תפוחים מן המדבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תפוחים מן המדבר הוא סיפור קצר מאת הסופרת סביון ליברכט, העוסק ביחסי אהבה אנושיים. הסיפור פורסם לראשונה בשנת 1986 בקובץ סיפורים הנושא אותו שם (הוצאת ספריית פועלים).

תמצית העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתרחש במשך יממה אחת, ועוסק בנסיעתה של ויקטוריה אברבנאל, אישה שומרת מצוות משכונת "שערי חסד" שבירושלים, אל קיבוץ "נוה מדבר" שבנגב כדי להחזיר לדרך הישר את בתה, רבקה, שעזבה את בית הוריה וחיה בקיבוץ עם בן זוגה, ללא נישואין.

כשויקטוריה נוסעת באוטובוס לקיבוץ היא חושבת כיצד תגיב כשתראה את בתה. היא שוקלת האם לצעוק עליה חזק כל כך עד שיבואו השכנים וישמעו, ולמשוך אותה בכוח החוצה מהקיבוץ, או שמא לנסות לדבר על לבה ולהסביר לה את כללי הצניעות. במהלך הנסיעה מתגלה דבקותה באמונה ובחוקיה: היא מקפידה על הופעה דתית שמרנית ולראשה מטפחת המכסה את שיער ראשה. היא נזכרת כיצד רבקה הכירה את דובי, שהיה קצין בצבא שהביאו אותו להסביר בפני בנות על שירות בנות דתיות בצבא. רבקה ודובי שמרו על קשר, "ובגיל שמונה-עשרה קמה ונסעה אליו אל המדבר".

כאשר היא מגיעה לקיבוץ היא מופתעת מאוד לראות את רבקה. רבקה לובשת מכנסים קצרים ושערה קצוץ – מראה חיצוני שאינו מאפיין אישה בעולם הדתי. ויקטוריה חושבת שרבקה מעולם לא הייתה יפה ואף שהיא אומללה. ניכר על פניה של רבקה שהיא מאושרת והדבר משמח את ויקטוריה. הן נכנסות לחדר של רבקה ובו נמצא דובי. הוא מקבל את ויקטוריה בסבר פנים יפות, מביא לה אוכל בצלחת פלסטיק חדשה (מתוך כבוד לשמירת כשרות), קורא לה "אמא" ונוהג בה באדיבות. האושר של רבקה ויחסו של דובי משפיעים על ויקטוריה והכעס שבלבה דועך.

בלילה ישנה ויקטוריה בחדר שהכינו לה רבקה ודובי וחולמת. בחלום היא רואה גב של אדם הקוטף תפוחים מעץ הדעת ועץ החיים בגן עדן. התפוחים משתנים בידו לאחר קטיפתם לאבני חן יפות ושערו בוער כלהבה. האיש שהופיע בחלומה מייצג הן את אהובה של רבקה, דובי שמגדל תפוחים בקיבוץ בזבל אורגני, והן את אהובה של ויקטוריה מן העבר, משה אלקיים, בנו של הצורף, שעמו החליפה מבטים בבית הכנסת כשהייתה בת 15. כאשר היא מתעוררת מהחלום חל בה תהליך של שינוי פנימי. היא מבינה שהיא חיה את כל חייה ללא אהבה, מאחר שנישאה לתלמיד חכם, שאול אברבנאל, על מנת לרצות את אביה, ולא חוותה מערכת יחסים עם אותו משה אלקיים. היא מבינה שבתה השיגה דבר חשוב מאוד בחייה והוא אהבת אמת, דבר שויקטוריה לא תדע בחייה. היא מאשרת את הישארותה של רבקה בקיבוץ עם דובי, וחוזרת לירושלים עם שק תפוחים שקיבלה ממנו.

ניתוח הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מציג שינוי פנימי של הדמות הראשית, שבמהלך הביקור בקיבוץ מבינה מהי אהבה אמיתית. כמו כן, הסיפור מותח ביקורת על יחסו של המגזר החרדי לנשים.

מוטיבים מרכזיים בסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוטיב החלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלום משקף את המתרחש בנפשה של הגיבורה, האם ויקטוריה בהיפוך המציאות.

משה אלקיים האהוב הנסתר מימי נערותה, דמותו בחלום דומה לדמותו של דובי המטפל בעצי התפוח ובתפוחים  שנושרים מן העץ. בחלום התפוחים הופכים לזהב ולאבנים טובות. בניגוד לבעלה העילוי, שמפיו צריכות לצאת מרגליות (כינוי לתלמיד חכם שמוציא מפיו דברי תורה)

מוטיב הלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלב הוא מוטיב חוזר המתאר את ויקטוריה, מבטא את תחושותיה ואת המהפך שחל בה.

בתחילת הסיפור "לבה סער בה", במפגש עם דובי היא מדברת עמו "כאילו אין בלבה עליו" אך, "לבה כבר הלך אחריו" ולכן, "הקשיחה לבה לעומתו". היא נאבקת בין השליחות שהוטלה עליה להחזיר את ביתה לירושלים ולאורח החיים הדתי,  לבין ההבנה החדשה המתעוררת בה- שהאושר של בתה רבקה חשוב מכל אפילו יותר מקיום אורח החיים הדתי ומרצון בעלה. הדבר בא לידי ביטוי בציטוט הבא:"שמשבחים בקיבוץ את רבקה "לבה תפח בה פתאום " ובסיום "לבה כבר מפויס" .

מוטיב המהפך  [עריכת קוד מקור | עריכה]

השורש: ה.פ.ך. חוזר בסיפור ומדגיש את המהפך שהתרחש בלבה של ויקטוריה. היא מגיעה לקיבוץ כועסת, אך חוזרת הביתה שונה - משהו התהפך בה.

לבה מפויס ומבין את רצונה של רבקה. ויקטוריה משנה את דעתה  כלפי בחירתה של רבקה, באורח-החיים "הנכון" לה, אורח חיים חילוני בקיבוץ.

"הפכה במוחה", "ומה אם תהפוך לה רבקה גבה", "כל הדרך הפכה בדעתה".

מוטיב המהפך מתקשר למוטיב התפוח.

התפוח ביסודו אינו גידול מדברי - הוא זקוק למים, לקור ולהשקעה מיוחדת במשאבים כדי לקבל תוצאות מוצלחות. כך גם ההיפוך ביחסי האם אל בתה. רק במקום המדברי, המרוחק, שבו חיה הבת חיים מופקרים כביכול, נוצר ההיפוך ביחסה של האם אל בתה. כמו כן ויקטוריה מקבלת נקודת ראות אחרת על חייה         ועל חייה ועל חיי משפחתה.

מוטיב "יחסי אבות ובנים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוטיב זה בא לידי ביטוי ביחסי אם ובתה הבאות מאותו עולם ערכים, אך בוחרות לחיות בדרכים שונות.                      "מרד הנעורים" המתבטא בעזיבתה של הבת רבקה, את ביתה, את משפחתה, את ערכי ומנהגי העולם בו גדלה. האם טורחת לעשות את הדרך הארוכה עד למדבר, כדי לעצור את מרד בתה. בכך ניתן להבין עד כמה השבר נורא בעיניה. היא מגלה כי החיים יכולים להיות קשורים ביחסים המושתתים, על אהבה ואמת.

מוטיב התפוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוטיב המרכזי בסיפור, מוטיב סמלי היות שתפוח בתרבותינו מתקשר לפרי עץ הדעת ומסמל פיתויים אסורים ואהבה ארוטית אסורה.

מוטיב התפוח מופיע במספר דרכים לאורך היצירה ותורם לחיזוק האמירה כי אהבה, השקעה ומסירות יש בכוחם לחולל שינויים גם אם הנתונים בשטח לכאורה לא לגמרי מאפשרים זאת. הגשמת הבלתי יאמן במקום הלא צפוי.

במהלך הסיפור ויקטוריה מגלה שדווקא במדבר מגדל דובי תפוחים נהדרים, דווקא במדבר זכתה רבקה לאהבת אמת. אהבה שלא הייתה זוכה בסביבה חרדית.

התפוחים מסמלים את התפתחותה של ויקטוריה. למרות "שעיניה נפתחו" ליחסים אחרים, היא בוחרת לחזור לבעלה.

(*תפוח שלבו רע" )רקוב-ויקטוריה מביאה כצידה לדרך בנסיעתה מירושלים לקיבוץ תפוח שלבו מר. התפוח משקף את הלך הרוח של ויקטוריה, את תחושותיה המרות על בתה הסוררת ובעיקר הוא מסמל את הבית ממנו מגיעה ויקטוריה- בית ללא אהבה.

*מטע התפוחים של דובי- התפוחים של דובי מתוארים כתפוחי גן עדן משום שטיפל בהם באהבה. כשם שהתפוחים שלו גדלים יפה ופורחים גם במקום הלא צפוי כמו המדבר, כך גם רבקה נראית כאן במדבר פורחת ומאושרת. אהבה שעושה אותה יפה ליד דובי המעריץ אותה, אוהב ורוצה להתחתן עמה.

בחלומה של ויקטוריה מופיעים שני העצים – עץ החיים ועץ הדעת – סמוכים זה לזה. כלומר, וויקטוריה הבינה שאהבה ארוטית איננה חטא, כפי שחשבה בהתחלה, אלא מהות החיים.[1]

העיבוד למחזה ולסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור עובד על ידי סביון ליברכט למחזה, שהוצג בתיאטרון בית ליסין בבימויו של עודד קוטלר החל מ-ה-19 בספטמבר 2006 בהשתתפות השחקנים עמוס לביא, ליאורה ריבלין ועוד[2].

ב-2015 החלה הקרנתו של הסרט "תפוחים מן המדבר", על פי עיבוד שנעשה בידי ליברכט והבמאים אריק לובצקי ומתי הררי בהשתתפות השחקנים מורן רוזנבלט, שלומי קוריאט, ריימונד אמסלם, אלישע בנאי ועוד[3]. גרסה מורחבת של הסרט שודרה ב-2016 בערוץ הראשון כמיני-סדרה בת שלושה פרקים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]