הדיוויזיה ה-24 (האימפריה הגרמנית)
סמל מפקדת דיוויזיה בצבא הקיסרי הגרמני | |
פרטים | |
---|---|
מדינה | הקיסרות הגרמנית |
שיוך | צבא הקיסרות הגרמנית |
סוג | דיוויזיה |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1 באפריל 1867 – 26 בינואר 1919 (51 שנים) |
מלחמות |
מלחמת אוסטריה-פרוסיה מלחמת פרוסיה-צרפת מלחמת העולם הראשונה |
פיקוד | |
מפקד נוכחי | Gustav Erwin Nehrhoff von Holderberg |
הדיוויזיה ה-24 (הסקסונית ה-2) (בגרמנית: 24. Division (2. Königlich Sächsische)) הייתה דיוויזיה של צבא הקיסרות הגרמנית. הדיוויזיה לחמה במלחמת העולם הראשונה, ופורקה עם סיומה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדיוויזיה הוקמה במקור בשנת 1849 כחטיבה הסקסונית השנייה ומה-1 ביולי 1850 כדיוויזיה הסקסונית השנייה, והיא אף נטלה חלק בקרב קניגרץ. הדיוויזיה הוקמה מחדש כדיוויזיה ה-24 ב-1 באפריל 1867, אז שוקם מחדש הצבא הסקסוני וממלכת סקסוניה הצטרפה לקונפדרציה הצפון-גרמנית, והיא הוצבה תחת פיקוד הקורפוס ה-12 (הסקסוני). בתחילה גויסו חיילי הדיוויזיה מדרזדן, אולם משנת 1869 הם גויסו בעיקר מאזור לייפציג. במהלך מלחמת פרוסיה-צרפת לחמה הדיוויזיה כחלק מהקורפוס ה-12, והשתתפה בקרב סדאן, ולאחר מכן לחמה בקרבות גרבלוט ובומון ובמהלך המצור על פריז.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 הייתה הדיוויזיה חלק מהקורפוס ה-19 (הסקסוני ה-2) בפיקוד מקסימיליאן פון לאפרט, אשר היה חלק מהארמייה השלישית בפיקוד מקס פון האוזן. הדיוויזיה נטלה חלק במערכה על הגבולות, לרבות קרב שרלרואה, וכן השתתפה בקרב על המארן, ובנוסף נטלה חלק בטבח דינאן. באוקטובר 1914 הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד הארמייה השישית, ולחמה עימה במרוץ אל הים ובקרב איפר הראשון. לאחר מכן השתתפה הדיוויזיה בקרבות שונים בחזית המערבית, ובבכלל זה בקרב ארטואה השני וקרב ארטואה השלישי. בשנת 1916 היא לחמה בקרב על הסום, ובשנת 1917 היא לחמה בקרב פשנדל. בשנת 1918 השתתפה הדיוויזיה במתקפת האביב, ולאחר מכן לחמה הדיוויזיה כנגד מתקפת מאה הימים של מדינות ההסכמה. לאחר המלחמה חזרה הדיוויזיה לגרמניה, וב-22 בפברואר 1919 פורקה הדיוויזיה.
מפקדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גנרל-לוטננט ברנהרד פון שימפפ (1 באפריל 1867 – 31 במאי 1869)
- גנרל-מיור גוסטב ארווין נהרהוף פון הולדרברג (1 ביוני 1869 – 21 בדצמבר 1873)
- גנרל-מיור אלבן פון מונטבה (22 בדצמבר 1873 – 10 במרץ 1885)
- גנרל-לוטננט אדולף לאופולד פון טשירשניץ אונד בגנדורף (11 במרץ 1885 – 31 בינואר 1889)
- גנרל-לוטננט ברנהרד פון הולבן גנאנט פון נורמן (1 בפברואר 1889 – 23 בינואר 1892)
- גנרל-לוטננט יוליוס פון טשירשניץ (24 בינואר 1892 – 9 בפברואר 1893)
- גנרל-לוטננט גוטלוב פון הודנברג (10 בפברואר 1893 – 1 באפריל 1897)
- גנרל-לוטננט היינריך לאו פון טרייצ'קה (2 באפריל 1897 – 24 במרץ 1899)
- גנרל-לוטננט אלכסנדר ויצטום פון אקשטדט (25 במרץ 1899 – 22 במרץ 1901)
- גנרל-לוטננט אדולף פון ראבנהורסט (23 במרץ 1901 – 18 ביוני 1904)
- גנרל חיל הרגלים קרל לודוויג ד'אלזה (19 ביוני 1904 – 10 ביולי 1910)
- גנרל-לוטננט אדולף מילר (11 ביולי 1910 – 21 ביולי 1911)
- גנרל חיל הפרשים הנס קרוג פון נידה (22 ביולי 1911 – 4 במאי 1916)
- גנרל-לוטננט רודולף האמר (5 במאי 1916 – 26 בינואר 1919)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ruhmeshalle unserer Alten Armee. Herausgegeben auf Grund amtlichen Materials des Reichsarchivs, Militär-Verlag, Berlin 1927, S. 66, 113–114.