סמואל ל. ג'קסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמואל ל. ג'קסון
Samuel L. Jackson
ג'קסון בהוליווד, קליפורניה, יוני 2019
ג'קסון בהוליווד, קליפורניה, יוני 2019
לידה 21 בדצמבר 1948 (בן 75)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית
שם לידה Samuel Leroy Jackson עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, גבון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מורהאוס קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג לה-טניה ריצ'רדסון (1980–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
http://www.samuelljackson.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סמואל לירוי ג'קסוןאנגלית: Samuel Leroy Jackson; נולד ב-21 בדצמבר 1948) הוא שחקן ומפיק סרטים אמריקאי. זוכה פרס אוסקר לשם כבוד לשנת 2022.

לאחר שהיה מעורב בתנועה לזכויות האזרח, החל לשחק בתיאטרון, ולאחר מכן בקולנוע. הוא מוכר בעיקר כניק פיורי ביקום הקולנועי של מארוול. בין סרטיו הידועים "ספרות זולה" ו"שמונת השנואים" של קוונטין טרנטינו, הסאגה השנייה של "מלחמת הכוכבים" ו"מת לחיות 3". הוא שיחק במספר תפקידי משנה, לפני שפגש את מוריו, מורגן פרימן והבמאי ספייק לי. בשנת 1991, לאחר שזכה בפרס בפסטיבל קאן על הופעתו בסרט "קדחת הג'ונגל", החל להופיע בסרטים מצליחים יותר כגון "החבר'ה הטובים", "משחקים פטריוטיים", "רומן על אמת" ו"פארק היורה". בשנת 1994 לוהק לסרט "ספרות זולה", על תפקידו בסרט היה מועמד לזכייה בפרס האוסקר, זכה לביקורות נלהבות ולהכרה בינלאומית.

מאז ג'קסון השתתף בלמעלה מ-100 סרטים, ובהם "מת לחיות 3", "ג'קי בראון", "בלתי שביר", "משפחת סופר-על", "נחשים על המטוס", הטרילוגיה השנייה של "מלחמת הכוכבים", ותפקידים קטנים יותר בסרטיו של קוונטין טרנטינו "להרוג את ביל חלק 2" ו"ג'נגו ללא מעצורים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמואל ל. ג'קסון נולד בוושינגטון די. סי., וגדל כבן יחיד בצ'טנוגה, טנסי, עם אימו. אביו, אותו פגש פעמיים בלבד במהלך חייו, גר בנפרד מהם, ומת מאוחר יותר מאלכוהוליזם. ג'קסון למד בבתי ספר בהם הייתה הפרדה גזעית בין שחורים ללבנים. החל מכיתה ג' ניגן בקרן יער ובחצוצרה במסגרת מקהלת בית הספר. הוא החל בלימודי ביולוגיה ימית במכללת מורהאוס בג'ורג'יה, ולאחר מכן עבר ללימודי ארכיטקטורה, אך כאשר הצטרף לקבוצת תיאטרון במסגרת לימודיו, החל להתעניין במשחק ושינה את מסלול לימודיו ללימודי דרמה.

פעילות בתנועה לזכויות האזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ההתנקשות במרטין לותר קינג בשנת 1968, נכח ג'קסון בהלווייתו כסדרן. לאחר מכן טס לממפיס והשתתף בצעדת מחאה למען שוויון בין-גזעי. בשנת 1969 החזיקו מספר סטודנטים ובהם ג'קסון במספר חברים מחבר נאמנים של מכללת מורהאוס כבני ערובה, בדרישה לרפורמה בתוכנית הלימודים ובמדיניות המכללה. המכללה הסכימה בסופו של דבר לשנות את מדיניותה, אך ג'קסון הושעה לשנתיים מהמכללה, והורשע בבית משפט על השתתפותו בפעולה.

בתקופת השעייתו עבד כעובד סוציאלי בלוס אנג'לס. כאשר חזר לאטלנטה, פגש מספר פעילים בתנועת הפנתרים השחורים. ג'קסון סיפר כי חש העצמה מפעילותו בארגון, במיוחד כאשר הקבוצה החלה לרכוש אקדחים. אולם, אימו של ג'קסון שלחה אותו חזרה לאטלנטה לפני שהספיק להיות מעורב בעימות מזוין, לאחר שסוכני FBI אמרו לה שהוא ימות תוך שנה אם ימשיך בפעילותו בתנועה רדיקלית זו.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קסון החל את דרכו כשחקן תיאטרון, ובהמשך החל לשחק גם בסרטי טלוויזיה. הופעת הבכורה שלו הייתה בסרט ניצול אפרו-אמריקאי. בשנת 1976 עבר מאטלנטה לניו יורק, בה שיחק בהצגות שונות. בתקופה זו התמכר לאלכוהול ולקוקאין, וכתוצאה מכך לא המשיך לשחק בהצגות שעלו בסופו של דבר על בימות ברודוויי. בתחילת דרכו כשחקן קולנוע, קיבל הדרכה מהשחקן מורגן פרימן. בשנת 1981 פגש את הבמאי ספייק לי, ומאוחר יותר קיבל תפקידים קטנים בסרטים שפרימן ביים. בשנת 1990 קיבל תפקיד קטן בסרטו של מרטין סקורסזה, החבר'ה הטובים.

באותה תקופה החמירה התמכרותו לסמים. לאחר שלקח מספר מנות יתר של הרואין, הפסיק להשתמש בו, וחזר להשתמש בקוקאין. בסופו של דבר הכניסה אותו משפחתו למכון גמילה בניו יורק. כאשר התנקה מסמים וסיים את טיפול הגמילה, הופיע ג'קסון בסרט קדחת הג'ונגל, וגילם דמות של מכור לקוקאין, תפקיד אותו תיאר כ"קתרטי", עקב החלמתו מההתמכרות שלו באותה תקופה. הופעתו בסרט זה היוותה פריצת דרך עבורו כשחקן, ולאחר מכן החל לשחק בסרטים מצליחים ומוכרים יותר כגון משחקים פטריוטיים (עם האריסון פורד), מת לצחוק (הסרט הראשון בו קיבל תפקיד ראשי), וסרטו של סטיבן ספילברג, פארק היורה, בו שיחק את ריי ארנולד.

שנות ה-90 ושנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קסון קיבל הכרה בינלאומית כאשר הופיע בסרטו של קוונטין טרנטינו "ספרות זולה", שבו גילם את הרוצח השכיר ג'ולס ויניפילד. ג'קסון הופתע לגלות שהתפקיד נכתב על ידי טרנטינו במיוחד עבורו. אף שהיה זה סרטו ה-13, זיכה אותו התפקיד לראשונה בהכרה בינלאומית. ג'קסון זכה על תפקידו בסרט בשבחי המבקרים, במועמדות לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, בפרס גלובוס הזהב, ובפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה.

אחרי תפקידו ב"ספרות זולה", קיבל ג'קסון הצעות רבות לתפקידים דומים, והשתתף במספר סרטים כושלים, עליהם קיבל ביקורות צוננות. בסופו של דבר השתתף בשני שוברי קופות, עת להרוג, עליו היה מועמד לפרס גלובוס הזהב, ומת לחיות 3. הופעתו בסרטים אלה הפכו אותו לשחקן שובר קופות, והוא קיבל תפקידים ראשיים בסרטים שונים כגון ג'קי בראון, ספרה והמתווך. בשנת 1999 שיחק בתור מייס ווינדו בטרילוגיה השנייה של מלחמת הכוכבים. בשנת 2000 זכה ג'קסון בכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד, והמשיך לשחק בעשרות סרטים במשך כל העשור הראשון של שנות ה-2000.

שנות ה-2010 ושנות ה-2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008 חתם ג'קסון על חוזה מיוחד עם מארוול קומיקס, שעל פיו יגלם את דמות הקומיקס ניק פיורי בתשעה סרטים שונים של מארוול. ניק פיורי הוא סוכן מיוחד שעומד בראש סוכנות S.H.I.E.L.D הבדיונית ביקום מארוול. ג'קסון כבר הופיע בשבעה סרטים מתוכם: "איירון מן" (2008), "איירון מן 2" (2010), "תור" (2011), "קפטן אמריקה" (2011), "הנוקמים" (2012), "קפטן אמריקה: חייל החורף" (2014) ו"הנוקמים: עידן אולטרון" (2015) ועוד. בשנת 2015 שיחק בסרט משימה סוף לצד היילי סטיינפלד ולצד ג'סיקה אלבה. באותה שנה חבר שוב לבמאי טרנטינו, ושיחק תפקיד ראשי במותחן-מערבון "שמונת השנואים". ב-2016 גילם את תפקיד הרשע בסרט "המעון של מיס פרגרין לילדים משונים". הוא שב לתפקידו של פיורי ב-2019 עם "קפטן מארוול" ועם הסרט "ספיידרמן: רחוק מהבית".

באותה שנה שיחק את הנבל הראשי בסרט "קינגסמן: השירות החשאי".

בשנת 2017 השתתף בסרט ההרפתקאות "קונג: אי הגולגולת", אשר מהווה אתחול לסדרת סרטי קינג קונג; סרט הפעולה "XXX: הילוך גבוה" לצד וין דיזל, נינה דוברב וטוני קולט ובסרט קומדיית הפעולה שומר הראש והמתנקש שיחק את המתנקש לצד ראיין ריינולדס.

בשנת 2020 לוהק שוב לתפקידו כניק פיורי למיני-סדרה "פלישה סודית" המבוססת על אירועי "פלישה סודית" מאת מארוול קומיקס עבור שירות הזרמת המדיה של אולפני וולט דיסני, "דיסני+", שם תעלה הסדרה במהלך 2022.

ב-29 בספטמבר 2023 יצא הסרט "The Kill Room" בכיכובו.[1]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קסון נישא לשחקנית לטניה ריצ'רדסון, אותה פגש בעת לימודיו במכללת מורהאוס, בשנת 1980. בשנת 1982 נולדה להם בת בשם זואי, ומאז הם מתגוררים בלוס אנג'לס. ג'קסון משחק גולף, והוא דואג להכניס סעיף לחוזים בסרטים בהם הוא משחק, שיאפשר לו לשחק גולף בזמן צילומי הסרט. כמו כן, הוא חובב ספורט ומעריץ את קבוצת הכדורסל הקנדית טורונטו ראפטורס וקבוצת הכדורגל האנגלית ליברפול.

בבחירות לנשיאות בשנת 2008 הביע ג'קסון תמיכה במועמד ברק אובמה, שנבחר בסופו של דבר לנשיא ארצות הברית. לדבריו אז, ”ברק אובמה מייצג עבורי את כל מה שנאמר לי בילדותי. אני ילד של הפרדה בין-גזעית. כשגדלתי אנשים אמרו לי שאני יכול להיות נשיא, וידעתי שזהו שקר. אבל היום יש לנו נציג... החלום האמריקאי הוא מציאות. כל אחד יכול לגדול ולהיות נשיא.” בשנת 2009 ג'קסון ובת זוגו הקימו ארגון צדקה התומך במוסדות חינוך. ניהל בעבר אורח חיים טבעוני.[2]

בשנת 2020 רשת Epix שידרה סדרת טלוויזיה תיעודית, Enslaved, בה הוא מככב ומפיק לצדו של שמחה יעקובוביץ', בחקר תולדות סחר העבדים כולל מחקר על מוצאו של ג'קסון עצמו עד לאבות אבותיו בגבון.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Days and Nights of Molly Dodd‏ (1989) - בתפקיד: האב אלביס.
  • The Last Days of Ptolemy Grey(2022) - בתפקיד: פטולמי גריי.
  • פלישה סודית (2023) - בתפקיד: ניק פיורי.
  • Fight Night: The Million Dollar Heist‏ (TBA) - בתפקיד: פרנק מוטן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סמואל ל. ג'קסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pat Saperstein,Caroline Brew, Pat Saperstein, Caroline Brew, New Movies Out Now in Theaters: What to See This Week, Variety, ‏2023-09-27 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Samuel L. Jackson Goes Vegan “To Live Forever”, vegnews, ‏26 במרץ 2014
סמואל ל. ג'קסון – פרסים