Two-spirit

ריקוד טקסי לכבודו של Two-spirit

‏Two-spirit הייתה תופעה נפוצה בקרב שבטים אינדיאניים בצפון אמריקה. Two-spirit לרוב, היה גבר הלוקח על עצמו תפקיד מגדרי, מיני וחברתי של אישה ואף היה מקובל על קהילתו ככזה. עם זאת, ל-Two-spirit מאפיינים הייחודיים רק לו, משמע לא כאלו המשויכים לאישה או גבר, הבאים לידי ביטוי בלבוש, במזג, בסגנון החיים ובמעמד החברתי. מעדויות על חיי האינדיאנים, עולה כי בשיאה התופעה הקיפה מעל ל-150 שבטים, אך עם התמעטותם, קטנו שיעורי התופעה בהתאם.

Two-spirit היא תופעה המשויכת למגדר השלישי. משמע, מגדר אשר אינו מוגדר באופן דיכוטומי כגבר או אישה, אלא מהווה מעין הכלאה או פשרה בין שני המגדרים.

ברדש

לכל שבט אינדיאני היה שם משלו ל-Two-spirit. המונח "ברדש" כשלעצמו, לא היה שם אינדיאני ואף לא מושג אנתרופולוגי במקורו. מקורה של המילה ככל הנראה במילה מוסלמית-פרסית: bardaj, שאומצה על ידי השפות האיטלקית והספרדית כ-bardasso או bardxa. פירוש המילה ברדש הוא עבד מין, אדם צעיר שעבר התעללות מינית או אדם הנותן לאחרים לבצע בו מעשי סדום.

ברדש שימשה ככינוי גנאי לסרסור, זונה וכדומה ואף כמילת גנאי להומואים, לסביות, טרנסג'נדרים וטרנסקסואליים. אנתרופולוגים אשר חקרו את הברדש האינדיאני אימצו את המילה כשחיפשו לתת שם לתופעה. במהלך 1993 קבוצה של אנתרופולוגים וילידים אינדיאניים יזמו מהלך לשינוי השם ברדש עקב פירושו הפוגעני והמעליב. במקומה הם הציעו שם שיבטא בצורה הגונה ומכובדת את הדואליות המינית בגוף אחד: Two-spirit.

מהות הזהות

האינדיאנים האמינו כי ב-Two-spirit שוכנת רוח גברית ורוח נשית יחד באותו הגוף: רוח כפולה (double spirit). ברוב השבטים, ה-Two-spirit היו מקובלים בקהילה, ואף היו מקיימים מערכת יחסים רגשית ומינית עם בני זוג מאותו מין, שהם, לרוב, אינם Two-spirit. ה-Two-spirit עצמם נתפסו כבני זוג טובים, משום שהם עולים על הנשים בביצוע המלאכות הנשיות (המפורטות בהמשך). הם חזקים וחסונים יותר, אך מעל לכל - הם משקיעים ומשתדלים הרבה יותר כדי ששאר הקהילה תקבל את מעמדם. בעקבות זאת הם מקבלים תשלום גבוה יותר על שירותיהם ולכן אף צוברים ניסיון בפיננסים. כל אלו שדרגו את מעמדם כבני זוג, וסייעו לבניית מערכת יחסים ונישואין, כאשר הילדים במסגרת הזוגית, מאומצים. אימוץ, בתרבויות האינדיאניות נחשב למנהג נפוץ ומקובל.

זהות האדם כ-Two-spirit נקבעת כבר בילדותו: שבטים מסוימים היו עורכים טקסים שונים כדי לקבוע באיזו דרך יש לגדל את הילד. בטקס נפוץ במיוחד היו מונחים קשת וסל בתוך אוהל, והילד התבקש להיכנס פנימה, לבחור פריט ולצאת עמו החוצה. ברגע שהילד נכנס, הוצתה אש באוהל על מנת שבחירתו של הילד תהיה אינסטינקטיבית ככל האפשר. אם הילד בוחר בסל - הוא יגודל כ-Two-spirit. טקסים אחרים מאפשרים לנער, עם הגיעו לבגרות, לבחור את דרכו.

עיסוק

לגברים שהם Two-spirit, מיוחסים מספר מקצועות בהם הם מתמחים ומבצעים טוב יותר מאשר נשים או גברים. בין מקצועות אלו ניתן למצוא: בישול, אריגה, תפירה וקליעה (סלים), רפואה (הכנת חליטות מצמחי מרפא, חבישה), קבורה, סידורי לוויה וטקסי אבל, כתיבה יצירתית ושירה, ריקוד, חיזוי עתידות, קדרות, שידוך וייעוץ לזוגות נשואים.

עיסוק נשות ה-Two-spirit מתמקד במקצועות הבאים: מסחר, לוחמה מילולית, מתן ייעוץ, דיג וציד, ליקוט צמחים ופירות, מורות דרך, משימות שלום (משא ומתן), ניבוי וחיזוי.

היסטוריה ומחקר

עדויות לתופעת ה-Two-spirit קיימות מאז הפיכתה של אמריקה הצפונית לקולוניה ספרדית-פורטוגלית. בתחילה, חוקרים ספרדים, צרפתים ופורטוגלים דיווחו על הימצאותם של גברים אינדיאנים "רכים" בשבטים השונים, המתנהגים כנשים. חוקר צרפתי בשם דליאטה, כתב מזכר בנושא כבר בשנת 1704.

מחקר אנתרופולוגי ראשון על ה-Two-spirit פורסם ב-1877 על ידי מתיוס וושינגטון, שחקר את שבט ההידטסה. מחקרים נוספים נעשו על ידי ג'יימס אואן דורסבי בשנת 1890, על שבט הסו. חוקרים אלו טבעו, למעשה, את המושג הראשוני Two-spirit, ששנים לאחר מכן, כאמור, שונה.

חוקר חשוב נוסף שעסק בנושא הוא אלפרד קרובר, שהחל בשנת 1902, לחקור את שבט הארפהו. קרובר היה ממייסדי המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, ובעקבות ממצאיו כתב עבודת מחקר מקיפה על שבטי קליפורניה. עבודת מחקר זו היוותה את ההשראה לספר מדע בדיוני מצליח משנת 1969, צד שמאל של החושך, שנכתב על ידי אורסולה לה גווין, בתו של קרובר. עלילת הספר מספרת על עולם בו מתקיימת מערכת מינית מסובכת, בה אינדיבידואלים יכולים לשנות את מינם במהלך חייהם. ספר זה הביא לתודעת הציבור העולמי את ה-Two-spirit ומאפייניו.

ראו גם

• קאסטת ההיג'רה
• ח'נית'

לקריאה נוספת

• Epple, C.(1998): Coming to Terms with Navajo "nádleehí": A Critique of "berdache," "Gay," "Alternate Gender," and "Two-spirit". American Ethnologist, Vol. 25, No. 2, pp. 267-290.
• Hauser, R.E.(1990): The Berdache and the Illinois Indian Tribe during the Last Half of the Seventeenth Century. Ethnohistory, Vol. 37, No. 1, pp. 45-65.
• Hill, W.W.(1935): Note on the Pima Berdache, American Anthropologist, New Series, Vol. 40, No. 2, pp. 338-340
• Jacobs, S.; Thomas, W.; Lang, S.(1997): Two-spirit people: Native American gender identity, sexuality, and spirituality. Urbana, Vol. 4, pp. 12-36.