אננס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןאננס
אננס שלם וחתך באננס
אננס שלם וחתך באננס
מיון מדעי
ממלכה: צמחים
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד־פסיגיים
סדרה: דגנאים
משפחה: ברומליים
סוג: Ananas
מין: אננס
שם מדעי
Ananas comosus
מריל, 1917
צמח אננס

אָנָנָס (שם מדעי: Ananas comosus) הוא מין צמח טרופי ממשפחת הברומליים הגדל בטבע בברזיל, בוליביה ופרגוואי. האננס הוא צמח רב שנתי קטן עם עלים באורך 30–100 סנטימטרים המקיפים גזע עבה. כל צמח מניב פרי אחד שיוצא מהגזע. בשנים הבאות, ייחורי צד גדלים סביב צמח האם והם יכולים להניב פירות. מקור השם אננס הוא מהמילה הטופית "אננה" שמשמעותה "פרי טוב".

האננס שייך לצמחי CAM (למשל קקטוסים וטבוריתיים), שיש להם מנגנון פוטוסינתזה מיוחד Crassulacean acid metabolism, והוא בעל הערך הכלכלי הגבוה ביותר בין צמחי CAM, והשלישי בחשיבותו כצמח טרופי לאחר הבננה וההדרים.

פרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרי האננס הוא פרי קיבוצי המתפתח מתפרחת שלמה של פרחים. פרי האננס גדול ביחס למרבית הפירות ובעל צורה סגלגלה. האננס נפוץ מאוד בתאילנד ובמקומות טרופיים. אזורי הגידול הטבעיים של האננס הם במקומות בעלי אקלים טרופי, בגובה של 400–1,000 מטר במרכז אמריקה, אפריקה ודרום-מזרח אסיה.

כאשר האננס אינו בשל לקטיף הוא עלול להיות רעיל.

מבנה האננס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליפתו של הפרי מורכבת מבליטות משושות דוקרניות, קליפתו החיצונית של כל משושה מורכבת משלושה עלעלים שמתחתם נמצא קרום צהוב או לבן. המשושים מחוברים לליבה המחוברת אל גבעול הצמח. גודלו של האננס יכול להגיע עד לאורך של 30 ס"מ ומשקלו 1–3 ק"ג. בטבע, אננס מכיל זרעים רבים, אחד עבור כל פרח. לעומת זאת, אננס המגודל באופן מסחרי כמעט לעולם אינו מכיל זרעים.

המשושים באננס מאורגנים בשתי ספירלות משולבות; 8 סיבובים בכיוון אחד ו-13 באחר. 8 ו-13 הם מספרים עוקבים בסדרת פיבונאצ'י, שנוטה להופיע רבות בסידורי תבניות בצמחים.

שימושי הפרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אננס בתוך עציץ

אננס משמש לעיתים קרובות בקינוחים ובסלטי פירות, אך הוא משמש גם במנות רבות אחרות. דוגמה מפורסמת היא פיצה בנוסח הוואי, שעליה מפזרים אננס ובשר מעושן. שימוש מוכר נוסף לאננס הוא במנות אסייתיות של נודלס ברוטב מוקפץ עם ירקות שונים (כמו כרובית, ברוקולי, שעועית ועוד). בהוואי נהוג להשתמש במיץ האננס גם כדי להכין משקה אלכוהולי הקרוי "יין אננס". בגלל האנזימים המיוחדים שבו, מיץ אננס יכול לשמש כתחמיץ או כמרכך לבשר. כמו כן, קיימים משקאות רבים כדוגמת מיץ אננס או שייקים שבהם האננס משולב.

היסטורית העיבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

האננס התפשט מאזור הגידול הטבעי שלו בהשפעת הציוויליזציה, ועד זמנו של כריסטופר קולומבוס הגיע לכל רחבי דרום ומרכז אמריקה ולאיים הקריביים. קולומבוס הביא עמו את האננס בשובו לאירופה, ומספרד הוא עבר אל הפיליפינים ואל הוואי. הפרי התאקלם בהצלחה בחממות ברחבי אירופה כבר ב-1720. שמו של הפרי בשפה האנגלית (Pineapple) נגזר ממראהו דמוי האצטרובל.

דרום-מזרח אסיה שולטת בגידול האננס: ב-2001 הפיקה תאילנד 1.979 מיליון טונות, הפיליפינים הפיקו 1.618 מיליון טונות וברזיל הפיקה 1.43 מיליון טונות. הגידול הכולל בעולם ב-2001 היה 14.220 מיליון טונות. היצואנים הראשיים של אננס טרי ב-2001 היו קוסטה ריקה, 322,000 טונות, חוף השנהב, 188,000 טונות והפיליפינים, 135,000 טונות.

אננס בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אננס גדל תחת רשתות צל במושב חרות בישראל

מאחר שהאקלים הטבעי איננו אופטימלי, הגידול בישראל נעשה בחממות שבקיץ מכוסות ב"רשת-צל" כדי למנוע קרינת שמש ישירה ובחורף מכוסות בפלסטיק כדי להגן בפני קרה.

היקף הגידול מוערך בכ-2,000 עד 2,500 טון בשנה[1]. אזורי הגידול הם מהגליל המערבי בצפון ועד הנגב והערבה בדרום.

יתרת צריכת האננס מגיעה מיבוא, המגיע כולו מהרפובליקה הדומיניקנית, קוסטה ריקה וקניה, היות שאלו יצרניות האננס היחידות המוכנות לעמוד בתנאי התברואה הנדרשים ליבוא אננס לישראל[2]. הסיבה לתנאי התברואה המחמירים היא כי כניסת מזיקים כתוצאה מייבוא לא מבוקר עלולה להוביל לפגיעה בגידולי האננס וגידולים נוספים כמו תמרים בישראל. זאת על אף שמדינות אחרות מייבאות אננס ללא חשש.

יבוא האננס נמצא לפיכך תחת ביקורת מחמירה של השירותים להגנת הצומח ולביקורת, ומדי פעם אף נעצר לחלוטין אם מתגלים מזיקים. התוצאה של המגבלות החמורות על יבוא האננס משתקפת מעת לעת במחירי הפרי[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]