לדלג לתוכן

שניאור זלמן רווח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שניאור זלמן רווח
הרב שניאור זלמן רווח עם הראשון לציון הרב עובדיה יוסף
הרב שניאור זלמן רווח עם הראשון לציון הרב עובדיה יוסף
לידה 6 במאי 1970 (בן 54)
ל' בניסן תש"ל
סווטוזרבו, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה יוגוסלביהיוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת קול תורה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש המכון למצוות התלויות בארץ, רב אזורי במועצה אזורית גזר, רב קהילת משכן התורה באלעד, רב היישוב בית עוזיאל
פרסים והוקרה פרס הרב טולידאנו לספרות תורנית; פרס לספרות תורנית בני ברק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שניאור זלמן רווח (נולד בל' בניסן תש"ל, 1970) הוא ראש המכון למצוות התלויות בארץ, רב אזורי במועצה אזורית גזר ורב קהילת משכן התורה באלעד. בעבר כיהן כרב היישוב בית עוזיאל.

נולד בסווטוזרבו שביוגוסלביה (כיום, יגודינה (אנ') שבסרביה) לישראל רווח ולמרגלית, בתו של הרב מסעוד ריוח. למד את לימודיו התורניים בישראל בישיבת קול תורה, ובהמשך בישיבת בית הכרם אצל הרב ישראל קליינר. בשנת 1990 הוא נשא את רחל לבית פרוור ולהם שבעה ילדים. בשנת 1991 קיבל הסמכה לשחיטה מאת הרב משה מלכה, ושנה לאחר מכן הוסמך להוראה מטעם הרבנות הראשית לישראל. בשנת 1993 מונה לכהן כרב המושב בית עוזיאל שבשפלה, תפקיד שבו החזיק עד 2018. מאז 1997 מכהן גם כרב אזורי במועצה אזורית גזר.

הרב שניאור רווח מגיש את ספר המשפטים פסקי בית הדין מראכש, לשר הדתות המרוקאי מר אחמד טאופיק

בשנת 1994 הקים את המכון למצוות התלויות בארץ, העוסק בענייני מצוות התלויות בארץ ובכשרות המזון. בין השנים 20042013 שימש כפוסק של 'המחלקה לכשרות ארצית' ברבנות הראשית לישראל, גוף האחראי על הכשרות במקומות שבהם אין רבנות מקומית כמו במגזר הערבי ובנמל התעופה בן-גוריון. בשנת 2009 מונה מטעם ארגון הכשרות העולמי OU כרב האחראי על ההשגחה במרוקו ובתוניס.

בשנת 2016 הוקמה בעיר אלעד קהילת משכן התורה הכוללת גם כולל אברכים, בית הוראה ובית דין לממונות, והחל נבחר לכהן כרב הקהילה, כראש בית ההוראה, וכחבר בבית הדין.

אצל הרב חיים קנייבסקי עם תאורת על-סגול בודק הימצאות תולעי אניסאקיס בדג סלמון שמקורו מן הים
הרב רווח בודק קשקשים בדג החרב, תטואן, מרוקו
  • פפאיה[1], אננס ופסיפלורה[2] נחשבים לפרי האדמה ולא לפרי העץ. פסיקה זו באה לאחר שהרב עובדיה יוסף שלח אותו לזרוע בעצמו את זרעי צמחים פפאיה ולבדוק האם הצמח נותן פירות בתוך שנה מהזריעה (אחד הקריטריונים ההלכתיים להבחנה בין פרי האדמה לפרי העץ[3]), ומשראה שהפירות ניתנו תוך שמונה חודשים – הכריע שלא מדובר בפרי העץ.
  • הכריע לאסור אכילת דגים שבבשרם מצויה תולעת אניסאקיס[4].
  • זכוכית בורוסיליקט (פיירקס) וכיריים קרמיות נחשבות כזכוכית[5].
  • אין צורך בכשרות לפסח על חומרי ניקוי וכדומה[6].
  • דגי מוריגן הכתם[7], סיכן[8] וקינג-קליפ הם כשרים[9]. לצורך הכשרת דגים אלו נסע למדינות שונים לערוך תצפיות ומחקרים.
  • זיכרון אשר – שזורי זהב – חלק א' – על חייו של סבו הרב מסעוד ריוח ודברי תורתו; חלק ב' – מאמרים מאת הרב רווח על סוגיות בש"ס.
  • ביכורי שדה – הלכות מעשר עני. על ספרו זה זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת ה'תשנ"ח.
  • קצירת השדה – הלכות תרומות ומעשרות, שני כרכים.
  • ספר תבואת השדה – הלכות חלה.
  • ספר שביתת השדה – הלכות שביעית.
  • עץ השדה – הלכות ערלה ונטע רבעי.
  • גבולות השדהגבולות ארץ ישראל בליווי מפה צבעונית.
  • תולעת שני – דיני חרקים במזון וסקירה אנטומולוגית על החרקים המצויים בחי ובצומח בליווי תמונות. ארבעה כרכים.
  • שו"ת חלקת השדה על דיני מצוות התלויות בארץ. חמישה כרכים.
  • שו"ת שש משזר בנושאים שונים. שלושה כרכים.
  • ישמח ישראל (על שם אביו) – דרושים וחידושים, על מצוות הארץ, פרשיות השבוע, מעגל החיים ועוד.
  • זמרת הארץ, מצוות התלויות בארץ לתלמידים, עם איורים. יחד עם הרב יהודה אדרי.
חוברות
  • שביתת הארץ – דיני שביעית לילדים. יחד עם הרב דוד אביטן.
  • גידולי השדה – תמצית דיני מצוות התלויות בארץ.
  • סימני טהרה בדגים – אימתי יש ואימתי אין צורך בהשגחה צמודה בעיבוד דגים
  • שירה חדשה – פיוטים לאירועים ומועדים.
  • מרגלית הים (על שם אמו) – סידור לשבת כמנהג משפחת אמו בתוספת פיוטים וענייני הלכה.
  • מדריך כשרותי – על האופנים השונים בבדיקת דגים וצמחי ים מחרקים וטפילים – הלכות שרץ הים, הדרכה מעשית לבדיקת דגי ים ודגי אגמים ובריכות, הדרכה לרבנים ומשגיחים על אופן הפיקוח בבריכות הגידול, המדריך מלווה בתמונות צבעוניות.

על סדרת ספריו על מצוות התלויות בארץ זכה בפרס לספרות תורנית בני ברק לשנת 2017.

בנוסף, ההדיר את ספר חובת הארץ מאת הרב ניסים כדורי בתוספת מקורות והערות. בשנת שמיטה תשפ"ב ההדיר את ביאור עיר חדשה למשניות זרעים לראשונה מכתב יד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ישמח ישראל חלק א עמ' לח.
  2. ^ שו"ת חלקת השדה ח"א סימנים י-יג.
  3. ^ שו"ת הרדב"ז חלק ג סימן תקלא. כמותו פסקו כמה פוסקים: רב פעלים חלק ב סימן ל; יחוה דעת חלק ד סימן נב; איש מצליח חלק ב יורה דעה סימן מה; ציץ אליעזר חלק ב סימן טו.
  4. ^ תולעת שני סוף כרך א; שש משזר חלק א
  5. ^ קובץ ויען שמואל תשע"ט; תנובות שדה גיליון 149.
  6. ^ שש משזר ח"ב או"ח סי' יא.
  7. ^ ספר תולעת שני סוף חלק שני. שו"ת שש משזר כרך א סי' ג. וראו כאן.
  8. ^ ראו כאן
  9. ^ ראו כאן