אפונסו פנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפונסו פנה
Afonso Pena
לידה 30 בנובמבר 1847
סנטה ברברה, מינאס ז'ראיס, ברזיל
פטירה 14 ביוני 1909 (בגיל 61)
ריו דה ז'ניירו, ברזיל
מדינה ברזילברזיל ברזיל
השכלה בית הספר למשפט של אוניברסיטת סאו פאולו עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית מינאירו (PRM)
נשיא ברזיל ה־6
15 בנובמבר 190614 ביוני 1909
(שנתיים ו־30 שבועות)
המזכיר הכללי של מינאס ז'ראיס
18781889
(כ־11 שנים)
מונרך בתקופה פדרו השני, קיסר ברזיל
מושל מינאס ז'ראיס
18921894
(כשנתיים)
→ אדוארדו ארנסטו דה גאמה סרקויארה
קריספים ז'אק ביאס פורטס ←
סגן נשיא ברזיל
17 ביוני 190315 בנובמבר 1906
(3 שנים ו־21 שבועות)
תחת נשיא ברזיל רודריגס אלווס
→ פרנסיסקו דה אסיס רוזה א סילבה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אפונסו אוגוסטו מוריירה פנהפורטוגזית Afonso Augusto Moreira Pena; ‏30 בנובמבר 184714 ביוני 1909) היה פוליטיקאי ברזילאי מטעם המפלגה הרפובליקנית של מינאס ז'ראיס; כיהן בתפקיד נשיא ברזיל השישי בין השנים 1906 ל-1909, בתקופת הרפובליקה הברזילאית הראשונה. אפונסו היה הנשיא הראשון ממדינת מינאס ז'ראיס ונשיא ברזיל הראשון שנפטר בעת מילוי תפקידו. שלטונו עמד בסימן סדרת רפורמות במוסדות המדינה ופיתוח תשתיות לחיזוק התעשייה הברזילאית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפונסו פנה נולד ב-30 בנובמבר 1847 בעיר הקטנה סנטה ברברה אשר ממוקמת במדינת מינאס ז'ראיס, דאז האימפריה הברזילאית. הוא היה בנו של דומינגוס חוסה טיקסיירה פנה, שהיגר לברזיל מממלכת פורטוגל ואנה מריה דוס סנטוס שהייתה ברזילאית במוצאה. לפני תחילת הקריירה הפוליטית שלו, היה פנה עורך דין, משפטן וחבר בבית המשפט העליון של ברזיל הוא סיים לימודיו בבית הספר למשפטים של סאו פאולו בשנת 1870. פנה החל את הקריירה הפוליטית שלו בשנת 1874 בגיל 27, אז נבחר לאספה הלאומית של האימפריה הברזילאית (מוסד הפרלמנט הלאומי; מאוחר יותר הוחלף בקונגרס הלאומי של ברזיל עם סיום המונרכיה).

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפונסו היה חלק מתנועה גוברת של רפובליקנים בברזיל שקראו לסיום המונרכיה והקמתה של רפובליקה פדרלית. במהלך הקריירה המצליחה שלו, כיהן במספר משרות; שר החקלאות (1882), שר המסחר וענייני הציבור (1883), ושר המשפטים (1885). לאחר מכן, כיהן פנה כנשיא האספה החוקתית של מדינת המחוז הברזילאית מינאס ז'ראיס, בה נמצאת עיר הולדתו. עם ההפיכה צבאית שהפילה את המונרכיה והקימה את הרפובליקה הברזילאית הראשונה בשנת 1889, פנה מונה למושל מדינת מינאס ז'ראיס בין השנים 18921894 ובהיותו בתפקיד העביר את מוקדי המנהל והשלטון לעיר בלו הוריזונטי, אשר נהפכה עם הזמן לכרך ולעיר הבירה של המדינה (לפניה הייתה אורו פרטו במעמד זה).

הפוליטיקה של הרפובליקה הברזילאית הראשונה הונהגה בידי האוליגרכים של סאו פאולו (מייצרת הקפה העיקרית) ומינאס ז'ראיס (מייצרת החלב העיקרית) במה שכונה "רפובליקת הקפה בחלב" שכן אלו היו בעלי מונופול בחשיבותם על הכלכלה הברזילאית. במטרה לשמור על מעמדם של האוליגרכים, המפלגות הרפובליקניות מסאו פאולו ומינאס ז'ראיס פעלו להקים קואליציה פוליטית. בשנת 1902 נעשה פנה לסגן הנשיא של רודריגס אלווס לאחר ניצחון הברית הפוליטית בבחירות. בתפקיד זה הוא כיהן במשך 4 שנים, עד שנת 1906 - אז נבחר לנשיא ברזיל וכיהן בתפקיד זה עד מותו שקטע את כהונתו בשנת 1909, ימים אחדים לאחר מות בנו אלברו פנה (Álvaro Pena).

נשיא ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של אפונסו פנה בידי רודולפו אמואדו.

זמן קצר לאחר בחירתו לנשיאות, פנה החל בטיול בן ארבעה חודשים לכל מדינות החוף בברזיל (ריו גראנדה דו סול, סנטה קטרינה, פרנה, סאו פאולו, ריו דה ז'ניירו, אספיריטו סאנטו, באהיה, סרז'יפה, אלגואס, פרנמבוקו, פאראיבה, ריו גראנדה דו נורטה, סיארה, פיאאוי, מרניאו, פארה, אמאפה), כדי להקשיב ישירות לממשלות המקומיות ולדעת הקהל. במהלך ממשלתו התקיימה בהאג, הולנד, ועידה בינלאומית בנושא שלום, כאשר ברזיל הייתה מיוצגת על ידי רועי ברבוסה, שהגן על האינטרסים לא רק של ברזיל, אלא הציג עצמו כמייצג של כל המדינות הקטנות (בעיקר מדינות אמריקה הלטינית), נגד הפריבילגיות שחיפשו המעצמות הגדולות.

אפונסו פנה היה הראשון שתמך בהתערבות ממשלתית במסחר בקפה שהיווה חלק ניכר בכלכלה הברזילאית. תחת שלטונו, החלה ממשלת ברזיל לקנות את עודפי הקפה מן המייצרים והמגדלים, ובכך שמר על מחירו הגבוה בשווקים הבינלאומיים. המדיניות הכלכלית של ברזיל בתקופת כהונתו של פנה, שאותה פיתח שר האוצר דייווי קמפיסטה, נועדה להבטיח את "מדיניות הערכת הקפה" אשר חיזקה את מעמד הקפה בכלכלה הברזילאית ובכך חיזקה את מעמדם של האוליגרכיות. ההישענות הכלכלית הרבה על ייצוא הקפה והחלב שמרה על מקומם הפוליטי של האוליגרכים אבל הפכה את הכלכלה הברזילאית לשברירית לנוכח משברים כלכליים עתידיים. אפונסו פנה האיץ את ההגירה ובשנת 1908 התפשטו קרוב ל-100,000 מושבי מהגרים ברחבי דרום המדינה, רובם איטלקים במוצאם.

באשר למדיניות המגזר החקלאי, אפונסו פנה הקים את משרד החקלאות, התעשייה והמסחר. בתקופת ממשל אפונסו פנה הממשלה השתמשה בתמריצים כלכליים להעסיק עובדים זרים באזורים הכפריים. כך נוצרו מושבות עבודה בייצור חיטה ויין במדינות הדרום של המדינה ועלה אחוז הייצור לנוכח עידוד העסקת מהגרים מהאימפריה היפנית בייצור קפה במדינת סאו פאולו. עבודתם הכפרית של המהגרים התבצעה בתנאים מסוכנים מאוד, חלק מהחקלאים האחראיים היו לשעבר בעלי עבדים עד לביטול העבדות בברזיל. עובדים רבים מאלה היו בחובות כלכליות, מה שהקשה על החלפת מקום עבודה ואף עזיבת החוות בהן עבדו[1].

בנוסף לכך, תמך פנה בהנחת פסי רכבת ברחבי ברזיל ובשיפור מערכת הרכבות כך שיגיעו לאזורים מרוחקים יותר. במהלך תקופת שלטונו של פנה גם צבא ברזיל עבר רפורמה וארגון מחדש. פנה גם תמך במסעות המחקר של קנדידו רונדון (Cândido Rondon) ברחבי יער האמזונאס והנהר הזורם בו. בממשלתו של אפונסו פנה נוצר שירות ההגנה האינדיאני, שהנהגתו הועברה למרשל קנדידו רונדון ומטרתו הייתה לשמור על קהילות מתיישבים מפני התקפות האינדיאנים המקומיים ובוא בזמן לחזק את השליטה הברזילאית על אגן יער האמזונאס, אשר באותה התקופה הייתה הסמכות הממשלתית במקום כמעט ולא קיימת. ממשלו של פנה המשיך במדיניות ההשקעה הממשלתית בבריאות הציבורית שהוחלה בממשלת רודריגס אלווס, ובכך קידמה את לימודי הרפואה שנועדו למנוע את התפרצותן של מחלות קטלניות נפוצות כגון מלריה.

במהלך כהונת ממשלתו של אפונסו פנה, היחסים בין המפלגות הרפובליקניות של סאו פאולו למינאס ז'ראיס נשברו לראשונה מאז הקמת המערכת הפוליטית בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-19. משבר זה ביחסי המלפגות הוביל לנפילה זמנית של מדיניות "רפובליקת הקפה בחלב". המפלגה של סאו פאולו תמכה בקמפיין הפוליטי לנשיאות של רוי ברבוסה ומינאס ז'ראיס תמכה בארמס דה פונסקה, מועמד רפובליקני שמרני ממדינת ריו גראנדה דו סול. משבר זה הוביל לפגיעה קשה בדמותו הציבורית של פנה וביחד עם מות אחד מבניו, בריאותו המנטלית נפגעה קשות[2]. אפונסו פנה נפטר בריו דה ז'ניירו, בפלאציו דו קאטה, ב-14 ביוני 1909. לאחר מותו ירש אותו סגנו, נילו פסניה, שכיהן כנשיא ברזיל עד לבחירות של 1910, כאשר ארמס דה פונסקה ניצח בבחירות ומונה לנשיא הראשון מאז פלוריאנו פיישוטו שלא היה ממינאס ז'ראיס או סאו פאולו במוצאו.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניותו הפעלתנית של אפונסו פנה חיזקה את מעמד התעשייה הברזילאית ואת סמכות הממשל הפדרלי בריו דה ז'ניירו על כלל המדינה. פועלו לחיזוק מעמדם של האוליגרכיות במינאס ז'ראיס וסאו פאולו הוביל להישענות יתרה של הכלכלה הברזילאית על ייצוא הקפה והחלב. כאשר הצורך הבינלאומי בייצוא משאבים אלו פחת בצורה דרסטית לנוכח השפל הגדול, הכלכלה הברזילאית נפגעה בצורה חריפה לכדי נפילת המערכת הפוליטית של שליטת האוליגרכיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפונסו פנה בוויקישיתוף
  • אפונסו פנה, ביוגרפיה (בפורטוגזית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]