דן ראד'ר
 | |
| לידה |
31 באוקטובר 1931 (בן 93) וורתון, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות |
מ-1950 |
| מעסיק |
Associated Press |
| פרסים והוקרה |
|
| קישורים חיצוניים | |
| טוויטר | DanRather |
|
www | |
  | |
דן ארווין ראד'ר הבן (באנגלית: .Dan Irvin Rather Jr, נולד ב-31 באוקטובר 1931) הוא עיתונאי אמריקני, כתב ומגיש חדשות לשעבר שרוב הקריירה שלו עבד ברשת הטלוויזיה האמריקנית CBS.
ראד'ר הגיש את מהדורת החדשות המרכזית של רשת CBS, "איבנינג ניוז", החל משנת 1981 ולמשך 24 שנים - התקופה הארוכה ביותר מכל מגיש חדשות אחר. הוא נכנס לנעליו של מגיש החדשות המפורסם וולטר קרונקייט בהגיעו לגיל פרישה, ועוד טרם לכך הוא שימש ככתב פוליטי.
בשנת 2005 התפטר ראד'ר מתפקידו בעקבות תחקיר שנוי במחלוקת שפורסם אודות תקופת שירותו הצבאי של נשיא ארצות הברית דאז ג'ורג' בוש במלחמת וייטנאם. התפטרותו זו, יחד עם מותו באותה השנה של מגיש החדשות המרכזי של רשת ABC פיטר ג'נינגס, כמו גם פרישתו באותה התקופה של מגיש החדשות הראשי מרשת NBC טום ברוקו, הובילה באחת לסיום תקופה בת 20 שנה בה שידורי החדשות בארצות הברית נשלטו בידי השלושה.
כיום עורך ראד'ר תוכנית אקטואליה שבועית בהגשתו באחד מערוצי הכבלים הקטנים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דניאל "דן" ארווין ראד'ר ג'וניור נולד בדרום מזרח מדינת טקסס בארצות הברית. בהתבגרותו הוא עבר עם משפחתו להתגורר בעיר יוסטון, שם השלים את לימודיו היסודיים והתיכוניים בשנת 1950. שלוש שנים לאחר מכן הוא השלים תואר בוגר אוניברסיטה בעיתונאות באוניברסיטת המדינה סם יוסטון תוך כדי שהוא עורך עלון אוניברסיטאי. באותה התקופה גם דיווח לסוכנות הידיעות AP.
בשנת 1954 התגייס לחיל הנחתים של ארצות הברית, אך לאחר זמן קצר הוא שוחרר עקב הקדחת השיגרונית שבה לקה בהיותו ילד.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת הדרך
[עריכת קוד מקור | עריכה]את ניסיונו בתחום התקשורת הרוויח ראד'ר משידור במספר תחנות רדיו ביוסטון ומכתיבה בעיתון "יוסטון כרוניקל". כמה שנים לאחר מכן הוא כבר עבר לשדר בטלוויזיה המקומית עד שלבסוף קודם להיות כתב של רשת CBS הארצית בשנת 1962, תפקיד שלשמו הוא עבר להתגורר בניו יורק. מעברו לאזור צפון מזרח ארצות הברית לא היה קל עבורו ועד מהרה התקבלה ההחלטה ברשת למנותו לאחראי על תחום החדשות של הדרום המערבי, לשם כך הוא חזר לטקסס והתמקם בדאלאס. להחלטה זו הייתה חשיבות מכרעת, שכן בעיר הזו נרצח נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי בנובמבר 1963.
ראד'ר נכח לא הרחק מ"תלולית הדשא" המפורסמת שממנה נטען בתיאורית הקשר אודות רצח קנדי כי נורו יריות לעבר הנשיא, אך הוא לא היה עד ישירות להתנקשות ולא שמע על המאורע עד שהתחוללה במקום מהומה. מיקומו בזירת האירוע אפשר לו לתרום דיווחים למשדר החדשות המתגלגל שהתנהל על מסכי רשת CBS הארצית באותן השעות, משדר חדשות ייחודי ופורץ דרך באותה התקופה, עד שזה הסתיים עם ההודעה הדרמטית של וולטר קרונקייט על מותו של הנשיא בשעות הצהריים ובכך המשדר הפך לסיקור אירוע אבל לאומי.
כתב פוליטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראד'ר נבחר לשרת ככתב פוליטי המסקר את הבית הלבן בשנת 1964 ובד בבד הוא התנסה בשידורי חוץ בלונדון ובווייטנאם בשנתיים הבאות. החל משנת 1968 הוא כיסה את ממשלו החדש של נשיא ארצות הברית הרפובליקני ריצ'רד ניקסון ואף התלווה אליו בביקורו המפורסם לסין בשנת 1972. באותה השנה, שנת בחירות, גם החלו להתפרסם הדיווחים הראשונים אודות הפריצה המוזרה למטה הבחירות של המפלגה הדמוקרטית במתחם ווטרגייט ובהיותו הכתב בבית הלבן הוא סיקר את תגובותיהם הרשמיות של גורמי הממשל סביב הנשיא למאורע השולי.
עם ההתפתחויות הדרמטיות בחקירת פרשת הפריצה, פרשה שכבר נודעה בכינוי "פרשת ווטרגייט", החל ראד'ר לסקר את המאבק בין הנשיא ניקסון לבין הקונגרס האמריקני אודות הרצון לפרסם את ההקלטות מהחדר הסגלגל שיוכיחו האם לנשיא היה קשר לפריצה או לניסיון למנוע את חקירתה. מאוחר יותר, לאחר פרסום הקלטות בהוראת בית המשפט העליון שהוכיחו את מעורבות ניקסון בפרשה, הוא החל גם לסקר את ניסיון ההדחה של הנשיא ואף את הודעת התפטרותו בתחילת חודש אוגוסט 1974. עם סיום כהונתו של ניקסון עזב ראד'ר את תפקידו ככתב הבית הלבן.
בשנים הבאות שימש ראד'ר ככתב מיוחד לתוכנית התחקירים הוותיקה "60 דקות", באותה התקופה בה עברה התוכנית למשבצת הפריים טיים והפכה כה פופולרית ומצליחה.
מגיש חדשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילה שימש ראד'ר כמגיש החדשות של מהדורת החדשות המרכזית של רשת CBS "האיבנינג ניוז" בסופי שבוע, כאשר ביתר ימי השבוע הגיש את המהדורה וולטר קרונקייט, אך עם פרישתו של קרונייקט בשנת 1981, בעקבות הגעתו לגיל פרישה שהיה נהוג באותה התקופה ברשת, נבחר ראד'ר לרשת את מקומו והוא החל להגיש את המהדורה ב-9 במרץ באותה השנה. בזמן ההוא בוצעו שינויים גם בקרב מגישי מהדורות החדשות של הרשתות האחרות, NBC ו-ABC, ועליהם השתלטו טום ברוקו ופיטר ג'נינגס בהתאמה. "שלושת הגדולים" הופיעו על מסכי הטלוויזיה בארצות הברית באופן יום-יומי למשך למעלה מ-20 השנים הבאות והפכו לסמל לאומי ותרבותי כאשר כל אירוע חדשותי נמדד לפי השאלה האם מי מהם נכח באזור כדי לדווח עליו במהדורת הערב.
ראד'ר נהג להגיש את החדשות בצורה יותר חופשית מהצורה הפורמלית של קרונקייט והוא היה חותם את המהדורה במשפט "זהו חלק מהעולם שלנו הערב" ("That's part of our world tonight") כחלופה למשפט המפורסם איתו חתם קרונקייט את שידורי החדשות שלו - "כך הם פני הדברים" ("That's the way it is"). בעוד בהתחלה ירש ראד'ר את ההובלה המשמעותית ברייטינג של המהדורה בהגשתו על פני המהדורות המתחרות, עד סוף שנות ה-80 נפלה המהדורה למקום השני ובהמשך שנות ה-90 הידרדרה למקום השלישי והאחרון בו נותרה עד ימים אלה.
לאורך שנותיו כמגיש המהדורה עמד ראד'ר מספר פעמים במוקד שערורייה:
- בשבוע אחד בחודש ספטמבר 1986 הוא החליט לחתום כל מהדורת חדשות במילה "אומץ", דבר שהפך אותו לנלעג בקרב המבקרים ועד מהרה הביא אותו לחדול מכך. היה זה בתקופה בה הוא ניסה לחפש "משפט חותם" למהדורות החדשות שלו באופן זהה לזה שביצע וולטר קרונקייט. לבסוף חזר ראד'ר על המילה "אומץ" גם במהדורת החדשות האחרונה שלו בשנת 2005.
- בסתיו 1987 נטש ראד'ר בזעם את עמדת המגיש דקות לפני שידור המהדורה כאשר הבין כי זו תיפתח באיחור בעקבות משחק טניס שהתארך יתר על המידה. לבסוף הועבר השידור מן המשחק אל אולפן החדשות בזריזות, אך ראד'ר לא היה שם והמסך נותר שומם למשך מספר דקות לעיני מיליוני צופים ברחבי ארצות הברית. למחרת התנצל ראד'ר על התקרית.
- בשנת 1988 ראיין ראד'ר את סגן נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש האב בשידור חי במה שנתפס כריאיון לוחמני וסוער. השניים קטעו אחד את השני בזה אחר זה, וכאשר ראד'ר התעקש לשאול את בוש, המתמודד על הנשיאות באותה השנה, אודות חלקו בפרשת איראן-קונטראס, סגן הנשיא התרגז והשיב לו: "זה לא הוגן לשפוט את כל הקריירה שלי רק על הנושא הזה. כיצד אתה היית מרגיש אילו הייתי שופט את כל הקריירה שלך רק על סמך אותם 7 דקות שברחת מהאולפן ? היית אוהב את זה ?". ראד'ר שתק לרגע, לא השיב לו על כך, וסיים את הריאיון לאחר מכן.
אולם השערורייה הגדולה מכולם היא זו גם שהביאה להתפטרותו, כאשר בחודש ספטמבר 2004 פרסם ראד'ר תחקיר בתוכנית "60 דקות" ובמרכזו מסמכים המעידים כי הנשיא המכהן ג'ורג' בוש נהנה מהטבות שהופעלו למענו ומהשפעה פוליטית שנוצלה כדי לחסוך ממנו שירות בווייטנאם בתקופת מלחמת וייטנאם. לאחר פרסום התחקיר הוכח כמעט מעבר לכל ספק שהמסמכים שבמוקדו אינם אמיתיים ולבסוף גם הרשת נאלצה להודות בכך. ראד'ר התנצל בשידור על התחקיר השגוי, וחלק מבכירי חטיבת החדשות של הרשת, בהם הוא עצמו, נאלצו להתפטר בעקבות כך.
מהדורת החדשות האחרונה בהגשתו שודרה ב-9 במרץ 2005, 24 שנים בדיוק לאחר מהדורת החדשות הראשונה בהגשתו. ראד'ר היה ונותר מגיש החדשות האמריקני לתקופה הארוכה ביותר, ואולי אף מי שמחזיק בשיא הזה בעולם כולו כמגיש מהדורה יומית. התפטרותו שלו באותה העת, יחד עם פרישתו של טום ברוקו לפני כן ומותו של פיטר ג'נינגס לאחר מכן הביאה לסיום תקופה בת שני עשורים שבה הנהיגו השלושה את שידורי החדשות של ארצות הברית. את מקומו של ראד'ר תפס בתחילה העיתונאי בוב שיפר באופן זמני עד שלבסוף נבחרה למלא את התפקיד באופן קבוע העיתונאית קייטי קוריק שהייתה האישה הראשונה באמריקה שהגישה את מהדורת החדשות המרכזית בגפה ולבדה (בין השנים 1993–1995 הגישה קוני צ'אנג את החדשות לצד ראד'ר).
כך חתם ראד'ר את מהדורת החדשות האחרונה בהגשתו:
חלקנו הרבה ב-24 השנים בהן נפגשנו כאן מדי ערב, ובטרם אומר "לילה טוב" בלילה הזה עליי לומר תודה לכם. תודה לאלפי המקצוענים הנהדרים ב-CBS, בהווה ובעבר, איתם היה לי הכבוד לעבוד לאורך השנים. ותודה עמוקה לכם, על שהכנסתם אותנו לביתכם ערב אחר ערב. זו הייתה זכות לא מועטה.
זמן לא רב אחרי שהתיישבתי על כיסא המגיש, חתמתי את השידור בקצרה במסר 'אומץ'. אני רוצה לשוב לזה עכשיו, בדרך שונה, כמסר לאומה שעדיין סובלת מלב שבור ממה שקרה פה ב-2001, ובמיוחד לאלה שמצאו עצמם קרובים לאירועי ה-11 בספטמבר. לחיילנו במקומות המסוכנים, לאלה שסבלו את הצונאמי וכל אלה שסבלו מאסונות טבע וחייבים למצוא את המוטיבציה לבנות מחדש, למדוכאים ולאלו שגורלם הוא לחיות במאבק, במצוקה כלכלית או בבעיות בריאות, לעמיתיי העיתונאים הנמצאים במקומות בהם דיווח האמת משמעותו לסכן הכל, ולכל אחד מכם: 'אומץ'.
מורשת וביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו יתר מגישי החדשות לצידו ליווה ראד'ר את אמריקה למשך שנים רבות. הוא הגיש 6 משדרי בחירות לאורך השנים וסיקר אירועי חדשות גדולים בארצות הברית וברחבי העולם בכל תקופתו הארוכה כמגיש. אחד משידוריו הזכורים היה ב-11 בספטמבר 2001, אז העביר ראד'ר עשרות שעות בשידור חי מול פני האומה לנוכח מתקפת הטרור על אדמת אמריקה ופתח את מהדורת הערב לסיכום היום במשפט "”ה-11 בספטמבר, 2001. אתם תזכרו את היום הזה למשך כל ימי חייכם”. יחד עם מגישי החדשות האחרים הוא העביר את ארצות הברית דרך הטרגדיה בימים ההם.
לאורך השנים ספג ראד'ר ביקורת על הטיה ליברלית בשידוריו כפי שבאו לידי ביטוי בין היתר בעימות אחד שהתקיים בינו, ככתב בבית הלבן, לבין נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון במהלך מסיבת עיתונאים בשנת 1972. גם העימות החזיתי בינו לבין סגן הנשיא ג'ורג' בוש בריאיון שקיים עמו בשנת 1988 הוסיף לתדמיתו זו של מגיש חדשות עם נטייה ליברלית. בתקופתו כמגיש ברשת CBS המהדורה בהגשתו גם הלכה והידרדרה בטבלאות הרייטינג עד למקום האחרון ולאופי ההגשה של ראד'ר מיוחסת הידרדרות הזו ברובה.
עם זאת, לאורך השנים הוא גם זכה בפרסים רבים: 7 פעמים הוא זכה ב"פרס פיבודי" על עבודתו העיתונאית בתוכניות השונות של רשת CBS, פעם אחת הוא זכה בפרס אמי על מפעל חיים ובשנת 2004 הוא גם נכנס ל"היכל התהילה" של הטלוויזיה האמריקנית. היותו מגיש חדשות לתקופה ארוכה זיכתה אותו להערכה מעיתונאים רבים אחרים.
לאחר סיום עבודתו ברשת CBS החל ראד'ר לערוך תוכנית אקטואליה שבועית בהגשתו ברשת כבלים בשם "AXS TV".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דן ראד'ר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
