היילה גרימה

היילה גרימה
Haile Gerima
לידה	4 במרץ 1946 (בן 78); אתיופיה
מדינה	ארצות הברית, אתיופיה
מקום מגורים	ארצות הברית
פעילות בולטת	L.A Rebellion
השכלה	בית הספר לתאטרון, סרטים וטלוויזיה של UCLA; אוניברסיטת דהפול; אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ;
מקצוע	במאי ומפיק קולנוע, תסריטאי, ופרופסור באוניברסיטת הווארד
מעסיק	אוניברסיטת הווארד, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס
תואר	פרופסור
בן או בת זוג	שיריקיאנה איינה
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1979)

היילה גרימה (באנגלית: Haile Gerima; נולד ב-4 במרץ 1946) הוא במאי קולנוע ומפיק אמריקאי ממוצא אתיופי, פרופסור באוניברסיטת הווארד שבוושינגטון וחבר מוביל בתנועת ה-L.A Rebellion שחי ועובד בארצות הברית. מאז 1975 הוא מוכר בעיקר בזכות הסרט Sankofa שזיכה אותו בפרסים בינלאומיים רבים והוא הבמאי האתיופי הראשון אשר זכה בפסטיבל הסרטים הפאן-אפריקאי לקולנוע וטלוויזיה של ואגאדוגו כאשר סך כל סרטיו זכו ב-18 פסטיבלי קולנוע בינלאומיים.

ביוגרפיה

גרימה גדל באתיופיה כילד למשפחה בת עשרה אחים.^{[דרושה הבהרה]} אמו הייתה מורה ואביו היה מחזאי וכומר אשר הצטרף לשורות לוחמי הגרילה ה'ארבניוץ' באתיופיה עם הכיבוש האיטלקי של מוסוליני. כמחזאי, אביו של גרימה בילה זמן רב בכתיבת הצגות ומחזות אפיים שכתב באמהרית וגרימה צפה בהם כילד.^[1] גרימה מתאר כי בילדותו נהג לשבת עם סבתו שהייתה מספרת סיפורים שלימדו אותו כיצד להצית את דמיונו. גם אביו, שהיה מחזאי, נהג לקחת אותו עמו להצגות תיאטרון ממחוז למחוז באתיופיה. כך למעשה, הוא גדל סביב סיפורים ושירים שלדבריו יצרו את האסתטיקה התרבותית המסוימת שלו.^[2] כל אלו יחד ולחוד, השפיעו על גרימה ועל יצירות הקולנוע בהמשך דרכו. כך למשל, הסצנות בסרט טזה, צולמו באזור Menzero באתיופיה ממנו מגיעה משפחתו, אזור אותו הוא מתאר כ"נוף ילדותו". גם בסרט הראשון שצילם באתיופיה, 'Harvest: 3000 Years' מצולמים סצנות הכוללות נופים באזור העיר גונדר שבה הוא בילה חלק מתקופת נעוריו.^[1]

קריירה

סרטיו הראשונים

גרימה משך את תשומת הלב לראשונה באמצע שנות ה-70 עם הסרט "Harvest: 3000 Years", שמגולל את סיפורה של משפחת איכרים אתיופית הנאבקת לשרוד תחת הפיאודליזם האתיופי ארוך השנים. אולם הסרט צולם בתקופה בה שלטונו של הקיסר האתיופי היילה סלאסי כבר התמוטט. הסרט הוביל לעימות ראשוני של גרימה כבמאי עם שלטון החונטה הצבאית האתיופית, שהחליף את שלטונו של היילה סלאסי. המשטר החדש הכריז על סרטו של גרימה כ"רכושו של העם האתיופי", והיה מוכן לאפשר לו לעשות סרט נוסף במולדתו רק בתנאי שיסכים לקבל את מה שהם כינו לדבריו, "השיפוט שלהם על עבודתו". גרימה מתאר כי בנקודה זו הדבר הראשון שרצה לעשות הוא לקחת את הטיסה הראשונה מאתיופיה לארצות הברית משום שבאותו רגע הבין כי החופש שלו נלקח ממנו.^[3]

הסרט 'Teza'

הסרט טזה מגולל את סיפורו של אנברבר, הדמות המרכזית בעלילה, צעיר אתיופי שחוזר לאחר שנים רבות של לימודי רפואה ושהייה בגרמניה, לארצו השסועה, אתיופיה, המצויה תחת משטר החונטה הצבאית האלימה של הדיקטטור מנגיסטו היילה מריאם. חלומו להביא את הידע המדעי שלו לטובת בני עמו מתנפץ לנוכח השימוש הציני שעושה החונטה במדענים המקומיים. אנברבר עוזב את העיר לטובת כפר ילדותו, כדי לקחת פסק זמן ולחשב את מהלכי חייו הבאים.^[4] אף על פי שאנברבר חוזר לבית ילדותו, עם הכשרה רפואית והיכולת לרפא הוא מגלה כי הכפר שלו מוצף בצרכים חברתיים-כלכליים ותחלואות שהוא אינו מסוגל לרפא. לאחר שאנברבר אינו מוצא שום מקום אחר להסתתר בו, הוא מחפש מקלט נפשי בזיכרונות נעוריו.^[2]

לדבריו של גרימה, באמצעות הסרט, נקרתה בפניו הזדמנות לספר סיפור על אפריקאים אשר נקלעים באמצע חייהם למציאות של נסיבות היסטוריות מורכבות ובלתי צפויות. הסרט זכה בפרסים רבים, ביניהם בפסטיבלי הקולנוע המוערכים של רוטרדם, סלוניקי וונציה. עם זאת, גרימה מתאר את הסרט שכולל פסקול ג'אז מרשים, כ"סרט נלהב אך לא מושלם". זאת מאחר שלדבריו הוא התקשה להשיג מימון וכתוצאה מכך, איכותו של הסרט נפגמה. בעיקר לאור זאת שלקח לו יותר מעשור כדי להשלים את הסרט, שרוב הסצנות שלו צולמו באזורים הכפריים של אתיופיה. "אפילו להביא ציוד למקומות היה קשה ובלתי נשכח", אמרה אחותו של גרימה, סלומי, שעוזרת לו להפיק את סרטיו. "החשמל ששימש אותנו בסט הצילומים, הגיע מהגנרטור של הכפר. אנשי הכפר היו מכבים אותו לסירוגין בזמן שצילמנו, ולכן היינו צריכים לנהל איתם משא ומתן". לדבריה, "מעבר לכסף, נדרשת הרבה סבלנות במהלך הצילומים לסרט".^[2]

הסרט 'Sankofa'

סנקופה (Sankofa) הוא סרט דרמה מ-1993 שעוסק בסחר העבדים האטלנטי. משמעות המילה Sankofa שואבת את משמעותה משפת האקן בגאנה שפירושה "לחזור, לחפש, ולצבור חוכמה, כוח ותקווה", והיא מדגישה את החשיבות של הזיכרון כמצב שבו אל לו לאדם לברוח מהעבר כדי להתקדם אל עבר העתיד.^[5] הסרט הוא תיאור קודר של כליאתם של אפריקאים משועבדים, שהיו בדרכם לאמריקה כדי ליצור עולם חדש לאירופים.^[6]

הסרט, שצולם בחלקו בצינוק במערב אפריקה, וחלקו באיי הודו המערבית (ג'מייקה) על מטע קני סוכר, נפתח עם הדמות המרכזית, מונה - דוגמנית אפרו-אמריקנית - שנשלטת בידי רוחות אבותיה בטירת העבדים קייפ-קוסט בגאנה. לאורך העלילה, מונה, חוזרת אל העבר שלה, בגלגול הקודם שבו היא הייתה שפחת בית שהוחזקה על ידי אדונים לבנים במטע סוכר, ועברה התעללות קשה מדי יום.^[6] בסרט, הגיבורה, מונה, מגלמת את רוחה של אפריקה. דמותה היא עדות לתפקידן ההיסטורי והמוראלי של נשים שחורות אשר שיחקו תפקיד חשוב בהיסטורית העבדות במטרה לשמור על ניצוץ של תקווה בקרב העבדים בתנאים כמעט בלתי אפשריים. באחת הסצינות בעלילה, מגיבה השפחה ההרה אשר מוכה ללא רחם תוך כדי שהיא מקוננת כך: "הם לעולם לא יוכלו לעשות דבר לנשמתי [...] רק לבשר הזה [...] ".

סרטו של גרימה מראה את המציאות של אנשים ממוצא אפריקאי אשר נסחפים הרחק משורשיהם האפריקאים, באמצעות המסע של הדמות של מונה כדי להראות כיצד תפיסת הזהות האפריקאית כוללת הכרה ב"שורשים" של האדם ו"שיבה למקור".^[6]

הסרט מתחיל בתיפוף כאשר המתופף האפריקאי הזקן, סנקופה, מתופף על תופים אפריקאים ומזמר במילים: "קומי, הרוח המתמשכת של המתים, קומי!". זוהי צורת הקשר שלו והחיבור הרוחני עם אבותיה של האדמה האפריקאית. הוא מאמין כי התיפוף שלו הוא חיוני לקרוא לרוח אבותיו שנהרגו בגלות אפריקה בחזרה הביתה.^[7] העלילה ממשיכה כאשר מונה, גיבורת הסרט, אשר עובדת כדוגמנית מוצלחת ומתבקשת להגיע לגאנה במסגרת עבודתה במטרה להשתתף בסרט אשר מצולם באזור. אולם, הפגישה שנקבעת לה היא בטירת קייפ-קוסט, מקום אותו היא לא מכירה אשר שימש בעבר עבור סחר העבדים האטלנטי בתקופת הקולוניאליזם האירופי. חוסר ההיכרות שלה עם הטירה נובעת בעיקר מהעובדה שמרבית חייה התרחקה מונה משורשיה האפריקאיים.^[8] בעוד מונה מדגמנת על החוף במהלך סט הצילומים, היא פוגשת את הזקן המסתורי, סנקופה, שתופף על התופים בתחילת הסרט. סנקופה פוקד על מונה בהתמדה לחזור אל העבר שלה, והוא עושה זאת בצורה מאוד לוחמנית היות שזה נוגע לשמירת האדמה הקדושה של אבות אבותיו, תוך כדי שהוא מנסה להרחיק את התיירים האירופאים מתוך טירת העבדים.^[9]

כאשר מונה מחליטה ללכת לתוך הטירה עצמה, היא לפתע מוצאת את עצמה לכודה בתוך צינוק והיא נכנסת לסוג של טראנס. המחזות אשר עומדים לנגד עיניה מתעתעים כל כך עד כדי כך שהיא מתחילה לראות שהיא למעשה מוקפת בעבדים אשר כבולים בשלשלאות. עבדים אלו הם למעשה אפריקאים שנסחרו בעבר באותה טירה ועלו מקברם על מנת להחזיר את מונה לשורשיה. מונה מנסה להימלט מן הטירה וכאשר היא פוגשת את האדונים הלבנים שלה לראשונה היא מנסה להסביר להם שהיא ממוצא אמריקאי ולא ממוצא אפריקאי. עם זאת, אדוני העבדים אינם מתייחסים לתביעתה של מונה דוחפים אותה לאש, מפשיטים את בגדיה ומניחים ברזל חם על גבה.^[10]

לאחר מכן, בהמשך העלילה, מונה מועברת לגופה של משרתת בית שחורה באמריקה הצפונית בשם שולה כדי "לחיות את חייהם של אבותיה המשועבדים". היא נלקחת למטע לפאייט שבדרום ארצות הברית, שם היא סובלת מהתעללות מצד אדוניה, בעלי העבדים, והופכת להיות קורבן להתעללות ולאונס יומיומי. במטע עצמו, פוגשת שולה (מונה) דמויות רבות, כולל נונו (אלכסנדרה דואה), שפחה מבוגרת, נובל עלי משרת הבית, אשר חצוי בין הנאמנות לאדוניו לבין העבדים אחרים, אשר אוהב מאוד את נונו ועושה הכל כדי להגן עליה, ושאנגו, עבד מאיי הודו המערבית שנמכר לבעל המטע שבו עובדת שולה והופך להיות המאהב שלה. שאנגו נקרא על שמו של האל יורובה והוא מראה לאורך העלילה נאמנות לעבדים האחרים עד כדי כך שהוא מוכן להקריב את חייו למענם. לאורך העלילה ישנם מקרים רבים שבהם שאנגו נקלע לצרות בניסיון להילחם למען עבד אחר. שאנגו, לעיתים קרובות, מבצע פעולות וניסיונות מרד. כך למשל, הוא מנסה לגרום לשולה להרעיל את המשגיח הלבן במטעים ומשכנע אותה לחתוך את קני הסוכר מתוך כעס. כשנשאל מדוע הוא פשוט לא בורח מן המטע, הוא משיב שזה מפני שהוא לא יכול לעזוב את שאר העבדים מאחוריו. גם נונו וגם שאנגו מתנגדים ומורדים נגד שיטת העבדים בכך שהם עושים כל שביכולתם כדי לזכות בחופש.^[11]

הסרט 'Ashes and Embers'

הסרט (Ashes and Embers (1982 עוסק בתלאות של חיי השחורים בארצות הברית ומגולל את סיפורו של אדם שחור שלחם במלחמת ווייטנאם.^[12] גרימה מתאר בראיון שנערך עמו כי "הסרט נוצר עקב שיתוף פעולה עם עמותת ARRAY, ליוצרי קולנוע אפרו-אמריקאים". כמו כן, גרימה טוען בהקשר למסרים שהוא מבקש להעביר בסרט זה כי "הוליווד יצרה תרבות אנגלו-סקסית השוכנות במיינסטרים הקולנועי.^[13]

פילמוגרפיה נבחרת

1972 - Hour Glass Hour Glass
1972 - Child of Resistance
1976 - Bush Mama
1976 - Mirt Sost Shi Amit (also known as Harvest: 3,000 Years)
1978 - Wilmington 10 -- U.S.A. 10,000
1982 - Ashes and Embers
1985 - After Winter: Sterling Brown
1993 - Sankofa
1994 - Imperfect Journey
1999 - Adwa - An African Victory
2009 - Teza

פרסי קולנוע

1976 - Grand prize / Silver Leopard for Harvest: 3,000 Years- Locarno
1982 - Grand Prix Award for Ashes and Embers-Lisbon International Film Festival
1983 - FIPRESCI Film Critics Award for Ashes and Embers-Berlin International Film Festival
Outstanding Production Ashes and Embers - London Film Festival
1984 - Tribute Festival De la Rochelle, France
1987 - Long Metrage De Fiction-Prix de la Ville de Alger for Ashes and Embers
1993 - Best Cinematography Award for Sankofa, FESPACO, Burkina Faso
2003 - Lifetime Achievement Award, 4th Annual Independence Film Festival, Washington D.C.
2006 - Festival De Cannes Selection Official Cannes Classic -Harvest: 3,000 Years
2008 - Venice Film Festival Special Jury Prize and Best Screen Play Award - Teza
2009 - Jury Award at the 18th International Film Festival Innsbruck/Austria - Teza
2009 - Golden Stallion of Yennenga at the FESPACO African Film Festival - Teza^[14]
2009 - Dioraphte Award Hubert Bals film in highest audience regard at the Rotterdam Film Festival
2009 - Golden Tanit/Best Film Award for its "modesty and genius," Best Music (Jorga Mesfin Vijay Ayers), Best Cinematography (Mario Massini), Best Screenplay (Haile Gerima), Best Supporting Actor Abeye Tedla at the Carthage/Tunisia Film Festival for Teza
2009 - Golden Unicorn and Best Feature Film at the Amiens/France International Film Festival France for Teza
2009 - The Human Value's Award at the Thessaloniki Film Festival in Greece for Teza
2009 - Official Selection at the Toronto Film Festival for Teza

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא היילה גרימה בוויקישיתוף

היילה גרימה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
היילה גרימה, באתר AllMovie (באנגלית)
היילה גרימה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)

הערות שוליים

^ ¹ ² John L.Jackson, DECOLONIZING THE FILMIC MIND An Interview with Haile Gerima, The Johns Hopkins University Press, 2010, עמ' 25
^ ¹ ² ³ Haile Gerima, Director's Note, Indiana University Press, 2013, עמ' 48
^ Larry Rohter, For Filmmaker, Ethiopia's Struggle Is His Own, The New York Times, COPYRIGHT 2010 The New York Times Company, Mar. 30, 2010
^ Teza, האוזן השלישית
^ Phylon, Special Issue Editor Introduction Sankofa The Deed" of Memory", עמ' 51
^ ¹ ² ³ Hunter, Jehron, 'Sankofa' shows us our ancestors, Philadelphia Tribune
^ Sankofa", wmich.edu (ארכיון)
^ Sylvie Kandé and Joe Karaganis, "Look Homeward, Angel: Maroons and Mulattoes in Haile Gerima's "Sankofa", Research in African Literatures 29, 1998, עמ' 128-146
^ THOMAS, KEVIN, "MOVIE REVIEW : 'Sankofa' Delivers Powerful Indictment of Evil of Slavery", Los Angeles Times, 1995
^ CARYN JAMES, "Movie Review - Sankofa - Review/Film; Reliving a Past of Slavery - NYTimes.com", www.nytimes.com, ‏8 באפריל 1994
^ University, Library and Technology Services, Lehigh, "Reel American History - Films - List", digital.lib.lehigh.edu
^ Maslin, Janet, "Movie Review: Ashes and Embers", New York Times, ‏17 בנובמבר 1982
^ Schomburg Center, Films at the Schomburg: Ashes and Embers, youtube.com, ‏10 במרץ 2016
^ RFI - Ethiopia's Teza judged best African film, www1.rfi.fr

[הערה_מספר_20181003123925:0-1] ¹ ² John L.Jackson, DECOLONIZING THE FILMIC MIND An Interview with Haile Gerima, The Johns Hopkins University Press, 2010, עמ' 25

[הערה_מספר_20181003123925:1-2] ¹ ² ³ Haile Gerima, Director's Note, Indiana University Press, 2013, עמ' 48

[3] Larry Rohter, For Filmmaker, Ethiopia's Struggle Is His Own, The New York Times, COPYRIGHT 2010 The New York Times Company, Mar. 30, 2010

[4] Teza, האוזן השלישית

[5] Phylon, Special Issue Editor Introduction Sankofa The Deed" of Memory", עמ' 51

[הערה_מספר_20190120224729:0-6] ¹ ² ³ Hunter, Jehron, 'Sankofa' shows us our ancestors, Philadelphia Tribune

[7] Sankofa", wmich.edu (ארכיון)

[8] Sylvie Kandé and Joe Karaganis, "Look Homeward, Angel: Maroons and Mulattoes in Haile Gerima's "Sankofa", Research in African Literatures 29, 1998, עמ' 128-146

[9] THOMAS, KEVIN, "MOVIE REVIEW : 'Sankofa' Delivers Powerful Indictment of Evil of Slavery", Los Angeles Times, 1995

[10] CARYN JAMES, "Movie Review - Sankofa - Review/Film; Reliving a Past of Slavery - NYTimes.com", www.nytimes.com, ‏8 באפריל 1994

[11] University, Library and Technology Services, Lehigh, "Reel American History - Films - List", digital.lib.lehigh.edu

[12] Maslin, Janet, "Movie Review: Ashes and Embers", New York Times, ‏17 בנובמבר 1982

[13] Schomburg Center, Films at the Schomburg: Ashes and Embers, youtube.com, ‏10 במרץ 2016

[14] RFI - Ethiopia's Teza judged best African film, www1.rfi.fr

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]