תירס חם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תִּירָס חַם
תירס חם.jpg
מידע כללי
מאת מרים רות
איורים אורה איל
שפת המקור עברית
סוגה ספר ילדים
הוצאה
הוצאה ספרית פועלים
שנת הוצאה 1978
תורגם לשפות ערבית
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002071511, 003012096, 003862053, 002107678, 003940893
גן סיפור "תירס חם" בחולון

תִּירָס חַם הוא ספר ילדים עברי לגיל הרך מאת מרים רות, מלווה באיוריה של אורה איל, שראה אור בהוצאת ספרית פועלים בקיץ 1978. הספר נחשב לנכס צאן ברזל של ספרות הילדים בישראל ומאז צאתו נמכר במאות אלפי עותקים.[1]

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עוסק בילד בשם אופיר אשר יוצא לרחוב ושר ומתופף "בִּים-בָּם-בָּם – תִּירָס חַם". אליו מצטרפים בשיירה עוד חמישה ילדים, שכל אחד מהם משמיע צליל אחר: לירון עם פעמון; יהב, שחף והדובון שרים; צור מחצרר; ואֵלִית מתופפת. אבל כאשר מגיעים אל ביתו של אופיר, ושאר הילדים מגלים כי אין תירס חם, מתרחש עימות – הילדים הלכו אחרי אופיר במחשבה שבסוף המצעד הם יוכלו ליהנות מאכילת תירס חם.

אופיר מסביר כי יצא אל הרחוב מכיוון שהוא אוהב את השירה בין אם יש תירס או לא, על אף שהוא אוהב תירס גם ביום קיץ חם. השמחה וההנאה מהתיפוף והשירה הם הסיבה לפעילות ולא אכילת התירס.

לפתע, אחת ממשתתפות המצעד נזכרת כי אצל סבהּ יש המון תירס וכל החבורה, כשעכשיו אופיר בסופה, הולכים אל ביתו. כשהם מגיעים אל הבית כל ילד מקבל צלחת עם קלח תירס עטוף בעלה. אולם במקום להתחיל לאכול, הם מתחילים לשיר ביחד "תִּירָס חַם! – בִּים-בָּם-בָּם!", עד שהתירס מתקרר.

בסיום הסיפור, ההנאה שבשירה והשמחה של אופיר משפיעים על החבורה יותר מהרצון לאכול תירס.

משמעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מציג רובד של משמעויות על ידי העמדת ילד השר על תירס במרכזו ועולמו מלא שמחה ותום, ואחריו נגררים הילדים לשיר. בעקבות ציפייה לא מבוססת, הם תובעים ממנו את התירס עליו הוא שר וכועסים כאשר אינו מספק אותו. הוא אינו מבין את מקור כעסם, אך הנושא נפתר על ידי תירס שסבה של אחת המשתתפות נותן לכולם. המסרים בספר מתייחסים לקצר בתקשורת בין בני אדם, ובעיקר בין עולמו התמים של הילד שאוהב בעיקר את הצליל והחריזה של שירו, אל מול הציפיות השונות שאותה השירה יוצרת, זאת בשל אמירה רבת משמעויות הנתפסת באופן שונה על ידי שומעיה.

לדברי הסופרת, מרים רות,

בכל יצירה שלי, גם אם היא לבני שנתיים, יש משהו מעצמי. משהו משמעותי בשבילי. זה קיים גם בתהליך הכתיבה וגם ביצירה הגמורה. אבל המודעות לרובד האישי מגיעה מאוחר יותר... בקטע שכולם מחפשים תירס והתירס איננו, כועסים אל אופיר. זאת התקוממות – למה עשית? למה הבטחת? בקטע הזה ישנו משפט אחד משמעותי מאוד בשבילי: "אני אוהב סתם כך לשיר / גם אם אין תירס בסיר." אפשר לשיר גם אין תירס, הרוח מעל לחומר. המילים האלה גם מפייסות ומביאות לגמר המריבה.[2]

חיבור הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נכתב כשהייתה מרים רות הגננת בקיבוצה, שער הגולן. לימים סיפרה רות כי הרעיון לספר מקורו בשירה ספונטנית:

הייתי אז גננת ויצאתי עם הילדים לטיולים בשדות. ביום קיץ אחד חזרנו לגן עמוסים בקלחי תירס. הילדים חלצו סנדלים, ישבו על הרצפה הקרירה, קילפנו ביחד את הקליפות הירוקות והתחלנו לבשל את התירס. הילדים היו כבר עייפים ומנומנמים, אבל כשהריחו את ריח התירס המתבשל קם אחד מהם והכריז בשמחה: בים בם בם, תירס חם! וכל הילדים הצטרפו אליו. אז פזמון כבר היה.[2]

דמויות הילדים בסיפור מבוססות על ילדים אמיתיים – נכדתה של הסופרת, שחף, וילדי הגנון שלה[3] – המופיעים בשמותיהם. "הייתי מספרת להם, מטיילת איתם. ידעתי מה מאפיין כל אחד מהם ומה כל אחד אוהב", סיפרה רות.[2] הסבא המבשל בסיפור הוא בן דמותו של בעלה של הסופרת, פסח עברי, שהיה ידוע בבישוליו.[4]

רוב חרוזי הסיפור נכתבו במהלך נסיעה של בני הזוג לירושלים, כשישבה ליד הנהג. "כתבתי בטוש על היד", סיפרה. "זה ממש קלח".[2] לדברי רות, היא ביקשה מאורה איל שתאייר כל ילד עם אישיות משלו, ולשם כך הזמינה את המאיירת לקיבוץ על מנת שתראה אותם.[2]

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 יצאה קלטת עם סיפוריה של מרים רות ובה "מעשה בחמישה בלונים", "הבית של יעל" ו"תירס חם" בהשתתפות ירון לונדון ונורית גלרון.

הספר זכה למספר עיבודים תיאטרוניים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דליה קרפלאלילת הילדים, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2003.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הדברים התפרסמו בתוך עדנה קרמר (עורכת), שי למרים: על ספרי הילדים של מרים רות, אורנים: מכללת אורנים – המרכזיה הפדגוגית – המוקד לספרות ילדים, תש"ס 2000; מובא מתוך פוסט של הספרייה הלאומית: איך נולד "תירס חם"? מרים רות מספרת, בעמוד הפייסבוק של הספרייה הלאומית, 13 בנובמבר 2017.
  3. ^ אלית היא נכדת אחיה של הסופרת, יהודה רות; ראו דן (דני) רות (בנו של יהודה ואביה של אלית) באתר "קהילת צאצאי הגאון בז"ך לבונה"; חגית ריטרמן, ‏מרים רות, סופרת הילדים הפופולארית שהלכה לעולמה בשבוע שעבר בגיל 95, היתה אשת חינוך שכתבה לילדים בגובה העיניים, באתר בשבע - ערוץ 7, 13 בנובמבר 2005.
  4. ^ פסח עברי (דויטש) נפטר זמן קצר לאחר הופעת הספר, באמצע חודש ספטמבר 1978. ראו פסח עברי באתר קיבוץ שער הגולן; הקבר של פסח עברי בבית הקברות שער הגולן, באתר BillionGraves.