תפוחים מן המדבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: מופיעה בדף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תפוחים מן המדבר הוא סיפור קצר מאת הסופרת סביון ליברכט, העוסק ביחסי אם ובתהּ. הסיפור פורסם לראשונה בשנת 1986 בקובץ סיפורים הנושא אותו שם (הוצאת ספריית פועלים).

תמצית העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתרחש במשך יממה אחת, ועוסק בנסיעתה של ויקטוריה אברבנאל, אישה שומרת מצוות משכונת "שערי חסד" שבירושלים, אל קיבוץ "נווה מדבר" שבנגב כדי להחזיר לדרך הישר את בתה, רבקה, שעזבה את בית הוריה וחיה בקיבוץ עם בן זוגה, ללא נישואין. היא מגיעה לקיבוץ עם תחושה גדולה של כעס על התנהגות בתה, אך לאחר שהיא מבינה את חשיבות האהבה, היא אינה רוצה עוד להפריד בין בני הזוג ואינה חפצה להחזיר את רבקה הביתה. היא חוזרת לירושלים עם שק תפוחים שקיבלה מדובי, חבר של רבקה.


ניתוח הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מציג שינוי פנימי של הדמות הראשית, שבמהלך הביקור בקיבוץ מבינה מהי אהבה אמיתית. כמו כן, הסיפור מותח ביקורת על יחסו של המגזר החרדי לנשים.

כשוויקטוריה נוסעת באוטובוס לקיבוץ היא חושבת כיצד תגיב כשתראה את בתה. היא שוקלת האם לצעוק עליה חזק כל כך עד שיבואו השכנים וישמעו, ולמשוך אותה בכוח החוצה מהקיבוץ, או שמא לנסות לדבר אל לבה ולהסביר לה את כללי הצניעות. במהלך הנסיעה מתגלה דבקותה באמונה ובחוקיה: היא מקפידה על הופעה דתית שמרנית. לראשה מטפחת המכסה את שיער ראשה. היא נזכרת כיצד רבקה הכירה את דובי, שהיה קצין בצבא שהביאו אותו להסביר בפני בנות על שירות בנות דתיות בצבא. רבקה ודובי שמרו על קשר, "ובגיל שמונה-עשרה קמה ונסעה אליו אל המדבר".

כאשר היא מגיעה לקיבוץ היא מופתעת מאוד לראות את רבקה.רבקה לובשת מכנסים קצרים ושערה קצוץ – מראה חיצוני שאינו מאפיין אישה בעולם הדתי. ויקטוריה חושבת שרבקה מעולם לא הייתה יפה, ואף שהיא מפגרת ואומללה. ניכר על פניה של רבקה שהיא מאושרת והדבר משמח את ויקטוריה. הן נכנסות לחדר של רבקה ובו נמצא דובי. הוא מקבל את ויקטוריה בסבר פנים יפות, מביא לה אוכל בצלחת פלסטיק חדשה (מתוך כבוד לשמירת כשרות), קורא לה "אמא" ונוהג בה באדיבות. האושר של רבקה ויחסו של דובי משפיעים על ויקטוריה והכעס שבלבה דועך.

בלילה ישנה ויקטוריה בחדר שהכינו לה רבקה ודובי וחולמת. בחלום היא רואה גב של אדם הקוטף תפוחים מעץ הדעת בגן עדן. התפוחים משתנים בידו לאחר קטיפתם לאבני חן יפות ושערו בוער כלהבה. האיש שהופיע בחלומה מייצג הן את אהובה של רבקה, דובי שמגדל תפוחים בקיבוץ בזבל אורגני, והן את אהובה של ויקטוריה מן העבר, משה אלקיים, בנו של הצורף, שעמו החליפה מבטים בבית הכנסת כשהייתה בת 15. כאשר היא מתעוררת מהחלום חל בה תהליך של שינוי פנימי. היא מבינה שהיא חייה את כל חייה ללא אהבה, מאחר שנישאה לתלמיד חכם, שאול אברבנאל, על מנת לרצות את אביה, ולא חוותה מערכת יחסים עם אותו משה אלקיים. היא מבינה שבתה השיגה משהו מאוד חשוב בחייה והיא אהבת אמת, דבר שוויקטוריה לא תדע בחייה. היא מאשרת את הישארותה של רבקה בקיבוץ עם דובי, וחוזרת לירושלים עם שק תפוחים שקיבלה ממנו.

העיבוד למחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור עובד על ידי סביון ליברכט למחזה, המוצג בתיאטרון בית ליסין בבימויו של עודד קוטלר החל מ-ה-19 בספטמבר 2006 בהשתתפות השחקנים עמוס לביא, ליאורה ריבלין ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]