שמונת השנואים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמונת השנואים
The Hateful Eight
The Hateful Eight film poster.png
כרזת הסרט בארצות הברית
בימוי קוונטין טרנטינו
הופק בידי הארווי ויינסטין
בוב ויינשטין
פילר סוון
תסריט קוונטין טרנטינו
עריכה פרד רסקין
שחקנים ראשיים סמואל ל. ג'קסון
קורט ראסל
ברוס דרן
ג'ניפר ג'ייסון לי
וולטון גוגינס
טים רות'
מייקל מדסן
דמיאן ביצ'יר
צ'נינג טייטום
מוזיקה אניו מוריקונה
צילום רוברט ריצ'רדסון
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה חברת ויינסטין עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה The Weinstein Company
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית25 בדצמבר 2015
ישראלישראל 8 בינואר 2016
משך הקרנה 176 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה מערבון, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 44 מיליון דולר
הכנסות 151.9 מיליון דולר (9 במרץ 2016)
הכנסות באתר מוג'ו thehatefuleight
פרסים פרס אוסקר לפסקול הטוב ביותר
thehatefuleight.com
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שמונת השנואיםאנגלית: The Hateful Eight) הוא סרט מותחן-מערבון אמריקאי זוכה פרס אוסקר, שנכתב ובוים בידי קוונטין טרנטינו, ויצא לאקרנים בארצות הברית בדצמבר 2015.[1] עלילת הסרט מתרחשת בתקופה שלאחר מלחמת האזרחים האמריקנית, ומגוללת את קורותיה של קבוצת אנשים שמוצאים מחסה בעת סופת שלגים בבקתה מבודדת במדינת ויומינג.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ראשון: "הכרכרה האחרונה לרד רוק"[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרכרת נוסעים רתומה לסוסים עושה דרכה במרחבים המושלגים של ויומינג, עד אשר היא נעצרת כאשר אדם זר חוסם את דרכה. אדם זה הוא מייג'ור מרקוז וורן (סמואל ל. ג'קסון), אפרו-אמריקאי שלחם בצבא האיחוד בעת מלחמת האזרחים האמריקנית, ובסיומה החל לעסוק בצייד ראשים. הוא מבקש טרמפ מעגלון הכרכרה, מאחר שסוסו מת והוא נושא עמו שלוש גופות של פושעים אותם עליו להביא לעיירה קטנה סמוכה בשם רד רוק כדי לזכות בפרס שהוכרז על הבאתם לרשויות "מתים או חיים". העגלון או. בי. (ג'יימס פרקס) מפנה אותו אל הנוסע שבכרכרה, שכן הוא שילם לו עבור נסיעה פרטית. וורן פונה אל הנוסע - ג'ון רות' (קורט ראסל). לאחר חילופי דברים בין השניים, וורן מגלה כי רות' הוא צייד ראשים המוביל עמו את הפושעת דייזי דומרגו (ג'ניפר ג'ייסון לי), שעל ראשה יש פרס של 10,000 דולר, לעיירה רד רוק, שם היא צפויה להיתלות. רות' מסכים לקחת את וורן עמו ועם דייזי בכרכרה. במהלך הנסיעה מתגלה כי וורן היה ידיד לעט של הנשיא אברהם לינקולן, ואף נושא עימו מכתב שקיבל מהנשיא. רות' מבקש לקרוא את המכתב, ובזמן הקריאה דומרגו יורקת על המכתב. כתוצאה, מכה וורן את דומרגו, ובטעות פוגע גם ברות'.

פרק שני: "בן של יונה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך הדרך, הארבעה פוגשים בכריס מניקס (וולטון גוגינס), איש הקונפדרציה והדרום בעל דעות גזעניות, המציג עצמו כמי שעתיד להתמנות לשריף של רד רוק. מניקס איבד אף הוא את סוסו, ומשכנע את רות' החשדן לאסוף אותו לכרכרה כטרמפיסט, כשהוא מאיים עליו שאם לא יסכים הוא יואשם בהפקרה למוות של השריף. מניקס מספר לרות' כי וורן ברח ממחנה שבויים של הקונפדרציה, ובמהלך הבריחה שרף למוות עשרות חיילי קונפדרציה יחד עם שבויים מצבא האיחוד. בעקבות מעשהו הוכרז על ראשו פרס כספי עצום שהביא צעירים רבים מהדרום לנסות ולתפוס אותו.

פרק שלישי: "חנות הסדקית של מיני"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרכרה ונוסעיה עוצרים ב'פונדק של מיני' לצורך מחסה מפני סופת השלגים המתגברת. בפונדק הם פוגשים את אוסוולדו מוברי (טים רות') המציג עצמו כתליין של העיירה רד רוק, את המקסיקני בוב (דמיאן ביצ'יר) המציג עצמו כמי שמיני השאירה אותו להשגיח על הפונדק בעת היעדרה, את הקאובוי ג'ו גייג' (מייקל מדסן), ואת הגנרל הזקן סנפורד סמית'רס (ברוס דרן), שהיה מפקד בצבא הקונפדרציה. בזמן ארוחת הערב מתגלה כי המכתב מלינקולן מזויף ווורן אף מודה בכך. רות' חושד בחבורה שבפונדק וחושש שמא מישהו מהם נמצא שם על מנת לשחרר את דייזי, ועל כן מפרק אותם מנשקם. וורן מתעמת ומתגרה בגנרל, ואף מספר לו כי התעלל בבנו מינית והרגו לאחר שזה ניסה ללכוד אותו על מנת לזכות בפרס על ראשו. הגנרל מנסה לירות בוורן שציפה לכך, ובתגובה וורן הורג אותו.

פרק רביעי: "לדומרגו יש סוד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העימות בין וורן לגנרל, דמות מסתורית מרעילה את קנקן הקפה מבלי שאף אחד שם לב לכך, למעט דייזי, ששומרת על זהות המרעיל בסוד. רות' ונהג הכרכרה שלו לוגמים מהקפה, ותוך זמן קצר הם מתים בייסורים. וורן משתלט על המצב, ומאיים על כל הנוכחים מלבד על השריף מניקס. הוא סומך על מניקס ואף מפקיד אקדח בידו, שכן וורן ראה שמניקס עמד לשתות מהקפה רגע לפני שרות' התמוטט ומת. וורן ומניקס משתפים פעולה, על אף האיבה בין השניים על רקע מוצאם. וורן הורג את בוב, אך ממשיך לחשוד שמוברי וגייג' משתפים איתו פעולה. גייג' מתוודה שהרעיל את הקפה, אך בטרם וורן או מנקיס מספיקים לפעול נורית ירייה שמגיעה מהמרתף שמתחת לרצפה ופוצעת אנושות את וורן באשכיו.

פרק חמישי: "ארבעת הנוסעים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפלאשבק אל העבר, מתברר כעת (לצופים) כי בוב, ליטל מן וגייג' אינם מי שטענו שהם, אלא חברים בכנופיית פושעים ידועה לשמצה בראשותו של ג'ודי דומרגו (צ'נינג טייטום), אחיה של דייזי. לפני בואה של כרכרת רות' לפונדק, הם רצחו את כל בעלי הפונדק ועובדיו, וחיכו לשעת כושר על מנת לשחרר את דייזי כדי להצילה מהגרדום. בעוד שלושה מהנוסעים העמידו פנים שהם לקוחות בפונדק, ג'ודי התחבא במרתף. הפושעים החליטו להשאיר בחיים את הגנרל, במטרה להציג את המרמה כיותר אמינה.

פרק אחרון: "גבר שחור, גיהנום לבן"[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייזי מנסה לשכנע את השריף לבגוד בוורן באמצעות סיפור על עוד חברי כנופיה (לכאורה) שיינקמו בשריף, אם הוא לא יהרוג את וורן ויעזור לה. השריף בוחר להישאר נאמן לוורן ועל ערש הדווי הם מצליחים להרוג את כל חברי הכנופיה. את דייזי עצמה הם בוחרים לא להרוג בירייה אלא לתלות כפי שהבטיח לה רות' שיהיה גורלה. וורן ומניקס קוראים על ערש דווי את המכתב המזויף מלינקולן.

צוות שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמונת השנואים
השחקן/נית הדמות
סמואל ל. ג'קסון מייג'ור מרקוז וורן, "צייד הראשים"
קורט ראסל ג'ון רות', צייד ראשים המכונה "התליין" שכן בניגוד לציידי ראשים אחרים הוא נוהג להביא את הפושעים חיים ולתלייה.
ג'ניפר ג'ייסון לי דייזי דומרגו, "האסירה"
וולטון גוגינס כריס מניקס, "השריף"
דמיאן ביצ'יר בוב, "המקסיקני"
טים רות' אוסוולדו מוברי, "האיש הקטן"
מייקל מדסן ג'ו גייג', "הקאו-פאנצ'ר" (כינוי לקאובוי)
ברוס דרן גנרל סנפורד סמית'רס, "איש הקונפדרציה"
דמויות נוספות

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוונטין טרנטינו הכריז על הפרויקט הקולנועי הבא שלו בנובמבר 2013, והכריז שמדובר במערבון. בינואר 2014 אישר כי מדובר במערבון בשם "The Hateful Eight" ("שמונת השנואים"), שם שדומה בתבניתו לשמו של המערבון הקלאסי "שבעת המופלאים" ("The Magnificent Seven") מ-1960 (שהתבסס אף הוא על השם "שבעת הסמוראים" של אקירה קורוסאווה). בדיווחים שונים נטען כי טרנטינו כבר השלים את הטיוטה הראשונה לתסריט, כשבמקביל דווח כי החל תהליך הליהוק, כשעל הכוונת השחקן האוסטרי כריסטוף ואלץ, שהופיע בשני סרטיו האחרונים ("ממזרים חסרי כבוד" ו"ג'אנגו ללא מעצורים") וזכה בשניהם בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר. לבסוף ואלץ לא השתתף בצילומי הסרט בשל אילוצי לוחות זמנים.

טרנטינו אמר שבתחילה חשב לעשות סרט המשך לסרטו הקודם "ג'אנגו ללא מעצורים", שעוסק אף הוא בציידי ראשים, אך בסוף החליט שהסרט יהיה בלתי תלוי.

בהמשך הצהיר טרנטינו בזעם כי בשל דליפת התסריט ועלילת הסרט לציבור בידי סוכני השחקנים, הוא שוקל שלא להפיק את הסרט אלא להוציאו כספר[2]. זמן קצר לאחר מכן פורסם כי טרנטינו שוקל בכל זאת להפוך את התסריט לסרט.

בנובמבר 2014 חשפה חברת ההפצה The Weinstein Company את רשימת השחקנים המלאה של הסרט, כשבאותו חודש החלו ההכנות לצילומים.

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2014 הודיע טרנטינו כי צילומי הסרט יתחילו בנובמבר 2014 במדינת ויומינג שבה גם מתרחשים אירועי הסרט[3]. בסופו של דבר צילומי הסרט החלו בדצמבר 2014 בטליורייד שבמדינת קולורדו, אם כי The Weinstein Company הודתה בכך רק בינואר 2015.

שיווק[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2014 טרנטינו הוביל הקראה חיה של התסריט המודלף באולם קולנוע בלוס אנג'לס. לאחר מכן טרנטינו טען כי הוא כותב שתי טיוטות חדשות לתסריט עם סוף שונה. בעת ההקראה הצטרפו אליו השחקנים סמואל ל. ג'קסון, קורט ראסל, אמבר טמבלין, ג'יימס פרקס, וולטון גיגינס, ברוס דרן, טים רות' ומייקל מדסן.

ביולי 2014 הופיע טרנטינו בפסטיבל קומיקון, ואישר כי בכוונתו לביים את הסרט וכי הוא עובד על טיוטה שלישית לתסריט. באותו זמן פורסמה הכרזה הראשונה לסרט, ובאוגוסט 2014 אושר כי ישוחרר גם טיזר טריילר באורך 1:40.

הטריילר הראשון לסרט נחשף בבכורת הסרט "עיר החטאים 2: עלמה להרוג", ב-23 באוגוסט 2014[4].

פרסים והערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בפרס גלובוס הזהב ובפרס אוסקר לפסקול הטוב ביותר (אניו מוריקונה), והיה מועמד ל-2 פרסי אוסקר נוספים: לצילום (רוברט ריצ'רדסון) ולשחקנית המשנה (ג'ניפר ג'ייסון לי).

הסרט קיבל בסך הכל ביקורות חיוביות. האתר Rotten Tomatoes נתן לסרט ציון של 7.5, בחישוב של 259 ביקורות. האתר Metacritic נתן לסרט ציון של 68 מתוך 100, בהתבסס על 51 מבקרים.

מספר גופים משטרתיים החליטו להחרים את הסרט (יחד עם סרטיו האחרים של טרנטינו) לאחר שהעביר על המשטרה ביקורת בנושא מות אפרו-אמריקאים בידי שוטרים. הוא אמר כי לדעתו מדובר ברציחות. בעקבות כך, החלה מחלוקת בין העיתונים המשפיעים הניו יורק טיימס לפורבס על השפעת החרם על ההצלחה הכלכלית של הסרט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמונת השנואים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]