תיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תיא חברה להשקעות בע"מ
סוג חברה ציבורית
תאריך הקמה 1933
חברות בנות אולפני הרצליה
מיקום המטה תל אביב
ענפי תעשייה תקשורת וטכנולוגיות מידע
אנשי מפתח עמירם גיניגר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תיא הייתה חברה לייצור תמרוקים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל תיא לייצור תמרוקים נוסד בשנת 1933 על ידי משולם (מכס) גיניגר ומיכאל לוין, ונקרא בתחילה "לידו". המפעל פעל בבית התעשייה בסמוך לשכונת מונטיפיורי ובתחילת 1936 העסיק 24 עובדים. באותו זמן שונה שם המפעל ל"תיא", ראשי תיבות של "תמרוקי ארץ ישראל"[1]. תוצרת המפעל כלל משחת שיניים ומי קולון[2]. בשנת 1943, לאחר שנוצר מחסור בבקבוקים מתאימים[3], החל המפעל להשתמש למוצריו בבקבוקים תוצרת ארץ ישראל[4]. מספר העובדים במפעל בשנות ה-40 נע סביב ה-50[5].

עד הקמת מדינת ישראל, חלק מהתוצרת הופנה למדינות שכנות במזרח התיכון. לאחר מכן, הופנו מאמצים להגביר את הייצוא למדינות המערב ובשנת 1955 כשני שלישים מתוצרת המפעל הופנו לייצוא. המפעל ייצר אז, בין השאר, מי קולון קדושים ממימי הירדן, משחות שיניים, משחות גילוח, שפתונים, משחות שיזוף ואבקות פנים[6].

עם השנים עברה הבעלות על המפעל לידי עמירם ויוקי גיניגר, בניו של המייסד. בשנות ה-90 של המאה ה-20 נמכרה פעילות התמרוקים והחברה הייתה לחברת תקשורת, מבעלי אולפני הרצליה[7].

מוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להענות לדרישה בשוק המוסלמי, בארצות השכנות, ייצרה החברה בושם ללא אלכוהול[8].

בשנת 1940 החלה החברה לייצר סבון ללא סבון תחת השם המסחרי, דרמפון[9]. לימים היה מוצר זה למוצר הדגל של החברה[10].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]