ביקור ניקסון בסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנשיא ניקסון ורעייתו פט בחומה הגדולה של סין

ביקור ניקסון בסין בשנת 1972 היה הצעד הראשון ביחסים הרשמיים בין ארצות הברית והרפובליקה העממית של סין. זו הייתה הפעם הראשונה שנשיא ארצות הברית ביקר ברפובליקה העממית הסינית, שהחשיבה את ארצות הברית כאחת מאויבותיה הגדולות ביותר. הביקור נערך מ-21 בפברואר ועד 28 בפברואר 1972 ובמסגרתו ביקר נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון בבייג'ינג, בהאנגג'ואו ובשאנגחאי ונפגש עם ראשי הממשל.


ארצות הברית והרפובליקה העממית של סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום מלחמת האזרחים הסינית ב-1949 והכרזת הקמתה של הרפובליקה העממית של סין המשיכה ממשלת ארצות הברית לראות בשלטון של צ'יאנג קאי שק וברפובליקה הסינית (ששלטה בפועל אך על האי טאיוואן) את מייצגה של סין והיא קיימה יחסים דיפלומטיים רק עם טייוואן ולא עם הרפובליקה העממית של סין ששלטה בכל סין היבשתית. נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר אף ערך ביקור בטאיוואן ב-1960.

לאחר בחירתו של ניקסון לנשיאות הוא שאף לשפר את יחסי ארצות הברית עם סין העממית ממספר סיבות ובהן הטיית המאזן במלחמה הקרה עם ברית המועצות וכדי ללחוץ על צפון וייטנאם להיכנס למשא ומתן אודות סיום מלחמת וייטנאם. סין מצידה הייתה מעוניינת בפתיחת השוק האמריקאי ליצוא מסין וכן גם היא רצתה לאזן את יחסיה עם ברית המועצות, עמה היה לה סכסוך גבולות. סין הייתה בעיצומה של מהפכת התרבות, אם כי בתקופת הביקור החלק הפעיל של המהפכה כבר הסתיים.

הגישושים לקראת הביקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי הפומבי הראשון להתקרבות בין ארצות הברית לסין העממית היה בהזמנה של נבחרת טניס השולחן האמריקאית לסיור בסין לאחר אליפות העולם בטניס שולחן שנערכה בנגויה שביפן באפריל 1971 (מה שנודע לימים כ"דיפלומטיית הפינג פונג").

ביולי 1971 ראש המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, הנרי קיסינג'ר, ביקר בחשאי בבייג'ינג במהלך ביקורו בפקיסטן. ביקורו של קיסינג'ר בבייג'ינג היה הבסיס לביקורו של ריצ'רד ניקסון בסין. לאחר הביקור הכריזו האמריקאים על ביקורו המתוכנן של ניקסון בשנה שלאחר מכן.

הביקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר נחיתתו בסין פגש ניקסון את שליט סין, מאו דזה דונג. בריאותו של מאו הייתה רופפת והוא כמעט נפטר תשעה ימים לפני הביקור, דבר שלא היה ידוע לנשיא ארצות הברית, אולם הוא היה חזק מספיק כדי לפגוש את ניקסון. מזכיר המדינה האמריקאי, ויליאם פירס רוג'רס, לא נכח בפגישות עם השליט הסיני, והאמריקאים היחידים לצדו של ניקסון היו קיסינג'ר וחבר המועצה לביטחון לאומי וינסטון לורד ( שלימים היה לשגריר ארצות הברית בסין). כדי למנוע את מבוכתו של רוג'רס, הוחלט להוציא את לורד מכל התמונות הרשמיות של הביקור ההיסטורי.

ניקסון ערך מספר פגישות עם ראש הממשלה הסיני ג'ו אן-לאי, שכללו ביקורים בחומה הסינית הגדולה ובערים האנגג'ואו ושאנגחאי. בסיום ביקורו של ניקסון, החליטו ארצות הברית וסין להוציא הודעה רשמית לעיתונות, ובה הוצג מסמך רשמי שהוכיח את תחילת היחסים הטובים בין שתי המדינות. בהודעה, התחייבו שתי המדינות לעבוד במרץ לעבר יחסים דיפלומטיים משותפים זו עם זו.

תוצאות הביקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי ארצות הברית-סין השתפרו בעקבות הביקור והתעמולה האנטי אמריקאית בסין פסקה. בעקבות הביקור הוקמו משרדי אינטרסים של המדינות זו בזו, אך ארצות הברית עדיין הכירה בממשל בטאיוואן בתור הממשלה החוקית של כל סין ולכן לא הוכרו אלה כשגרירויות. תוצר אחר של הביקור היה מתנת זוג פנדות לגן החיות הלאומי בוואשינגטון, שהיוו אטרקציה שסימנה את שיפור היחסים.

בתקשורת ובתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביקור ניקסון בסין בוויקישיתוף
המלחמה הקרה
אירועים חשובים

(1945–1967)

אירועים חשובים

(1968–1991)

ערכים נוספים

שנות ה-40:

שנות ה-50:

שנות ה-60:

שנות ה-60:

שנות ה-70:

שנות ה-80:

שנות ה-90:

סכסוכים אחרים: