לדלג לתוכן

זאב ליבנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאב ליבנה
זאב ליבנה
לידה 21 בפברואר 1945
ח' באדר ה'תש"ה
סיביר, ברית המועצות ברית המועצות (1923–1955)ברית המועצות (1923–1955) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באוגוסט 2013 (בגיל 68)
כ"א באלול ה'תשע"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1947
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 1962–2001 (כ־39 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שירות צבאי
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף  אלוף
19622001
(כ־39 שנים)
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
עיטורים
לגיון ההצטיינות (מפקד) לגיון ההצטיינות (ארצות הברית)
תפקידים נוספים
  • מנכ"ל חברה לייעוץ אסטרטגי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זאב ליבנה (21 בפברואר 194527 באוגוסט 2013) היה אלוף בצה"ל. היה בין היתר מפקד חטיבה 401, ראש מפקדת חילות השדה (כיום זרוע היבשה), מפקדו הראשון של פיקוד העורף, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ונספח צה"ל בארצות הברית.

ליבנה נולד בסיביר שבברית המועצות בשם זאב וייסבלט. בשנת 1947, כשהיה בן שנתיים, עלה עם משפחתו לארץ ישראל, בתחילה למחנה העולים חדרה ולאחר מכן ליישוב גבעת שמואל.[1] היה חניך בתנועת השומר הצעיר.

בסוף שנת 1962 התגייס לצה"ל, במסלול בני המשקים, והתנדב לגדוד הנח"ל המוצנח של חטיבת הצנחנים. הוא עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב לצנחנים כמפקד מחלקה. בהמשך מונה לקצין מבצעים גדודי ולמפקד פלוגה. במסגרת שירותו כקמב"ץ גדוד הבט"ר (בסיס טירונים) בעת מלחמת ששת הימים נפצע בקרבות ברמת הגולן. לאחר החלמתו, חזר לחי"ר כמפקד קורס מ"כים, בהמשך היה קצין אג"ם של פיקוד הנח"ל. במלחמת יום הכיפורים היה מפקד פלוגה בבה"ד 1, הוא התמנה לסגן מפקד "כוח בישוף" שהורכב מחניכי הבה"ד, הכוח נשלח לסיני לתפוס את המעברים במערב חצי האי ובהמשך השתתף בפשיטות נגד המצרים ובחציית תעלת סואץ[2]. לאחר מלחמת יום הכיפורים עבר הסבה בת שנה לשריון בעקבות בקשתו של משה פלד ושימש כמפקד גדוד 430 בחטיבה 500[3]. פיקד על חטיבה 401 והיה קצין אג"ם של פיקוד הדרום.

בשנת 1982, בזמן מלחמת לבנון הראשונה, היה סגן מפקד "כוח ורדי", כוח אוגדתי בפיקודו של דן ורדי שלחם בגזרה המזרחית. ב-1983 השתלם במכללת הפיקוד והמטה הכללי של צבא ארצות הברית. עם חזרתו מונה לסגן מפקד אוגדת שריון סדירה, ובשנת 1984 מונה למפקד עוצבת עידן. בהמשך מונה למפקד עוצבת הפלדה (אוגדה 162), אוגדת שריון סדירה. בשנת 1987, בעקבות פריצת האינתיפאדה הראשונה והחלטת צה"ל לתגבר את כוחותיו ביהודה שומרון ועזה, מונה למפקד כוחות צה"ל בשומרון בנוסף לתפקידו כמפקד אוגדה.[4] במרץ 1989 התמנה לעוזר ראש אג"ם במטכ"ל[5] וכיהן בתפקיד זה עד אחרי מלחמת המפרץ. הוטל עליו להקים את פיקוד העורף ועם הקמתו בפברואר 1992 קודם לדרגת אלוף והיה מפקדו הראשון.[6][1] הוא עמד בראש משלחת החילוץ לאחר הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה ב-1994.

באוגוסט 1994 מונה למפקד מפקדת חילות השדה (כיום זרוע היבשה), תפקיד בו כיהן עד ל-1996, עת מונה למזכיר הצבאי של ראש הממשלה של שמעון פרס ואחר כך של בנימין נתניהו. בשנת 1997 מונה לנספח צה"ל בארצות הברית וקנדה בוושינגטון עד לפרישתו מצה"ל באוקטובר 2001.

ב-29 באפריל 2004 חתם על מכתב תמיכה של בכירי מערכת הביטחון בתוכנית ההתנתקות, הקובעת שהתכנית חיונית לביטחון ישראל[7].

בשנת 2011, עם הקמת המשרד להגנת העורף, שימש ליבנה יו"ר "ועדת ליבנה", שעסקה בחלוקת תחומי האחריות והסמכויות בין משרד הביטחון למשרד להגנת העורף.

השכלה וחיים פרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליבנה היה בעל תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בגאוגרפיה מאוניברסיטת חיפה.

התגורר בכפר ברנדייס שבתחום חדרה, היה נשוי לעמליה ואב לארבעה ילדים. לאחר סיום שֵרותו בצה"ל היה מנכ"ל חברה לייעוץ אסטרטגי, וחלק ניכר מפעילותו בה התרכז מחוץ לגבולות ישראל. כיהן כדירקטור בחברת מגל מערכות ובחברת קשרי תעופה. כמו כן עסק בגידול דבורים. היה חבר הנהלת המועצה לשלום ולביטחון ותנועת עתיד כחול לבן הפועלת לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדרך של שתי מדינות לשני עמים.

ליבנה נפטר ממחלה ב-27 באוגוסט 2013 בגיל 68 ונקבר בבית העלמין הצבאי בקריית שאול.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאב ליבנה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
זאב ליבנה - תבניות ניווט