תאונת האוטובוס בגליל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תאונת האוטובוס בגליל
תאריך 9 באוקטובר 1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 17 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 37 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
האנדרטה שהוקמה במצפור לזכר הרוגי התאונה

תאונת האוטובוס בגליל (מוכרת גם כתאונת אוטובוס הפנויים-פנויות) התרחשה ב-9 באוקטובר 1999. אוטובוס שבו היו 56 איש הידרדר לתהום לצד הכביש ליד היישוב מצפה נטופה. בתאונה נהרגו 17 מיושבי האוטובוס ו-37 נפצעו.

התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהג האוטובוס, שהיה בבעלות חברת ז'ק יולזרי, אסף 54 נוסעים בראשון לציון ביום שבת בשעה 07:00, בדרכם לטיול בגליל וברמת הגולן. האוטובוס נסע צפונה וביקנעם עילית עלה עליו מדריך טיולים, שהיה אמור להדריך את הנוסעים בטיול. סמוך לשעה 10:45 הגיע האוטובוס לצומת גולני והמשיך ממנו בכביש 65 לכיוון עיילבון, כאשר גשם החל לרדת. ליד מצפה נטופה איבד נהג האוטובוס את השליטה עליו והוא החליק מימין ולשמאל והידרדר לתהום לצד הכביש, כשהוא מתהפך מספר פעמים. כמעט כל יושבי האוטובוס נפגעו. 11 נשים ושישה גברים נהרגו בתאונה.

כוחות הצלה רבים מיהרו למקום התאונה, שבו נראו מחזות קשים של עשרות נפגעים הפזורים בשטח.

לאחר התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 הגישה פרקליטות מחוז הצפון לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום בגין התאונה ותוצאותיה נגד שישה נאשמים. הם היו נהג האוטובוס, שני בעלים של חברת ז'ק יולזרי ומנהל המוסך של החברה, וכן שניים מעובדי מע"צ. יוחסו להם עבירות של הריגה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות. בכתב האישום נטען כי נהג האוטובוס התקבל לעבודה בחברה מספר חודשים לפני התאונה, ללא ניסיון בנהיגת אוטובוס נוסעים, וכי כאשר קיבל לידיו את האוטובוס שהיה מעורב בתאונה לא נמסר לו שנמצאה תקלה במערכת ההאטה החשמלית שלו.

במהלך ניהול המשפט מתו שני עובדי מע"צ הנאשמים. מנהל המחוז במע"צ שם קץ לחייו בנובמבר 2004. לטענת בני משפחתו הוא עשה זאת לאחר שפורסם בערוץ 2 תחקיר על התאונה שבו נמתחה ביקורת על עבודתו.[1] סמנכ"ל האחזקה במע"צ נפטר במהלך המשפט ממחלה קשה.

ב-6 בדצמבר 2006 החליט בית המשפט לזכות את ארבעת הנאשמים הנותרים מעבירות ההריגה והחבלה החמורה שיוחסו להם. בית המשפט פסק שהתאונה התרחשה בעיקר בשל נוכחותו של חומר שחור על הכביש במקום התאונה, שכאשר נרטב הפך לחלקלק מאד. נקבע שלמע"צ נודע על נוכחות החומר בכביש מספר ימים לפני התאונה, אלא שאנשיה לא דיווחו עליו לאיש וגנזו את הדין וחשבון שערכה בנושא, אשר הזהיר כי החומר יוצר סכנת החלקה של כלי רכב על הכביש. עם זאת הורשעו ארבעת הנאשמים בעבירות הקשורות לניהול המוסך, בעבירות תעבורה ובעבירות של קבלת דבר במרמה וזיוף. באפריל 2007 גזר בית המשפט על הנאשמים עונשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וקנסות. בנוסף נשלל רישיון הנהיגה של נהג האוטובוס לשנה על תנאי.[2]

ביולי 2008 הרשיע בית משפט השלום בנצרת עובד של מע"צ בעבירות בקשר לתאונה. הנאשם, ששימש כמנהל אגף לחומרים ומחקר, הורשע בשיבוש מהלכי משפט ובהדחה בחקירה. נקבע שהוא נמנע מלגלות למשטרה ולפרקליטות את תוצאות הבדיקה שהתקיימה בכביש מספר ימים לפני התאונה ובה התגלה החומר השחור החלקלק. נגזר עליו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות ועונש מאסר על תנאי.[3]

ליד מצפה נטופה הוקמו מצפור ואנדרטה לזכר הניספים בתאונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצפור השבעה עשר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שרון רופא אופיר, בכיר במע"צ התאבד לאחר פרסום תחקיר נגדו, באתר ynet, 20 בנובמבר 2004;
    אלי לינדר ומרדכי קרמניצר, דו"ח: הכבוד האבוד של יצחק הרשקוביץ, באתר העין השביעית, 1 בינואר 2005
  2. ^ רותי אברהם, אוטובוס הפו"פ: עונש קל בשל עינוי הדין, באתר ערוץ 7, 25 באפריל 2007
  3. ^ שרון רופא אופיר, תאונת "הפנויים-פנויות": בכיר במע"צ הורשע, באתר ynet, 7 ביולי 2008;
    פ 2260/04 מ.י. פרקליטות מחוז הצפון-פלילי נ' שמעון נסיכי, גזר הדין במשפט שהסתיים בשנת 2008