הר תורען

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הר תורען (תורעאן)
Tur'an (4).JPG
מראה הר תורען מדרום (משמאל), על הפסגה אפשר להבחין במגדל התצפית מגדל תורען. למרגלות ההר מועצה מקומית טורעאן
גובה 548 מטר
מיקום הגליל התחתון בישראל
רכס הרים הרי תורען – נצרת
מסלול ההעפלה הקל כביש
קואורדינטות 32°47′46″N 35°22′29″E / 32.796012°N 35.374855°E / 32.796012; 35.374855
מבט מצפון (מעבר לבקעת בית נטופה), למרגלות ההר בועיינה-נוג'ידאת

הר תורען הוא הר בדרוֹם הגליל התחתון המרכזי, בגובה 548 מטר מעל פני הים, 350 מטר מעל מחלף גולני ובסמוך לבית רימון. הוא חלק מרכס "הרי תורען – נצרת" המהווים את החצי הדרומי של הגליל התחתון המרכזי. מההר ניתן לצפות על בקעת בית נטופה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הרכס היה מכוסה יער צפוף ויש עדויות לכך שבמאה הקודמת עוד חיו בו ברדלסים וכנראה גם נמרים. כיום נמצאים בו צבאים ושועלים[1].

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרום להר, במבט מכביש נצרתטבריה אפשר להבחין בתופעה גאומורפולוגית ייחודית – בליה ספרואידית: בשיפוע ההר נחשף מבנה טבעתי מיוחד במינו. המבנה נוצר בשכבות סלעי גיר ודולומיט, כאשר סחיפה שחלה בעמק בדופן הקמר יצרה מבנה קונצנטרי – עיגולים בתוך עיגולים – בדומה לבצל שחתכו ממנו נתח וקליפותיו מתגלות לעין[2].

אטרקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש ההר מגדל תצפית (מגדל תורען) שהוקם על ידי הקרן הקיימת לישראל. אפשר להיכנס למסלול על ידי פנייה שמאלה בכניסה למצפה נטופה. כמו כן, קיים על הרכס (סמוך ליישוב בית רימון) מרכז "דרך- ארץ"- מרכז חינוכי העוסק בקשר בין אדם לאדמה. המרכז הוקם לזכרו של רס"ן דני גומז שנפל במלחמת לבנון השנייה, ופועל בתור מרכז תיירותי, בעל אופי חינוכי- חקלאי הפועל כולו על ידי מתנדבים מזה 10 שנים. הפרויקט משלב בין תחומי התיירות, החינוך והחקלאות על ידי לימוד מורשת והיסטוריה בשילוב התנסות בעבודות חקלאיות שונות.

אזורים מיושבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ההר עצמו שוכנים שני יישובים: בית רימון ומצפה נטופה, ונטועים בו כרמי זיתים רבים. למרגלות ההר מצפון נמצא הכפר בועיינה-נוג'ידאת ולמרגלותיו מדרום שוכן הכפר טורעאן, המשמר את שמה של "תרען" הנזכרת אצל חז"ל, אשר ממנה נגזר שם ההר.

מדרום להר נמצאת בקעת תרען, בה עברה בתקופה הרומית הדרך הראשית שבין טבריה וציפורי, ואשר כיום עובר בה כביש 77, ובסמוך למרגלותיו המזרחיים של ההר נמצאות חורבת משכנה וחורבת עמודים, שרידי שני יישובים יהודיים גדולים מתקופת התלמוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמנואל הראובני, פסגות, כנרת בית הוצאה לאור, 1993.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]