידו-מדע" ו-101 לפסבדו -127 לפסאודו. הכל-עם-הכל, תמיכה עלובה של גוגל בכל הגרסאות. הצופה בגמלים · אוהבים נקניקיות מוקפצות בכמהין? 13:19, 24 בנובמבר 2008 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.butterfliesandwheels.com/articleprint.php?num=72
  • In פסבדו-מדע on 2011-11-23 03:09:27, 404 Not Found
  • In פסבדו-מדע on 2011-11-28 01:10:16, 404 Not Found
  • In פסבדו-מדע on 2013-05-05 09:18:08, 404 Not Found
  • In פסבדו-מדע on 2013-05-16 00:03:50, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 03:04, 16 במאי 2013 (IDT)

שוב על שינוי השם - לא עדיף פסאודו-מדע?

כבר התקבע ונראה הולם יותר לרוח העברית השימוש ב"פסאודו". הוא כבר מופיע בוויקיפדיה במונחים אחרים - פסאודו קוד, פסאודומורפיזם, פסאודואפיגרפיה וכו'. ההיגוי הנאו-לטיני הזה נראה לי עדיף על ה"פסבדו" הנאו-יווני שקיבלנו דרך הרוסית וגם על ההיגוי "פסוידו" הגרמני.Ewan2 - שיחה 00:59, 23 באפריל 2014 (IDT)

לי לא יצא בפועל לשמוע מישהו שבדיבור אומר "פסבדו", וגם בכתב אני רואה יותר פסאודו. אם אין נימוק לשוני, החלטה של אקדמיה וכו', אז גם לדעתי עדיף להשתמש ב"פסאודו מדע". דין נוזאור - שיחה 21:54, 23 באפריל 2014 (IDT)

אקופינקטורה

לפי משרד הבריאות האמריקאי טיפול באקופינקטורה הוא אופציה סבירה לבעיות מסוימות לכן אקופנקטורה אינה הדוגמה הממש מתאימה לנושא ': פסקה מדף גדול יחסית https://www.nccih.nih.gov/health/acupuncture-in-depth

What the Science Says About the Effectiveness of Acupuncture

Results from a number of studies suggest that acupuncture may help ease types of pain that are often chronic such as low-back pain, neck pain, and osteoarthritis/knee pain. It also may help reduce the frequency of tension headaches and prevent migraine headaches. Therefore, acupuncture appears to be a reasonable option for people with chronic pain to consider. However, clinical practice guidelines are inconsistent in recommendations about acupuncture. Eyal Morag - שיחה 01:46, 7 בספטמבר 2021 (IDT)

זה לא מה שכתוב. לא כתוב שזאת אופציה סבירה, אלא שזאת אפשרות שקיימת. הם מרחיבים וכותבים שסביר שיש משקל גם למערכת אמונות אישית. מבחינה זו זה לא שונה מכל רפואה אלטרנטיבית. פלצבו חסר הוכחות וככזה הוא תמיד פסאודו מדעי. אם תהיה הוכחה מדעית מובהקת ליעילות הדבר רק אז אפשר לומר שזאת לא פרקטיקה פסאודו מדעית. כל טענה שלא מגובה במחקר רשמי, לא מופיעה בספרות רפואית רשמית ולא מומלצת באופן רשמי על ידי האגוד הרפואי הרלוונטי (במקרה זה אגוד מומחים ברפואת כאב) הוא בהגדרה פסאודו מדע. רק מה שמקובל על ידי הממסד הרפואי ויש לו הוכחות ונכלל ברשימת ההמלצות הרשמיות רק זה חלק מהרפואה ורק הוא מדע אמיתי ותקין. כל היתר - פייק. גילגמש • שיחה 05:08, 7 בספטמבר 2021 (IDT)

המשמעות של „may״ היא בערך „זה לא נשלל״. Tzafrir - שיחה 16:20, 8 בספטמבר 2021 (IDT)

מה התרגום של "acupuncture appears to be a reasonable option " לפי מילון קימברידג' ב-US based on or using good judgment, and therefore fair and practical: פסאודו-מדע זה מה שמתחזה למדע. כל טענה שלא נחקרה ולכן כמובן שאין לה הוכחות. אינה מדע ואינה פסאודו מדע. העום אינו בנוי רק מדיכוטומיה. האם הצמח ששימש ברפואה סינית עתיקה נגד מלריה היה דוגמה לפסאודו-מדע עד שיום אחד מדענית סינית חקרה את תכונותיו? אם מדען מעלה השערת מחקר אבל אין לא תקציב למחקר האם ההשערה היא פסאודו מדע?

אם מרפא כל שהוא יטען שאין לו מושג על מחקר מדעי של השיטה שבה הוא מטפל, אבל כל עוד אנשים חוזרים איליו שוב ושוב וטוענים שהוא עזר להם הוא ימשיך באותה השיטה כי זה עושה טוב לאותם אנשים ולכן אין לו סיבה לאכזב אותם האם אפשר לטעון שהוא עוסק בפסאודו מדע? כאשר מישהו מציג הצגה שנראית מדעית ואין מדע מאחוריה זה פסאודו מדע. אחרת זה לא מדע ולא פסאודו מדע. אולי עובד אולי לא. במידע ויש מחקר שמראה שזה לא עובד אבל אין יומרה מדעית זה יכול להיות רמאות רגילה או רמאות עצמית ועדיין לא להיות פסאודו-מדע. בכל מקרה לטעון שמה שלא נחקר זה פסאודו זה לא לעיניין. Eyal Morag - שיחה 22:54, 13 בספטמבר 2021 (IDT)

פרס נובל לרפואה לשנת 2015 הוענק, בין השאר, לטו יויו. היא חיפשה תרופה חדשה נגד מלריה. היא סרקה אלפי צמחים שהוזכרו בספרות הסינית בצורה שרמזה שאולי הם יועילו נגד מלריה. היא מצאה צמח אחד שנראה מועיל על עכברים, לענה חד-שנתית. בספר סיני אחד הוא תואר שמועיל להורדת חום, ואחד הסימפטומים של מלריה הוא חום גבוה: יש קשר, אבל די קלוש, וזה מה שמכנים בבוז „טיפול בסימפטומים״. אבל ניחא. היא בודדה את החומר הפעיל: ארטמיסינין. אבל החומר הזה לא עבד טוב בתור תרופה: הוא לא נספג טוב. לעומת זאת, היא הצליחה לפתח נגזרת של התרופה (דיהידרוארטמיניסינין ) עם זמינות גבוהה יותר, וזו כבר הייתה תרופה מוצלחת למלריה.
אז מה היה לנו כאן?

• סריקה ממצה הראתה שהרפואה הסינית המסורתית לא ידעה לרפא מלריה
• עשב שהוזכר שם כעוזר לאחד הסימפטומים של המחלה התגלה כמועיל בריפוי בנסיונות על עכברים (אחד מתוך 2000).
• מתוך העשב בודד חומר פעיל
• אבל לא משתמשים בחומר הפעיל הזה אלא בנגזרת מלאכותית שלו, וזו התרופה המקובלת נגד מלריה.

אקופונקטורה נחקרה כבר בהמון מחקרים. היא הוכחה כלא יותר מועילה מפלצבו בסקירות מסודרות רבות. אי אפשר להשתמש באן בטיעון של „לא נחקר״. Tzafrir - שיחה 09:31, 15 בספטמבר 2021 (IDT)

אם לשם הדיון נקבל את הטענה "כל טענה שלא מגובה במחקר רשמי, לא מופיעה בספרות רפואית רשמית ולא מומלצת באופן רשמי על ידי האגוד הרפואי הרלוונטי (במקרה זה אגוד מומחים ברפואת כאב) הוא בהגדרה פסאודו מדע. ניגש אל IASP. The International Association on the Study of Pain (IASP) is the leading global organization supporting the study and practice of pain and pain relief. IASP brings together scientists, clinicians, health care providers, and policymakers from around the world in pursuit of their mission to bring relief to those who are in pain. במסגרת שנת 2017 שהוקדשה לכאבים אחרי ניתוח. יצאו לאור 14 דפי מידע. 14 Fact Sheets prepared by the world's top experts on various aspects of postsurgical pain.

דף מספר 12 FACT SHEET No. 12 Acupuncture for Acute Pain After Surgery Acute pain management strategies have evolved over the past 15 years, becoming increasingly multimodal, with modern understanding of the benefits of combining analgesics with additive or synergistic effects (White & Kehlet, 2010). One non-pharmacologic modality—acupuncture—holds promise in providing postoperative pain relief and in diminishing the side effects associated with volatile anesthetics, opioids, and adjuvant analgesics. כעת גילגמש היקר אנא הוצא את האקופינקטורה מרשימת הפסאודו מדע. Eyal Morag - שיחה 23:54, 13 בספטמבר 2021 (IDT)

אין פה המלצה של האיגוד האמור. חשוב לציין שאני לא מביע עמדה אישית בעניין הזה. אם האיגוד של רופאי כאב ימליץ על דיקור כטיפול רשמי ומוכר לסוג כלשהו של כאב (אקוטי, כרוני, כאב שלאחר ניתוח וכו') אז בוודאי שאשמח לציין זאת. holds promise זה ממש לא המלצה. גילגמש • שיחה 07:05, 15 בספטמבר 2021 (IDT)

כמה אנשים יתמכרו לאופיואידים בזכות גלגמש ואנשים כמותו? עם הטענה המוזרה כל מה שלא הוכח מדעית זה פסאודו מדע. במקום כול מה שנפסל מדעית זה פסאודו מדע. אפילו הטענה האחרונה בעייתית. האם מודל האטום של בוהר הוא פסאודו מדע? המרצה באוניברסיטת תל אביב לא הזכיר את המונח פסאודו-מדע כאשר לימד את המודל למרות ששיעור אחרי הסביר מדוע המודל אינו מציאותי. Eyal Morag - שיחה 03:13, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

אופיאטים? הם משככי כאבים טובים עם תופעות לוואי לא רצויות ומשתמשים בהם ברפואה בהתאם, בזהירות הראויה. אוקסיקונטין (ר’ אוקסיקודון ומשבר האופיואידים בארצות הברית) שווק על סמך הסתרת מחקרים שהראו שהוא ממכר. היצרנית שלו הסתירה את זה ובהמשך פשטה את הרגל בגלל הפיצויים שנאלצה לשלם על התנהגותה הפסולה. הרואין נאסר לשימוש חוקי כבר מזמן.

מודל האטום של בוהר הוא מודל. הוא הצליח להסביר חלק מהבעיות לעומת ההשערות שקדמו לו (כמעט כל המסה מרוכזת במרכז האטום ותופסת חלק זעיר מנפחו). אבל גם נילס בוהר הבין שיש גם בו בעיות חמורות וכשנמצאו מודלים מוצלחים יותר, עבר לתמוך בהם. כך עובד התהליך המדעי. אקופונקטורה לא מצליחה להראות תוצאות. זה לכאורה אמור היה להיות טיפול פשוט וברור. אבל עד היום הם לא מצליחים להראות תוצאות (לדוגמה: אין הבדל בין מטופלים שמקבלים טיפול בנקודות „האמתיות״ לבין מטופלים שנדקרים עם אותן מחטים בנקודות אקראיות). Tzafrir - שיחה 09:10, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

ההבדל הוא שלאקופונטורה פשוט לא איכפת מהתוצאות. הם מבצעים טיפולים וגורפים רווחים בלי הוכחות, ועם הוכחות שליליות. הם התחילו לפני שטרחו לעשות איזושהי ניסוי, והמשיכו גם אחרי התוצאות השליליות. הם ממשיכים עם סיפורי הסבתא על מרידיאנים וצ'י בלי שום קשר למציאות. ההשוואה למודל בוהר מגוחכת. עופר קדם - שיחה 20:51, 17 באוקטובר 2021 (IDT)