רמות נפתלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


רמות נפתלי
Ramot Naftali from air.JPG
המושב בצילום מכיוון צפון- מזרח 2008. ברקע מימין רכס מלכיה ולמרגלותיו כרמים ומטעים של המשק, משמאל הר נצר
מחוז הצפון
מועצה אזורית מבואות החרמון
גובה ממוצע ‎436‏ מטר
תאריך ייסוד 1945
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 563 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎2.6%‏ בשנה עד סוף 2016

קואורדינטות: 33°06′06″N 35°33′12″E / 33.1015984021029°N 35.5533549371714°E / 33.1015984021029; 35.5533549371714

רָמוֹת נַפְתָּלִי הוא מושב באזור הצפון ליד הגבול בין ישראל ללבנון והשייך למועצה אזורית מבואות החרמון. היישוב נקרא כך משום שהוא ממוקם בהרי נפתלי בתחום נחלת שבט נפתלי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם בשנת 1945 על ידי פלוגת פועלים חקלאיים, יוצאי פלוגה ד' של הפלמ"ח, בוגרי מקווה ישראל, אשר נקראו 'בני פלד'. אלה נשלחו על ידי המוסדות הלאומיים לשם שמירה על הקרקע והכשרתה לעיבוד חקלאי. עם תום מלחמת העולם השנייה עלתה למקום זה קבוצה ראשונה של חיילים משוחררים משני ארגונים, 'וינגייט' ו'המתנדב', אשר התארגנו להתיישבות עוד בטרם התגייסותם לשורות הצבא הבריטי, ואשר התאחדו לארגון אחד.

היישוב קם סביב מצודת רמות נפתלי, שהוקמה יחד עם מצודות ביריה וחוקוק בשנת 1945 כחלק ממערך ההגנה של הבריטים בצפון, ובתיאום עם הסוכנות היהודית. המצודות נבנו על ידי חברת סולל בונה ותוכננו על ידי האדריכל יעקב מטריקין, אז ראש המחלקה הטכנית של הסוכנות היהודית. המצודה כיום היא חלק מבסיס צבאי סמוך והיא מבנה המיועד לשימור.

במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רמות נפתלי במלחמת העצמאות

במהלך מלחמת העצמאות היה היישוב תחת אש למשך זמן רב, סבל אבדות, והוא וסביבתו הקרובה שימשו מוקד לקרבות חשובים. הקרב הקשה ביותר היה התקפת צבא ההצלה על המקום בתחילת מאי 1948. התקפה זו נהדפה בעמל רב. מצבו הקשה של היישוב, כישוב חזית' נמשך עד לסוף אוקטובר, עת ערך צה"ל את מבצע חירם, וכבש את כל שטח הגליל.

מאז מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1963 עלה לקדש נפתלי גרעין מייסדים חדש, לאחר התפזרות רוב חברי המושב מהגרעין המייסד. ביישוב נותרו שלוש משפחות מהגרעין הראשון. הגרעין היה ברובו מורכב מזוגות צעירים בני המושבים, יוצאי מרוקו, תוניסיה ולוב. היוזמה זכתה להצלחה ורבים הצטרפו לגרעין ההקמה.

המתיישבים התגוררו תחילה בבתים הנטושים של הגרעין הראשון שבראש ההר, ואולם בתוך שלוש שנים נבנו למרגלות ההר בתים חדשים שזכו עם הזמן להרחבה ביוזמת החברים.

המושב נודע בגידולי תפוחים, אגסים וענבים. ענבי רמות נפתלי נחשבים על ידי מומחים למשובחים והם נמכרים מראש למיטב היקבים בארץ. במושב ארבעה יקבי בוטיק. חלק מבני היישוב מתפרנסים מתיירות צימרים ומגידול עופות.

בסמוך למושב הוקם "מצפה איתן" לזכרו של בן המושב איתן בלחסן מפקד סיירת צנחנים שנפל בקרב בלבנון. המצפה משקיף לעבר הרי לבנון ולעבר בית הוריו.

היישובים הסמוכים לרמות נפתלי הם: קיבוץ מלכיה, קיבוץ יפתח ומושב דישון.

היישוב נמצא סמוך למצודת כ"ח, מצודת טאגרט שעל כיבושה במלחמת העצמאות נפלו עשרים ושמונה לוחמים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורדה שולמן, רמות נפתלי במערכה, תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1984.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]