M83

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
M83
MESSIER 083 ESO XXL.jpg
צילום תת-אדום של M83 בצבעים לא טבעיים
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים נחש מים
שמות נוספים NGC 5236, גלקסיית גלגל הרוח הדרומית
מגלה ניקולא לואי דה לאקאי
תאריך גילוי 23 בפברואר 1752
סוג גלקסיית מוט ספירלית
בהירות 7.6+
סיווג מורפולוגי SAB(s)c
עלייה ישרה 13ʰ 37ᵐ 0.9ˢ
נטייה ‏57″ ‏51′ ‏29°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 20.7-
מרחק 15,000,000 שנות אור
4,598,969.83 פארסק
קוטר 55,000 שנות אור
מסה ‎1.1×1011‎‏[1] M
הסחה לאדום 2 ± 513 ק"מ/שנייה
0.001733 z

M83 (ידועה גם בשם גלקסיית גלגל הרוח הדרומית או NGC 5236) היא גלקסיית מוט ספירלית הנמצאת במרחק כ-15 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים נחש מים. זו הגלקסיה השלישית שהתגלתה (אחרי גלקסיית אנדרומדה וגלקסיית המשולש) והגלקסיה הראשונה שהתגלתה מחוץ לקבוצה המקומית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

M83 התגלתה על ידי האסטרונום הצרפתי ניקולא לואי דה לאקאי ב-23 בפברואר 1752 כשצפה בה מכף התקווה הטובה ותיאר אותה כערפילית חסרת צורה מוגדרת. ב-17 בפברואר 1781 צפה בה שארל מסיה וצירף אותה לקטלוג מסיה ותיאר אותה כ"ערפילית ללא כוכבים, ליד ראש הקנטאור. מסיה ציין שהיא עמומה ושקשה מאוד להבחין בה, מן הסתם בשל מיקומה הקרוב לאופק כאשר צופים בה מצרפת (זוהי הגלקסיה הדרומית ביותר בקטלוג מסיה). ויליאם הרשל צפה ב-M83 בשנת 1787 וציין שיש לה מרכז בהיר שממנו יוצאים שני ענפים חיוורים יותר צפונה ודרומה, ושהמרכז מוקף בערפיליות. בשנת 1862 צפה בה האסטרונום ויליאם לסל ושרטט אותה כבעלת 3 זרועות ספירליות וככל הנראה היה הראשון שהבחין במבנה הספירלי של הזרועות.

עד היום נצפו ב-M83 ‏6 סופרנובות: סופרנובה 1923A, סופרנובה 1945B, סופרנובה 1950B, סופרנובה 1957D, סופרנובה 1968L וסופרנובה 1983N. רובן הגיעו לדרגת בהירות 14-15, אבל אלו של 1968 ו-1983 הגיעו לדרגת בהירות 12.

תצפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

M83 היא אחת מגלקסיות המוט הספירליות הקרובות והבהירות ביותר, עם בהירות נראית מדרגה 7.6 היא נתנת לצפייה בקלות באמצעות משקפת. טלסקופ חובבים מאפשר להבחין בליבה הבהירה ובהיקף החיוור יותר וכן שצורתה אליפטית מעט, אבל רק באמצעות טלסקופ בינוני ניתן להבחין בספירליות של הזרועות. M83 נמצאת כ-7.23 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב π (פיי) בנחש מים וכ-7.8 מעלות מדרום-מזרח לכוכב γ (גמא) בנחש מים, סמוך לקו המחבר אותו עם הכוכב θ (תטא) בקנטאור.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודלה הזוויתי של M83 הוא כ-12 דקות קשת השקולות לקוטר של כ-55,000 שנות אור, ומסתה של הגלקסיה מוערכת בכ-1.1x1011 מסות שמש (כחמישית ממסת שביל החלב). מישור הגלקסיה נטוי בזווית של 24 מעלות ביחס לקו הראייה אליו כך שצורתה מעט אליפטית, אבל ניתן לראות בקלות את מבנה הזרועות. הזרועות מכילות צבירים של כוכבים צעירים וכחולים בעוד שהליבה והמוט המרכזי מכילים בעיקר כוכבים זקנים וצהובים יותר. בשנת 2005 פורסם מחקר שהראה כי בגלעינה של הגלקסיה M83 נמצאים שני חורים שחורים, ככל הנראה כתוצאה של מיזוג בינה לבין גלקסיה אחרת שטרם הושלם[2]. ב-16 ביוני 2008 גילו מדענים שחקרו באמצעות הלוויין Galaxy Evolution Explorer מספר רב של כוכבים חדשים באזורים החיצוניים של הגלקסיה. עד אז סברו כי אזורים אלה חסרים את החומרים הדרושים ליצירת כוכבים.[3] הגלקסיה מתרחקת משביל החלב במהירות של 513 ק"מ לשנייה.

M83 ביחד עם קנטאור A הן חלק מצביר גלקסיות קטן שמכיל כ-15 גלקסיות. M83 היא אחת מ-12 גלקסיות גדולות אשר מקיפות את הקבוצה המקומית ומכונות "מועצת הענקים", ביניהן גם גלקסיית המחוגה, M64‏, M81‏, M82‏, M94‏ וקנטאור A.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ E. L. Agüero: Mass-luminosity ratio in NGC 5236, Astrophysics and Space Science, Volume 73, Issue 1, p. 195
  2. ^ אבי בליזובסקי, ‏חור שחור כפול בליבה של גלקסית M83, באתר "הידען", 19 במאי 2005
  3. ^ NASA: Stellar Birth in the Galactic Wilderness
  4. ^ Marshall L. McCall - A Council of Giants, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, March 2014, p.405