ארבעה חדרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארבעה חדרים
Four Rooms
ארבעה חדרים
כרזת הסרט
מבוסס על סיפורים מאת רואלד דאל
בימוי אליסון אנדרס, אלכסנדר רוקוול, רוברט רודריגז, קוונטין טרנטינו עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי לורנס בנדר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט אליסון אנדרס
אלכסנדר רוקוול
קוונטין טרנטינו
רוברט רודריגז
עריכה מארג'י גודספיד
אלנה מניאני
סאלי מנקה
רוברט רודריגז
שחקנים ראשיים טים רות'
מדונה
וולריה גולינו
ג'ניפר בילס
אנטוניו בנדרס
טאמלין טומיטה
קוונטין טרנטינו
מריסה טומיי
דייוויד פרובל
מוזיקה להקת "קומבסטיבל אדיסון"
חואן גרסיה אסקיוול
צילום רודריגו גרסיה
גיירמו נווארו
פיל פארמט
אנדז'יי סקולה
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה A Band Apart
חברה מפיצה מירמקס
הקרנת בכורה 25 בדצמבר 1995
משך הקרנה 102 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט קומדיה, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 4 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו fourrooms
פרסים פרס פטל הזהב לשחקנית המשנה הגרועה ביותר (מדונה) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארבעה חדריםאנגלית: Four Rooms) הוא סרט קומדיית סלפסטיק[1] אמריקאי משנת 1995, המציג ארבעה סיפורים מעובדים באופן חופשי לפי כתביו של רואלד דאל.

הסיפורים, המתרחשים בלילה אחד בבית מלון בלוס אנג'לס בערב השנה החדשה, נכתבו ובוימו כל אחד על ידי קולנוען אחר מתוך ארבעה: אליסון אנדרס, אלכסנדר רוקוול, רוברט רודריגז וקוונטין טרנטינו. טים רות' הוא השחקן הראשי, וכן משחקים בסרט מדונה, דייוויד פרובל אנטוניו בנדרס וקוונטין טרנטינו בעצמו.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור המסגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב השנה החדשה הוא לילו הראשון של טד (טים רות') בעבודתו כשרת ("בל-הופ"/"בל-בוי") בבית מלון בשם "מון סניור" בהוליווד, בעברו מלון יוקרתי שירד מגדולתו. עובדת אחרת, בטי (קתי גריפין) הודיעה שהיא לא תגיע באותו לילה. טד מקבל תדרוך מהשרת סאם (מארק לורנס), ולאורך הלילה הוא מתמודד עם בקשות מוזרות של אורחים במלון.

סוויטת ירח הדבש – "המרכיב החסר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תסריט ובימוי: אליסון אנדרס.

בתחילת הערב טד מסייע לקבוצת נשים להעלות את כבודתן לסוויטת ירח הדבש במלון. מתברר שמדובר בכנס מכשפות שמנסות להסיר כישוף מהאלה שלהן, דיאנה (אמנדה דה קדנט), חשפנית בעברה שכושפה לפני 40 שנה והפכה לאבן. כדי לרקוח שיקוי לטקס שלהן, כל מכשפה צריכה לשים מרכיב בתוך קדירה גדולה. המכשפה אווה (איון סקיי) צריכה לתרום נוזל זרע טרי, אבל היא בלעה בטעות את המרכיב שלה, ויש לה שעה להשיג אחר. תמורת 50 דולר היא מפתה את טד לקיים מגע מיני בתוך הקדירה, השיקוי הושלם ודיאנה עולה מן הקדירה.

אחרי שטד מסיים לתת שירות לסוויטת ירח הדבש, אורח בִּמסיבה מתקשר מחדר אחר לדלפק הקבלה להזמין קרח. האורח לא בטוח באיזו קומה הוא נמצא, ומכוון את טד לחדר 404.

חדר 404 – "האיש הלא נכון"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תסריט ובימוי: אלכסנדר רוקוול.

בחדר 404 טד מוצא את עצמו בן ערובה בידי זיגפריד (דייוויד פרובל) הקורא לטד בשם "תיאודור", ובאיומי אקדח מאשים אותו ששכב עם אשתו אנג'לה (ג'ניפר בילס) היושבת קשורה לכיסא ופיה חסום. זיגפריד מכה את טד בפניו ודורש התנצלות. אחר כך הוא הולך לשירותים. טד מנצל את ההזדמנות, מסיר את המחסום מפי אנג'לה ואומר לה שהם זרים גמורים. היא מבקשת ממנו להתיר את ידיה, אבל זיגפריד חוזר ודורש ממנו למזמז את אנג'לה. זיגפריד לוקה בלבו ומבקש מטד להביא גלולות ניטרוגליצרין מארון התרופות בשירותים. טד מנסה לברוח דרך חלון השירותים, וכשמחצית גופו כבר בחוץ, מופיע מהחלון מעליו האורח מהמסיבה, הלא הוא תיאודור האמיתי, ומקיא. טד חוזר פנימה ומוצא את זיגפריד ואנג'לה על הרצפה. הוא מסיר את המחסום מפיה והיא צועקת שיביא את הגלולות. זיגפריד קם ואומר שהוא העמיד את השניים במבחן, אבל הוא בטוח באהבת אשתו. אולם כעת אנג'לה מאשימה את טד ששכב איתה, ואומרת שיש לו "זין ענק". זיגפריד דורש ממנה להפסיק לדבר על גודל הזין של טד, וכשהיא פולטת סדרת מילים נרדפות לאבר המין הגברי, זיגפריד חוטף התקף נוסף. טד מנצל את ההזדמנות ובורח מהחדר בעוד אורח אחר בא ומחפש את חדר 404, וזיגפריד מקדם את פניו באותו אופן.

חדר 309 – "השובבים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תסריט ובימוי: רוברט רודריגז.

לקראת חצות, גנגסטר (אנטוניו בנדרס) ואשתו (טאמלין טומיטה) מזמינים מטד בקבוק שמפניה ומשלמים לו 500 דולר על מנת שישגיח על שני ילדיהם, הבת שרה והבן חואנצ'ו (לאנה מק'קיסאק; דני ורדוזקו), כדי שיוכלו לצאת לחגוג את השנה החדשה. במשך כל הזמן, הילדים מתלוננים על ריח רע בחדר. אחרי שבני הזוג יוצאים, הילדים מדליקים את הטלוויזיה על ערוץ פורנוגרפי. שרה מוצאת מזרק והם משתמשים בתמונה ממוסגרת על הקיר כלוח קליעה למטרה בעזרת שפתון והמזרק. חואנצ'ו מנער את בקבוק השמפניה, הפקק עף והילד שותה מבקבוק. שרה מתקשרת לטד להתלונן שהחדר מסריח, אך הוא אומר לה לא להטריד אותו, אלא במקרה חירום. בעקבות הריח הרע, שרה מושכת מזרן ומוצאת מתחתיו גופת אישה. היא קוראת לטד שמוצא את חואנצ'ו מעשן סיגריה ואת שרה שותה מהשמפניה. טד מעיף מידיהם את הסיגריה והבקבוק. שרה מראה לו את גופת האישה, וטד מתקשר למשטרה ומודיע שיש בחדר "זונה מתה". שרה נעלבת מהביטוי ודוקרת את טד בירכו עם המזרק. הוא צורח ושומט את הטלפון. השמפניה נשפכה לעבר הסיגריה הבוערת ובעקבות זאת מתלקחת אש. אביהם חוזר כשהוא נושא בידיו את אשתו חסרת הכרה, ושואל את טד אם הילדים התפרעו. מערכת המתזים לכיבוי אש מופעלת בעוד כולם עומדים ללא ניע.

השעה כבר לפנות בוקר. טד המעורער מתקשר לבטי כדי לדרוש ממנה להגיע לעבודה. בטי עם שותפותיה לדירה ישנות הלומות מריחואנה מלבד שתי ג'ינג'יות המשחקות במשחק וידאו. לטלפון עונה מרגרט (מריסה טומיי) שאומרת שהיא לא מכירה את בטי. לבסוף הוא משכנע אותה למצוא את בטי ולהעיר אותה, אך בטי מסרבת להגיע. הוא מנסה להודיע לה על התפטרותו, אבל מקבל שיחה מדירת הפנטהאוז. בטי משכנעת אותו להישאר ולשרת את האורחים.

הפנטהאוז – "האיש מהוליווד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפנטהאוז נמצא הבמאי המפורסם צ'סטר רַאשׁ (טרנטינו) שחגג כל הלילה את הצלחת סרטו החדש יחד עם חבריו נורמן (פול קלדרון), ליאו (ברוס ויליס) ואנג'לה (מהסיפור "האיש הלא נכון"). טד מביא את הזמנותיהם: בול-עץ, דונאט, פקעת חוטי מְשִׁיחָה, שלושה מסמרים, קלאב סנדוויץ', דלי קרח וגרזן חד. טד מוזמן להכריע בהתערבות: נורמן התערב עם הנוכחים שיוכל להצית את ה"זיפו" שלו עשר פעמים ברצף. אם נורמן יצליח, הוא יזכה במכונית ה"שברולט שבל" של צ'סטר, אבל אם ייכשל, הזרת של נורמן תיכרת. טד מתבקש להניף את הגרזן למקרה שנורמן ייכשל. הוא אומר שהם שיכורים, ונורמן עונה שאם לא היו שיכורים, לא היו מתערבים. צ'סטר מוסיף שבמקרה של כריתת הזרת, יהיה אפשר לשים אותה בקרח ולחבר אותה מחדש. טד מתכוון לעזוב, אבל צ'סטר משכנע אותו תמורת דְמֵי קְדִימָה בסך 100 דולר, ועוד 1000 דולר אחרי ביצוע המשימה. הזיפו לא נדלק בפעם הראשונה, טד כורת את הזרת של נורמן באיבחה, אוסף את הכסף ויוצא למעלית בצעדים נמרצים. עוד רשימת הקרדיטים מתגלגלת על המסך, צ'סטר וליאו נאבקים להכניס את נורמן הצורח למעלית בדרכם לבית החולים.

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עובדים בבית המלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המרכיב החסר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"האיש הלא נכון"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"השובבים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית של בטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"האיש מהוליווד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קוונטין טרנטינו – צ'סטר ראש
  • פול קלדרון – נורמן
  • ג'ניפר בילס – אנג'לה (מ"האיש הלא נכון")
  • ברוס ויליס (ללא קרדיט) – ליאו
  • קימברלי בלייר (ללא קרדיט) – פרוצה

הצלבות בין חדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעת מקטעי הסרט מוצגים באופן כרונולוגי מלבד "השובבים", שאירועיו נחלקים לשניים: לפני "האיש הלא נכון", ולאחריו. כמה הצלבות קושרות בין המקטעים:

  • ב"האיש הלא נכון", טד מזכיר את הטקס של המכשפות מסוויטת ירח הדבש, באומרו: " עניין מוזר עם וודו".
  • בתחילת "השובבים", טד נראה כשבידו שני דובדבנים מ"המרכיב החסר".
  • ב"השובבים", שרה מתקשרת לחדר אקראי במלון, והאיש שעונה הוא זיגפריד מ"האיש הלא נכון".
  • אנג'לה, בגילומה של ג'ניפר בילס, מופיעה בשני מקטעים: ראשית, ב"האיש הלא נכון", ואחר כך ב"האיש מהוליווד".
  • כאשר טד מתקשר לבטי כדי להתפטר מעט לפני תחילת "האיש מהוליווד", הוא מספר את אירועי שלושת המקטעים הקודמים.
בית המלון "שאטו מרמון" בהוליווד, שבו צולם הסרט (מבט מכיוון שדרות סאנסט)

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ארבעה חדרים" צולם בין התאריכים 10 בנובמבר22 בדצמבר 1994, רובו ככולו בבית המלון "שאטו מרמון" (Chateau Marmont) שנמצא בשדרות סאנסט 8221 בהוליווד[2][3].

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקול הסרט כולל מוזיקה שהולחנה ובוצעה בידי להקת מוזיקת טרקלינים (אנ') בשם "קומבסטיבל אדיסון" (Combustible Edison) שפעלה בשנות ה-90 של המאה ה-20. מוזיקה נוספת הולחנה ובוצעה בידי המוזיקאי המקסיקני חואן גרסיה אסקיוול (אנ'), ובסך הכל – 29 קטעים[4][5]. שיר הנושא, "Vertigogo"[6], בביצוע סולנית הלהקה ליז קוקס, הוגש לבחינת מועמדות לפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר, אך נדחה בנימוק שהמילים סתומות[7].

אלבום הפסקול המקורי הופץ על ידי חברת "אלקטרה רקורדס"[8].

הפצה והכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרנת הבכורה של "ארבעה חדרים" התקיימה ב-16 בספטמבר 1995 במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, ב-25 בדצמבר הופץ ל-319 בתי קולנוע ברחבי ארצות הברית, וב-20 באפריל 1999 הופץ הסרט לצפייה ביתית[9][10]. ההכנסות ברחבי העולם הסתכמו ב-4,257,354[11].

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes קיבל הסרט 14% בלבד של דעות חיוביות בשקלול של 44 ביקורות, וסיכום הביקורות היה ש"ארבעה חדרים" מגיע עם טוֹנָה של כישרון משני עברי המצלמה, אבל מסתכם רק ביצירה אנתולוגית לא-מאוזנת במיוחד וחסרת השראה באופן מחריד[10].

רוג'ר איברט נתן לסרט שני כוכבים מתוך חמישה, וכתב שארבעת החלקים לא שווים באיכותם: "השובבים" שווה צפייה, עם בנדרס המבדח בפרודיה על תפקידי המאצ'ו שלו, וסצנת מציאת הגופה כסלפסטיק ברמה גבוהה ביותר. "האיש מהוליווד" נסבל אך זניח, סובל מבעיות עיתוי ונראה שהוכן ברישול. הרעיון של טרנטינו לעשות סאטירה על עצמו נכון, אבל נראה שטרנטינו בעצמו לא מבין מדוע הוא מצחיק. שני הפרקים האחרים מאכזבים וכלל לא עושים את העבודה[12]. ג'נט מסלין שצפתה בהקרנה מוקדמת, כתבה ב"ניו יורק טיימס שהסרט הוא פיאסקו שמקלקל קריירות למרות כמה שחקנים טובים והופעות קמע של כוכבים. על טים רות' כתבה מסלין שהמשחק שלו הוא מחווה גרועה ומוגזמת לג'רי לואיס, "השובבים" הוא החלק הטוב ביותר יחסית לשלושת האחרים הגרועים, וכן ציינה שהקהל קבע שיא במירוץ לעבר דלתות היציאה[13].

ג'יימס ברארדינלי נתן לסרט שני כוכבים מתוך ארבעה, ותיאר אותו כאחת האכזבות הגדולות של 1995[14], ואילו האל הינסון מה"וושינגטון פוסט" כתב שהסרט מציג את עצמו כשגיאה במאמץ ובאגרסיביות, עד שהצופה נרתע לאחור בכיסאו[15]. לעומתם, ריאן בריי טען שזה סרט שאי אפשר להסביר, אלא צריך לראות. לדעתו, "ארבעה חדרים" משול לתבשיל שהוקדח בגלל טבחים רבים מדי. עם זאת, הסרט סובל מהערכת חֶסֶר, ואף על פי שהוא נעדר סגנון בימוי מובהק, יש בו שפע של בידור שמצדיק צפייה[16].

מדונה קיבלה את פרס פטל הזהב לשחקנית המשנה הגרועה ביותר על משחקה בתפקיד אלספת', בטקס שהתקיים ב-24 במרץ 1996[17], ובמסגרת פרסי MTV שהוענקו בשנת 1996 באולפני וולט דיסני שבברבנק, קליפורניה, היה "ארבעה חדרים" מועמד לפרס "הכריך הטוב ביותר בסרט", בזכות הקלאב סנדוויץ' שבפרק "האיש מהוליווד". הפרס הוענק באופן חד-פעמי באותה שנה, וזכה בו "עישון" שביימו ויין ואנג ופול אוסטר[18].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Image gallery for Four Rooms. Film Affinity. Retrieved december 6, 2019
  2. ^ Four Rooms (2005) Filming & Production. IMDb. Retrieved December 5, 2019
  3. ^ Neil, Jamie. Chateau Marmont – On The Big Screen. Wine, Travek and Song Blog, March 20, 2018
  4. ^ Four Rooms. Soundtrack.Net. Retrieved December 6, 2019
  5. ^ Four Rooms (1995). soundtrack Collector. Retrieved December 6, 2019
  6. ^ Vertigogo (Openung Theme) Lyrics. Musicmatch. Retrieved December 6, 2019
  7. ^ TOP SCORES #9: COMBUSTIBLE EDISON & FOUR ROOMS (1995). Tracks and Fields. Retrieved december 6, 2019
  8. ^ Four Rooms (1995) Company Credits. IMDb. Retrieved december 6, 2019
  9. ^ Four Rooms (1995) Release Info. IMDb. Retrieved December 9, 2019
  10. ^ 10.0 10.1 FOUR ROOMS. Rotten Tomatoes. Retrieved December 9, 2019
  11. ^ Four Rooms. Box Office Mojo. Retrieved December 9, 2019
  12. ^ Ebert, Roger. FOUR ROOMS. RogerEbert.com, december 25, 1995
  13. ^ Maslin, Janet. FILM REVIEW;Hellish Guests in Kinky Spats in 'Four Rooms'. The New York Times, December 26, 1995
  14. ^ Berardinelli, James. Four Rooms. ReelViews. Retrieved December 10, 2019
  15. ^ Hinson, Hal. [1]. Wasington Post, december 25, 1995
  16. ^ Bray, Ryan. ‘Four Rooms’ combines four great directors. Marquette wire, February 24, 2005
  17. ^ Today In Madonna History: March 24, 1996. Today In Madonna History. Retrieved December 9, 2019
  18. ^ Roth, Madeline. for one year, this insanely random movie awards category was real. MTV, April 12, 2015