אילוק
 סמל אילוק | |
 | |
| מראה העיירה מהמצודה הסמוכה | |
| מדינה |
 קרואטיה |
|---|---|
| מחוז |
 מחוז ווקובאר-סריים |
| תאריך ייסוד | המאה ה-12 |
| שטח | 135 קמ"ר |
| גובה | 135 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 5,045 (31 באוגוסט 2021) |
| ‑ במטרופולין | 6,767 (2011) |
| קואורדינטות | 45°13′N 19°23′E / 45.217°N 19.383°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.ilok.hr | |
אִילוֹק (בקרואטית: Ilok) היא עיירה במזרח קרואטיה, השוכנת בשטחי מחוז ווקובאר-סריים אשר בחבל סלאבוניה, וסמוכה לגבול עם סרביה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אילוק מאוזכרת כעיר שוק בכתבים מהמאות ה-12 וה-13 עת נשלטה על ידי ממלכת הונגריה. ב-1526 נכבשה על ידי צבאותיו של סולימאן הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית. במהלך תקופת שלטונם פעלו העות'מאנים לאיסלומה על ידי ביצוע טרנספר אוכלוסיות. ב-1697, במהלך מלחמת האימפריה העות'מאנית–הליגה הקדושה (1683–1699) נכבשה אילוק על ידי צבא ממלכת הבסבורג. בהמשך, נכללה בשטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית ולאחר מלחמת העולם הראשונה, בשטחי ממלכת יוגוסלביה.
ב-1941, במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית, נכללה אילוק בשטחי מדינת קרואטיה העצמאית. לאחר המלחמה נכללה אילוק בשטחי יוגוסלביה. בראשית שנות ה-90 במסגרת תהליך התפרקותה של יוגוסלביה, פרצה מלחמת העצמאות של קרואטיה ובמהלכה הוקמה על ידי הסרבים בתוך שטחי קרואטיה, רפובליקת קְרָאִינָה הסרבית ובתוכה נכללה גם אילוק. ב-1998 מוזגו שטחי קראינה לקרואטיה.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהילה יהודית אורתודוקסית נוסדה באילוק במחצית המאה ה-19. בני הקהילה דיברו יידיש ומבין המשפחות הראשונה בעיירה ניתן לציין את משפחת שטרן אשר בנה יוסף נפתלי שטרן שעלה בהמשך לישראל, כיהן כחבר מועצת גדולי התורה וראש ישיבת פרשבורג בירושלים.
רבה של אילוק בין השנים 1890–1912 היה הרב פנחס שטיינר. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו הרב הלל שטיינר, וכיהן במשרתו עד מלחמת העולם השנייה, שבה נספה.
בני הקהילה עסקו במסחר במוצרי סדקית, חלקם במסחר בטקסטיל וחומרי בניין ומיעוטם היו בעלי מקצועות חופשיים. במהלך מלחמת העולם הראשונה הותקפו בני הקהילה על ידי אנשי "הקאדר הירוק", שכלל חיילים ממוצא קרואטי אשר ערקו מהצבא האוסטרו-הונגרי ופרעו חוק.
לאחר המלחמה והקמת ממלכת יוגוסלביה מתועדים באילוק שני קהלי מתפללים. ב-1919 נוסד בעיירה סניף התנועה הציונית. עוד פעל באילוק תלמוד תורה.[1] ב-1931 התגוררו באילוק 320 יהודים שהיוו 5.5 אחוזים מכלל אוכלוסיית העיירה. ב-1940 התגוררו באילוק 310 יהודים. ב-1941, לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית וכינון מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון האוסטאשה, החלו רדיפות יהודים. בני הקהילה גורשו למחנות ההשמדה ורובם המוחלט נרצחו. הקהילה לא שוקמה לאחר המלחמה.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אילוק- רשימת נרצחים בשואה מהעיירה אילוק, במאגר המידע של יד ושם (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמידים ב"תלמוד התורה" באילוק, במאגר המידע של "יד ושם", אוחזר ב-7 בפברואר 2015.
- ^ הקהילה היהודית באילוק, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 33.
בקרת זהויות  |
|
|---|