אוקראינה באירוויזיון
 | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| רשת שידור |
NTU (2003-2014) UA:PBC (2016-) |
| השתתפות ראשונה |
 ריגה, 2003 |
| זכיות |
 איסטנבול, 2004 סטוקהולם, 2016 |
| השתתפויות | 15 |
| היעדרויות | 2 |
| אירוח האירוויזיון |
קייב, 2005 קייב, 2017 |
| השתתפות אחרונה |
 ליסבון, 2018 |
אוקראינה השתתפה באירוויזיון כ-15 פעמים החל מהצטרפותה לתחרות ב-2003. אוקראינה ניצחה פעמיים: בפעם הראשונה ב-2004 ובפעם השנייה ב-2016. לאחר שני ניצחונותיה, הפכה אוקראינה למדינה הראשונה במזרח אירופה אשר מנצחת בתחרות פעמיים.
תוכן עניינים
הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוקראינה ניצחה בהופעתה השנייה באירוויזיון שנערך בשנת 2004 באיסטנבול, טורקיה, עם השיר "Wild Dances" ("ריקוד פראי") שבוצע על ידי הזמרת האוקראינית רוסלנה, עם 280 נקודות בגמר התחרות.
בשנת 2007 אוקראינה זכתה במקום ה-2 בגמר התחרות, עם השיר "Dancing Lasha Tumbai" ("לרקוד לָאשָׁה טוּמְבָּאי") שבוצע על ידי זמרת הדראג ורקה סרדוצ'קה, עם 235 נקודות בגמר התחרות.
בשנת 2008 אוקראינה זכתה, גם כן, במקום ה-2 בגמר התחרות, עם השיר "Shady lady" ("אישה מסתורית") שבוצע על ידי אני לוראק, עם 230 נקודות, 42 נקודות פחות מהמנצחת באותה שנה, רוסיה.
בשנת 2009 אוקראינה יוצגה על ידי סבטלנה לובודה עם השיר "Be My Valentine" ("הייה אהובי"). השיר הגיע למקום ה-12 בגמר התחרות עם 76 נקודות.
בשנת 2011, בתחרות שנערכה בדיסלדורף, גרמניה, אוקראינה יוצגה על ידי מיקה ניוטון עם השיר "Angel" ("מלאך"). השיר הגיע למקום ה-6 בחצי הגמר של התחרות, עם 81 נקודות, ובמקום הרביעי בגמר התחרות, עם 159 נקודות.
בשנת 2012, אוקראינה השיגה את תוצאתה הגרועה ביותר בתחרות מאז אירוויזיון 2004, בה מוקמה במקום השמיני בחצי הגמר של התחרות עם 64 נקודות ובמקום ה-15 בגמר התחרות עם 65 נקודות, עם השיר "Be My Guest" ("תהיה האורח שלי") שבוצע על ידי גאיטנה.
בשנת 2013, בתחרות שנערכה במאלמה, שוודיה, בסוף מופע הגמר, התברר כי שירה של אוקראינה "Gravity", שבוצע על ידי זלאטה אוגנביץ', הגיע למקום השלישי, עם 214 נקודות.
ב-9 בספטמבר 2014, הודיעה רשות השידור האוקראינית כי אוקראינה לא תשתתף בתחרות ב-2015 בשל קשיים כלכליים והמשבר המתמשך במזרח אוקראינה. עם זאת, אוקראינה התחייבה לשדר את התחרות אף על פי שלא תשתתף. ב-23 במאי 2015, בסמיכות לסיומה של התחרות באוסטריה, הבטיחה רשות השידור האוקראינית כי אוקראינה תשוב לתחרות ב-2016 וב-16 בספטמבר 2015, דווח כי אוקראינה אכן תשוב לתחרות. עם שובה של אוקראינה לתחרות ב-2016, הפכה למדינה הראשונה במזרח אירופה אשר קוטפת את המקום הראשון בתחרות פעמיים, לאחר שהנציגה האוקראינית ג'מאלה ניצחה בתחרות עם שירה "1944". בהצבעת הצופים המדינה שקטפה את מספר הקולות הגבוה ביותר היא רוסיה ובהצבעת השופטים המדינה שקטפה את מספר הקולות הגבוה ביותר היא אוסטרליה, כאשר אוקראינה מוקמה במקום השני גם אצל השופטים וגם בהצבעת הצופים, אך לבסוף היא ניצחה עם סך של 534 נקודות, כאשר אחריה אוסטרליה במקום השני ורוסיה במקום השלישי.
יחסי אוקראינה ורוסיה באירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בתחרות שהתקיימה בפינלנד, ורקה סרדוצ'קה נבחרה על ידי אוקראינה כנציגתה בתחרות עם השיר "Dancing Lasha Tumbai" ("לרקוד לָאשָׁה טוּמְבָּאי"). עם בחירתו של השיר, נטען כי השיר מכיל סאבטקסט פוליטי, אשר אסור על פי חוקי התחרות.[1] נטען כי השיר מכיל התייחסות למילה "מאידאן" (כיכר בלב העיר קייב אשר ידועה כאתר להפגנות פוליטיות וביניהן הפגנות המהפכה הכתומה שהתרחשו שנתיים טרם קיום התחרות) וכי הביטוי "לָאשָׁה טוּמְבָּאי" נשמע כמו "Russia Goodbye". סרדוצ'קה הכחישה את הטענות, וטענה כי "לָאשָׁה טוּמְבָּאי" הוא ביטוי בשפה המונגולית אשר פירושו הוא "חמאה מחובצת". בתוכנית האירוח הרוסית, Пусть говорят, אשר שודרה בערוץ הראשון לאחר גמר התחרות, הסביר דובר מונגולי ילידי שהביטוי "לָאשָׁה טוּמְבָּאי" אינו קיים בשפה המונגולית ומדובר כנראה בג'יבריש. לאחר שידור התוכנית, סרדוצ'קה אמרה כי הביטוי "לָאשָׁה טוּמְבָּאי" הוא ביטוי חסר משמעות ונועד לשמש כחריזה למילים אחרות המופיעות בשיר.
- ב-2016, הנציגה האוקראינית ג'מאלה ניצחה בתחרות עם שירה "1944". מילותיו של השיר עוסקות בגירוש הטטרים מקרים בשנות ה-40 על ידי ברית המועצות בשליטתו של יוסיף סטלין בשל שיתוף הפעולה שלהם עם הנאצים. ג'מאלה הסבירה כי מילות השיר נכתבו בהשראת סיפורה של סבתא רבתא שלה, שהייתה בשנות ה-20 לחייה כאשר היא וחמשת ילדיה גורשו למרכז אסיה, ואחת מבנותיה לא שרדה את המסע. פקידים רוסים וחברי פרלמנט, ביניהם מריה זכארובה, דוברת משרד החוץ של רוסיה, לא היו מרוצים מבחירת השיר הזוכה ואמרו כי "השיר הוא הכרזה פוליטית מובהקת ורומז על סיפוח חצי האי קרים, האסורה על פי חוקי התחרות". אף על פי שרוסיה איימה להחרים את התחרות ב-2017, סרגיי לזרב, נציגה של רוסיה בתחרות, בירך את ג'מאלה על ניצחונה בתחרות.
- ב-14 באוגוסט 2013, החלו לקדם באוקראינה קמפיין חרם צרכנים ברשתות החברתיות בתגובה לאמברגו שהטילה הפדרציה הרוסית על אוקראינה, אולם החרם הופסק בנובמבר באותה השנה בעקבות הפגנות יברומאידאן וחודש בתחילת 2014 עקב סיפוח חצי האי קרים והתערבותה הצבאית של רוסיה באוקראינה. מטרת החרם הייתה למנוע מכסף אוקראיני להגיע לרוסיה ולתרום למימון הצבא של הפדרציה הרוסית באמצעות החרמת תחנות דלק רוסיות, בנקים בשליטה רוסית, קונצרטים ובתי קולנוע. בשנה שלאחר מכן, אוקראינה החלה למנוע מאנשים שתמכו בסיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה את האפשרות להיכנס לשטחה הריבוני. פוליטיקאי אוקראיני, ויצ'סלאב קירילנקו, סגנו של וולודימיר גרויסמן, הבהיר כי האיסור אינו תקף עבור אירוח התחרות בשטחה של אוקראינה. איגוד השידור האירופי הבטיח כי הם "עוסקים בדיאלוג בונה בין רשות השידור האוקראינית לבין שלטונות אוקראינה על מנת להבטיח כי כל האמנים והנציגים המשתתפים בתחרות יוכלו להגיע ולהישאר באוקראינה". שדרן של רשות השידור האוקראינית, אמר לבילבורד כי "חוקי הרשימה השחורה היו מעבר לשליטתנו". ב-3 במרץ 2017, פוליטיקאי רוסי בשם ויטלי מילונוב קרא למדינתו לסגת מהתחרות בשל הסכסוך המתמשך באוקראינה, ותיאר את רוסיה כ"אורחת לא רצויה במדינה הנשלטת על ידי פנאטים".
- ב-13 במרץ 2017, דווח כי אוקראינה חוקרת את יוליה סמוילובה, הנציגה הרוסית לתחרות באותה שנה, בעקבות הופעתה של סמוילובה בחצי האי קרים שנתיים קודם לכן, כאשר אסור היה על אזרחים רוסים להגיע לחצי האי. אוקראינה משערת כי הבחירה של רוסיה בסמוילובה לתחרות הייתה הצהרה פוליטית מכוונת, לאחר שהחליטה לשלוח לתחרות ביודעין נציגה אשר הופיעה בשטח הלחימה בין שתי המדינות. יועצו של שר הפנים האוקראיני, אנטון גרשצ'נקו, אמר כי הוא "אינו יכול להוציא את האפשרות כי ינקטו צעדים מצדנו כדי למנוע את כניסתה של סמוילובה" אם רוסיה תשתמש בתחרות כדי לגרום "פרובוקציה", ואילו סגן מנהל הערוץ האוקראיני, ATR, טען כי מדובר "בצעד ציני ולא מוסרי". כמו כן, שר החוץ האוקראיני, פאבל קלימקין, אמר כי הוא רואה את הבחירה של רוסיה בסמוילובה כ"פרובוקציה" מצידה של רוסיה. מאוחר יותר, נשיא אוקראינה, פטרו פורושנקו, גם כן הסכים עם דבריו של קלימקין, שר החוץ האוקראיני. בן רויסטון, אשר המליץ בעבר לשוודיה ואזרבייג'ן אודות משלחותיהן לתחרות, טען כי בחירתה של רוסיה לנציגה בעלת מוגבלויות עשויה גם היא להיות מכוונת, והסביר לעיתון הבריטי הגרדיאן כי "היא [רוסיה] בחרה במתחרה המרותקת לכיסא גלגלים על מנת לגרום להשפעה פרו-רוסית על חצי האי קרים במדיות החברתיות. הם ידעו כי הדבר לא יעבור בשתיקה באוקראינה, אך הם בחרו בה בכל מקרה על מנת שהם יוכלו להגיד בפומבי: 'איך אוקראינה יכולה לאפשר לבחורה המרותקת לכיסא גלגלים להיות קורבן של חוקיה?'. הדבר נראה כחלק מיחסי הציבור של רוסיה". שירות הביטחון האוקראיני, אישר ב-22 במרץ 2017, שנאסר על סמוילובה להגיע לאוקראינה למשך שלוש שנים[2][3][4][5] בעקבות הופעתה בחצי האי קרים שלא כדין, ובכך שהפרה את סעיף 204-2 בעבירות מנהליות. איגוד השידור האירופי הגיב באומרו כי הוא ימשיך להבטיח כי כל המתחרים יוכלו להגיע ולהישאר בקייב, אך אמר כי "אנחנו מאוכזבים עמוקות עקב החלטתה של אוקראינה כי אנחנו מרגישים שהחלטתם הולכת נגד הרוח של התחרות והערכים שלה". עם זאת, ציין האיגוד כי הוא יכבד את חוקי המדינה המארחת. פראנס קלינטסביץ', סגן יושבת ראש מועצת הפדרציה של רוסיה, איים כי רוסיה תחרים את התחרות אלא אם מארגני התחרות יודיעו כי החלטתה של אוקראינה "בלתי קבילה" והאשים אותם בהיותם "פוליטיים ומוטים לחלוטין". ב-23 במרץ 2017, הציע איגוד השידור האירופי פשרה לרשות השידור הרוסית, בה סמוילובה תהיה רשאית לבצע את שירה בתחרות מרחוק מתוך מקום בחירתו של השדרן הרוסי. הייתה זאת הפעם הראשונה בתולדות התחרות בה האיגוד הציע למדינה לבצע את הופעתה שלא על בימת התחרות, אלא מרחוק, באמצעות לוויין תקשורת. עם זאת, רוסיה דחתה את הצעת האיגוד בטענה כי אין סיבה שסמוילובה לא תבצע את הופעתה על הבימה בקייב כמו כל שאר הנציגים, והאשימה את אוקראינה ב"הפרת הבטחות" כי לכל המבצעים בתחרות יונפקו אשרות מתאימות על מנת שיוכלו להיכנס לתחומי המדינה המארחת. ויצ'סלאב קירילנקו, סגנו של גרויסמן, הבהיר כי זה "בלתי חוקי" שאנשים שהם אישיות בלתי רצויה "ישתתפו בתוכניות טלוויזיה או סיורים במדינה". מפקח התחרות, יון אולה סאנד, אמר בריאיון לרשות השידור הדנית כי הוא וחברות אחרות באיגוד השידור האירופי פנו לשירות הביטחון האוקראיני על מנת "למצוא אפשרות בה ניתן יהיה לעכב את האיסור שהוטל על סמוילובה עד לסיומה של התחרות באוקראינה". מנכ"לית איגוד השידור האירופי, אינגריד דלטנר, הצהירה כי "התנהגותה של אוקראינה היא לחלוטין אינה מתקבלת ומנצלת את התחרות עבור פעולות פוליטיות". דלטנר המשיכה ואמרה כי איגוד השידור האירופי ניהל שיחות עם ראשי השלטונות באוקראינה, ביניהם גרויסמן ופורושנקו, לגבי האפשרות לעכב את האיסור על סמוילובה עד לסיומה של התחרות באוקראינה. ב-1 באפריל 2017, דלטנר איימה לאסור על אוקראינה להשתתף במהדורותיה הבאות של התחרות למשך שלוש שנים "אם סמוילובה לא תהיה רשאית להשתתף בתחרות".[6] בתגובה, רשות השידור האוקראינית דחקה באיגוד השידור האירופי לכבד את ריבונותה של אוקראינה. ב-13 באפריל, רשות השידור הרוסית הודיעה כי רוסיה פורשת רשמית מהתחרות וכי סמוילובה תשמש כנציגתה של רוסיה ב-2018.[7]
- ב-25 בפברואר 2019, ג'מאלה הייתה מעורבת בשנית בשערורייה הנוגעת ליחסי אוקראינה-רוסיה כשהייתה חברה בצוות השיפוט של קדם-האירוויזיון האוקראיני ואילצה את האמנים שהשתתפו בתחרות להודות שחצי האי קרים הוא טריטוריה אוקראינית במסגרת שאלון לאומני מחייב. זוג זמרות שהוריהן חיים בחצי האי קרים אולצו להודות בשידור חי שחצי האי קרים הוא שטח אוקראיני. בנוסף, רשות השידור האוקראינית חייבה את האמנית שנבחרה כנציגת אוקראינה, מארוב, לחתום על חוזה ויתור על סיבוב ההופעות המתוכנן שלה ברוסיה אם רצונה לייצג את אוקראינה. מאחר שמרבית הקריירה שלה מנוהלת ברוסיה, האמנית ויתרה על זכות ייצוג המדינה בתחרות. רשות השידור האוקראינית הציעה לחברי להקת "Freedom Jazz" שסיימה שנייה ולהרכב "קזקה" שסיים במקום השלישי להחליף אותה, אולם אף הם סירבו לחתום על החוזה וויתרו על ייצוג המדינה בתחרות. ב-27 בפברואר 2019 רשות השידור האוקראינית הודיעה על פרישה מהתחרות השנה.[8]
השירים שייצגו את אוקראינה באירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
|
| שנה | מבצע | שיר | תרגום לעברית | גמר | ניקוד | חצי גמר | ניקוד |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2003 | אלכסנדר פונומריוב | "Hasta la Vista" | "להתראות" | 14 | 30 | ||
| 2004 | רוסלנה | "Wild Dances" | "ריקוד פראי" | 1 | 280 | 2 | 256 |
| 2005 | גרין ג'ולי | "Razom nas bahato" | "יחד אנחנו הרבה" | 19 | 30 | המדינה המארחת | |
| 2006 | טינה קרול | "Show Me Your Love" | "הראה לי את אהבתך" | 7 | 145 | 7 | 146 |
| 2007 | ורקה סרדוצ'קה | "Dancing Lasha Tumbai" | "לרקוד לָאשָׁה טוּמְבָּאי" | 2 | 235 | X | X |
| 2008 | אני לוראק | "Shady lady" | "אישה מסתורית" | 2 | 230 | 1 | 152 |
| 2009 | סבטלנה לובודה | "Be My Valentine! (Anti-Crisis Girl)" | "היה אהובי! (נערה נגד-משבר)" | 12 | 76 | 6 | 80 |
| 2010 | אליושה | "Sweet People" | "אנשים מתוקים" | 10 | 108 | 7 | 77 |
| 2011 | מיקה ניוטון | "Angel" | "מלאך" | 4 | 159 | 6 | 81 |
| 2012 | גאיטנה | "Be My Guest" | "תהיה האורח שלי" | 15[9] | 65 | 8 | 64 |
| 2013 | זלאטה אוגנביץ' | "Gravity" | "כוח הכבידה" | 3 | 214 | 3 | 140 |
| 2014 | מריה ירמצ'וק | "Tick Tock" | "טיק טוק" | 6 | 113 | 5 | 118 |
| לא השתתפה ב-2015 | |||||||
| 2016 | ג'מאלה | "1944" | "1944" | 1 | 534 | 2 | 287 |
| 2017 | O.Torvald | "Time" | "זמן" | 24 | 36 | המדינה המארחת | |
| 2018 | מלובין | "Under The Ladder" | "מתחת לסולם" | 17 | 130 | 6 | 179 |
| 2019 | מארוב | "Siren Song" | "שיר הסירנה" | X | X | X | X |
| 2020 | |||||||
אירוח האירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | העיר המארחת | מקום התחרות | מנחים |
|---|---|---|---|
| 2005 | קייב
|
ארמון הספורט | חצאי גמר וגמר: מאשה (מריה אפרוסינינה) ופאשה (פאבלו שילקו) |
| 2017 | קייב
|
מרכז התערוכות הבינלאומי | חצאי גמר וגמר: אולכסנדר סקיצ'קו, וולודימיר אוסטפצ'וק וטימור מירושניצ'נקו |
מגישי הניקוד מטעם אוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | מגיש |
|---|---|
| 2003 | לודמילה חריב |
| 2004 | פאבלו שילקו |
| 2005 | מריה אורלובה |
| 2006 | איגור פוסיפאייקו |
| 2007 | קטרינה אוסדצ'ה |
| 2008 | מריסקה הורובטס |
| 2009 | מריסקה הורובטס |
| 2010 | אירינה זורבסקה |
| 2011 | רוסלנה ליז'יצ'קו |
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר הרשמי של אוקראינה באירוויזיון - אתר האינטרנט הרשמי של האירוויזיון
- האתר הרשמי של רשות השידור האוקראינית - אתר האינטרנט הרשמי של רשות השידור האוקראינית
- האתר הרשמי של האירוויזיון באוקראינה - אתר האינטרנט הרשמי של האירוויזיון באוקראינה
- היסטוריית ההצבעות של אוקראינה באירוויזיון
סרטונים בערוץ של רשות השידור האוקראינית באתר יוטיוב- עמי פרידמן, ניצחה פעמיים: סיפורה של הזוכה באירוויזיון, באתר ynet, 15 במאי 2016
- חן עוזרי, טראש פוליטי: אוקראינה מלמדת את אירופה איך עושים מהפכה מנצנצת, באתר "שיחה מקומית", 11 במאי 2017
סרטונים הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דראג קווין התחילה את "המלחמה הקרה" של האירוויזיון
- ^ אוקראינה אסרה את כניסת הנציגה הרוסית לאירוויזיון
- ^ אוקראינה אוסרת על נציגת רוסיה לאירוויזיון להיכנס לשטחה
- ^ אוקראינה: לא נאפשר לזמרת רוסייה לשיר באירוויזיון
- ^ אוקראינה אוסרת כניסת זמרת נכה לאירוויזיון
- ^ מנהלי האירוויזיון מזהירים את אוקראינה מחרם
- ^ בעקבות איסור כניסת נציגתה לאוקראינה, רוסיה פרשה מהאירוויזיון
- ^ מור לוי ויונתן ריגר, מדינה אחת פחות: אוקראינה פורשת מהאירוויזיון בתל אביב, באתר mako, 27 בפברואר 2019
- ^ ב-2012, קפריסין ואוקראינה קיבלו, כל אחת, 65 נקודות בגמר התחרות. אולם, לפי חוק שובר השוויון, אוקראינה התמקמה במקום ה-15 וקפריסין במקום ה-16 משום שאוקראינה קיבלה, בגמר התחרות, נקודות מיותר מדינות מאשר קפריסין.
