שיחה:תל אבו הואם

    מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
    Article yellow.svg
    ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים

    מה פירוש שם המקום[עריכת קוד מקור]

    האם אפשר לציין בבקשה מה פרוש השם של המקום, ומה הוא מקור השם. מי-נהר - שיחה 23:04, 24 ביוני 2010 (IDT)Reply[תגובה]

    זה השם הערבי של המקום. איני יודעת מה מקורו. בכל המקורות שקראתי איש לא ההתייחס למקור השם כי הערכים עוסקים בארכאולוגיה, ולשם הזה אין משמעות היסטורית מהיבט ארכאולוגי. אם אתקל בתשובה אכתוב אותה. Hanay שיחה 23:12, 24 ביוני 2010 (IDT)Reply[תגובה]
    כך חשבתי , תודה לך מי-נהר - שיחה 23:14, 24 ביוני 2010 (IDT)Reply[תגובה]

    צלמונה[עריכת קוד מקור]

    - הועבר מהדף שיחת משתמש:עזר
    הי עזר, אני כותבת עכשיו את הערך תל אבו הואם, תל ארכאולוגי בחיפה. בנימין מזר הציע לזהותה עם "צלמונה" שמופיעה בתלמוד. האם אתה יכול לעזור לי למצוא היכן היישוב מופיע בתלמוד? בנוסף אני מעוניינת בציטוט פסוק משם המתייחס למיקום היישוב. (אם יש כזה כמובן). תודה Hanay שיחה 13:35, 23 ביוני 2010 (IDT)Reply[תגובה]

    המקורות במקרא מתייחסים לאתר באזור סיני, בדרכם של בני ישראל ביציאת מצרים. (יש "הר צלמון" בספר שופטים פרק ט פסוק מח, שהוא כנראה באזור שכם). המקורות בתלמוד הירושלמי ובמדרשי ההלכה על "חרובי צלמונה" - אינני יודע היכן מדובר.

    אני מוסיף גם מקורות במשנה על "צלמון".

    1. במדבר פרק לג פסוק מא וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר וַיַּחֲנוּ בְּצַלְמֹנָה:

    2. במדבר פרק לג פסוק מב וַיִּסְעוּ מִצַּלְמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּפוּנֹן:

    3. משנה מסכת כלאים פרק ד משנה ט [ט] הנוטע את כרמו על שש עשרה אמה שש עשרה אמה מותר להביא זרע לשם אמר ר' יהודה מעשה בצלמון באחד שנטע את כרמו על שש עשרה שש עשרה אמה והיה הופך שער שתי שורות לצד אחת וזורע את הניר ובשנה אחרת היה הופך את השער למקום אחר וזורע את הבור ובא

    4. משנה מסכת יבמות פרק טז משנה ו קול מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר איש פלוני בן פלוני ממקום פלוני מת הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו ושוב מעשה בצלמון באחד שאמר אני איש פלוני בן איש פלוני נשכני נחש והרי אני מת והלכו ולא הכירוהו והשיאו את אשתו:

    5. תוספתא מסכת פרה (צוקרמאנדל) פרק ט הלכה ב וכן היה ר' יהודה אומר ממלא אדם צלוחית מחבית זו וצלוחית מחבית זו ונותן בשוקת אחת ומקדש וכן היה ר' יהודה אומר יורדת הצלמון אסורה מפני שכזבה בשעת פולמוס אמרו לו כל מימי בראשית כזבו בשעת פולמוס שילוח היה נמלה מהלכת בו אבל מעיין שהיה יוצא שנה זו

    6. תלמוד ירושלמי מסכת מעשרות פרק א דף מח טור ג /ה"א ושא' זירעוני גינה שאין נאכלין תלמוד לומר מזרע הארץ ולא כל זרע הארץ פרי העץ לרבות כל פירות האילן יכול שאני מרבה חרובי שיטה וצלמונה וחרובי גרורה תלמוד לומר מפרי העץ לא כל פירות האילן ירקות מניין איסי בן יהודה אומר המעשרות לירקות מדבריהן רב חסדא אמר

    7. תלמוד ירושלמי מסכת ערלה פרק א דף סא טור א /ה"ב לעשות כן חייב בערלה ערלה מאימתי הוא מונה לו משעת נטיעתו רבי שמעון בן לקיש אמ' בלבד דברי' שהן באין במחשבה כגון חרובי צלמונה וחרובי גידודה אבל ערבה כנטוע בארץ רבי יוחנן אמר אפילו ערבה והתנינן אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות

    8. ספרא בחוקותי פרשה ח ד"ה פרק יב ושאר זרעוני גינה שאינן נאכלים ת"ל מזרע הארץ ולא כל זרע הארץ, מפרי העץ, לרבות כל פירות האילן, או יכול שאני מרבה חרובי שקמה וצלמונה, וחרובי גרידה ת"ל מפרי העץ ולא כל פירות האילן, מנין לרבות את הירקות ולמעשר ת"ל וכל מעשר, יכול בשני מעשרות הכתוב

    אינני מצליח לדלות מן המקורות הללו איזשהו ממצא על מקומה של צלמונה התלמודית. כתוב כאן רק שגדלים בה חרובים מסוג גרוע יחסית לחרובים אחרים (ולכן הם לא נחשבים כמזון רגיל לבני אדם, ופטורים מתרומות ומעשרות). מה מביא את מזר לזיהויו? עזר - שיחה 13:54, 23 ביוני 2010 (IDT)Reply[תגובה]
    אני מציע לך לחפש את התלמוד הירושלמי למסכת מעשרות עם פירושו של פרופ' יהודה פליקס, ומובטח לך שתמצאי שם (בדף מח טור ג על פי דפוס ונציה, אמור להיות מצוין שם בראשי הדפים) הסבר על ייחודם של חרובים אלה, ואולי גם פרטים על צלמונה. עזר - שיחה 13:58, 23 ביוני 2010 (IDT)Reply[תגובה]
    כעת אני רואה בספרו של פליקס על מסכת שביעית (על מעשרות אין לי) חלק ב עמ' 374 הערה 79: "חרובי צלמונה הם חרובי בר שגידלום במקום בשם זה", ואני מבין מדבריו שאיננו יודע היכן הוא. עזר - שיחה 14:01, 23 ביוני 2010 (IDT)Reply[תגובה]
    הי עזר, תודה על התשובה המהירה. ממה שהבאת גם אני לא מבינה את הזיהוי הזה. מצאתי אותו רק במקום אחד. אני מסירה אותו בינתיים מהערך. נראה לי שהוא שגוי. המעניין הוא שמישהו הוסיף אותו במפת עמוד ענן כזיהוי של התל. נראה לי שהוא קרא את אותו מקור שאני קראתי ולא בדק עד הסוף Hanay שיחה 14:02, 23 ביוני 2010 (IDT)Reply[תגובה]
    נדמה לי שהתחלפה להם שקמונה בצלמונה. ברי"אשיחה • י"ג בתמוז ה'תש"ע • 22:12, 24 ביוני 2010 (IDT)Reply[תגובה]
    לא התחלפה, שקמונה נמצאת בצידה המערבי של חיפה, תל אבו הואם בצידה המזרחי Hanay שיחה 22:44, 24 ביוני 2010 (IDT)Reply[תגובה]
    רבותי, אתם מדלגים על שלב - מזר הציע לזהות את התל עם "Mutatio Calamon", הנזכרת לא בתלמוד, אלא במקורות רומים-ביזנטיים (כגון הנוסע מבורדו, ושם בהחלט יש מזהים גאוגרפיים), וקלמון הלזו היא שמזוהה עם צלמון (על סמך דמיון הצליל?), בתור "תנא דמסייע", ישנו גם את ואדי צלמאן שליד התל. דניאל צבישיחה 11:11, י"ג בתמוז ה'תש"ע (25.06.10)
    דניאל, תודה על התוספת. במקור שאני קראתי היה סלט של שני הפירושים גם יחד. האם יש לך את הפרטים המדוייקים של המאמר של מזר? אם כן, אפשר יהיה להוסיפו לערך. לגבי הזיהוי השני הוא נראה לי ממש לא רציני. אם תקיש בגוגל סלמאן, תמצא שיש עוד מקום בארץ שנקרא ואדי סלמאן. Hanay שיחה 11:18, 25 ביוני 2010 (IDT)Reply[תגובה]
    אין לי מקור - כתבתי את זה על סמך הפסקה הראשונה באנציקלופדיה (לא החדשה) לחפירות ארכ' בא"י (לפי הביבליוגרפיה שם בסוף, אני מניח שהמאמר של מזר נמצא בידיעות ט"ז או בBASOR 124). דניאל צבישיחה 11:34, י"ג בתמוז ה'תש"ע (25.06.10)
    או קי. אני הסתמכתי על האנציקלופדיה החדשה ושם נעשה סלט. אני אבדוק את המאמר. תודה.
    עזר, אני חושבת שצריך להעביר את השיחה הזאת לדף השיחה של הערך תל אבו הואם. האם אתה מוכן לעשות זאת? תודה Hanay שיחה 11:41, 25 ביוני 2010 (IDT)Reply[תגובה]
    אני מוכן להיפרד מאורחיי היקרים, אבל טרם למדתי איך עושים העברה (כלומר, איך לכתוב "העברה מ" בגופן המתאים). עשי זאת ואלמד ממך. עזר - שיחה 11:46, 25 ביוני 2010 (IDT)Reply[תגובה]

    הסבר לביטול שביצעתי[עריכת קוד מקור]

    נאלצתי לבטל עריכה זו שהייתה על טהרת שגיאות חריפות, כגון "הנ"צ הוא" (נקודת ציון היא נקבה), "צומת יבשתית" (צומת הוא זכר), "לבלי היכר" (יש כמובן לומר לִבְלִי הַכֵּר), ובעיקר התייחסות ליישוב הקדום כאל "תל -", בשעה ששם היישוב מן הסתם (גם בפי הערבים) לא כלל את הקידומת תל, קידומת זו נוספה בידי ארכאולוגים, ושם היישוב הינו אבו הואם (בדיוק כשם ששמה של העיירה שקמונה אינו "תל שקמונה"). פלוס שגיאה עיצובית של הצְמדת זוג פסקאות ללא רווח. בברכה, /Orrlingשיחה 08:48, 13 במאי 2011◄יחד נשמור על ערכינו המשותפים

    תודה רבה על תיקון התקלדות, אני תמיד שמחה כשויקיפד אחר עובר על העריכות שלי ומתקן תקלדות הנוצרות תוך כדי תהליך הכתיבה, אני בהחלט מודעת לכך שאני לא רואה את כולן. פעמים רבות, לאחר סיום כתיבת ערך, אני פונה לויקיגמד כדי שיעבור על עריכותיי ויתקן אותן. זו הסיבה לכך שנכתב הדף ויקיפדיה:תקציר עריכה, תוך התייחסות ספציפית לנושא זה ”אבל עדיין יהיה נחמד אם תכתבו "תקלדה" כאשר אתם מתקנים טעויות כתיב“, וכן הוספה תבנית תקציר עם המילה "תקלדה" מתחת לחלון התקציר.
    לגבי העריכה שמייחסת ליישוב העתיק את השם "אבו-הואם", עריכה זו אינה נכונה. אף אחד לא יודע מה היה שמו של יישוב זה. כפי שתראה בפסקת הפתיחה, הארכאולוג יוחנן אהרוני הציע לזהות את שם היישוב עם "שיחור לִבנת", אבל זו רק הצעה. בארכאולוגיה, אם לא נמצא ממצא בעת החפירות הארכאולוגיות, המאפשר לזהות באופן ודאי את היישוב, אז הארכאולוגים יכולים לתת רק השערה. לכן הניסוח "העיר אבו-הואם," אינו נכון. זה שמו הערבי של התל, שאין לו כל קשר לעיר הקדומה. אי לכך תיקנתי את הניסוח. אני מסכימה שגם הניסוח הקודם לא היה מוצלח, אז טוב ששמת לב לכך והיפנת את תשומת ליבי. הבעייה הזאת של זיהוי אתרים קיימת בתלים רבים בארץ, ראה למשל תל קשיש, חורבת קסטרא, שיש החולקים על זיהוי האתר עם קסטרא. גם זיהוי לכיש היה בתחילה שגוי, פלינדרס פיטרי היה משוכנע שלכיש נמצאה בתל חסי, ורק לאחר שג'יימס לסלי סטרקי מצא את מכתבי לכיש בתל אֶ דֻוֵיר, זוהה היישוב בודאות.
    וכל ההסבר הארוך הזה, מטרתו לסייע לך, לדעת מה צריכה להיות העריכה הנכונה. אם בטקסט, לא נכתב במפורש שזיהוי התל הוא ידוע, אז אין לייחס את שם התל לשם היישוב הקדום. בארכולוגיה, תמיד משתמשים בשמות התלים שהשתמרו בשפה ערבית בכל הפרסומים המדעיים. אלא אם הזיהוי הוא ודאי.
    עריכה נוספת שתוקנה על ידי, הייתה העריכה שביטלה את הקישור פנימי האדום למושג משפחת מחופה לבן. זו משפחה של כלי חרס מתקופת הברונזה המאוחרת, שבתוכניתי לכתוב עליהם ערך בעתיד. הקישור הזה הוא תקין. יש נושאים רבים בארכאולוגיה הדורשים ידע מוקדם והכרת הנושא, כדי לערוך. לכן אם אתה נתקל במושג שאינך מכיר, או בקישור לא ברור, עדיף לפנות בשאלה בדף השיחה, ולא לבצע עריכה, שלאחר מכן נדרש לתקן.
    כנ"ל, הורדת השם הפרטי, או האות הראשונה באנגלית, של ארכאולוגים שאין עליהם ערך, בויקיפדיה העברית, נהוג לכתוב את השם בשפת המקור ליד שמות בעברית של אנשים שאין עליהם ערך בויקיפדיה. מטרת הכנסת השם המלא, היא להקל על אלה מהקוראים המתעניינים בכך, למצוא מידע אודותם בויקפדיות אחרות או במרחבי הרשת. אם נותנים מידע רב ככל האפשר האיתור קל יותר. לאחר שנכתב ערך בויקיפדיה העברית, מורידים את שם הזה, כי ניתן למצוא אותו בערך על האיש/אישה. Hanay שיחה 06:41, 17 במאי 2011 (IDT)Reply[תגובה]

    מרשימת ההמתנה[עריכת קוד מקור]

    ערך שכתבתי על תל ארכאולוגי באזור מפרץ חיפה. המידע בערך המתייחס לתקופת הברונזה המאוחרת הוא העדכני ביותר, ומבוסס על מחקרים שקיבלתי מפרופסור מיכל ארצי מאוניברסיטת חיפה, גם התמונות התקבלו ממנה, כולל השרטוטים. עברתי איתה על הערך ותיקנתי בהתאם להערותיה. גם המידע המתייחס לתקופות האחרות הוא העדכני ביותר. כי זה מה יש. כל השכבה המאוחרת לתקופת הברונזה המאוחרת, הוסרה בחפירות הראשונות. Hanay שיחה 11:36, 3 ביוני 2011 (IDT)Reply[תגובה]

    ערך יסודי, מקצועי! ויפיפה. Symbol support vote.svg בעד יעל 21:12, 4 ביוני 2011 (IDT)
    הלוואי על כל אתר ארכאולוגי בישראל ערך כזה. הצעה: אני מנחש שהרבה קוראים יתעניינו בהקשר המקראי של התל, ואם לא ידוע הקשר כזה אז כדאי לפחות להוסיף בערך שלא ידוע ולמה (מיעוט הממצאים מתקופת הברזל?). בפתיח יש את הצעת הזיהוי של יוחנן אהרוני עם "שיחור לבנת" ואם זה טוב מספיק בשביל הפתיח אז וודאי שזה צריך להיות גם בתוך הערך, ואולי עם יותר פירוט והתייחסות. נראה לי שהמקום המתאים ביותר לכך הוא בפרק על הרקע ההיסטורי. H. sapiens - שיחה 09:03, 6 ביוני 2011 (IDT)Reply[תגובה]
    אין מה לספר יותר על זיהוי האתר מעבר להשערתו של יוחנן אהרוני, וגם השערתו מבוססת על האזכור הקצר במקרא. היישוב בתל הזה פעל בעיקר בתקופת הברונזה המאוחרת. מיעוט הממצאים מתקופת הברזל נובעים מכך שזה מה שנמצא. היישוב בתקופה זו היה כנראה דל. ייתכן ולו התל הזה היה מתחיל להיחפר בימינו אלה, עם השיטות שהתפתחו במשך השנים, אזי היו מצליחים להוציא יותר מידע מהחפירה, וגם דוחות החפירה היו מספקים יותר מידע. אב שכבת תקופת הברזל נחפרה בשנות ה-30 של המאה ה-20, עם שיטות החפירה של אז, ודוחות החפירה של אז. אז זה מה יש. בארכאולוגיה, משנחפרה שכבה, אי אפשר לחזור ולחפור אותה, ומכאן החשיבות בנקיטת סטנדרטים גבוהים בחפירה ופרסומם. ז'קלין בלנסי חפרה בתל בשנות ה-80 של המאה ה-20 ועד היום לא פרסמה את דוח החפירה הסופי. וגם זו בעיה. הידע מחפירותיה הוא רק מדוח החפירה הראשוני. ומזל שמיכל ארצי השתתפה בחפירה ההיא. מיכל ארצי חפרה 6 ריבועים קטנים, בעונת חפירות 2001/2002, וראה כמה פרסומים היא והסטודנטים שלה פרסמו. Hanay שיחה 15:46, 6 ביוני 2011 (IDT)Reply[תגובה]
    הערה נוספת: אם בעתיד חברת החשמל תואיל בטובה, להעיף את עצמה מהמבנה שנבנה על התל ויסודותיו נבנו בתוך השכבה הארכאולוגית, אזי אפשר יהיה להמשיך לחפור ולהוסיף מידע על ההתיישבות בו בתקופת הברונזה המאוחרת Hanay שיחה 17:30, 6 ביוני 2011 (IDT)Reply[תגובה]
    ערך מעולה, מקיף, יסודי ומחכים. ראוי ביותר להמלצה.שלומית קדם - שיחה 22:04, 22 ביוני 2011 (IDT)Reply[תגובה]
    לH. sapiens, מצאתי מאמר שלא הכרתי של מיכאל אבי יונה, ובעזרתו הרחבתי את הרקע ההיסטורי המסביר את ההתפתחויות בתל. אתה מוזמן לקרוא את התוספות. Hanay שיחה 20:04, 25 ביוני 2011 (IDT)Reply[תגובה]
    ההרחבה בהחלט מוסיפה לערך. עדיין כרגע יש פסקה בפתיח שמתייחסת לזיהויים אפשריים עם שמות מן המקורות ואיננה מורחבת בתוך הערך עצמו (מקובל עלי שאין מה להרחיב אך הקורא יצפה לכך). לעומת זאת בפתיח אין סיכום של הממצאים וההסטוריה של התל, פרט לציון התקופות. הזיהויים עם המקורות מן הסתם יעניינו את רוב הקוראים אבל אני לא בטוח שהם חשובים מספיק בשביל להיות בפתיח, בהתחשב בטנטטיביות שלהם ובזה שעיקר הממצאים הארכאולוגים הם מתקופת הברונזה. הייתי מציע להעביר את הפסקה השנייה בפתיח לתוך הערך, במקום מתאים ותחת כותרת מתאימה, אולי בתוספת הסבר קצר שהזיהויים אינם וודאים ולמה. במקום זה אפשר להוסיף לפתיח פסקת סיכום קצרה של הממצאים בתל וההסטוריה שלו, שיכולה (לשיקולך) לכלול גם את הזיהויים האפשריים אך אולי עם פחות פירוט. למשל אם כבר מזכירים שמות חוקרים בפתיח, נראה לי שלארכאולוגים שממש חפרו בתל "מגיע" לא פחות מאלו שרק תרמו סברות על זיהויים אפשריים עם המקורות. H. sapiens - שיחה 11:55, 30 ביוני 2011 (IDT)Reply[תגובה]
    או קי, הבנתי אותך, תודה. אני אחשוב איך לשנות את הפתיח. אכתוב פרק קצר נפרד שייקרא זהוי התל. כי באמת כל מה שכתבתי בנושא זה, זה מה יש. Hanay שיחה 13:21, 30 ביוני 2011 (IDT)Reply[תגובה]
    ערכתי בהתייחס להצעתך לעיל. אתה מוזמן להסתכל. תודה על ההערות הבונות. Hanay שיחה 08:03, 2 ביולי 2011 (IDT)Reply[תגובה]
    בסדר גמור. אני נוטה לכתוב מבואות יותר מפורטים אבל זה כבר טעם אישי. H. sapiens - שיחה 23:32, 3 ביולי 2011 (IDT)Reply[תגובה]
    תודה, חשבתי על כך, והגעתי למסקנה שהנקודה העיקרית היא, היות היישוב עיר נמל ומרכז סחר ובאיזה תקופות, וזה מה שחשוב שיופיע בפסקת הפתיחה. Hanay שיחה 06:27, 4 ביולי 2011 (IDT)Reply[תגובה]

    משוב מ-22 בינואר 2012[עריכת קוד מקור]

    התמונה מהכרמל לכוון במפרץ שמתוארכת 1898 לא נכונה. רואים בא את עמודי החשמל ותחנת הכח ליד החוף, מה שלא יכול להיות בתקופה זאת. תחנה בכח ליד החוף הוקמה בסוף שנות העשרים. כנ"ל לגבי הבניה בהדר הכרמל. תודה שלום מילת 46.120.162.19 13:03, 22 בינואר 2012 (IST)Reply[תגובה]

    שלום מילת, תודה רבה על על המשוב. אנסה לבדוק ולמצוא את השנה שבה נוצרה התמונה. יפה ששמת לב. האם ידוע לך מתי התמונה צולמה? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 18:10, 22 בינואר 2012 (IST)Reply[תגובה]

    איות השם[עריכת קוד מקור]

    שם הערך כתוב הַוַּאם. במפה 1880 האיות הוא Tell Abu Huwam. לדעתי בעברית עדיף לאיית תֵּל אַבּוּ הוּאַם.

    אגב - האיות בשם הקובץ של המפה שגוי, כתוב Hawam במקום Huam. ברשותך אעלה מפה ברזולוציה משופרת.

    Mr.Shoval - שיחה 07:42, 19 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

    התעתיקים של השמות נלקחו מהספרות הקיימת היום גם לגבי השם בעברית וגם לגבי השם באנגלית. לא מסתמכים על תעתיקים משנת 1880. אין לי בעיה שתעלה מפה ברזולוציה טובה יותר, אבל שתהיה בגבולות של המפה הזאת. אם תהיה טובה יותר אז אפשר יהיה להחליף. וכאמור שם הקובץ אינו שגוי, ראה גם בהערך האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 09:10, 19 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
    הנה מפה משופרת. Mr.Shoval - שיחה 15:57, 19 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
    מפת PEF של תל אבו הואם, 1880
    תודה. המפה קצת כהה, מהיכן לקחת אותה? יש לי שאלה לגבי שם הקובץ: למה שם כזה ארוך לקובץ? מאד קשה להתנהל עם שם כזה. שם הקובץ צריך להיות ענייני וקצר, ואת יתרת המידע מכניסים בפרטי הקובץ בתיאור. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:32, 19 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
    ביקשתי את שינוי שם הקובץ. ראה את ההבדל. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:02, 19 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]
    תודה על שיפוץ השם. השם המשובש זו היתה תקלה שלי, העליתי בעבר מפות דומות עם שם תקין: [1]
    את המפה הורדתי מאתר עמוד ענן [2] (יש ללחוץ על כפתור PEF) והדבקתי כמה קטעים.
    Mr.Shoval - שיחה 06:49, 20 באוקטובר 2013 (IDT)Reply[תגובה]

    משפט לא ברור[עריכת קוד מקור]

    בערך כתוב:

    "הארכאולוג יוחנן אהרוני הציע לזהות את התל עם היישוב "שִׁיחוֹר לִבְנָת" המוזכר בספר יהושע, י"ט כ"ו: ”וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת“, שבדרום נחלת שבט אשר, כש"שיחור" הוא שמו של נחל בסביבת הכרמל, ולבנת הוא שמו של היישוב ששכן על תל אבו הואם."

    המשפט הזה סותר את עצמו. בהתחלה כתוב היישוב "שיחור לבנת", כלומר ששיחור לבנת הוא יישוב, ובסוף כתוב שלבנת הוא שם היישוב, ושיחור לבנת הוא נחל בסביבות הכרמל. בנוסף, לא ברור מה ההבדל בין זיהוי התל עם היישוב, לבין יישוב ששכן על התל. האם הכוונה לאותו דבר או לשני דברים שונים?

    אציע לכתוב במקום:

    "יוחנן אהרוני הציע לזהות את תל אבו הואם כלבנת, המוזכרת בספר יהושע, י"ט כ"ו: ”וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת, בתיאור גבולה הדרומי של נחלת שבט אשר."

    יעקב - שיחה 23:56, 24 ביולי 2022 (IDT)Reply[תגובה]

    מסכים. אסף השני - שיחה 20:37, 31 ביולי 2022 (IDT)Reply[תגובה]