בית מדרש גור
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| שימוש | לימוד תורה, תפילות, טישים |
| כתובת | רחוב ירמיהו 3-5-7 |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°47′31″N 35°12′46″E / 31.79202778°N 35.21269444°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   גור  | |
  | |
בית מדרש גור הוא מרכז חסידות גור, השוכן ברחוב ירמיהו בירושלים, בסמוך למתחם בית היתומים שנלר. זהו בית הכנסת הגדול ביותר בעולם[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגרש, בשטח 17 דונם, עליו נבנה בית המדרש היה בחלקו בשטח מתחם מחנה הצבא שנלר ובחלקו היה מפעל ללבנים[2]. ב-1972 הוא נמכר על ידי מינהל מקרקעי ישראל, בחוזה חכירה, לאיש העסקים אריה פאלוך שתכנן לבנות במקום שני בתי מלון[2]. אולם עיריית ירושלים לא אישרה את התוכנית[3]. תוכנית נוספת שהציע, להקים במקום שכונת מגורים ומוסד דתי, גם נדחתה בלחץ גורמים שונים[2]. בשנת 1981 עלתה הצעה כי פאלוך יקבל שטח חלופי במקום אחר כפיצוי[2]. בשנת 1984 ביקשה חסידות גור לקבל את השטח, במטרה להקים בו ישיבה, פנימייה ובית־כנסת גדול. תחילה מוסדות התכנון הביעו התנגדות, מתוך חשש שהדבר יחרוץ את דינו של רחוב ירמיהו לסגירה בשבתות. רחוב ירמיהו היה אז ציר התנועה היחיד לצפון ירושלים[4]. בינואר 1985 נחתמה עסקה ביוזמת רבי שמחה בונים אלתר, ובתיווכו של חבר הכנסת אברהם יוסף שפירא, בה קיבל היזם פאלוך שטח חלופי וחוזה החכירה של המגרש עבר לידי חסידות גור[5].
באוקטובר 1988 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז ירושלים את הקמת "המרכז העולמי של חסידי גור", כולל מבנה בית הכנסת הגדול בעולם, ישיבה, דירה לאדמו"ר, ובסך הכל מתחם בשטח 23,000 מ"ר[6]. בקיץ 1989 הוציאה חסידות גור מכרז ראשון להקמת שלד הפרויקט, שעלותו נאמדה אז בכשלושה מיליון דולר[7], שעלות הקמת הפרויקט כולו הוערכה בכ-15 מיליון דולר. בפברואר 1990 זכתה תשלובת הבנייה של הקיבוץ הארצי במכרז להקמת שלד המבנה[8].
השלמת הפרויקט התעכבה מסיבות שונות, ביניהם: פשיטת רגל של חברת הבנייה[9], סכסוך עם היזם פאלוך שלבסוף קיבל אישור לבנות בית מלון בשם "קונקורד" ומבנה לדיור מוגן בשם "בית טובי העיר" בחלק מהמגרש[10]. פאלוך הסכים לבסוף לסגור את המלון ולהפעיל במתחם רק דיור מוגן[10]. בשלב הראשון הוקם במקום בית מדרש שהושלם באופן חלקי בלבד.
המתכנן הראשון של הבניין היה האדריכל דודי ברין[11]. בשנת ה'תשע"ה (2015) החלה התוכנית לבניית אגף חדש על ידי האדריכל אהרן אסטרייכר[12]. חזית הבניין תוכננה בהשראת בית המדרש של חסידות תולדות אהרן ברחוב מאה שערים בירושלים, שתוכנן על ידי האדריכל גיורא גור בתחילת שנות האלפיים. מתכנן הקונסטרוקציה הוא משרד ירון שמעוני שחם[דרוש מקור].
בשנת ה'תשמ"ה נרכש המגרש במתחם שנלר בירושלים ובשנת ה'תשמ"ט התחילו בהקמתו, בשנת ה'תשנ"ז 1997 נכנסו להתפלל לראשונה במקום בית המדרש הישן ברחוב רלב"ח[13], שהיה קטן מלהכיל את החסידים. בשנת ה'תשע"ה (2015) שונו התוכניות והוחל בבניית אגף חדש לבניין. בראש השנה ה'תשע"ט 2019 נחנך האגף החדש אולם בנייתו הפנימית והחיפוי החיצוני המפואר הושלמו בשנת ה'תשפ"ב 2022[1], שני האגפים חוברו ושטח בית המדרש הגדול הוא כ-35,000 מ"ר, והוא מכיל מקום עבור 20,000 מקומות ישיבה.[14][15].
בכ"ט באייר ה'תשפ"ד נקראו חסידי גור למגבית לקראת תקופת גמר הבניין בהקמת מקווה שיהיה מהגדולים בעולם, חדרי אוכל ומערכת מעליות לבניין, על פי הנתונים שנמסרו ההשקעה בבניין הייתה מעל 250 מיליון ש"ח כאשר דרוש עוד 50 מיליון ש"ח לסיום הבניין.
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבית המדרש מתכנסים חסידי גור הבאים לירושלים בשבתות ובחגים. בנוסף לתפילות, האדמו"ר עורך בו את הטישים. האדמו"ר מדליק במקום נרות חנוכה. כשהאדמו"ר מכובד בסנדקאות בירושלים, נערכת הברית בבית המדרש. וכן נערכים בבית המדרש החתונות ושמחות של נכדי האדמו"ר והמבחנים על ידיעת הש"ס בעל פה, כאשר כל האירועים הגדולים מוקרנים על גבי מסכים גדולים.
בעשרת ימי תשובה, בחלק משלושת ימי ההגבלה ובימי החנוכה לומדים בבית המדרש בחורי הישיבות הגדולות של גור בישראל יחד עם אלפים מאברכי החסידות שמגיעים מהארץ, מאמריקה ואירופה. בחורי הישיבות הקטנות מגיעים לתקופות קצרות יותר. בחודש שבט ה'תשפ"ג הועבר כולל "בית ישראל" בו לומדים מאות אברכים ממשכנו בבית המדרש הישן ברחוב רלב"ח לאגף בבית המדרש החדש. במלחמת חרבות ברזל עברו הישיבות "שפתי צדיק" מחצור ו"נזר ישראל" מראשון לציון לבית המדרש.
בצמוד לבית המדרש נבנתה דירה למגורי האדמו"ר ומשפחתו המורחבת בעת שהותם בירושלים. הדירה כוללת חדר סמוך לבית המדרש המיועד לקבלת קהל. החל משנת 2012 (תשע"ב) מתגורר האדמו"ר באורח קבע בדירה זו. בעבר כאשר האדמו"ר לא היה בירושלים היה בית המדרש סגור על פי רוב. מאז שהוא גר במקום בית המדרש פתוח ומתקיימות בו תפילות ולימוד במשך כל השנה.
גידור שטח ציבורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]השטח הצמוד לבית המדרש הוא חניון ציבורי, אשר גודר ונסגר בשער, העיריה והחסידות הבהירו כי הדבר נעשה בהנחיית הרשויות עקב צרכי ביטחון ולכן הגדר והשער לא יוסרו, אך השטח פתוח לשימוש כלל הציבור 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע, ובמקום מוצב שלט גדול אשר קובע כי המעבר חופשי לכל הציבור בכל עת[16].
בנוסף לשמירה הקבועה כאשר הציבור גדול, כיתת הכוננות של חסידי גור נמצאת בכניסה למגרש החניה בכניסות לבית המדרש ובמקומות נוספים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 שאול כהנא, גור קיבלו טופס ארבע, לבית הכנסת הגדול בעולם, באתר כיכר השבת, 9 בינואר 2022.
- ^ 1 2 3 4 אריה דיין, 11 השנים הרעות של פאלוך .עומדות להסתיים, כל העיר, 14 באוגוסט 1981
- ^ תכנית הבינוי שהוצעה במקום מחנה שנלר – לא תוגשם, על המשמר, 22 במאי 1974
- ^ רן לוי וצבי זרחיה, נבואת זעם לירמיהו, כל העיר, 17 בפברואר 1984
- ^ אריה דיין, נחתמה עיסקת הקרקעות עם הרבי מגור: גם פאלוך ירוויח, כותרת ראשית, 30 בינואר 1985
- ^ שחר אילן, אושרה הקמת היכל גור, כל העיר, 28 באוקטובר 1988
שחר אילן, מגלומאניה נוסח גלר, כל העיר, 6 במאי 1988 - ^ יותם נבין, מי יבנה בית לחסידות גור?, כל העיר, 14 ביולי 1989
- ^ אלעזר לוין, הקיבוץ הארצי יבנה את בית־הננסת הגדול בעולם, חדשות, 26 בפברואר 1990
- ^ יצחק דנון, מפרק תשלובת הבנייה של הקיבוץ הארצי יתבע מהמדינה 2.3 מיליון שקל, באתר גלובס, 26 בנובמבר 1997
- ^ 1 2 שי שלו, חברת אל-בן לא דיווחה על כתב אישום נגדה ונגד מנהליה שהוגש בחודש שעבר, באתר גלובס, 12 בדצמבר 1996
שי שלו, אל-בן מדווחת על הגשת כתב אישום נגדה ומגלה קיומו של אחד נוסף, באתר גלובס, 15 בדצמבר 1996 - ^ ישראל כהן, בדינר של גור: 8 נגידים תרמו 32 מיליון דולר, באתר כיכר השבת, 13 ביוני 2016
- ^ ישראל כהן, הנהלת ביהמ"ד גור מתלבטת - התורמים יכונסו להתייעצות, באתר כיכר השבת, 27 באוגוסט 2017
- ^ בית המדרש ברחוב רלב"ח הוקם על ידי האדמו"ר רבי ישראל אלטר, נחנך בשנת ה'תש"ך והורחב על ידי האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר
- ^ יוסי שטארק, הרבבות בגור, ההכרזה בבעלזא, הדרמה בקרלין, והנפילה בתוא”י • החג בחצרות הקודש, באתר JDN, ו' בסיון ה'תשפ"ד (יוני 12, 2024)
- ^ נצחיה יעקב, יצחק טסלר, שמואל מוניץ, קובי נחשוני, קורין אלבז-אלוש, הכי ביהדות: התנ"ך הזעיר, המגילה הארוכה ובית הכנסת ל-30 אלף מתפללים, באתר ynet, 20 באפריל 2023
- ^ שלומי הלר, שיא החוצפה: בית מדרש של חסידות גור הפך שטח ציבורי לחניה פרטית, באתר כל העיר, 26 ביוני 2019
שלומי הלר, מדוע העירייה מאפשרת לבית המדרש של חסידות גור להשתלט על שטח ציבורי?, באתר כל העיר, 10 בספטמבר 2019