המשרד המרכזי של הרייך למאבק בהומוסקסואליות ובהפלות
 | |
| צו סודי המורה על הקמת המשרד | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | גרמניה הנאצית |
| תאריך הקמה | 10 באוקטובר 1936 |
| תאריך פירוק | מאי 1945 |
  | |
המשרד המרכזי של הרייך למאבק בהומוסקסואליות ובהפלות (בגרמנית: Reichszentrale zur Bekämpfung der Homosexualität und der Abtreibung) היה השיטה העיקרית למאבק בהומוסקסואליות ובהפלות בגרמניה הנאצית בין השנים 1936–1945.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סעיף 175 לחוק הגרמני אשר אסר על קיום יחסי מין הומוסקסואליים, נחקק עוד בשנת 1871. עם זאת, סעיף זה לא נאכף ביום יום, ולמעשה, העיר ברלין נחשבה לעיר מתירנית וסובלנית. בשנת 1919 אף הוקם בברלין מכון לחקר המיניות על ידי החוקר מגנוס הירשפלד. עם זאת, עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בשנת 1933, חל בהדרגה שינוי רעה יחס להומוסקסואלים, במקביל לשינויים חברתיים אחרים ביחס למיעוטים.
"המשרד המרכזי של הרייך למאבק בהומוסקסואליות ובהפלות" הוקם ב-10 באוקטובר 1936 על ידי צו מיוחד של מפקד האס אס, היינריך הימלר. החלטה זו הייתה הסימן לשובן של הרדיפות של הומוסקסואלים, לאחר שקט יחסי לאחר אולימפיאדת הקיץ של ברלין בשנת 1936. משימתו העיקרית של המשרד הייתה איסוף נתונים על הומוסקסואלים ברחבי גרמניה הנאצית.
ארכיון הנתונים איפשר להתחיל ברדיפה מתואמת של הומוסקסואלים וענישתם. לשם כך, עמדו לרשות המשרד חוליות ניידות מיוחדות, שהיה ברשותן גם לבצע הוצאות להורג. בשנת 1940, היו בארכיון המשרד נתונים של כ-41,000 הומוסקסואלים, חשודים ומורשעים. במשרד עבדה קבוצה של כ-17 עובדים. ארכיון הרשומות, שעל פי ההערכות כלל בסופו של דבר נתונים של כ-100,000 בני אדם ברחבי גרמניה הנאצית, הושמד ככל הנראה בימיה האחרונים של המלחמה.
גם במסגרת רדיפות הכנסייה הקתולית בגרמניה הנאצית, נעצרו כמרים קתולים רבים באשמת הומוסקסואליות ומעשי סטייה ללא בסיס ראייתי. רדיפות אלו הופסקו במהלך המשחקים האולימפיים של 1936, על מנת להציג לעולם תדמית טובה יותר, אך חודשו בחודש מרץ בשנה שלאחר מכן, לאחר שהאפיפיור פיוס ה-11 גינה את הנאציזם באנציקליקה שלו משנת 1937 בשם "מיט ברננדר זורגה".
אנשי דת רבים שהתנגדו למשטר או כאלו שדגלו בפציפיזם, היו מוקד לרדיפות ולהאשמות שווא של "התנהגות הומוסקסואלית" כהצדקה למאסרם. רבים מהם, לאחר שסיימו לרצות עונש מאסר, נשלחו למחנות ריכוז (לרוב למחנה הריכוז דכאו, שהיה בו "גוש מיוחד לכמרים"), כאשר חלקם לא שרדו. [1][2]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Paulus Engelhardt: Korbinian Leonhard Roth OP (1904 -1960) und die „Sittlichkeitsprozesse“ gegen Priester und Ordensleute in der NS-Zeit.
- ^ This article incorporates information from the corresponding article in the Spanish Wikipedia