אדמונד מנחם אייזלר

אדמונד מנחם אייזלר (בהונגרית: Edmund Menachem Eisler;‏ 1942 – 1850) היה סוחר וסופר יהודי-הונגרי, הנמנה עם מחברי האוטופיות הציוניות הראשונות.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייזלר נולד בטרנבה שבהונגריה עילית (כיום בסלובקיה), בן למשפחה של סופרים ומפרשי המקרא. למחייתו עבד כסוכן ביטוח וחברת פחם, ולצד זאת פעל כמשכיל פרסם שירים, פיליטונים ומאמרים בעיתונות היהודית בשפה הגרמנית^[1] בהונגריה.

בשנת 1882 חיבר בגרמנית את הרומן האוטופי חזות העתיד (בגרמנית: Ein Zukunftsbild), אשר התפרסם בעילום שם בווינה ב-1885. בספרו, שנכתב על רקע גילויי האנטישמיות במרכז אירופה (בהם עלילת הדם בטיסה-אסלאר) והפוגרומים בדרום-מערב האימפריה הרוסית, חזה אייזלר הגירה המונית של יהודים מאירופה, אשר הופכת את אירופה ל"יודנריין" (נקייה מיהודים), בעקבות רדיפות אנטישמיוֹת בהובלת גרמניה.

בסיפורו, היהודים המהגרים מאירופה עולים לארץ ישראל, ומייסדים בה את מדינת "יהודה" – מונרכיה חוקתית יהודית הנחלקת לשבטים, שבה השפה הלאומית היא עברית. המדינה שזה עתה הוקמה מותקפת על ידי המדינות השכנות, אך נוחלת מולן ניצחון.

החיבור 'חזות העתיד' נתגלה מחדש על ידי פרץ סנדלר, שתרגם אותו והוסיף מבוא במסגרת האנתולוגיה "חזיוני מדינה" בעריכת גצל קרסל. (עוד באסופה: 'מסע לארץ ישראל בשנת ת"ת' מאת אלחנן ליב לוינסקי, 'אנטיגויות בציון' מאת יעקב בכר ו'שני דמיונות' ליצחק פרנהוף.)

יצירתו בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חזות העתיד" (תרגם: פרץ סנדלר), בתוך: פרץ סנדלר, גצל קרסל (עורכים), חזיוני מדינה: ילקוט אוטופיות ציוניות, תל אביב: מ. ניומן, תשי"ד-1954, עמ' 27–98.
- נדפס שוב בתוך: רחל אלבוים-דרור, המחר של האתמול, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ג 1993, כרך ב: מבחר האוטופיה הציונית, עמ' 9–35.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרץ סנדלר, "מ. אייזלר וחזותו" (מבוא ל'חזות העתיד'), בתוך: פרץ סנדלר, גצל קרסל (עורכים), חזיוני מדינה: ילקוט אוטופיות ציוניות, תל אביב: מ. ניומן, תשי"ד-1954, עמ' 9–26.
"מנחם (אדמונד) אייזלר: תמונת עתיד", בתוך: רחל אלבוים-דרור, המחר של האתמול, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ג 1993, כרך א: האוטופיה הציונית, עמ' 58–60.