אוקראינה באירוויזיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוקראינה באירוויזיון
EuroUcrania.svg
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
רשת שידור NTU (2003-2014)
UA:PBC (2016-)‎
השתתפות ראשונה לטביהלטביה ריגה, 2003
זכיות טורקיהטורקיה איסטנבול, 2004
שוודיהשוודיה סטוקהולם, 2016
השתתפויות 14
היעדרויות 1
אירוח האירוויזיון אוקראינהאוקראינה קייב, 2005
אוקראינהאוקראינה קייב, 2017
השתתפות אחרונה אוקראינהאוקראינה קייב, 2017
טינה קרול באתונה (2006)
אני לוראק בבלגרד (2008)
סבטלנה לובודה במוסקבה (2009)
אליושה באוסלו (2010)
גאיטנה בבאקו (2012)
זלאטה אוגנביץ' במאלמה (2013)
מריה ירמצ'וק בקופנהגן (2014)

אוקראינה החלה להשתתף באירוויזיון בשנת 2003. אוקראינה, הייתה אחת המדינות היחידות, יחד עם רומניה, רוסיה ואזרבייג'ן, שלא החמיצה אף גמר מאז החלת שלב חצי הגמר בשנת 2004, עד שבשנת 2015 אוקראינה נעדרה מהתחרות עקב מלחמת האזרחים באוקראינה וקשיים כלכליים. בשנת 2004 יצגה הזמרת רוסלנה את אוקראינה עם השיר "Wild Dances", ואוקראינה קטפה לראשונה בתולדותיה את המקום הראשון בתחרות בהופעתה השנייה בה עם 280 נקודות. 12 שנים לאחר מכן, באירוויזיון 2016, ייצגה את אוקראינה הזמרת ג'מאלה עם השיר "1944". בחצי הגמר הגיע השיר למקום השני ובגמר קטף השיר את המקום הראשון עם 534 נקודות ובכך השיגה אוקראינה את ניצחונה השני בתחרות. עם ניצחונה של ג'מאלה, הפכה אוקראינה למדינה הראשונה במזרח אירופה אשר זוכה בתחרות פעמיים.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקראינה ניצחה בהופעתה השנייה באירוויזיון שנערך בשנת 2004 באיסטנבול, טורקיה, עם השיר "Wild Dances" ("ריקוד פראי") שבוצע על ידי הזמרת האוקראינית רוסלנה, עם 280 נקודות בגמר התחרות.

בשנת 2007 אוקראינה זכתה במקום ה-2 בגמר התחרות, עם השיר "Dancing Lasha Tumbai" ("לרקוד לָאשָׁה טוּמְבָּאי") שבוצע על ידי זמרת הדראג ורקה סרדוצ'קה, עם 235 נקודות בגמר התחרות.

בשנת 2008 אוקראינה זכתה, גם כן, במקום ה-2 בגמר התחרות, עם השיר "Shady lady" ("אישה מסתורית") שבוצע על ידי אני לוראק, עם 230 נקודות, 42 נקודות פחות מהמנצחת באותה שנה, רוסיה.

בשנת 2009 אוקראינה יוצגה על ידי סבטלנה לובודה עם השיר "Be My Valentine" ("הייה אהובי"). השיר הגיע למקום ה-12 בגמר התחרות עם 76 נקודות.

בשנת 2011, בתחרות שנערכה בדיסלדורף, גרמניה, אוקראינה יוצגה על ידי מיקה ניוטון עם השיר "Angel" ("מלאך"). השיר הגיע למקום ה-6 בחצי הגמר של התחרות, עם 81 נקודות, ובמקום הרביעי בגמר התחרות, עם 159 נקודות.

בשנת 2012, אוקראינה השיגה את תוצאתה הגרועה ביותר בתחרות מאז אירוויזיון 2004, בה מוקמה במקום השמיני בחצי הגמר של התחרות עם 64 נקודות ובמקום ה-15 בגמר התחרות עם 65 נקודות, עם השיר "Be My Guest" ("תהיה האורח שלי") שבוצע על ידי גאיטנה.

בשנת 2013, בתחרות שנערכה במאלמה, שוודיה, בסוף מופע הגמר, התברר כי שירה של אוקראינה "Gravity", שבוצע על ידי זלאטה אוגנביץ', הגיע למקום השלישי, עם 214 נקודות.

ב-9 בספטמבר 2014, הודיעה רשות השידור האוקראינית, NTU, שאוקראינה לא תיקח חלק בתחרות בשנת 2015 בשל קשיים כלכליים והמשבר המתמשך במזרח אוקראינה. עם זאת, אוקראינה התחייבה לשדר את התחרות אף על פי שלא תיקח בה חלק. ב-23 במאי 2015, בסמיכות לסיומה של התחרות באוסטריה, הבטיחה רשות השידור האוקראינית כי אוקראינה תשוב לתחרות בשנת 2016. ב-16 בספטמבר 2015, דווח כי אוקראינה אכן תחזור לתחרות. עם שובה של אוקראינה לתחרות אירוויזיון 2016, הפכה אוקראינה למדינה הראשונה במזרח אירופה אשר קוטפת את המקום הראשון בתחרות פעמיים, כאשר הנציגה האוקראינית ג'מאלה זכתה בתחרות עם שירה "1944". בהצבעת הצופים המדינה שזכתה היא רוסיה ובהצבעת השופטים המדינה שזכתה היא אוסטרליה, כאשר אוקראינה מוקמה במקום השני גם אצל השופטים וגם בהצבעת הצופים, אך היא ניצחה עם סך של 534 נקודות, כאשר אחריה אוסטרליה במקום השני ורוסיה במקום השלישי.

השירים שייצגו את אוקראינה באירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Disc Plain yellow dark.svg שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
Plain Disc 40% grey.svg שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני

Circle Ochre Solid.svg שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
Disc Plain red.svg שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום האחרון

שנה מבצע שיר תרגום לעברית גמר ניקוד חצי גמר ניקוד
2003 אלכסנדר פונומריוב "Hasta la Vista" "להתראות" 14 30
2004 רוסלנה "Wild Dances" "ריקוד פראי" 1 280 2 256
2005 גרין ג'ולי "Razom nas bahato" "יחד אנחנו הרבה" 19 30 המדינה המארחת
2006 טינה קרול "Show Me Your Love" "הראה לי את אהבתך" 7 145 7 146
2007 ורקה סרדוצ'קה "Dancing Lasha Tumbai" "לרקוד לָאשָׁה טוּמְבָּאי" 2 235 X X
2008 אני לוראק "Shady lady" "אישה מסתורית" 2 230 1 152
2009 סבטלנה לובודה "Be My Valentine! (Anti-Crisis Girl)" "היה אהובי! (נערה נגד-משבר)" 12 76 6 80
2010 אליושה "Sweet People" "אנשים מתוקים" 10 108 7 77
2011 מיקה ניוטון "Angel" "מלאך" 4 159 6 81
2012 גאיטנה "Be My Guest" "תהיה האורח שלי" 15[1] 65 8 64
2013 זלאטה אוגנביץ' "Gravity" "כבידה" 3 214 3 140
2014 מריה ירמצ'וק "Tick Tock" "טיק טוק" 6 113 5 118
2016 ג'מאלה "1944" "1944" 1 534 2 287
2017 O.Torvald "Time" "זמן" 24 36 המדינה המארחת
2018

יחסי אוקראינה ורוסיה באירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 2007, ורקה סרדוצ'קה נבחרה על ידי אוקראינה כנציגתה בתחרות עם השיר "Dancing Lasha Tumbai" ("לרקוד לָאשָׁה טוּמְבָּאי"). עם בחירתו של השיר, נטען כי השיר מכיל סאבטקסט פוליטי, אשר אסור על פי חוקי התחרות.[2] נטען כי השיר מכיל התייחסות למילה "מאידאן" (כיכר בלב העיר קייב אשר ידועה כאתר להפגנות פוליטיות וביניהן הפגנות המהפכה הכתומה שהתרחשו שנתיים טרם קיום התחרות) וכי הביטוי "לָאשָׁה טוּמְבָּאי" נשמע כמו "רוסיה שלום" ("Russia Goodbye"). סרדוצ'קה הכחישה את הטענות, וטענה כי "לָאשָׁה טוּמְבָּאי" הוא ביטוי בשפה המונגולית אשר פירושו הוא "חמאה מחובצת". בתוכנית האירוח הרוסית, Пусть говорят, אשר שודרה בערוץ הראשון לאחר גמר התחרות, הסביר דובר מונגולי ילידי שהביטוי "לָאשָׁה טוּמְבָּאי" אינו קיים בשפה המונגולית ומדובר כנראה בג'יבריש. לאחר שידור התוכנית, סרדוצ'קה אמרה כי הביטוי "לָאשָׁה טוּמְבָּאי" הוא ביטוי חסר משמעות ונועד לשמש כחריזה למילים אחרות המופיעות בשיר.
  • בשנת 2016, הנציגה האוקראינית ג'מאלה זכתה בתחרות עם שירה "1944". מילותיו של השיר עוסקות בגירוש הטטרים מקרים בשנות ה-40 על ידי ברית המועצות בשליטתו של יוסיף סטלין בשל שיתוף הפעולה שלהם-לכאורה עם הנאצים. ג'מאלה הסבירה כי מילות השיר נכתבו בהשראת סיפורה של סבתא רבתא שלה, שהייתה בשנות ה-20 לחייה כאשר היא וחמשת ילדיה גורשו למרכז אסיה, ואחת מבנותיה לא שרדה את המסע. פקידים רוסים וחברי פרלמנט, ביניהם מריה זכרובה, דוברת משרד החוץ של רוסיה, לא היו מרוצים מבחירת השיר הזוכה ואמרו כי "השיר הוא הכרזה פוליטית מובהקת ורומז על סיפוח חצי האי קרים, האסורה על פי חוקי התחרות". אף על פי שרוסיה איימה להחרים את התחרות בשנת 2017, סרגיי לזרב, נציגה של רוסיה בתחרות, בירך את ג'מאלה על זכייתה בתחרות.

בשנת 2017, בעקבות מלחמת האזרחים באוקראינה אשר החלה בשנת 2014, אוקראינה הנחתה להטיל סנקציות כלכליות נגד יחידים, פקידים ואנשי עסקים מרוסיה. בשנה שלאחר מכן, אוקראינה החלה למנוע מאנשים שתמכו בסיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה את האפשרות להיכנס לשטחה הריבוני. פוליטיקאי אוקראיני, ויצ'סלאב קירילנקו, סגנו של וולודימיר גרויסמן, הבהיר כי האיסור אינו תקף עבור אירוח התחרות בשטחה של אוקראינה. איגוד השידור האירופי הבטיח כי הם "עוסקים בדיאלוג בונה בין רשות השידור האוקראינית לבין שלטונות אוקראינה על מנת להבטיח כי כל האמנים והנציגים הלוקחים חלק בתחרות יוכלו להגיע ולהישאר באוקראינה". שדרן של רשות השידור האוקראינית, אמר לבילבורד כי "חוקי הרשימה השחורה היו מעבר לשליטתנו". ב-3 במרץ 2017, פוליטיקאי רוסי בשם ויטלי מילונוב קרא למדינתו לסגת מתחרות האירוויזיון בשל הסכסוך המתמשך במזרח אוקראינה, ותיאר את רוסיה כ"אורחת לא רצויה במדינה הנשלטת על ידי פנאטים".

ב-13 במרץ 2017, דווח כי אוקראינה חוקרת את יוליה סמוילובה, הנציגה הרוסית לתחרות באותה שנה, בעקבות הופעתה של סמוילובה בקרץ' שבחצי האי קרים שנתיים קודם לכן, כאשר אסור היה על אזרחים רוסים להגיע לחצי האי. אוקראינה משערת כי הבחירה של רוסיה בסמוילובה לתחרות הייתה הצהרה פוליטית מכוונת, לאחר שהחליטה לשלוח לתחרות ביודעין נציגה אשר הופיעה בשטח הלחימה בין שתי המדינות. יועצו של שר הפנים האוקראיני, אנטון גרשצ'נקו, אמר כי הוא "אינו יכול להוציא אפשרות כי ינקטו צעדים מצדנו כדי למנוע את כניסתה של סמוילובה" אם רוסיה תשתמש בתחרות כדי לגרום "פרובוקציה", ואילו סגן מנהל הערוץ האוקראיני, ATR, טען כי מדובר "בצעד ציני ולא מוסרי". כמו כן, שר החוץ האוקראיני, פאבל קלימקין, אמר כי הוא רואה את הבחירה של רוסיה בסמוילובה כ"פרובוקציה" מצידה של רוסיה. מאוחר יותר, נשיא אוקראינה, פטרו פורושנקו, גם כן הסכים עם דבריו של קלימקין, שר החוץ האוקראיני. בן רויסטון, אשר המליץ בעבר לשוודיה ואזרבייג'ן אודות משלחותיהן לתחרות, טען כי בחירתה של רוסיה לנציגה בעלת מוגבלויות עשויה גם היא להיות מכוונת, והסביר לעיתון הבריטי הגרדיאן כי "היא [רוסיה] בחרה במתחרה המרותקת לכיסא גלגלים על מנת לגרום להשפעה פרו-רוסית על חצי האי קרים במדיות החברתיות. הם ידעו כי הדבר לא יעבור בשתיקה באוקראינה, אך הם בחרו בה בכל מקרה על מנת שהם יוכלו להגיד בפומבי: 'איך אוקראינה יכולה לאפשר לבחורה המרותקת לכיסא גלגלים להיות קורבן של חוקיה?'. הדבר נראה כחלק מיחסי הציבור של רוסיה".

שירות הביטחון האוקראיני, אישר ב-22 במרץ 2017, כי נאסר על סמוילובה להגיע לאוקראינה למשך שלוש שנים[3][4][5][6] בעקבות הופעתה בחצי האי קרים שלא כדין, ובכך שהפרה את סעיף 204-2 על עבירות מנהליות. איגוד השידור האירופי הגיב באומרו כי הוא ימשיך להבטיח כי כל המתחרים יוכלו להגיע ולהישאר בקייב, אך "אנחנו מאוכזבים עמוקות עקב החלטתה של אוקראינה כי אנחנו מרגישים שהחלטתם הולכת נגד הרוח של התחרות והערכים שלה", אך עם זאת, ציין האיגוד כי הוא יכבד את חוקי המדינה המארחת. פראנס קלינטסביץ', סגן יושבת ראש מועצת הפדרציה של רוסיה, איים כי רוסיה תחרים את התחרות אלא אם מארגני התחרות יכריזו על החלטתה של אוקראינה כ"בלתי קבילה" והאשים אותם בהיותם "פוליטיים ומוטים לחלוטין".

ב-23 במרץ 2017, הציע איגוד השידור האירופי פשרה לרשות השידור הרוסית, הערוץ הראשון, בה סמוילובה תהיה רשאית לבצע את שירה בתחרות "Flame is burning" מרחוק מתוך מקום בחירתו של השדרן הרוסי. הייתה זאת הפעם הראשונה בתולדות התחרות בה האיגוד הציע למדינה לבצע את הופעתה שלא על בימת התחרות, אלא מרחוק, באמצעות לוויין תקשורת. עם זאת, רוסיה דחתה את הצעת האיגוד בטענה כי אין סיבה שסמוילובה לא תבצע את הופעתה על הבימה בקייב כמו כל שאר הנציגים, והאשימה את אוקראינה ב"הפרת הבטחות" כי לכל המבצעים בתחרות יונפקו אשרות מתאימות על מנת שיוכלו להיכנס לתחומי המדינה המארחת. ויצ'סלאב קירילנקו, סגנו של גרויסמן, הבהיר כי זה "בלתי חוקי" שאנשים שהם אישיות בלתי רצויה "ייקחו חלק בתוכניות טלוויזיה או סיורים במדינה". מפקח התחרות, יאן אולה סאנד, אמר בריאיון לרשות השידור הדנית, DR, כי הוא וחברות אחרות באיגוד השידור האירופי פנו לשירות הביטחון האוקראיני על מנת "למצוא אפשרות בה ניתן יהיה לעכב את האיסור שהוטל על סמוילובה עד לסיומה של התחרות באוקראינה".

מנכ"לית איגוד השידור האירופי, אינגריד דלטנר, הצהירה כי "התנהגותה של אוקראינה היא לחלוטין אינה מתקבלת ומנצלת את התחרות עבור פעולות פוליטיות". דלטנר המשיכה ואמרה כי איגוד השידור האירופי ניהל שיחות עם ראשי השלטונות באוקראינה, ביניהם גרויסמן ופורושנקו, לגבי האפשרות לעכב את האיסור על סמוילובה עד לסיומה של התחרות באוקראינה. ב-1 באפריל 2017, דלטנר איימה לאסור על אוקראינה לקחת חלק במהדורותיה הבאות של התחרות למשך שלוש שנים[7] "אם סמוילובה לא תהיה רשאית לקחת חלק בתחרות". בתגובה, רשות השידור האוקראינית דחקה באיגוד השידור האירופי לכבד את ריבונותה של אוקראינה.

בריאיון לעיתון הגרמני דר טגשפיגל שיצא לאור ב-26 במרץ 2017, ציין פרנק-דיטר פריילינג, יושב ראש קבוצת ההתייחסות של התחרות, כי "עתידה של רוסיה בתחרות הנוכחית לא נראה ברור" ואמר כי יכול להיות שרוסיה "הייתה מודעת לכך שבחירתה בסמוילובה תהיה בעייתית".

ב-13 באפריל 2017, רשות השידור הרוסית הודיעה שרוסיה פורשת רשמית מהתחרות וכי סמוילובה תייצג את רוסיה באירוויזיון 2018, לא משנה באיזו מדינה תיערך התחרות.[8]

תגובת חברות EBU אחרות למשבר בין אוקראינה לרוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סן מרינוסן מרינו סן מרינו - קרלו רומיאו, יושב ראש רשות השידור הסן מרינית, SMRTV, תיאר את החלטת אוקראינה לאסור על סמוילובה לקחת חלק בתחרות כ"התנהגות בלתי מקובלת", ואמר כי לרשות השידור הסן מרינית לא משנה אם מדובר במזימה או בפרובוקציה מצידה של רוסיה, וכי תחרות האירוויזיון צריכה לעמוד על "קרקע נייטרלית".
  • דנמרקדנמרק דנמרק - יאן לאגרמנד לונדם, יושב ראש רשות השידור הדנית, DR, אמר כי התחרות הנוכחית "הפכה לשדה קרב פוליטי", והוא מרוצה למדי עם המאמצים שאיגוד השידור האירופי עושה על מנת לפתור את בעיית האיסור שהוטל על רוסיה על ידי אוקראינה.
  • גרמניהגרמניה גרמניה - תומאס שרייבר, יושב ראש רשות השידור הגרמנית, ARD, אמר בריאיון לערוץ הגרמני דויטשה ולה שהמצב בין רוסיה לאוקראינה הוא "קריטי", והדגיש כי גם רשות השידור הרוסית וגם שלטונות אוקראינה אשמים במצב, ואמר כי "החלטה נכונה תלויה ברצון הטוב של שני הצדדים".
  • סרביהסרביה סרביה - רשות השידור הסרבית, RTS, אמרה ב-14 באפריל 2017, כי הם "מצטערים על המצב, ומאמינים כי תחרות האירוויזיון צריכה להיות מקום המשמש לאחדות של האומות ולא לפילוג". רשות השידור הסרבית המשיכה והזכירה תקופות דומות של קושי, כאשר הם "גורשו" מן הארגון מסיבות פוליטיות בשנים 1992 ו-2004.

אירוח האירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה העיר המארחת מקום התחרות מנחים
2005 אוקראינהאוקראינה קייב ארמון הספורט חצאי גמר וגמר: מאשה (מריה אפרוסנינה) ופאשה (פאבלו שילקו)
2017 אוקראינהאוקראינה קייב מרכז התערוכות הבינלאומי חצאי גמר וגמר: אולכסנדר סקיצ'קו, וולודימיר אוסטפצ'וק וטימור מירושניצ'נקו

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]