איירבנדר: הסיפור של צוקו
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | דייב רומן (אנ') ואליסון ווילגוס |
| איורים | נינה מטסומוטו (אנ') |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | פנטזיה |
| נושא | פריקוול לסרט הקולנוע "איירבנדר" |
| מקום התרחשות | עולם האווטאר: בירת אומת האש, מקדש האוויר המערבי, מושבות אומת האש בממלכת האדמה, האוקיינוס ליד הקוטב הדרומי |
| תקופת התרחשות | זמן קצר לאחר גירוש הנסיך צוקו |
| הוצאה | |
| הוצאה | דל דיי מנגה (אנ') |
| מקום הוצאה | ארצות הברית |
| תאריך הוצאה | 18 במאי 2010 |
| מספר עמודים | 144 |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 978-0-345-51854-5 |
איירבנדר: הסיפור של צוקו (באנגלית: The Last Airbender Prequel: Zuko's Story) הוא רומן גרפי שנכתב על ידי דייב רומן (אנ') ואליסון ווילגוס ואוייר על ידי נינה מטסומוטו (אנ'). הוא משמש כחלק מהזיכיון האמריקאי "אווטאר: כשף האוויר האחרון" ומהווה פריקוול לסרט הקולנוע איירבנדר מיולי 2010 והוא עוקב אחר הנסיך צוקו זמן קצר לאחר גירושו. הספר יצא לאור ב-18 במאי 2010 על ידי חברת ההוצאה "דל ריי מנגה" (אנ').
רקע עלילתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – איירבנדר, אווטאר - דמויות
עם פרוץ מלחמת מאה השנים, רצחו חיילי אומת האש את כל נוודי האוויר מלבד אחד, האווטאר אשר תפקידו לשמור על האיזון בעולם[א]. כעבור מאה שנה, לאחר שהנסיך צוקו התעקש להשתתף בישיבת גנרלים עם אביו, שליט האש אוזאי, הוא הביע את אי הסכמתו לשלוח פלוגת חיילים בתור בשר תותחים.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרב עם אביו, צוקו סירב להילחם והתחנן לרחמי אביו, אוזאי אומר כי להתחנן זה רק לחלשים, מטיל צלקת בפניו ומודיע לצוקו כי הוא שולח אותו לגלות ומורה לו לא לחזור לארמון עד שימצא האווטאר. "הסבל ילמד אותך כבוד" הוא אומר לו.
לאחר שאושפז במרפאה בעקבות הפציעה בעין, צוקו יוצא משם לקול התנגדותו של דודו, הגנרל אירו. הוא שומע את קולות האנשים אשר אומרים כי הוא לא יהיה מסוגל להסתדר מחוץ לעיר הבירה, ובורח לחדרו. תוך כדי שהוא ממרר בבכי, מגיעה אזולה אחותו הקטנה ומלגלגת עליו ומזלזלת בסיכוייו למצוא את האווטאר אשר נעדר מזה מאה שנים.
| ” | כולם יודעים שהאווטאר איננו. סבא רבא שלך, סוזין, הרג אותו. אולי אוזאי פשוט מנסה להיפטר ממך. |
“ |
– אחת מהעוברים משיבה לצוקו לאחר שביקש שיצטרפו למסעו | ||
צוקו מציע לאנשים בבירה להצטרף אליו ואומר כי תהיה זו זכות להצטרף למשימה בשליחות שליט האש אך הוא סופג זלזול ואי אמון בהצלחת המשימה מצדם. הוא מבטיח כי כשהוא יחזור לגדולתו הוא יחזיר טובה לאלו אשר עזרו לו. הם משיבים כי הוא כבר איננו נסיך ומגרשים אותו מהמקום.
צוקו נאלץ לישון במחסן נטוש ומתעורר כשאזולה באה לפגוש אותו במקום. הם מסכמים כי היא תדבר עם אוזאי על מנת שיעניק לו ספינה ואנשי צוות כדי שיוכל לצאת מהבירה ולמצוא את האווטאר, אוזאי מסכים אך מורה כי הגנרל אירו, אחיו של אוזאי יצטרף לצוקו. זאת לאחר שנטש את המצור על העיר בה-בינג-סה לאחר מות בנו והחל להוות מטרד בבית המלוכה.
הצוות מתחיל את חיפושיו במקדש האוויר המערבי ומשם הם נוסעים למקדש האש שבאי קרסנט, שם התאמן האווטאר הקודם, אווטאר רוקו. צוקו מתייאש לקרוא את התיעודים על האווטארים ולאחר שמאסטר האש סירב ללמד אותו להילחם צוקו החל לתקוף אותו אך אירו עצר אותו והבטיח כי הוא ילמד אותו כשפות אש מתקדמת בעצמו. צוקו מסיר את התחבושת מפניו ומודיע כי הם עוזבים את המקום.
הצוות מגיעים לשטחי מושבות אומת האש בממלכת האדמה וצוקו תפס אדם אלמוני אשר חבש מסיכה אדומה בזמן שהוא גונב דברים מחדרו. הוא רודף אחריו ומגלה כי הגנב מוכר בתור "הרוח האדומה" ולאחר שמצא אותו, הוא משכנע את צוקו לעזור לו לחלץ ילד שגויס לצבא אומת האש זאת לאחר שהעניק לו מסיכה כחולה.
לאחר מכן, השניים מתווכחים על מדיניות שליט האש וצוקו יוצא מהמקום בזעם. אירו מגיע למקום ואומר לצוקו כי אולי הוא צריך להרפות מחיפושו אחר האווטאר. צוקו משיב כי הוא לא יקשיב לאדם כושל אשר ויתר על כס המלוכה ופרש מהלחימה לטובת בילוי בארמון. בבוקר, צוקו התעורר ומצא שני חרבות ופתק שעליו נכתב: ”תודה שעזרת לי למצוא את הבן שלי, אני מקווה שיום אחד גם אתה תמצא את מה שאתה מחפש”.
שושלת שליטי האש
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
– שליטי האש
– אווטאר
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לאחר שבועות, הגיע החורף וצוקו ואירו הגיעו למקדש האוויר הצפוני. צוקו פוגש אדם זקן בשם פאתיק וטועה לחשוב שהוא האווטאר בגלל גילו המופלג שמתאים לתקופה בה נעדר האווטאר מן העולם. לאחר שהוא רודף אחריו הוא מכריח אותו לכשף אוויר אך מגלה שהוא אינו מסוכל וכי הוא טעה בזיהוי. אירו מתנצל בפני האיש ונוזף בצוקו על כך שתקף חף מפשע ונהג בהנהגות שאינה הולמת נסיך.
לאחר מכן, אירו עודד את צוקו ולימד אותו כיצד להוציא אש מהפה.
באותו הלילה, פאתיק חווה חיזיון בו צוקו והאווטאר משלבים כוחות למען העולם ומספר על כך לצוקו שמזלזל בכך.
שלוש שנים לאחר מכן, צוקו מבחין בפרץ אנרגיה ואור המגיעות לשמיים ומעלה בדעתו כי זה מעשה ידי האווטאר ומכריז: ”סוף סוף”[1].
הפקה וכתיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסופר האמריקאי דייב רומן היה אחד מהיוצרים של הקומיקסים הקולנועיים של "אווטאר" במהלך שידורי הסדרה בניקלודיאון (2005-2009). הספר יועד להוות פריקוול לעיבוד העונה הראשונה של הסדרה, הסרט הקולנועי "איירבנדר" שיצא ביולי 2010[2].
איורי הספר הם בשחור-לבן ונוצרו על ידי הקריקטוריסטית היפנית-קנדית, נינה מטסומוטו (אנ'). הספר יצא לאור בכריכה רכה[3] ב-18 במאי 2010 על ידי חברת ההוצאה האמריקאית "דל ריי מנגה" (אנ')[4].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על מהות תפקידו של האווטאר ראו אווטאר: כשף האוויר האחרון (זיכיון)#העולם של אווטאר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דייב רומן ואליסון ווילגוס, The Last Airbender Prequel: Zuko's Story, ארצות הברית: דל ריי מנגה, 18 במאי 2010, ISBN 978-0-345-51854-5. (באנגלית)
- ^ MTV, 'The Last Airbender' Q&A: Exploring 'Zuko's Story' With Co-Writer Dave Roman, MTV, 2 באפריל 2010
- ^ The Last Airbender Prequel : Zuko's Story (Avatar: the Last Airbender) [Paperback] (באנגלית)
- ^ The Last Airbender: Prequel: Zuko's Story Paperback – Abridged, אמזון (באנגלית)
