אננס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאננס
Pineapple and cross section.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צמחים
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד־פסיגיים
סדרה: דגנאים
משפחה: ברומליים
סוג: Ananas
מין: אננס
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ananas comosus
צמח אננס

אננס (שם מדעי: Ananas comosus) הוא צמח טרופי הגדל באזורי ברזיל, בוליביה ופרגוואי, ממשפחת הברומליים. האננס הוא צמח רב שנתי קטן עם עלים באורך 30 - 100 סנטימטרים המקיפים גזע עבה. כל צמח מניב פרי אחד שיוצא מהגזע. בשנים הבאות, ייחורי צד גדלים סביב צמח האם והם יכולים להניב פירות. מקור השם אננס הוא מהמילה הטופית "אננה" שמשמעותה "פרי טוב".

פרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרי האננס הוא פרי קיבוצי, המתפתח מתפרחת שלמה של פרחים. פרי האננס גדול ביחס למרבית הפירות ובעל צורה סגלגלה. האננס נפוץ מאוד בתאילנד ובמקומות טרופיים. אזורי הגידול הטבעיים של האננס: אקלים טרופי בגובה של 400-1000 מטר במרכז אמריקה אפריקה דרום מזרח אסיה. בישראל מגדלים אננס כבר עשרות שנים, מאחר שהאקלים הטבעי איננו אופטימלי, הגידול נעשה בחממות שבקיץ מכוסות ברשת צל כדי למנוע קרינת שמש ישירה ובחורף החממות מכוסות בפלסטיק כדי להגן בפני קרה. רוב הפרי שבשוקי הארץ הוא מגידול מקומי. ביהדות מברכים על האננס: "בורא פרי האדמה". כאשר האננס אינו בשל לקטיפה הוא עלול להיות רעיל.

מבנה האננס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליפתו של הפרי מורכבת מבליטות משושות דוקרניות, קליפתו החיצונית של כל משושה מורכבת משלושה עלעלים שמתחתם נמצא קרום צהוב או לבן. המשושים מחוברים לליבה המחוברת אל גבעול הצמח. גודלו של האננס יכול להגיע עד לאורך של 30 ס"מ ולשקול 1-3 ק"ג. בטבע, אננס מכיל זרע אחד עבור כל פרח. לעומת זאת, אננס המגודל באופן מסחרי כמעט לעולם אינו מכיל זרעים.

המשושים באננס מאורגנים בשתי ספירלות משולבות; 8 סיבובים בכיוון אחד ו-13 באחר. 8 ו-13 הם מספרים עוקבים בסדרת פיבונאצ'י, שנוטה להופיע רבות בסידורי תבניות בצמחים.

שימושי הפרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אננס משמש לעתים קרובות בקינוחים ובסלטי פירות, אך הוא משמש גם במנות רבות אחרות. דוגמה מפורסמת היא פיצה בסגנון הוואי, שעליה מפזרים אננס ובשר מעושן. בהוואי נהוג להשתמש במיץ האננס גם כדי להכין משקה אלכוהולי הקרוי יין אננס. בגלל האנזימים המיוחדים שבו, מיץ אננס יכול לשמש כתחמיץ או כמרכך לבשר.

היסטורית העיבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

האננס התפשט מאזור הגידול הטבעי שלו בהשפעת הציוויליזציה, ועד זמנו של כריסטופר קולומבוס הגיע לכל רחבי דרום ומרכז אמריקה ולאיים הקריביים. קולומבוס הביא עמו את האננס בשובו לאירופה, ומספרד הוא עבר אל הפיליפינים ואל הוואי. הפרי התאקלם בהצלחה בחממות ברחבי אירופה כבר ב-1720. שמו של הפרי בשפה האנגלית (pineapple) נגזר ממראהו דמוי האצטרובל.

כיום שולטת דרום מזרח אסיה בגידול האננס: ב-2001 הפיקה תאילנד 1.979 מיליון טונות, הפיליפינים הפיקו 1.618 מיליון טונות וברזיל הפיקה 1.43 מיליון טונות. הגידול הכולל בעולם ב-2001 היה 14.220 מיליון טונות. היצואנים הראשיים של אננס טרי ב-2001 היו קוסטה ריקה, 322,000 טונות, חוף השנהב, 188,000 טונות והפיליפינים, 135,000 טונות.

אננס בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2011 גודלו בישראל כ-5000 טון אננס, בשטח של כ-1500 דונם. אזורי הגידול הם מהגליל המערבי בצפון ועד הנגב והערבה בדרום.

יתרת צריכת האננס בישראל מגיעה מיבוא שהותר בשנת 2006. בשנת 2011 יובאו לישראל 409 טון אננס. היבוא לישראל מגיע כולו מהרפובליקה הדומיניקנית היות וזו יצרנית האננס היחידה המוכנה (נכון ל-2015) לעמוד בתנאי התברואה הנדרשים ליבוא אננס לישראל. הסיבה לתנאי התברואה המחמירים היא כי כניסת מזיקים לישראל כתוצאה מייבוא לא מבוקר עלולה להוביל לפגיעה בגידולי האננס וגידולים נוספים כמו תמרים בישראל.

יבוא האננס נמצא לפיכך תחת ביקורת מחמירה של השירותים להגנת הצומח ולביקורת, ומדי פעם אף נעצר לחלוטין במידה ומתגלים מזיקים. התוצאה של המגבלות החמורות על יבוא האננס משתקפת מעת לעת במחירי הפרי[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]