בבתא
 | |
| שטר קניין על ארבעה מטעי תמרים בבעלות בבתא | |
| לידה |
104? מחוזא, האימפריה הפרתית  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־2 עין גדי, ישראל |
  | |
בּבּתא בת שמעון[א] (104–?) הייתה בעלת קרקעות אמידה בעין גדי לאחר חורבן בית שני. היא מתה במהלך מרד בר כוכבא במצור על מערת האיגרות. ארכיון המסמכים שהותירה אחריה במערה הוא מקור ראשון במעלה להבנת החיים היומיומיים, הכלכליים והמשפטיים בתקופתה. מתוכו מתגלה דמותה כדוגמה לעצמאות נשית בעולם היהודי העתיק. המחקר על מסמכיה של בבתא מהווה דוגמה למחקר במיקרו היסטוריה[1][2].
תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבתא נולדה בשנת 104 לערך כבת בכורה או בת יחידה להורים אמידים בשם שמעון ומרים בעיירה מחוזא, בסביבות העיר צוער, על חופו הדרום-מזרחי של ים המלח. היישוב, כפר מעורב של נבטים ויהודים, שכן בממלכה הנבטית, ובשנת 106 עם כיבוש הממלכה בידי הרומים, נכלל בפרובינקיה ערביה. השם בבתא הוא כנראה הצורה הנקבית של השם הגברי המוכר בבא, שפירושו בארמית "שער". בבתא ירשה מהוריה במותם מטעי תמרים בצוער. על אף מעמדה, לא ידעה בבתא כתוב, ואת עסקיה ניהלה בעזרת רשמים.
בבתא נישאה והתאלמנה פעמיים. בעלה הראשון היה ישוע בן יהוסף, לו ילדה בן שנקרא גם הוא ישוע. עם מותו של בעלה החלה בבתא לנהל מאבקים משפטיים ממושכים מול בני משפחתו בעניין חזקתה על ישוע בנה, הסדרי המזונות שלו וחלקה בירושה. בעלה השני היה יהודה בן אלעזר, המכונה כתושיון, ששימש כאפוטרופוס שלה. יהודה היה בעל מטעים אמיד מעין גדי, והיה נשוי לאשה נוספת בשם מרים בת בעיין שילדה לו בת בשם שלומציון. ככל הנראה עברה בבתא להתגורר בעין גדי.
יהודה חלה ומת בשנת 130 לספירה מבלי שבבתא הולידה לו ילדים. מטעי התמרים שלו בעין גדי עברו לרשות בבתא בתוקף הסכם הנישואין ביניהם כערובה כנגד חובותיו של יהודה.
גורלה במרד בר כוכבא[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת תום מרד בר כוכבא, בשנת 135, נשלחו יחידות רומיות להחריב את היישובים היהודיים בבקעת ים המלח. חלק מתושבי עין גדי ברחו למערות בצוקי קניון נחל חבר והתחבאו שם. בבתא נמלטה מעין גדי, ככל הנראה בלוויית ישוע בנה, מרים צרתה, שהייתה אחותו של יהונתן בן בעיה (בר בעין), מנהיג המורדים בעין גדי, ובתה של מרים, שלומציון. היא נטלה עמה את מסמכיה, מפתחות ביתה, ומספר חפצי ערך וצרכי איפור. הם הסתתרו במערה שנקראה ברבות הימים "מערת האיגרות", שכן נמצאו בה איגרות של שמעון בר כוכבא. את חפציה הטמינה בעומק המערה. חיילי הצבא הרומי הקימו מחנה מעל הצוק וצרו על המערה. ככל הנראה, כל יושבי המערה מתו ברעב ובצמא, ואיש לא שב לאסוף את המטמון במערה.
עצמותיה של בבתא היו כנראה בין עשרים השלדים שנמצאו במערת האיגרות. רוב השלדים טמונים עדיין בנקיק במערה, מספר קטן של עצמות שאוחסנו במחסני רשות העתיקות, נקברו על ידי הרב שלמה גורן בטקס ממלכתי במאי 1982 בקברות המורדים מעל נחל חבר.
ארכיון בבתא[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארכיון התגלה על ידי צוות בראשות הארכאולוג יגאל ידין בשנת 1960 במערת האיגרות בנחל חבר. הארכיון הכיל 35 מסמכים משפטיים: שלושה בארמית, שישה בנבטית, 17 ביוונית ותשעה נוספים ביוונית עם תוספות וחתימות בארמית או בנבטית.[3] המסמכים היו ממוינים לנושאים וגלולים בתוך שקיק עור שהונח בסל נצרים. הסל הוחבא בנקיק עמוק במערה, שנאטם על ידי המחביא. בין המסמכים היו כתבי מכר, חוזי חכירה, כתובות נישואין של בבתא ושל שלומציון בת יהודה, הסכמי אפוטרופוסות ומזונות של ישוע בן בבתא, וזכויות שימוש במים לצורכי השקיה. חלק מן המסמכים מופיעים בשני העתקים או גם בתרגום ליוונית. מעמדה הכלכלי העצמאי של בבתא מתחוור מן העובדה שהלוותה לבעלה כספים.
הכתובה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין התעודות שנמצאו בארכיון, הייתה גם הכתובה של בבתא, שנשמרה היטב ונעטפה בנפרד. כתובה זו היא אחת משלוש בלבד הידועות לנו מתקופת התנאים. על גב הכתובה כתוב: "כתבת בבתא ברת שמעון". תאריך הכתובה ניזוק ולכן קשה היה לדעת אם היא מנישואיה הראשונים או השניים, אולם סכום הכסף שניתן לה מידי בעלה היה "צורין מאה", שעל פי ההלכה הוא הסכום המגיע לאלמנה או גרושה. נוסחת הפתיחה של הכתובה אומרת שהנישואין נערכים "כדין מושה ויהודאי" (ולא "כדת משה וישראל"), כפי שנזכר גם במשנה ובתלמוד הירושלמי.[4][5] מתוך אחד מסעיפי הכתובה, משתמע כי היא נרשמה בנוסח יהודה (שכלל את עין גדי) ולא בנוסח ירושלים והגליל, כפי הנאמר במשנה.[6][7]
חפצי החן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתוך הסל בו נטמן הארכיון נמצאו גם מפתחות, ראי נחושת מעוטר, סנדלים, קופסת תכשיטים ממתכת ממורטת ובקבוקון בושם אפרסמון. כמו כן נמצאו במערה צלחות וקערות רומיות יקרות מתוצרת אלכסנדריה שהשתייכו אולי לבבתא.
מקומה בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחזה על חייה בשם "בבתא", נכתב על ידי מרים קיני והוצג בתיאטרון הבימה בכיכובה של יונה אליאן. המשוררת אסתר ראב כתבה פואמה על חייה.
הזואולוג גיורא אילני קרא למספר נמרים במדבר יהודה על שמה ועל שם בני משפחתה הקרובה - בבתא, שלומציון וכתושיון.
עץ משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מנשה | כתושיון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יוסף | מנחם | יהודה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יהוסף | מרים | שמעון | אלעזר | בעיה | סומלא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישוע[ב] | בבתא | יהושע | יהודה[ג] | מרים[ד] | יהונתן[ה] | חנניה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישוע ("היתום") | יתומים[ו] | שלמציון | יהודה (קימבר) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יגאל ידין, החיפושים אחר בר כוכבא, פרק שישה עשר - חייה ומשפטיה של בבתא המופלאה, עמודים 222–253.
- נעמי וישניצר, "נחל חבר: סיפור בשני חלקים מתקופת בר כוכבא", ספרית פועלים, תשל"ט 1978
- חנן אשל, מעשה במשא ומתן על מטע: עיון בשתי תעודות נבטיות מהארכיון של בבתא בת שמעון, מחקרי יהודה ושומרון יז, 2008, עמ' 103–120
- מגן ברושי, סיפורה של בבתא : תולדותיה, ארחות חייה ושיגרתם, קשת החדשה 14, (2005), עמ' 57–68
- יעקב פולוצקי, שלוש תעודות מארכיונה של בבתה בת שמעון בא"י במאה הב’ לסה"נ, ארץ-ישראל ח (תשכז), 1960, עמ' 46–51
- חנן אשל, מה הביא את בבתא לברוח למערת האיגרות- הצעה אלטרנטיבית, בתוך: ח' אשל וב' זיסו (עורכים), חידושים בחקר מרד בר כוכבא, רמת גן, תשס"א עמ' 105–109
- דויד דניאל אגו, "בבתא - הלוחמת העברייה מעין גדי", הוצאה עצמית
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
- הכוכבת של המרד, נאמן למקור, הספרייה הלאומית
- צפייה אינטראקטיבית במסמך שהתגלה בארכיון
- הפפירוסים באתר papyri.info
- דבי הירשמן, יופי בעולם העתיק(הקישור אינו פעיל), מסע אחר
- אסתר ראב, בבתא מתוך כל השירים, עמ' 189
- כלי הזכוכית של בבתא, אתר מוזיאון ישראל
- שלמה שבא, בבתא, הגבירה מצוער, ארץ ישראל אוטוביוגרפיה, הוצאת דביר, 2001
- H.M. Cotton, Courtyard(s) in Ein-Gedi: P. Yadin 11. 19 and 20 of the Babatha Archive. ZPE 112 (1996). 197-201 (באנגלית)
- B. Isaac, The Babatha Archive: A Review Article, Israel Exploration Journal 42,1-2 (1992). 62-75 (באנגלית)
- H.M. Cotton & J.C. Greenfield, Babatha’s Property and the Law of Succession in the Babatha Archive, ZPE 104 (1994). 211-24 (באנגלית)
- H.M. Cotton & J.C. Greenfield, Babatha’s Patria: Mahoza, Mahoz ‘Eglatain and Zo‘ar, ZPE 107 (1995). 126-34 (באנגלית)
- Anthony J. Saldarini. Babatha’s Story - Biblical Archaeology Review 24, 2 (1998) (באנגלית)
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ביוונית: Βαβαθα
- ^ בעלה הראשון של בבתא
- ^ בעלה השני של בבתא
- ^ אשתו השנייה של יהודה
- ^ יהונתן בן בעיה, מפקד עין גדי במרד בר כוכבא
- ^ אפוטרופסם של היתומים היה בסאס בן ישוע
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Babatha's Orchard : The Yadin Papyri And An Ancient Jewish Family Tale Retold
- ^
חי אשכנזי, להכיר אדם שחי לפני אלפי שנים, עד לפרטים האינטימיים ביותר. עכשיו זה אפשרי, באתר הארץ, 27 ביולי 2022
- ^ ידין, עמ' 229.
- ^ משנה, מסכת כתובות, פרק ז', משנה ו': "דת משה ויהודית"; תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק ד', הלכה ח': "כדת משה ויהודאי".
- ^ ידין, עמ' 237.
- ^ משנה, מסכת כתובות, פרק ד', משנה י"ב.
- ^ ידין, עמ' 239.
