שמעון שפירא (מזרחן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמעון שפירא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1952 (בן 72 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1970–2000 (כ־30 שנה)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמעון שפירא (נולד ב-1952) הוא עמית מחקר במרכז הבינתחומי הרצליה ובמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה; היה מנכ"ל "מעריב אינטרנט". שירת בצה"ל באגף המודיעין וכיהן כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בדרגת תת-אלוף.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירא נולד בישראל ב-1952. בגיל 18 התגייס לצה"ל כחוקר במשטרה הצבאית. לאחר שלמד באוניברסיטה עבר לחטיבת המחקר באגף המודיעין. בשנת 1987 יצא ללימודים לתואר שני בלימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, ושנה לאחר מכן מונה לעוזר מודיעיני לראש אמ"ן, אמנון ליפקין-שחק. בפברואר 1989 הקים את ענף עיראק-איראן בחטיבת המחקר ועמד בראשו. באותה תקופה עבד על עבודת הדוקטורט שלו בלימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, וב-1995 קיבל תואר דוקטור. עבודת הדוקטור שלו עסקה במדיניות האיראנית בלבנון בין השנים 1958-1995, ולאחר כעשור התבסס עליה ספרו "חזבאללה בין איראן ללבנון", העוסק בקשריה של חזבאללה עם האיראנים והסורים מחד ועם העם הלבנוני מאידך. בספר מנתח שפירא כיצד הפכה חזבאללה לתנועה המובילה את המאבק המזוין עם ישראל.

בשנת 1995 מונה לעוזר הצבאי של ראש הממשלה יצחק רבין ואחר כך גם של שמעון פרס. בשנת 1997 קודם לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בשנת 2000 השתחרר מצה"ל וכיהן כמנכ"ל חברת "מעריב אינטרנט"[1] ואחר כך כעוזר יושב ראש הכשרת הישוב.

בשנת 2017 הסתייע הלובי למען קטר, הפועל בארצות הברית, בחוות דעתו של שפירא, שכתב לקונגרס:

"על בסיס הניסיון והידע שלי אני יכול לומר שקטר לא סיפקה נשק לחמאס. קטר מסייעת במיזמים הומניטריים כמו בניית בתים ושכונות חדשות. החומרים שמסופקים לעזה מפוקחים על ידי מערכת הביטחון הישראלית, בראשות גנרל פולי מרדכי."[2]

כיום עומד שפירא בראש מיזם להפקת חשמל עבור ירדן וישראל מתוך מטרה לחזק את השלום ולהגביר את שיתוף הפעולה בין המדינות.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרטין קרמר ושמעון שפירא (עורכים), השיעים בלבנון: נתוני יסוד ותהליכים מרכזיים, לשכת מתאם נושאי ישראל-לבנון, 1985
  • האמאם מוסה אלצדר - מחוללה של התנועה השיעית בלבנון, מרכז דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה, מכון שילוח, אוניברסיטת תל-אביב, 1986
  • חיזבאללה בין איראן ולבנון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000
  • המאבק בין ישראל וחיזבאללה, 1982-2020, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 2020

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]