שמשון ולנר
 | |
| שמשון ולנר, 1989 | |
| לידה |
29 ביוני 1941 (בן 82) תל אביב, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| עיסוק | יזם, מייסד יקב רמת הגולן |
  | |
שמשון וֶלנר (נולד ב-29 ביוני 1941) הוא יזם ישראלי. מייסד יקב רמת הגולן ומנכ"ל החברה בשנים 1982–1990, פעיל בתעשיית היין הכשר בשנים 1982–1990 ו-1995–2017.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ולנר נולד בשנת 1941 בתל אביב, בארץ ישראל המנדטורית. בנם של יפה (1914–2001) וחיים (1906–1991) ולנר (בני דודם של אלתר ולנר ושמחה ולנר).
שירת בגרעין נח"ל בראש הנקרה ובשנת 1968 הצטרף לגרעין בקיבוץ מרום גולן. ולנר הוביל את הכשרת הקרקע בקיבוץ, הקמת מחצבת הטוף, ובניית ארבעה מאגרי מים לקיבוץ ובין מתכנני תוכנית מאגרי המים ברמת הגולן.
בשנת 1975 הקים את בית האריזה "פירות גולן"[1] שכיום נקרא "בראשית". בית האריזה שימש את קיבוצי הגולן לאריזה והפצה של יבול התפוחים. בית אריזה זה היה הראשון בישראל אשר אימץ שיטות עבודה מתקדמות שהיו נהוגות בארצות הברית, אשר כללו מיכון של הליך המיון, לפי משקל הפרי וקוטרו.
בשנת 1982 החל לבדוק את היתכנות הקמת יקב ברמת הגולן, אשר ינצל את תנאי האקלים הייחודיים באזור, ואת התוצרת החקלאית של קיבוציי הסביבה. לאחר מחקר הכלל סיור של כמה חודשיים ביקבים בארצות הברית[2], הגיש תוכנית לפיילוט הקמה בעלות של 100 אלף דולר, שתספיק להרצה של שנה אחת. התוכנית ובקשת התקציב אושרו על ידי שבעה יישובים ברמת הגולן: אורטל, אלוני הבשן, אל-רום, רמת מגשימים, גשור, יונתן ועין זיוון ושל יישוב גלילי אחד: רמות נפתלי.
בשנת 1983 נוסד היקב בשם "יקבי רמת הגולן". את תוצרתו הראשונה של היקב סיקר העיתונאי הנודע תומאס פרידמן בכתבה נרחבת בניו יורק טיימס[3], אשר סללה את הדרך להצלחתו מחוץ לישראל.
ולנר אימץ שיטות עבודה וייצור מתקדמות, אשר לא היו נהוגות בישראל של אותם ימים, והיה היקב הישראלי הראשון שזכה בתחרויות בינלאומיות ב-1987, יין ירדן (מתוצרת יקבי רמת הגולן) קיבל מדליית זהב בתחרות מפורסמת IWSC בלונדון. הדבר נחשב אז להישג מדהים לתעשיית היין בישראל, וסימן את קפיצת המדרגה של התעשייה[4]. הווארד גולדברג, אחד מעיתונאי היין החשובים בעולם, כתב אז מאמר בניו יורק טיימס, בו ציין כי יש מהפכת יין בישראל. ולנר ניהל את היקב עד שנת 1990, עת עבדו בתפעול היקב הרווחי קרוב לעשרים עובדים, והתפוקה השנתית שלו נמדדה במיליוני בקבוקים.
בשנת 1987, בתור מנכ"ל יקבי רמת הגולן, היה לראשון בישראל אשר קיבל את פרס איש השיווק של השנה של איגוד השיווק הישראלי[5] ביחד עם מנכ"ל אפיליידי.
לאחר פרישתו מהיקב, המשיך לקדם יוזמות ברמת הגולן, בהם נתחי רמת הגולן, תאגיד רמת הגולן, וייצור שמן ביקבי רמת הגולן.
בשנת 1995, חזר לתעשיית היין יחד עם רעייתו ליאורה והחל לייצר יין כשר במעל 11 יקבים ב-6 מדינות שונות בעולם[6] תחת המותג "יינות ולנר". העסק שהוקם הפיץ יין כשר בארצות הברית ובעוד 25 מדינות, עד ליציאת בני הזוג לגמלאות בשנת 2017.
מבקר היינות הישראלי דניאל רוגוב המשיך לסקר את תוצרתו של ולנר גם במיזם זה[7].
היה נשוי לליאורה עד פטירתה ב-2019. השניים הורים לשלושה בנים ושלוש בנות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שמשון ולנר- אדם מונטיפיורי ,מהפכת היין בארץ, באתר Wines Israel.
- ערב חדש, ריאיון עם שמשון ולנר, 1987.
- מקבץ כתבות טלוויזה על שמשון ולנר בארץ ובעולם.
- איגוד השיווק הישראלי, איש השיווק של השנה הראשון בישראל, באתר איגוד השיווק הישראלי.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 25 שנה לרמת הגולן, מגזין בציר, 23 אוקטובר 2008
- ^ שלמה פפירבלט, רקוב אבל טעים, באתר ynet, 15 באוגוסט 2003
- ^ תומאס פרידמן, BATTLEFIELD BECOMES AN ISRAELI VINEARD, ניו יורק טיימס, 22 מאי 1985
- ^ אליעזר ראוכברגר מהפכת היין בישראל, מוסף יתד נאמן, תשרי תשע"ב
- ^ איגוד השיווק הישראלי כיצד נולד "איש השיווק של החודש"?, אתר איגוד השיווק הישראלי, ינואר 2005.
- ^ רפי סיטון, יין, באתר גלובס, 21 במרץ 2002
- ^ דניאל רוגוב, יינות כשרים מאת שמשון ולנר, פורום היין הכשר הישראלי, ינואר 2011