גבריאלה אדמשטיאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבריאלה אדמשטיאנו
Gabriela Adameșteanu
לידה 2 באפריל 1942 (בת 82)
טרגו אוקנה, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הפקולטה לפילולוגיה של אוניברסיטת בוקרשט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית, רומנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גבּריאלה אדמשטיאנורומנית: Gabriela Adameșteanu; נולדה ב-2 באפריל 1942 בטרגו אוקנה) היא סופרת, עיתונאית, מסאית ומתרגמת רומנייה. היא ידועה, בין השאר, ברומנים שלה - Drumul egal al fiecarei zile (דרכו השווה של כל יום) (1975) ומיוחד - Dimineața pierdută (הבוקר האבוד), וכן כפעילה בעד חברה אזרחית מתוקנת וזכויות הנשים. היא חברה בקבוצה למען דו-שיח חברתי והייתה עורכת ראשית של השבועון " 22 " . עד 2013 הייתה עורכת ראשית של המוסף "Bucureștiul literar" (בוקרשט הספרותית).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבריאלה אדמשטיאנו נולדה ב-1942 בטרגו אוקנה במחוז בקאו ברומניה. היא בתם של מורה להיסטוריה בתיכון, מירצ'ה אדמשטיאנו, ושל אשתו, אלנה. לבית פרדסקו, מורה למשק בית שמקצועה הוסר מתוכניות הלימוד על ידי המשטר הקומוניסטי ועשתה הסבה מקצועית לגננת. האב היה צאצא למשפחת אקדמאים שוחרי היסטוריה וגנאלוגיה שמקורה באזור ולאשקה בחבל מונטניה. הסב של הסופרת מצד האב היה כומר אורתודוקסי. אחד מאחי אביה היה אסיר פוליטי בימי המשטר הקומוניסטי ודוד אחר, הארכאולוג דינו אדמשטיאנו נמלט מרומניה והתיישב באיטליה.

אדמשטיאנו למדה בתיכון בעיר פיטשט בשנים 1956–1960 ואחר כך בשנים 1960–1965 למדה בפקולטה לשפה ולספרות רומנית באוניברסיטת בוקרשט. היא סיימה את לימודיה עם עבודת מסטר על מרסל פרוסט. גבריאלה אדמשטיאנו עבדה כעורכת בהוצאה לאור האנציקלופדית (1974-1968), שהפכה מאוחר יותר ל"הוצאה לאור מדעית ואנציקלופדית" (1984-1974) ואחר כך בהוצאה "קרטיה רומניאסקה" (Cartea Românească - הספר הרומני)(1989-1984). בתוקף תפקידה היא עשתה מאמצים רבים על מנת לשמור על סטנדרטים ספרותיים מול הגל החדש של צנזורה מימי הרודנות של ניקולאה צ'אושסקו. ב-1989, זמן קצר לפני המהפכה, אדמשטיאנו יחד עם סופרים אחרים שלחו מכתב מחאה להנהגה הקומוניסטית בנוגע להרעת תנאי המחיה במדינה. היא התפטרה אז מעבודתה בהוצאה לאור "קרטיה רומניאסקה".

אחרי המהפכה הרומנית (1989) עשתה השתלמויות בתחום העיתונאות בברלין, בווינה ובבריסל ובשנים 2005-1991 הייתה פרשנית פוליטית עורכת ראשית של השבועון "Revista 22", ביטאון הקבוצה לדו-שיח חברתי.

גבריאלה אדמשטיאנו חיה בבוקרשט. היא נשואה החל משנת 1968 לגאורגה-מיכאי יונסקו ולהם נולד בן בשם מירצ'ה ולאד יונסקו.

פעילותה הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמשטיאנו התחילה לכתוב מאוחר בגלל סלידתה מהספרות הריאליסטית -סוציאליסטית ששלטה שנים רבות בכיפה תחת המשטר הקומוניסטי ברומניה. פרסמה לראשונה בשנת 1971 במגזין הספרותי "לוצ'אפרול" קטע מן הרומן "דרכו השווה של כל יום" שהוצא לאור בשנת 1975. רומן זה מספר את הישרדותו של אינטלקטואל בסביבה פרובינציאלית בשנות הדיכוי הסטליניסטי ברומניה וזכה לפרס ספרותי. בשנת 1979 אדמשטיאנו פרסמה קובץ נובלות תחת הכותרת Dăruiește-ți o zi de vacanță ("תיקח לעצמך יום חופשה") הנסוב על נושאים דומים חזה של הרומן הבכורה שלה. באותה שנה הסופרת נסעה לפולין והייתה עדה נלהבת לביקור של האפיפיור יוחנן פאולוס השני שם.

הרומן הכי מוערך על ידי המבקרים הוא Dimineață pierdută (בוקר אבוד) "מקורי", "מעניין ועמוק" לדברי ניקולאיה מנולסקו. גיבורת הרומן, "מאדאם" ויקה דלקה, הרכלנית הסדרתית, היא "מהבלתי נשכחות שבדמויות הספרותיות בפרוזה הרומנית."[1] הרומן מורכב משתי עלילות עיקריות, ומתמקד בשיחת חולין למראית עין בין שתי נשים, תוך שחזור רגיש ובלי משים של סופו הטראגי של הדור שבין שתי מלחמות עולם. הרומן הומחז והועלה על במת התיאטרון בשנת 1987 על ידי הבמאית קטלינה בוזויאנו בתקופת שיא של הדיכוי מיסודו של הזוג צ'אושסקו.

בשנת 1989 פרסמה עוד קובץ נובלות "Vară-primăvară" (קיץ-אביב) קובץ ראיונות עם דמויות פוליטיות חשובות של השנים פוסט-1989 (המלך מיכאי, מוניקה לובינסקו, וירג'יל ירונקה, פאול גומה, אלכסנדרו פלאולוגו, קורנליו קופוסו, גבריאל ליאיצ'אנו, אנדריי פלשו), כרך מסות (Cele două Românii - שתי רומניות) והרומן Întâlnirea ("הפגישה") (2003)

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבריאלה אדמשטיאנו גרה בבוקרשט. היא נשואה לגאורגה-מיכאי יונסקו ויש להם בן, מירצ'ה ולאד.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1975 - פרס האיגוד הסופרים הרומנים - עבור הרומן "Drumul egal al fiecărei zile"
  • 1984 - פרס איגוד הסופרים הרומנים - עבור הרומן "Dimineața pierdută"
  • כיהנה כיושב ראש ה-PEN-Club ברומניה
  • 2000 - אות המסדר הלאומי "כוכב רומניה" בדרגת קצין - על הישגים אמנותיים יוצאי דופן ותרומה לקידום התרבות
  • 2002 - פרס הלמן האמט של הארגון משמר זכויות האדם - על אומץ בעבודה העיתונאית
  • 2013 - אות מסדר האמנויות והספרות בדרגת אביר - מטעם משרד התרבות של צרפת


   Premiul Hellman-Hamett pentru curaj în jurnalism, acordat de Human Rights Watch (2002)
   Ordinul Chevalier de l'Ordre des Arts et des Lettres, acordat de Ministerul Culturii din Franţa (2013)
   Premiul pentru Debut al Uniunii Scriitorilor, pentru romanul Drumul egal al fiecărei zile, 1975
   Premiul Academiei pentru romanul Drumul egal al fiecărei zile, 1975
   Premiul pentru proză al Uniunii Scriitorilor pentru romanul Drumul egal al fiecărei zile, 1984
   Premiul Naţional de Proză al Ziarului de Iaşi pentru romanul Intâlnirea, 2003
   Premiul de Proză al revistei Ateneu pentru romanul Intalnirea, 2003
   Premiul Flacăra pentru Litratură, 2007
   Premiul de Excelenţă al Asociaţiei de Bucureşti a Uniunii Scriitorilor, 2009
   Premiul pentru Proză al revistei Observator Cultural pentru romanul Provizorat, martei 2011
   Premiul Special al Uniunii Scriitorilor pentru Anii Romantici, 2015
   Marele Premiu George Bacovia al revistei Ateneu, Bacău, 2015
   Premiul pentru Memorialistică al revistei Observator Cultural, ediţia lX pentru Anii Romantici, martie 2015
   Premiul Serban Cioculescu pentru Memorialistică şi Istorie literară pentru Anii Romantici, decernat de Muzeul Naţional de Literatură Română, decembrie 2015
   Premiul Naţional de Proză Ştefan Bănulescu, 2015
   Premiul Gheorghe Crăciun Opera Omnia acordat de Obserator Cultural la ediţia Xll, 2018
   Premiul Sofia Nădejde pentru Literatura Scrisă de Femei,pentru romanul Fontana di Trevi, prima ediţie, 6 dec. 2018
   Premiul Opera Omnia al revistei Convorbiri Literare, 10 mai 2019
   Premiul Scriitorul Anului, acordat de Uniunea Scriitorilor, ediţia lV, nov. 2019
   Premiul Naţional pentru Proză Ion Creangă, Opera Omnia, editia V-a, 1 martie 2021

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובצי נובלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1979 - Dăruiește-ți o zi de vacanță (תיקח לך יום חופשה)
  • 1989 - Vară-primavară (קיץ-אביב)

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1975 - Drumul egal al fiecărei zile (דרכו השווה של כל יום)

(בתרגום לצרפתית Vienne le jour - יבוא היום)

  • 1983 - Dimineața pierdută (הבוקר האבוד) -פרס מטעם איגוד הסופרים הרומנים (1985). הרומן הומחז והוצג בהצלחה רבה על במת התיאטרון ג'ולשט ואחר כך בתיאטרון "לוצ'יה סטורדזה בולנדרה" בבוקרשט בבימוי קטלינה בוזויאנו וכן בטלוויזיה הציבורית הרומנית
  • 2003 - Întîlnirea (הפגישה)
  • 2010 - Provizorat (מצב זמני)
  • 2019 - Fontana di Trevi

כתיבה עיתונאית ומסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1995 - Obsesia politicii (אובססיית הפוליטיקה) - ספר ראיונות
  • 2000 - Cele două Românii (שתי רומניות), מסות

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא דוברת צרפתית רהוטה ותרגמה מצרפתית לרומנית את הספרים:

"פייר וז'אן" מאת גי דה מופסאן (יחד עם ויוריקה וואנצ'ה) (1978)

  • ז'אן -איב פוטל - Dispariţiile Annei Langfuss - (2017) Les Disparitions d'Anna Langfus (העלמויותיה של אנה לנגפוס)

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות מודפסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Nicolae Manolescu Istoria literaturii române pe înțelesul celor care citesc, Paralela 5, 2014, (ניקולאיה מנולסקו - ההיסטוריה של הספרות הרומנית המוסברת לקוראיה)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Nicolae Manolescu: Gabriela Adameşteanu: „Dimineaţă pierdută“, în: Literatura română postbelică, vol. II, Braşov: Aula ,2001, p. 268-272
  • Ioan Holban: Gabriela Adameşteanu, in: Profiluri epice contemporane, Bucureşti: CR, 1987, p. 358-364

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבריאלה אדמשטיאנו בוויקישיתוף

Aurel Sasu (ed), Cornel Moraru art. Gabriela Adameșteanu Dicționar biografic al literaturii române 2006 Editura Paralela 45, Pitești p.10-11

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ N.Manolescu 268-269