הורוכוב
| |||
 | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 ווהלין | ||
| שטח | 11.22 קמ"ר | ||
| גובה | 213 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 8,444 (2023) | ||
| קואורדינטות | 50°29′N 45°54′E / 50.483°N 45.900°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| http://gorokhivrada.gov.ua/ | |||
הורוכוב (באוקראינית: Горохів, הורוכיב; בפולנית: Horochów; ביידיש: הארחוב - ארכעוו) היא עיירה במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
הורוכוב נזכרת לראשונה בשנת 1450, כאשר קז'ימייז' הרביעי, מלך פולין, מסר אותה לידי משפחת אצולה. במאה ה-16 הוענקו ליישוב זכויות עיר, אשר אושרו בידי זיגמונט השלישי ואזה בשנת 1601.
לאחר חלוקת פולין השנייה, בשנת 1793, נקבע הגבול בין האימפריה הרוסית ואוסטריה בסמוך לעיירה, והדבר הביא לפיתוחה המסחרי. בתקופת הרפובליקה הפולנית השנייה הפכה הורוכוב לבירת נפה, והיא פותחה בקצב מהיר.
יהודי הורוכוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיירה הוא משנת 1536, ובזכויות העיר שאושרו ליישוב הותר ליהודים לשבת בה ברחוב מסוים. במהלך פרעות ת"ח ות"ט נפגעו יהודי היישוב, אך הקהילה במקום השתקמה, ובשנת 1700 נערכה בה ישיבת גליל ווהלין של ועד ארבע הארצות.
במהלך מלחמת העולם הראשונה נפגעה הורוכוב מהפצצות, וחלק מבתיה נשרפו בידי החיילים הרוסים הנסוגים. כשנכנסו החיילים האוסטרו-הונגרים לעיירה, חייבו את תושביה בעבודות כפייה. בשנת 1918 נפגעה העיירה בפוגרומים שאירעו באוקראינה, ובעיירה קמה קבוצת הגנה עצמית יהודית.
בין מלחמות העולם פעלו בהורוכוב חוגים ציוניים, לצד חוגים חסידיים, בעיקר מחסידויות אוליקה וטריסק. בעיר פעל גם אדמו"ר משושלת יאמפולה, רבי יצחק יונגרלייב. כמו כן פעלו בעיירה בית ספר עברי ומוסדות תרבות יהודיים. בשנת 1935 התקיימו בעיירה שני קיבוצה הכשרה, האחד של החלוץ, והשני של בית"ר. בשנות השלושים סבלו יהודי העיירה ממקרים רבים של בריונות אנטישמית. בשנים אלה נמנו בעיירה 3,120 יהודים, 40% מתושביה.
בשואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מבצע ברברוסה, בסוף יוני 1941, נכבשה הורוכוב בידי הגרמנים, לאחר קרב עם כוחות הצבא האדום ששהו בה. הגרמנים מסרו תחילה את השליטה בעיירה לאוקראינים, אשר התעללו ביהודי המקום, ביצעו מעשי שוד, ואף רצחו מספר יהודים. בהמשך, הפעילו הגרמנים ממשל צבאי בעיירה, והטילו על יהודיה גזירות נוספות, ובהן חובת ענידת סרט זרוע, חיוב בעבודות כפייה, וחובת תשלום סכומי כופר תוך פרקי זמן קצרים. כמו כן, מונה בעיירה יודנרט.
באוגוסט 1941 הגיעה להורוכוב יחידת איינזצגרופן, ובסיוע אוקראינים מקומיים, רצחה כ-300 יהודים בגן העירוני. בראשית אוקטובר 1941 רוכזו יהודי העיירה בגטו, אליו הובאו בהמשך גם כ-2,000 יהודים מיישובי הסביבה. גטו זה חולק לגטו ל"יעילים" ולגטו ל"בלתי יעילים", והקצאת המזון בו הייתה מזערית. באוקטובר 1941 הובאו לגטו יהודי סנקביצ'ובקה. מעת לעת רצחו הגרמנים יהודים יחידים בגטו.
ב-8 בספטמבר 1942 הובלו כ-5,000 יהודי הגטו לבורות ירי ליד הכפר צ'וייב (Chuyev), ונרצחו שם. ב-3 באפריל 1944 שוחררה הורוכוב בידי הצבא האדום. רק בודדים מיהודיה נותרו בחיים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הורוכוב- ספר יזכור לקהילת הורוכוב, בספריית העיר ניו יורק
- הורוכוב ב אתר מרכז מורשת יהדות פולין
- הורוכוב (Horochów), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- אסתר-בתיה וייסמן, הורוכוב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1360–1362), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הורוכוב (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
