סין במשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרפובליקה העממית של סין במשחקים האולימפיים
Flag of the People's Republic of China.svg
Li Ling during 2008 Summer Olympics opening ceremony.jpg
המתעמל לי לינג, שזכה ב-6 מדליות באולימפיאדת לוס אנג'לס, עם הלפיד האולימפי באולימפיאדת בייג'ינג
קוד הוועד האולימפי הלאומי CHN
שם הוועד האולימפי הלאומי הוועד האולימפי הסיני
מדליות קיץ
דירוג: 6
זהב
201
כסף
144
ארד
128
סך הכול
473
מדליות חורף
דירוג: 17
זהב
9
כסף
18
ארד
17
סך הכול
44‏[1]
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)

189619001904190819121920192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219962000200420082012

השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)

1924192819321936194819521956196019641968197219761980198419881992199419982002200620102014

הרפובליקה העממית של סין השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת הלסינקי (1952). לאותה אולימפיאדה, הראשונה מאז סיומה של מלחמת האזרחים הסינית, הוזמנו שתי המדינות שנוצרו בעקבותיה - הרפובליקה העממית של סין והרפובליקה הסינית, והאחרונה העדיפה להחרים אותה. בהמשך, החרימה הרפובליקה העממית את המשחקים, כמחאה על כך שהוועד האולימפי הבינלאומי התיר לרפובליקה הסינית להשתמש בשם הכולל את המילה "סין" (Republic of China). ב-1979 החליט הוועד האולימפי הבינלאומי כי משלחת הרפובליקה הסינית תכונה "טאיפיי הסינית" (Chinese Taipei). החלטה זו גררה חרם בן מספר שנים מצדה של הרפובליקה הסינית, אך סללה את דרכה של הרפובליקה העממית חזרה למשחקים. עם זאת, ב-1980 נטלה חלק רק באולימפיאדת החורף בלייק פלאסיד. את משחקי הקיץ החרימה, הפעם כמחאה על הפלישה הסובייטית לאפגניסטן. מאז אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) משתתפת הרפובליקה העממית של סין במשחקים באופן סדיר.

כבר באולימפיאדת לוס אנג'לס הגיעה סין להישגים גבוהים, ודורגה במקום הרביעי בטבלת המדליות. מאז היא במגמת שיפור מתמדת (למעט נסיגה באולימפיאדת סיאול (1988)), ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008), אותה אירחה, דורגה במקום הראשון. אף שהשתתפה רק ב-9 אולימפיאדות, מדורגת הרפובליקה העממית של סין במקום השישי בטבלת המדליות של כל הזמנים. הענפים בהם מתבלטים הספורטאים הסינים במיוחד הם קפיצה למים, התעמלות, הרמת משקולות, טניס שולחן וקליעה. הדומיננטיות הסינית בענף הטניס שולחן כה חזקה (סין זכתה ב-24 מתוך 28 מדליות הזהב שחולקו מאז החלו התחרויות בענף באולימפיאדת סיאול), עד כי לקראת אולימפיאדת אתונה (2004) הוחלט על שינוי במבנה התחרויות, שלא מאפשר זכייה של ספורטאים מאותה מדינה בכל 3 המדליות.

באולימפיאדות החורף החלה סין לצבור הישגים רק בשנות ה-90. ערב אולימפיאדת סוצ'י (2014), היא מדורגת במקום ה-17 בטבלת המדליות של כל הזמנים. הענף בו זכתה להישגים הרבים ביותר הוא החלקה מהירה במסלול קצר, בו היא מדורגת במקום השלישי, אחרי דרום קוריאה וקנדה[2].

בייג'ינג, שאירחה את המשחקים ב-2008, התמודדה עוד קודם לכן על אירוח המשחקים של שנת 2000, אך הפסידה לסידני על חודם של שני קולות. היא הגישה את מועמדותה בשנית לקראת המשחקים של 2008, וגברה על טורונטו, פריז, איסטנבול ואוסקה. בנוסף, נכללת בייג'ינג בין חמש המועמדות הסופיות לאירוח משחקי החורף של 2022. חרבין הגישה את מועמדותה לאירוח אולימפיאדת החורף של 2010, אך מועמדותה לא הגיעה לשלב המיונים הסופי.

המשלחת של הונג קונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הונג קונג במשחקים האולימפיים

הונג קונג הועברה מבריטניה לסין ב-1997, ומאז היא מהווה אזור מנהלי מיוחד. על אף הריבונות הסינית, ספורטאים הונג קונגים אינם מתחרים במסגרת המשלחת הסינית, אלא במשלחת נפרדת. כך היה גם כשהייתה מושבה בריטית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדת הלסינקי (1952)[עריכת קוד מקור | עריכה]

את ההחלטה לאפשר לרפובליקה העממית של סין להשתתף במשחקים קיבל הוועד האולימפי יום אחד בלבד לפני תחילת המשחקים. הסינים שלחו משלחת בת 40 ספורטאים, שבהיעדר קווי טיסות סדירים להלסינקי הגיעו באיחור של עשרה ימים. רק השחיין וו צ'ואניו הספיק להשתלב בתחרויות, ואילו נבחרת הכדורגל קיימה שני משחקי ידידות.

אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלעית וו שיאאושואן, שזכתה מדליית הזהב בירי מ-50 מטרים ובמדליית ארד בירי מרובה אוויר מ-10 מטרים, בטקס חלוקת המדליות

הבכורה המחודשת של הרפובליקה העממית של סין במשחקים הייתה מוצלחת יותר מהופעתה הקודמת. 216 הספורטאים הסינים צברו 32 מדליות, מהן 15 מדליות זהב, ודורגו במקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית, רומניה וגרמניה המערבית.

הענפים הבולטים ביותר היו התעמלות (11 מדליות, מתוכן 5 מזהב), הרמת משקולות (6 מדליות, מתוכן 4 מזהב) וקליעה (6 מדליות, מתוכן 3 מזהב). הספורטאי הבולט ביותר היה המתעמל לי נינג. נינג זכה במדליות זהב בתרגיל הקרקע, בסוס הסמוכות ובטבעות, במדליית כסף בסוס הקפיצות ובמדליית ארד בקרב-רב, וכן היה שותף לזכיית הנבחרת הסינית במדליית הכסף בתרגיל הקבוצתי. 24 שנים מאוחר יותר נבחר לי להדליק את הלפיד האולימפי בטקס הפתיחה של אולימפיאדת בייג'ינג, כשהוא משתלשל מכבל מעל אצטדיון "קן הציפור".

בענפי הספורט הקבוצתי זכו כמה מנבחרות הנשים להישגים נאים: נבחרת הכדורעף זכתה במדליית הזהב לאחר שגברה על נבחרת ארצות הברית, ואילו נבחרות הכדורסל והכדוריד זכו במדליית ארד.

ענפים נוספים בהם זכו ספורטאים סיני במדליות הם הסייף, הקפיצה למים, הקשתות והאתלטיקה.

אולימפיאדת סיאול (1988)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת סיאול השתתפו 273 ספורטאים סינים. הפעם הסתפקו הסינים ב-28 מדליות, מהן 5 מדליות זהב. אחת הסיבות לירידה בהישגים נעוצה בשובן של מדינות הגוש המזרחי שהחרימו את אולימפיאדת לוס אנג'לס, ארבע מהן הקדימו את סין בהישגיהן. הענפים הבולטים הפעם היו קפיצה למים (6 מדליות, מהן שתיים מזהב) וטניס שולחן (5 מדליות, מהן 2 מזהב), ענף שהתחרויות בו החלו באולימפיאדה זו. כן הושגו מדליות ראשונות בענפי השחייה והחתירה. נבחרת הנשים בכדורעף הסתפקה הפעם במדליית ארד, לאחר שהפסידה לנבחרת ברית המועצות בחצי הגמר, וגברה על נבחרת יפן במשחק על המקום השלישי.

אולימפיאדת ברצלונה (1992)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאולימפיאדת ברצלונה (1992) שלחה סין מספר נמוך יותר של ספורטאים, 244, אך הישגיה הגיעו לשיא חדש - 54 מדליות, מהן 16 מדליות זהב, בלא פחות מ-15 ענפי ספורט. בסיום המשחקים דורגה במקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי המשלחת המאוחדת, ארצות הברית וגרמניה.

ההישגים הבולטים ביותר היו בשחייה (9 מדליות, מהן 4 מזהב), טניס שולחן (6 מדליות, מהן 3 מזהב), קפיצה למים (5 מדליות מהן 3 מזהב) והתעמלות (8 מדליות, מהן 2 מזהב). חמשת השחיינים שזכו במדליות כונו עם שובם לסין "חמשת פרחי הזהב". בענפי הספורט הקבוצתי בלטה הפעם נבחרת הנשים בכדורסל, שזכתה במדליית הכסף, לאחר שהפסידה במשחק הגמר לנבחרת המשלחת המאוחדת. כמו כן זכו ספורטאים סינים במדליות ראשונות בג'ודו, בדמינטון, שיט והיאבקות.

אולימפיאדת אטלנטה (1996)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סין שמרה על יציבות באולימפיאדת אטלנטה (1996), ו-294 הספורטאים ששלחה זכו ב-50 מדליות, מהן 16 מדליות זהב. סין דורגה שוב במקום הרביעי, אחרי ארצות הברית, רוסיה וגרמניה. הענפים הבולטים היו טניס שולחן (8 מדליות, מהן כל 4 מדליות הזהב האפשריות) וקפיצה למים (5 מדליות, מהן 3 מזהב).

שלוש נבחרות נשים זכו במדליות כסף: נבחרת הכדורגל, בתחרות האולימפית הראשונה אי פעם לנשים, לאחר הפסד במשחק הגמר לנבחרת ארצות הברית; נבחרת הכדורעף (לאחר הפסד לקובה) ונבחרת הסופטבול (לאחר הפסד לארצות הברית).

אולימפיאדת סידני (2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת סידני (2000) רשמה סין שיפור נוסף בהישגיה. 271 הספורטאים הסינים זכו ב-59 מדליות, מהן 28 מדליות זהב. בסיום המשחקים דורגה במקום השלישי בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית ורוסיה, ולפני המארחת אוסטרליה. בשלושה ענפים הייתה סין דומיננטית במיוחד. הסינים שוב זכו בכל 4 מדליות הזהב בטניס שולחן (וב-8 מדליות בסך הכול), ב-4 מתוך 5 מדליות הזהב האפשריות בבדמינטון (וב-8 מדליות בסך הכול) וב-5 מתוך 8 מדליות הזהב האפשריות בקפיצה למים (וב-10 מדליות בסך הכול). ענפים בולטים נוספים היו הרמת משקולות (7 מדליות, מהן 5 מזהב), התעמלות (8 מדליות, מהן 3 מדליות זהב, לרבות תחרות הגברים הקבוצתית) וקליעה (8 מדליות, מהן 3 מזהב).

באולימפיאדה זו זכו ספורטאים סינים במדליות ראשונות בטאקוונדו ובמרוץ אופניים.

אולימפיאדת אתונה (2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת אתונה השתתפו 407 ספורטאים סינים, והישגיהם הסתכמו ב-63 מדליות, מהן 32 מדליות זהב. בסיום המשחקים דורגה במקום השני בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית. הענפים הבולטים היו, גם הפעם הרמת משקולות (8 מדליות, מהן 5 מזהב), קפיצה למים (8 מדליות, מהן 5 מזהב), קליעה (9 מדליות, מהן 4 מזהב), טניס שולחן (6 מדליות, מהן 3 מזהב) ובדמינטון (5 מדליות, מהן 3 מזהב). כן זכו הסינים במדליות ראשונות בטניס, קיאקים ואיגרוף.

הקלע ואנג ייפו זכה במדליית זהב בירי ברובה אוויר מ-100 מטרים. ואנג זכה לפחות במדליה אחת בכל אולימפיאדה בה השתתף מאז אולימפיאדת לוס אנג'לס, וזו הייתה המדליה האולימפית השישית שלו. ספורטאי בולט אחר היה האצן ליו שיאנג, שזכה במדליית זהב בריצת 110 מטר משוכות תוך שהוא קובע שיא עולם חדש (12.91 שניות). נבחרת הנשים בכדורעף זכתה במדליית זהב, לאחר שגברה במשחק הגמר על נבחרת רוסיה.

אולימפיאדת בייג'ינג (2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אולימפיאדת בייג'ינג (2008)
המתעמלים לו צ'ונלונג ודונג דונג, שזכו במדליות בתרגיל הטרמפולינה
יאו מינג במדי נבחרת סין מול לברון ג'יימס מנבחרת ארצות הברית

אירוח המשחקים ב-2008 היה משימה לאומית בסין, והממשלה השקיעה בהם סכום שיא של 42 מיליארד דולרים (כמעט פי שלושה מאשר הושקע באתונה). על הבחירה בסין נמתחה ביקורת בשל הפרות זכויות האדם בה, שבאו לידי ביטוי גם בפינויים של אזרחים רבים מבתיהם לשם הקמת הכפר האולימפי, והיו אף שהציעו להחרים את המשחקים, ואולם בסופו של דבר אף מדינה לא החרימה את המשחקים, ואף טאיוואן נטלה בהם חלק.

במשחקים אלה הגיעה סין להישג הגבוה בתולדותיה, לאחר ש-639 הספורטאים שייצגו אותה זכו ב-100 מדליות, מהן 51 מדליות זהב. הישג זה הקנה לסין את המקום הראשון בטבלת המדליות (ארצות הברית זכתה אמנם במספר גדול יותר של מדליות, 110, אך ב-36 מדליות זהב בלבד).

סין התבלטה גם הפעם בענפים המסורתיים: התעמלות (18 מדליות, מתוכן 11 מדליות זהב), הרמת משקולות (9 מדליות, מתוכן 8 מזהב), קפיצה למים (11 מדליות, מהן 7 מזהב), קליעה (8 מדליות, מהן 5 מזהב), טניס שולחן (8 מדליות, מתוכן כל 4 מדליות הזהב האפשריות) ובדמינטון (8 מדליות, מתוכן 3 מזהב). בתוך כך, הושגו מדליות ראשונות בהוקי שדה ובשחייה צורנית.

שני המתעמלים הבולטים היו זואו קאי, שזכה בשלוש מדליות זהב (בתרגילי הקרקע, המתח ובתרגיל הקבוצתי) ויאנג ויי, שזכה בשתי מדליות זהב (בקרב-רב ובתרגיל הקבוצתי) ובמדליית כסף אחת (בתרגיל הטבעות).לעומתם, ליו שיאנג, אחד הספורטאים הנערצים בסין, ושהיה אחת מתקוותיה הגדולות למדליה, נחל אכזבה כאשר מתח שריר ברגלו דקות לפני תחילת מרוץ המוקדמות, ונאלץ לפרוש מהתחרויות. נבחרת הנשים בהוקי שדה זכתה במדליית כסף, לאחר הפסד במשחק הגמר לנבחרת הולנד, נבחרת הכדורעף זכתה במדליית הארד לאחר ניצחון על נבחרת ברזיל, ואילו נבחרת הכדורסל הסתפקה במקום הרביעי, לאחר הפסד לנבחרת רוסיה במשחק על המקום השלישי. נבחרת הגברים בכדורסל, בכיכובו של יאו מינג, הודחה בשלב רבע הגמר, לאחר שהפסידה לנבחרת ליטא.

לאחר המשחקים הועלו טענות לפיהן במסגרת מאמציה של סין להגיע להישגים גבוהים, זויפו גיליהן של כמה מהמתעמלות שהשתתפו במשחקים, ובהן חה קשין שזכתה במדליית הזהב בתרגיל המקבילים, וכי למעשה הן היו מתחת לגיל המותר בענף זה (16). הוועד האולימפי הבינלאומי הורה על פתיחת חקירה בעניין, וזו טרם הסתיימה.

אולימפיאדת לונדון (2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתעמלת דנג לינלין, זוכת מדליית הזהב בתרגיל הקורה באולימפיאדת לונדון
שחקנית הבדמינטון לי שוארוי, האלופה האולימפית בלונדון

המשלחת הסינית שמרה על רמה גבוהה גם באולימפיאדת לונדון (2012), אף שהישגיה ירדו ביחס להישגיה במשחקים אותם אירחה: 396 הספורטאים הסינים זכו ב-88 מדליות, מהן 38 מדליות זהב. לאורך כל המשחקים התנהל מאבק צמוד בין המשלחת הסינית לבין המשלחת האמריקנית על ראשות טבלת המדליות, ובסופו של דבר ידם של האמריקנים הייתה על העליונה, והסינים הסתפקו במקום השני. הסינים התחרו בכל הענפים האולימפיים פרט לשלושה: כדורגל, כדוריד ורכיבה.

בקפיצה למים זכו הסינים ב-10 מדליות, בהן 6 מתוך 8 מדליות הזהב האפשריות. וו מינסיה זכתה במדליית זהב בקפיצה מ-3 מטרים, וסגניתה הייתה הה זי. שתיהן זכו במדליית הזהב בקפיצה הסינכרונית מ-3 מטרים, הישג שמינסיה הגיעה אליו בפעם השלישית ברציפות. צ'ן רואולין שמרה על תוארה בקפיצה מ-10 מטרים, וגם בקפיצה הסינכרונית זכתה במדליית זהב אולימפית שנייה ברציפות, יחד עם ואנג האו. שני זוגות הגברים הסינים זכו אף הם במדליות זהב: צ'ין קאי ולואו יוטונג בקפיצה מ-3 מטרים וקאו יואן וז'אנג יאנצ'ואן הצעירים בקפיצה מ-10 מטרים. רק בתחרויות הקפיצה ליחידים לא הצליחו הסינים לזכות בתארים. בקפיצה מ-3 מטרים זכה צ'ין קאי במדליית הכסף והה צ'ונג במדליית הארד, ובקפיצה מ-10 מטרים זכה צ'יו בו במדליית כסף ולין יואה סיים במקום השישי.

המתעמלים הסינים זכו ב-12 מדליות, מהן 5 מדליות זהב. נבחרת הגברים זכתה במדליית הזהב, וכמה מחבריה העפילו לשלבי הגמר גם בתחרויות היחידים: זואו קאי זכה במדליית זהב בתרגיל הקרקע ובמדליית ארד בתרגיל המתח, פנג ז'ה זכה במדליית זהב בתרגיל המקבילים, צ'ן ייבינג זכה במדליית כסף בתרגיל הטבעות וז'אנג צ'נגלונג סיים במקום הרביעי בתרגיל המתח. נבחרת הנשים סיימה במקום הרביעי, וגם כאן הגיעו כמה מהמתעמלות להישגים בתרגילי היחידות: דנג לינלין זכתה במדליית זהב בתרגיל הקורה וסיימה במקום השישי בקרב-רב, חה קשין איבדה את תוארה במקבילים המדורגים אך זכתה במדליית כסף, סוי לו זכתה במדליית כסף בתרגיל הקורה, יאו ג'ינאן סיימה במקום הרביעי בתרגיל המקבילים המדורגים והוואנג צ'יושואנג סיימה במקום השביעי בקרב-רב. בטרמפולינה, זכה דונג דונג במדליית הזהב ולו צ'ונלונג במדליית הארד, ובין הנשים זכתה הוואנג שאנשאן במדליית כסף והה ונה במדליית ארד.

לראשונה הפכה גם השחייה לאחד הענפים הבולטים של המשלחת הסינית, עם 10 מדליות, מהן 5 מדליות זהב. סון יאנג קבע שיא עולם במשחה ל-1500 מטר חופשי (14:31.02 דקות), שיא אולימפי במשחה ל-400 מטר חופשי (3:40.14 דקות) והוסיף גם מדליית כסף במשחה ל-200 מטר חופשי. יאנג גם היה חבר בנבחרת השליחים הסינית ל-200X4 מטר חופשי, שזכתה במדליית הארד. סינים נוספים שרשמו הישגים נאים במשחי הגברים כללו את האו יון (מקום רביעי ב-400 מטר חופשי), ז'נג פנגלין (מקום רביעי ב-200 מטר גב), צ'ן יין (מקום שמיני ב-200 מטר פרפר) וצ'נג פיי (מקום שמיני ב-100 מטר גב). בין השחייניות הסיניות בלטה יה שיוון בת ה-16, שקבעה שיא עולם במשחה ל-400 מטר מעורב אישי (4:28.43 דקות) ושיא אולימפי במשחה לחצי המרחק (2:07.57 דקות). הישגה במשחה ל-400 מטר מעורב אישי היה מרשים במיוחד, מאחר ששיפרה בלמעלה משנייה שיא שנקבע בתקופה בה הותר השימוש בחליפת לייזר רייסר, מאחר שאת 100 המטרים האחרונים פתחה בפיגור של שנייה אחרי אליזבת בייזל, אך סיימה שתי שניות לפניה, ומאחר שאת 50 המטרים האחרונים שחתה במהירות גבוהה מששחה ראיין לוכטה במקצה המקביל לגברים. שחיינית סינית נוספת שברה שיא אולימפי בלונדון, ז'ייאו ליויאנג, במשחה ל-200 מטר פרפר (2:06.10 דקות). לו יינג זכתה במדליית כסף במשחה ל-100 מטר פרפר ולי שואנשו וטאנג יי זכו במדליות ארד במשחים ל-400 מטר מעורב אישי ול-100 מטר חופשי. שחייניות סיניות נוספות שהעפילו למשחי גמר כללו את ז'או ג'ינג (מקום שישי ב-100 מטר גב), פו יואנהוי (מקום שמיני ב-100 מטר גב) וליו זיגה (מקום שמיני ב-200 מטר פרפר). כל נבחרות השליחות הסיניות אף הן למשחי הגמר, אך לא זכו במדליות.

בבדמינטון הפגינו הסינים שליטה מושלמת, כשזכו בכל מדליות הזהב האפשריות. לין דן שמר על תוארו ביחידים (צ'ן לונג זכה במדליית ארד), לי שוארוי ניצחה ביחידות (ואנג ייהאן זכתה בכסף), קאי יונג ופו האיפנג ניצחו בזוגות הגברים, טיאן צ'ינג וז'או יונליי ניצחו בזוגות הנשים, וז'או זכתה במדליית נוספת, בטורניר הזוגות המעורבים, יחד עם ז'אנג נאן (שו צ'ן ומה ג'ין זכו במדליית הכסף). גם טניסאי השולחן הסינים זכו בכל מדליות הזהב האפשריות. בטורניר היחידים זכה ז'אנג ג'יקה במדליית הזהב, בעוד ואנג האו זכה במדליית כסף שלישית ברציפות. השניים זכו גם במדליית זהב עם הנבחרת הסינית. בגמר טורניר היחידות ניצחה לי שיאושיה את דינג נינג. השתיים היו שותפות גם לזכייה במדליית הזהב בטורניר לנבחרות.

בהרמת משקולות זכו הסינים ב-7 מדליות, מהן 5 מדליות זהב. שלוש נשים זכו במדליות זהב: ואנג מינגג'ואן, לי שואיינג (שקבעה שיא אולימפי) וז'ואו לולו (שקבעה שיא עולם). בתחרויות הגברים קבע לו שיאוג'ון שיא עולם, לין צ'ינגפנג זכה אף הוא במדליית זהב ו-וו ג'ינגביאו ולו האוג'ייה זכו במדליות כסף. הקלעים הסינים זכו אף הם ב-7 מדליות, מהן שתי מדליות זהב. ברוב המדליות זכו נשים. גואו ונצג'ון ניצחה בירי באקדח אוויר, ובירי ברובה אוויר זכתה יי סילינג במדליית הזהב ויו דן במדליית הארד. ויי נינג זכתה במדליית כסף בסקיט וצ'ן יינג רשמה הישג דומה בירי באקדח מ-25 מטר. הגברים זכו בשתי מדליות ארד, דינג פנג בירי באקדח מ-25 מטר וואנג ז'יוויי בירי מ-50 מטר באקדח. נבחרת הסייפות זכתה במדליית הזהב בדקר, וחברת הנבחרת סון יוג'ייה זכתה במדליית ארד בתחרות ליחידות. סייף נוסף, ליי שנג, זכה במדליית זהב ברומח. המתאגרפים הסינים זכו במדליה אחת מכל סוג: זואו שימינג בזהב, רן קנקן בכסף ולי ג'ינזי בארד. גם לוחמי הטאקוונדו רשמו מאזן דומה: וו ג'ינגיו זכתה בזהב, הואו יוז'ואו בכסף וליו שיאובו בארד.

האתלטים הסינים זכו ב-6 מדליות. מרבית ההישגים היו בהליכה. צ'ן דינג קבע שיא אולימפי בהליכה ל-20 ק"מ (1:18:46), ואנג ז'ן זכה במדליית הארד וקאי זילין סיים במקום הרביעי. בהליכה ל-50 ק"מ זכה סי טיאנפנג במדליית הארד ולי ג'יאנבו סיים במקום השביעי. בתחרות ההליכה ל-20 ק"מ לנשים זכתה צ'יאיאנג שיג'יה במדליית הארד, ליו הונג סיימה במקום הרביעי ולו שיוז'י סיימה במקום השישי. שתי אתלטיות סיניות נוספות זכו במדליות ארד: לי יאנפנג בזריקת דיסקוס וגונג ליג'יאו בהדיפת כדור ברזל. ז'אנג ונשיו סיימה במקום הרביעי ביידוי פטיש, לאחר שערוריית שיפוט. עקב תקלה, תוצאת היידוי הטוב ביותר של הגרמנייה בטי היידלר לא נרשמה במחשב, והיא דורגה עקב כך רק במקום השמיני. ז'אנג, שחשבה שמדליית הארד מובטחת לה, לא התאמצה ביידוי האחרון שלה. מאוחר יותר התקבל ערעור שהגישה המשלחת הגרמנית, ועקב כך הוענקה להיידלר מדליית הארד, על חשבונה של ז'אנג. אתלטיות סיניות נוספים שרשמו הישגים נאים כללו את לי לינג וליו שיאנגרונג (מקום רביעי ומקום שישי בהדיפת כדור ברזל), לו הויהוי (מקום חמישי בהטלת כידון וז'ו שיאולין (מקום שישי במרתון). אצן המשוכות ליו שיאנג שוב נחל אכזבה, לאחר שמתח את גיד אכילס במהלך קפיצה מעל המשוכה הראשונה בשלב המוקדמות, ונאלץ לפרוש.

בשיט זכתה גולשת הרוח שו ליג'יה במדליית הזהב בדגם לייזר רדיאל. רוכבת האופניים גואו שואנג זכתה בשלוש מדליות: מדליית כסף בקיירין, מדליית ארד בספרינט ומדליית כסף נוספת עם גונג ג'ינג'יה בספרינט הקבוצתי. השתיים קבעו שני שיאי עולם בשלב המוקדמות ובשלב רבע הגמר, אך הפסידו לנבחרת גרמניה בשלב הגמר. נבחרת הנשים בקשתות זכתה במדליית כסף ושאי שיאושיאנג זכה במדליית ארד בטורניר היחידים. הג'ודאית שו לילי זכתה במדליית כסף וטונג ון זכתה במדליית ארד. בשחייה צורנית נרשם מאזן מדליות דומה, כאשר הנבחרת זכתה במדליית כסף וצמד השחייניות זכה במדליית ארד בדואט. קאו ז'ונגרון זכה במדליית כסף בקרב חמש מודרני, והיה לסיני הראשון שזוכה במדליה אולימפית בענף זה. צמד החותרות הסיני זכה אף הוא במדליית כסף, וכך גם המתאבקת ג'ינג רוישואה.

אף אחת מנבחרות הכדור הסיניות לא זכתה במדליה אולימפית בלונדון. נבחרת הנשים בכדורמים סיימה במקום החמישי ונבחרת הנשים בהוקי שדה סיימה במקום השישי. נבחרת הנשים בכדורסל העפילה לשלב רבע הגמר והודחה בידי נבחרת אוסטרליה. גם נבחרת הנשים בכדורעף הודחה ברבע הגמר, בידי נבחרת יפן. נבחרת הגברים היחידה, נבחרת הכדורסל, הפסידה בכל משחקיה ולא עברה את שלב הבתים.

אולימפיאדות החורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחילקים האומנותיים דן ז'אנג והאו ז'אנג, שזכו במדליית כסף באולימפיאדת טורינו

אולימפיאדת החורף הראשונה בה השתתפה סין הייתה אולימפיאדת לייק פלאסיד (1980). באולימפיאדה זו ובשתיים שבאו בעקבותיה לא הגיעה להישגים גבוהים, ורק באולימפיאדת אלברוויל (1992) זכתה יה צ'יאובו במדליה הראשונה בתולדות סין באולימפיאדות החורף, מדליית כסף בהחלקה מהירה ל-500 מטרים. מאוחר יותר זכתה צ'יאובו במדליית כסף נוספת בהחלקה ל-1000 מטרים. מאוחר יותר זכתה מחליקה נוספת במדליית כסף בהחלקה מהירה במסלול קצר.

באולימפיאדת לילהאמר (1994) זכתה ספורטאית סינית ראשונה במדליית ארד בהחלקה אומנותית, ובאולימפיאדת נאגנו (1998) צברה סין מספר שיא של 8 מדליות, אך אף אחת מהן לא הייתה מדליית זהב. רק באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) נרשמו לזכותה של סין מדליות הזהב הראשונות, בהחלקה מהירה במסלול קצר ל-500 ול-1000 מטרים. בשתיהן זכתה יאנג יאנג. באולימפיאדת טורינו (2006) השתפרו הישגיה של סין עוד יותר, כשספורטאיה זכו ב-11 מדליות, מהן שתי מדליות זהב - בהחלקה מהירה במסלול קצר ל-500 מטרים ובסקי חופשי, ענף בו האן שיאופנג היה לגבר הראשון הזוכה במדליית זהב באולימפיאדת חורף לזכות סין.

באולימפיאדת ונקובר (2010) רשמה סין התקדמות נוספת, לאחר שהספורטאים הסינים זכו ב-11 מדליות, בהן 5 מדליות זהב, והיא דורגה במקום השביעי בטבלת המדליות. הנשים הסיניות ניצחו בכל ארבע התחרויות בהחלקה מהירה במסלול קצר. ואנג מנג זכתה במדליות הזהב ב-500 וב-1,000 מטר, וז'ו יאנג קבע שיא אולימפי חדש כשניצחה במרוץ ל-1,500 מ' (2:16.993 דק'). במרוץ השליחות ל-3,000 מ' קבעו הסיניות שיא עולם חדש - 4:06.610 דק'. במדליית הזהב החמישית זכו צמד המחליקים האומנותיים שן חואה וז'או הונגבו. מדליות נוספות הושגו בסקי חופשי, החלקה מהירה, ולראשונה גם בקרלינג.

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתעמל יאנג ויי, שזכה בחמש מדליות אולימפיות בסידני ובבייג'ינג

לפי אולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ
אולימפיאדת הלסינקי (1952) 0 0 0 0
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) 15 8 9 32
אולימפיאדת סיאול (1988) 5 11 12 28
אולימפיאדת ברצלונה (1992) 16 22 16 54
אולימפיאדת אטלנטה (1996) 16 22 12 50
אולימפיאדת סידני (2000) 28 16 14 58
אולימפיאדת אתונה (2004) 32 17 14 63
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) 51 21 28 100
אולימפיאדת לונדון (2012) 38 27 23 88
סה"כ 201 144 128 473

באולימפיאדות החורף:

אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ
אולימפיאדת לייק פלאסיד (1980) 0 0 0 0
אולימפיאדת סרייבו (1984) 0 0 0 0
אולימפיאדת קלגרי (1988) 0 0 0 0
אולימפיאדת אלברוויל (1992) 0 3 0 3
אולימפיאדת לילהאמר (1994) 0 1 2 3
אולימפיאדת נאגנו (1998) 0 6 2 8
אולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) 2 2 4 8
אולימפיאדת טורינו (2006) 2 4 5 11
אולימפיאדת ונקובר (2010) 5 2 4 11
סה"כ 9 18 17 44

לפי ענף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף זהב כסף ארד סה"כ
קפיצה למים קפיצה למים 33 16 9 58
התעמלות התעמלות 29 20 20 69
הרמת משקולות הרמת משקולות 29 13 8 50
טניס שולחן טניס שולחן 24 16 8 48
קליעה קליעה 21 13 15 49
בדמינטון בדמינטון 16 8 14 38
שחייה שחייה 12 17 8 37
ג'ודו ג'ודו 8 3 9 20
אתלטיקה אתלטיקה קלה 6 3 12 21
טאקוונדו טאקוונדו 5 1 2 8
סיף סיף 4 6 2 12
איגרוף איגרוף 3 2 3 8
היאבקות היאבקות 2 3 3 8
כדורעף כדורעף 2 2 3 7
שיט שיט 2 2 1 5
קיאק קאנו/קיאק 2 0 0 2
קשתות קשתות 1 6 2 9
חתירה חתירה 1 4 2 7
טניס טניס 1 0 1 2
מירוץ אופני כביש אופניים 0 3 3 6
שחייה צורנית שחייה צורנית 0 1 2 3
כדורסל כדורסל 0 1 1 2
הוקי שדה הוקי שדה 0 1 0 1
כדורגל כדורגל 0 1 0 1
סופטבול סופטבול 0 1 0 1
כדוריד כדוריד 0 0 1 1
קרב חמש מודרני קרב חמש מודרני 0 0 1 1

באולימפיאדות החורף:

ענף זהב כסף ארד סה"כ
החלקה מהירה במסלול קצר החלקה מהירה במסלול קצר 7 10 7 24
סקי חופשי סקי חופשי 1 3 2 6
החלקה אומנותית החלקה אומנותית 1 2 4 7
החלקה מהירה החלקה מהירה 0 3 3 6
קרלינג קרלינג 0 0 1 1

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתוני המדליות אינם כוללים את אולימפיאדת סוצ'י (2014)
  2. ^ הנתונים אינם כוללים את אולימפיאדת סוצ'י (2014).


מדינות אסיה במשחקים האולימפיים

אוזבקיסטן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה · איראן · אפגניסטן · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · הודו · וייטנאם · טאיוואן · טג'יקיסטן · טורקמניסטן · יפן · ירדן · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור · מיאנמר · המלדיביים · מלזיה · נפאל · סוריה · סין · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · הפיליפינים · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · תאילנד · תימן

משלחות מטעם טריטוריות שאינן עצמאיות: הונג קונג · הרשות הפלסטינית

משלחות בעבר: צפון בורנאו
אסיה