אני לוראק

**אני לוראק**
**Кароліна Мирославівна Куєк**
	לוראק, 2021
לידה	27 בספטמבר 1978 (בת 45); הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות
שם לידה	קרולינה מירוסלאבינה קויק
מוקד פעילות	ברית המועצות, אוקראינה
תקופת הפעילות	מ-1996
מקום לימודים	Kyiv National University of Culture and Arts
סוגה	מוזיקת פופ, מוזיקת נשמה, דיפ האוס, דאנס-פופ, פופ רוק, סינת'-פופ, מוזיקה אלקטרונית
כלי נגינה	פסנתר
חברת תקליטים	Moon Records Ukraine, Lavina Music, United Music Group, Warner Music Russia
בן או בת זוג	Yuriy Falyosa
מספר צאצאים	1
פרסים והוקרה	אמן כבוד של אוקראינה; אמן העם של אוקראינה; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
	www.anilorak.ua
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

קרולינה מירוסלאבינה קויק (באוקראינית: Кароліна Мирославівна Куєк; ברוסית: Каролина Мирославовна Куек; באנגלית: Karolina Myroslavivna Kuiek; נולדה ב-27 בספטמבר 1978), הידועה בשם אני לוראק (באנגלית: Ani Lorak; באוקראינית: Ані Лорак), היא זמרת אוקראינית, פזמונאית, שחקנית, יזמית, ושגרירת רצון טוב של האו"ם. לוראק נחשבת לאחת הנשים החזקות והמשפיעות ביותר במדינתה, וכן מדורגת כאחת הנשים היפות במזרח אירופה. לוראק דיווחה על ההכנסה הגבוהה ביותר מכל הזמרים באוקראינה בשנת 2014.

לוראק התפרסמה גם מחוץ לברית המועצות לשעבר לאחר שיצגה את אוקראינה באירוויזיון 2008 עם השיר "Shady Lady", עמו סיימה במקום השני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוראק עברה ילדות קשה במיוחד. היא ילידת קיצמן שבמערב אוקראינה, דוברת אוקראינית כשפת האם שלה, וגדלה על ידי אם חד הורית. בגיל 6 היא ואחיה נשלחו לבית אומנה. אחד מאחיה נפטר מאוחר יותר כשלחם באפגניסטן.^[1] קרולינה פיתחה את הרצון להיות זמרת כבר בגיל ארבע. לעיתים קרובות היא הופיעה בתחרויות שירה שונות בבית הספר. בשנת 1992 השתתפה בתחרות המקומית הפופולרית "פרווצוויט" בה זכתה. כתוצאה מכך, בגיל 14 היא חתמה על החוזה המקצועי הראשון שלה. קויק נודעה בשם אני לוארק החל ממרץ 1995 כשהשתתפה בתחרות בתוכנית הטלוויזיה "כוכב בוקר" במוסקבה. השם בא כתוצאה משום שהיה זמר רוסי בתחרות עם אותו השם אשר נרשם לתחרות לפנייה, כך שקויק נאלצה למצוא שם במה. לוראק עברה לקייב בשנת 1995. היא הפכה לפופולרית עוד יותר לאחר שזכתה בתחרות "Big Apple Music 1996" בניו יורק. היא זכתה בתואר "תגלית השנה" בפסטיבל האוקראיני הפופולרי "Tavria Games" בשנת 1996. באותה שנה הוציאה את אלבומה הראשון בשם "אני רוצה לעוף".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוראק המשיכה להקליט שירים חדשים בשנת 1997. שני השירים שלה "הדוגמנית" ו"אלוהים שלי" צולמו כקליפ והאחרון הפך לפסקול לסרט "הזכות לבחור". באביב 1998 צולם הסרטון החדש שלה "אני אחזור" ובדצמבר יצא אלבומה השני של לוראק בשם "אני אחזור". המאסטרינג באלבום זה נעשה בניו יורק. במקביל צולמו שני הקליפים שלה "אה אהובי" ו"עיר זרה" שילוו את אלבומה החדש. בתחילת 1999 החלה בסיור נרחב והופיעה בארצות הברית, צרפת, גרמניה, הונגריה, והופעות שלה התקיימו בכל עיר מרכזית באוקראינה.

באוקטובר 2009 דורגה בקרב 100 הנשים המשפיעות ביותר באוקראינה שקיבצו מומחים עבור המגזין האוקראיני Focus.^[2]

אירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 ניסתה לוראק להתמודד ולייצג את מדינתה בתחרות האירוויזיון, אך לא נבחרה בקדם. לוראק סיימה במקום השני בגמר הלאומי באוקראינה עם השיר "A Little Shot Of Love".

הטלוויזיה האוקראינית UA:PBC הודיעה בסוף דצמבר 2007 כי אני לוראק, אחת הזמרות המצליחות במדינה, תייצג את המדינה באירוויזיון בבלגרד. ב-23 בפברואר ביצעה אני חמישה שירים פוטנציאליים. השיר שנבחר על ידי הציבור והן על ידי חבר השופטים היה "Shady Lady", שנכתב על ידי המלחין והמפיק היווני דימיטריס קונטופולוס.^[3]

באירוויזיון 2008 בבלגרד, היא שרה את השיר "Shady Lady" בחצי הגמר השני ב-23 במאי 2008 והעפילה לגמר. בגמר, היא סיימה במקום השני אחרי דימה בילאן הרוסי. פרס הוענק לה על היותה האמן הטוב ביותר בתחרות על ידי התקשורת. המעצב האיטלקי רוברטו קוואלי עיצב לה את השמלה להופעה.

מיזמים עסקיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005, לוראק וארוסה מוראט פתחו את אנג'ל לאונג', מסעדה המתמחה במטבח ים תיכוני במרכז קייב.^[4] בשנת 2009 השניים פתחו גם סוכנות נסיעות אוקראינית בשם "נסיעות נופש", שהיא חטיבת משנה של "Turtess Travel", חברה שמוראט עובד בה. בשנת 2010, לוראק השתתפה בכמה קטלוגים ופיתחה בושם חדש בשם אניפון של שיפון. בשנת 2011 הוכרזה לוראק כזמרת החמישית העשירה ביותר באוקראינה, עם הכנסות בהיקף של 2.35 מיליון דולר באותה שנה. שכרה נע בין 25-40,000 דולר להופעה.^[5]

בשנת 2014 ספגה ביקורת באוקראינה על כך שקיבלה פרסים ברוסיה בזמן שאוקראינה ניהלה סכסוכים עם רוסיה. לוראק אמרה אז לעיתונאים שהיא פטריוטית אוקראינית אמיתית ואוהבת את מדינתה מאוד, והמליצה למבקריה "ללכת ולהצטרף למבצע נגד טרור.

צדקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוראק מקדישה זמן רב לפעילויות צדקה. מאז 2004 הייתה לוראק שגרירה של רצון טוב של האו"ם בנושא HIV באוקראינה. קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים באוקראינה העניק ללוראק ציון לשבח על על סיוע ועזרה לאזרחים נשאים של המחלה באוקראינה. בשנת 2005 הוענק ללוראק מסדר סנט סטניסלב של התואר הרביעי וצלב הקצינים על חיזוק הסמכות הבינלאומית של אוקראינה, על המקצועיות הגבוהה, הישגי היצירה הגדולים, צדקה ודבקות באידיאלים של אבירות.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 באוגוסט 2009 נישאה לוראק לארוסה הטורקי ולמנהלה מוראט נאלסאיקולו, אותו הכירה בשנת 2003 כשנפשו בטורקיה.^[6] מוראט, הוא מנהל מלונות טורקי וסוכן נסיעות. בתם סופיה, נולדה ב-9 ביוני 2011. היא ומשפחתה התגוררו בבית בפאתי קייב. הזוג התגרש בינואר 2019.^[7]