תאילנד במשחקים האולימפיים
 | ||||||
 | ||||||
| מרימת המשקולות פראפאוואדי ג'רואנראטאנאטארקון, עם מדליית הזהב בה זכתה באולימפיאדת בייג'ינג | ||||||
| הוועד האולימפי הלאומי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קוד ייצוג | THA | |||||
| שם | הוועד האולימפי של תאילנד | |||||
| מדליות קיץ | ||||||
| ||||||
| השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 | ||||||
| השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022 | ||||||
תאילנד משתתפת במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת הלסינקי (1952). היא נעדרה מהן פעם אחת, כשהצטרפה לחרם שהובילה ארצות הברית על אולימפיאדת מוסקבה (1980), במחאה על הפלישה הסובייטית לאפגניסטן. לאורך השנים צברו הספורטאים התאילנדים 35 מדליות, בהן 10 מדליות זהב. המדליות הושגו בשלושה ענפים: הרמת משקולות (14 מדליות, מהן 5 מדליות זהב), איגרוף (15 מדליות, מהן 4 מדליות זהב) וטאקוונדו (6 מדליות, מהן מדליית זהב אחת). תאילנד השתתפה גם בשלוש אולימפיאדות חורף. בשתיים מהן ייצג אותה גולש הסקי למרחקים פרוואט נאגוואג'ארה, שלא הגיע להישגים משמעותיים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישגי המשלחות התאילנדיות בראשית דרכן במשחקים היו נמוכים למדי. עם חברי המשלחות התאילנדיות למשחקים של 1956, 1960, 1964 ו-1972 נמנה גם הנסיך ביראבונגסה באנודג'. באנודג' התפרסם כנהג מרוצים שהתחרה במרוצי פורמולה 1, אך במשחקים האולימפיים התחרה בשיט. בדרך כלל סיים במקומות האחרונים במקצים בהם התחרה, ולהישג השיא הגיע באולימפיאדת רומא (1960), אז דורג במקום ה-19 מתוך 26 בדגם סטאר.
התאילנדי הראשון שזכה במדליה אולימפית היה המתאגרף פאיאו פונטאראט, שזכה במדליית ארד באולימפיאדת מונטריאול (1976). מאז, בכל אולימפיאדה בה השתתפה תאילנד זכה לפחות ספורטאי תאילנדי אחד במדליה. באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) זכה המתאגרף דאווי אומפונמאהה במדליית כסף. באולימפיאדת סיאול (1988) זכה פאג'ול מולסאן במדליית ארד, ועמיתו צ'אטצ'אי ססקול העפיל לשלב רבע הגמר. באולימפיאדת ברצלונה (1992) זכה מתאגרף תאילנדי נוסף במדליה, ארחום צ'נגלאי, שזכה במדליית ארד.
המתאגרף סומלוק קמסינג היה לתאילנדי הראשון שזוכה במדליית זהב אולימפית, כשניצח בקטגוריית המשקל של עד 57 ק"ג באולימפיאדת אטלנטה (1996). באותם משחקים זכה ויצ'איראצ'אנון חאדפו במדליית ארד בקטגוריית המשקל של עד 51 ק"ג, ושני מתאגרפים נוספים ואנוגויאקט פונגסיט וסומרוט קמסינג (אחיו הבכור של סומלוק קמסינג) העפילו לשלב רבע הגמר. השחיין ראטאפונג סיריסאנונט העפיל לגמר ב' במשחים ל-200 ול-400 מטר מעורב אישי, וסיים במקומות ה-15 וה-12, בהתאמה.
גם באולימפיאדת סידני (2000) זכו המתאגרפים התאילנדים להצלחות. ויג'אן פונליד זכה במדליית הזהב בקטגוריית המשקל של עד 51 ק"ג, ועמיתו פורנצ'אי תונגבוראן זכה במדליית ארד בקטגוריית המשקל של עד 71 ק"ג. סומלוק קמסינג לא הצליח לשמור על תוארו והודח בשלב רבע הגמר. מרימת המשקולות חאסאראפורן סוטה זכתה במדליית ארד, והייתה לאישה התאילנדית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית. מרימת משקולות נוספת, סאיפין דטסאנג, סיימה במקום הרביעי, ואילו פאווינה תונגסוק הגיעה למקום השביעי. ספורטאית בולטת נוספת הייתה האצנית טרישה רוברטס, שהעפילה לשלב חצי הגמר בריצת 100 מטר משוכות, וסיימה במקום ה-14.
אולימפיאדת אתונה (2004) הייתה המוצלחת בתולדות תאילנד. הספורטאים התאילנדים זכו ב-8 מדליות, בהן 3 מדליות זהב. בניגוד לעבר, את הבכורה תפס ענף הרמת המשקולות. שתי מרימות משקולות, אודומפורן פולסק ופאווינה תונגסוק, זכו במדליות זהב. שתי מרימות משקולות נוספות, ונדי קמאאים וארי ויראתאוורן זכו במדליות ארד. בין המתאגרפים בלט מאנוס בונג'ומנונג, שזכה במדליית הזהב בקטגוריית המשקל של עד 64 ק"ג. ווראפוג' פטצ'קום זכה במדליית כסף בקטגוריית המשקל של עד 54 ק"ג, וסורייה פראסאתינפימאי זכה במדליית ארד בקטגוריית המשקל של עד 75 ק"ג. במדליה השמינית, מדליית ארד, זכתה לוחמת הטאקוונדו יאוואפה בוראפולצ'אי. ספורטאים תאילנדים נוספים בלטו בענף הבדמינטון. בונסאנק פונסאנה סיים במקום הרביעי בטורניר היחידים, וסאראלי תונגתונגקאם וסאתיני צ'אנקראצ'אנגוונג העפילו לשלב רבע הגמר בטורניר הזוגות לנשים.
באולימפיאדת בייג'ינג (2008) זכו שישה תאילנדים במדליות. המתאגרף סומג'יט ג'ונגג'והור זכה במדליית הזהב בקטגוריית המשקל של עד 51 ק"ג. מאנוס בונג'ומנונג איבד את תוארו בקטגוריית המשקל של עד 64 ק"ג, אך זכה במדליית כסף. שני מתאגרפים נוספים, ווראפוג' פטצ'קום ואמנאט רואנרואנג, העפילו לשלב רבע הגמר. מרימת המשקולות פראפאוואדי ג'רואנראטאנאטאראקון, זכתה במדליית זהב. ונדי קמאאים סיופנסירי לאוסיריקול זכו במדליית ארד. גם מרימי המשקולות הגברים הגיעו להישגים נאים - פאיסאן האנסאוונג הגיע למקום החמישי וסיטיסאק סופאלאק למקום השמיני. בטאקוונדו בלטה בודרי פואדפונג, שזכתה במדליית כסף. צ'אטצ'אוואל חאוולאור הודח בקרב על מדליית הארד. ספורטאים תאילנדים נוספים שבלטו בבייג'ינג כללו את שחקני הבדמינטון סודקט פראפאקאמול וסאראלי תונגתונגקאם שסיימו במקום החמישי בטורניר הזוגות המעורבים, הקלעית סוטייה ג'יאווצ'אלואמיט שסיימה במקום החמישי בסקיט, הקלעית טניאפורן פרוקסאקורן שסיימה במקום השביעי בירי מ-25 מטר באקדח, נבחרת השליחים ל-100X4 מטרים שסיימה במקום התשיעי ונבחרת השליחות ל-100X4 מטרים שסיימה במקום ה-11.
באולימפיאדת לונדון (2012) ירד מספר המדליות בהן זכו התאילנדים ל-4. המתאגרף קאאו פונגפראיון זכה במדליית כסף, וכך גם מרימת המשקולות פימסירי סיריקאוו, רטיקאן גולנוי זכה במדליית ארד. שני מרימי משקולות נוספים סיימו במקום הרביעי - צ'אטופום צ'ינאוונג, סיריווימון פראמונגחול. במדליה הרביעית, מדליית ארד, זכתה לוחמת הטאקוונדו צ'אנאטיפ סונחאם. שחקנית הבדמינטון ראצ'אנוק אינתאנון הודחה ברבע הגמר, כמו גם בודין איסארה ומאניפונג ג'ונג'יט בטורניר הזוגות וסודקט פראפאקאמול וסאראלי תונגתונגקאם בטורניר הזוגות המעורבים. הקלע טניאפורן פרוקסאקורן סיים במקום השמיני בירי מ-25 מטר באקדח.
באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) חלה עלייה בהישגי התאילנדים, שזכו ב-6 מדליות, 2 מכל סוג. מרימות המשקולות סופיטה טנסאן וסוקאניה סריסוראט זכו במדליות זהב, פימסירי סיריקאוו זכתה במדליית כסף, וסינפט קרואיתונג זכה במדליית ארד. צ'אוטופום צ'ינאוונג וסראט סומפרדיט סיימו במקום הרביעי. בטאקוונדו זכה טאווין האנפראב במדליית כסף ופניפאק וונגפטנאקיט זכתה במדליית ארד. המתאגרפים התאילנדים לא הצליחו הפעם לזכות במדליות, ואת הישג השיא רשמו סאילום אדי ופאמווילאי לאופאם, שהודחו בשלב רבע הגמר. גם שחקנית הבדמינטון פומטיפ בורנאפראסרצוק הודחה בשלב רבע הגמר, אילו שחקן הגולף קיראדץ' אפיבארנראט סיים במקום החמישי והקלע אטאפון אואאה-אראה סיים במקום השמיני בירי בשלושה מצבים.
באולימפיאדת טוקיו (2020) ירד מספר המדליות בהן זכתה תאילנד לשתי מדליות. פניפאק וונגפטנאקיט זכתה במדליית הזהב בטאקוונדו, לאחר שבאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו זכתה בארד. באגרוף זכה סודפורן סיסונדי במדליית ארד.
מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים |
לפי אולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדות הקיץ:[1]
| אולימפיאדה | זהב | כסף | ארד | סך הכל |
|---|---|---|---|---|
| אולימפיאדת הלסינקי (1952) | 0 | 0 | 0 | 0 |
| אולימפיאדת מלבורן (1956) | 0 | 0 | 0 | 0 |
| אולימפיאדת רומא (1960) | 0 | 0 | 0 | 0 |
| אולימפיאדת טוקיו (1964) | 0 | 0 | 0 | 0 |
| אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) | 0 | 0 | 0 | 0 |
| אולימפיאדת מינכן (1972) | 0 | 0 | 0 | 0 |
| אולימפיאדת מונטריאול (1976) | 0 | 0 | 1 | 1 |
| אולימפיאדת מוסקבה (1980) | לא השתתפה | |||
| אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) | 0 | 1 | 0 | 1 |
| אולימפיאדת סיאול (1988) | 0 | 0 | 1 | 1 |
| אולימפיאדת ברצלונה (1992) | 0 | 0 | 1 | 1 |
| אולימפיאדת אטלנטה (1996) | 1 | 0 | 1 | 2 |
| אולימפיאדת סידני (2000) | 1 | 0 | 2 | 3 |
| אולימפיאדת אתונה (2004) | 3 | 1 | 4 | 8 |
| אולימפיאדת בייג'ינג (2008) | 2 | 2 | 2 | 6 |
| אולימפיאדת לונדון (2012) | 0 | 2 | 2 | 4 |
| אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) | 2 | 2 | 2 | 6 |
| אולימפיאדת טוקיו (2020) | 1 | 0 | 1 | 2 |
| סך הכל | 10 | 8 | 17 | 35 |
לפי ענף[עריכת קוד מקור | עריכה]
בענפי הקיץ:[2]
| ענף | זהב | כסף | ארד | סך הכל |
|---|---|---|---|---|
 הרמת משקולות |
5 | 2 | 7 | 14 |
 איגרוף |
4 | 4 | 7 | 15 |
 טאקוונדו |
1 | 2 | 3 | 6 |
| סך הכל | 10 | 8 | 17 | 35 |
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר הוועד האולימפי של תאילנד (בתאית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-23 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-23 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
| מדינות אסיה במשחקים האולימפיים | ||
|---|---|---|
|
