איגניקה נאצית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרזת איגניקה בתערוכה "פלאי החיים" בברלין ב-1935 המציגה תחזיות דמוגרפיות בהנחה של פוריות גבוהה יותר של "הנחותים" (Minderwertige) ביחס ל"נעלים" (Höherwertige)

האיגניקה הנאצית מתייחסת למדיניות האיגניקה בגרמניה הנאצית, שהייתה מורכבת מרעיונות על גנטיקה שנחשבים כיום פסאודו-מדעיים. האידאולוגיה הגזעית של הנאציזם שמה במרכזה את השיפור הביולוגי של העם הגרמני על ידי גידול סלקטיבי של תכונות "נורדיות" או "אריות".[1] מדיניות זו שימשה להצדיק עיקור בכפייה ורצח המוני של אלה שנחשבו "בלתי רצויים".

מחקר האיגניקה בגרמניה לפני התקופה הנאצית ובמהלכה היה דומה לזה שבארצות הברית, ממנו קיבל השראה. עם זאת, הוא עלה בחדות תחת הנהגתו של אדולף היטלר כאשר עשירים תומכי נאצים החלו להשקיע בו. התוכניות עוצבו כדי להשלים את מדיניות הגזע הנאצית.[2]

אלו שנועדו לרצח במסגרת מדיניות האיגניקה הנאצית חיו בעיקר במוסדות פרטיים וממלכתיים, וזוהו כ"חיים שאינם ראויים לחיותם". היו בהם אסירים, מי שנחשבו "מנוונים", מתנגדים פוליטיים ואנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות ופיזיות מולדות שנחשבו בעלי חושים חלשים. "מאובחן עם חולשת נפש" הייתה התווית העיקרית שהביאה לעיקור בכפייה,[3] שכלל אנשים שאובחנו על ידי רופא או בדרך אחרת, כ -

כל אלה נועדו להעלמה משרשרת התורשה על ידי חיסול. יותר מ-400,000 אנשים עוקרו בכפייה. עד 300,000 נרצחו במסגרת תוכנית המתת החסד "תוכנית T4".[7][8][9][10] אלפים נוספים מתו מסיבוכי הניתוחים הכפויים. הרוב היו נשים שמתו מסיבוכים של קשירת חצוצרות כפויה.[3]

בגרמנית, המושג איגניקה היה ידוע בעיקר בתור המונח Rassenhygiene, "היגיינה גזעית". המילה השאולה Eugenik הייתה בשימוש מזדמן, כמו גם ההשאלה שלה ל-Erbpflege, דאגה לתורשה. מונח חלופי היה Volksaufartung ("שיפור גזעי", בקירוב).[11][12]

היחסים עם תנועת האיגניקה האמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תנועת האאוגניקה הגרמנית המוקדמת הובילו וילהלם שלמאייר (Schallmayer) ואלפרד פלץ (Ploetz). הנרי פרידלנדר כתב שתנועות האאוגניקה הגרמנית והאמריקאית היו דומות, אך התנועה הגרמנית הייתה ריכוזית יותר ולא הכילה רעיונות מגוונים כמו התנועה האמריקאית. בניגוד לתנועה האמריקאית, שכללה פרסום אחד וחברה אחת, האגודה הגרמנית ל"היגיינת גזע" ייצגה את כל האאוגניסטים.[13][14]

אדווין בלאק כתב שלאחר שתנועת האיגניקה התבססה בארצות הברית, היא התפשטה לגרמניה. אאוגניקאים בקליפורניה החלו לייצר ספרות לקידום איגניקה ועיקור ולשלוח אותה אל מעבר לים למדענים ואנשי רפואה גרמנים.[15] עד 1933, קליפורניה העבירה אנשים לעיקור בכפייה יותר מכל שאר מדינות ארצות הברית גם יחד. תוכנית העיקור בכפייה של הנאצים נוצרה בחלקה בהשראת זו שבקליפורניה.[2]

בשנת 1927 נוסד בברלין מכון הקייזר וילהלם לאנתרופולוגיה (KWIA, וראו אגודת הקייזר וילהלם), ארגון שעסק באנתרופולוגיה פיזית וחברתית ובגנטיקה אנושית עם תמיכה כספית מהקבוצה הפילנתרופית האמריקאית קרן רוקפלר.[16] הפרופסור הגרמני לרפואה, אנתרופולוגיה ואיגניקה אויגן פישר היה מנהל הארגון. עבודתו סייעה לספק את הבסיס המדעי למדיניות האיגניקה של הנאצים.[17][18] קרן רוקפלר מימנה חלק מהמחקרים שערך יוזף מנגלה לפני שנסע לאושוויץ.[15]

עם שובו מגרמניה ב-1934, שם יותר מ-5,000 איש בחודש עוקרו בכפייה, אמר מנהיג האיגניקה של קליפורניה גתה (C. M. Goethe):

יעניין אותך לדעת שלעבודה שלך יש חלק רב עוצמה בעיצוב דעותיהם של קבוצת האינטלקטואלים שעומדים מאחורי היטלר בתוכנית מעצבת-עידן זו. בכל מקום חשתי שהדעות שלהם שאבו השראה רבה מהמחשבה האמריקאית... אני רוצה שאתה, ידידי היקר, תישא איתך את המחשבה הזו עד סוף חייך, שבאמת הזזת לפעולה ממשלה גדולה ששולטת ב-60 מיליון אנשים.[19]

חוקר האיגניקה הארי לאפלין (Laughlin) התרברב בכך שחוקי העיקור האאוגני לפי המודל שלו יושמו בחוקי ההיגיינה הגזעית של נירנברג משנת 1935.[20] בשנת 1936 הוזמן לאפלין לטקס הענקת פרס באוניברסיטת היידלברג בגרמניה שתוכנן ליום השנה לטיהור היהודים מסגל היידלברג ב-1934, כדי לקבל תואר דוקטור לשם כבוד על עבודתו בנושא "מדע הטיהור הגזעי". בשל מגבלות כלכליות, לא הצליח לאפלין להשתתף בטקס ונאלץ לאסוף את הפרס ממכון רוקפלר. לאחר מכן חלק את הפרס בגאווה עם עמיתיו, והעיר כי הוא חש שהוא מסמל את "ההבנה המשותפת של מדענים גרמנים ואמריקאים לגבי טבע האיגניקה".[21]

היטלר על איגניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקודה של היטלר לתוכנית T4

אדולף היטלר קרא על היגיינה גזעית במהלך מאסרו בכלא לנדסברג ב-1924.[22] היטלר האמין שהאומה הפכה לחלשה, מושחתת על ידי גנטיקה פגומה, עירוי אלמנטים מנוונים לזרם הדם שלה.[23]

הגזענות ורעיון התחרות, שכונו דרוויניזם חברתי, נדונו על ידי מדענים אירופאים וגם בעיתונות במהלך שנות ה-20. לא ברור איפה היטלר קלט את הרעיונות. תורת האבולוציה הייתה מקובלת בגרמניה באותה תקופה, אך קיצוניות מסוג זה הייתה נדירה.[24]

בספרו השני, שלא פורסם בתקופת הנאציזם, שיבח היטלר את ספרטה באמצעות רעיונות שאולי שאל ארנסט הקל, והוסיף כי הוא החשיב את ספרטה כ"מדינת העם" הראשונה. הוא תמך במה שתפס כאיגניקה בילדים מעוותים. ביוני 1935, היטלר והקבינט שלו הכינו רשימה של שבע גזירות חדשות, שבהן האצת העיקור. היטלר קבע בספר השני שלו:[25]

"יש להתייחס לספרטה כמדינת העם (פולק) הראשונה. השמדת הילדים החולים, החלשים, המעוותים, היא הגונה יותר ופי אלף יותר אנושית מהטירוף העלוב של ימינו המשמר את נשא [הליקוי הפיזי] הפתולוגי ביותר, בכל מחיר, לוקח את חייהם של מאה אלף ילדים בריאים כתוצאה ממניעת הריון או באמצעות הפלות, כדי להצמיח אחר כך גזע של מנוונים עמוסי מחלות."[26][27]

תעמולה לקידום תוכנית T-4 בגרמניה הנאצית: "אדם זה שסובל מפגמים תורשתיים עולה לקהילה 60,000 רייכסמרק במהלך חייו. עמית גרמני, זה גם הכסף שלך." מהפרסום Neues Volk (עם חדש) של משרד מדיניות הגזע.

תוכנית האיגניקה הנאצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארגון תוכנית האיגניקה שלהם קיבלו הנאצים השראה מתוכניות העיקור הכפוי של ארצות הברית, במיוחד חוקי האיגניקה שנחקקו בקליפורניה.[15]

החוק למניעת צאצאים בעלי מחלות תורשתיות, שנחקק ב-14 ביולי 1933, התיר עיקור בכפייה של כל אזרח שעל פי חוות דעתו של "בית משפט לבריאות גנטית" "סבל" מרשימה של הפרעות גנטיות לכאורה וחייב את הרופאים לרשום כל מקרה של מחלה תורשתית המוכרת להם, למעט אצל נשים מעל גיל 45.[28] רופאים היו עלולים להיקנס על אי ציות.

בשנת 1934, השנה הראשונה להפעלת החוק, ערערו קרוב ל-4,000 איש על החלטות רשויות העיקור. 3,559 מהערעורים נכשלו. עד סוף המשטר הנאצי נוצרו למעלה מ-200 בתי משפט לבריאות תורשתי ותחת פסיקותיהם עוקרו מעל ל-400,000 אנשים בניגוד לרצונם.[29]

מוסדות האיגניקה הנאצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תא גזים בהדמר

מרפאת הדמר (Hadamar) הייתה בית חולים לחולי נפש בעיירה הגרמנית הדמר ששימש את ממשלת גרמניה הנאצית כאתר לתוכנית T4. מכון קייזר וילהלם לאנתרופולוגיה, תורשה אנושית ואיגניקה נוסד ב-1927. מרכז ההרג של הרטהיים היה גם הוא חלק מתוכנית המתת חסד שבה הנאצים רצחו אנשים שחשבו לנכים. חולים הובלו במשאיות גז והורעלו או נחנקו באמצעות פליטת המנוע במהלך המעבר. תאי גזים פותחו מאוחר יותר והשתמשו בגז פחמן חד-חמצני כדי לרצוח את החולים. בשנותיה הראשונות ובתקופת הנאצים, המרפאה הייתה קשורה לתיאוריות של איגניקה והיגיינה גזעית שדגלו בה התאורטיקנים פריץ לנץ ואויגן פישר, והמנהל שלה אוטמר פרייהר פון פרשוהר. תחת פישר בוצע עיקור של מה שנקרא "ממזרי ריינלנד" (צאצאי גרמניות וחיילים צרפתים שחורים ששהו בחבל הריין במהלך כיבוש הריין על ידי צרפת לאחר מלחמת העולם הראשונה). טירת גרפנק הייתה אחד ממרכזי ההרג בגרמניה הנאצית וכיום זהו מקום הנצחה לקורבנות תוכנית T4.[30]

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק לפישוט מערכת הבריאות מיולי 1934 יצר מרכזי מידע להיגיינה גנטית וגזעית, כמו גם מרכזי בריאות. החוק תיאר נהלים ל'גינוי' ו'הערכה' של אנשים, שנשלחו לאחר מכן לבית משפט לבריאות גנטית שם הוחלט על עיקור.[31]

ההחלטה מי נחשב 'חולה מבחינה גנטית' התקבלה על סמך מידע שגרתי שסיפקו אנשים ללשכות הרופאים ולמחלקות הרווחה. שאלונים סטנדרטיים עוצבו על ידי פקידים נאצים בעזרת Dehomag (חברה בת של IBM בשנות ה-30), כך שניתן יהיה לקודד את המידע בקלות על גבי כרטיסי ניקוב של הולרית' לצורך מיון וספירה מהירים.[32]

בהמבורג, רופאים מסרו מידע לארכיון תיעוד בריאות מרכזי (מ-1934), תחת הכותרת 'התבוננות כוללת בחיים בקשר לבריאות'. תיעוד זה היה אמור להכיל דוחות מרופאים, בתי משפט, חברות ביטוח, מועדוני ספורט, הנוער ההיטלראי, הצבא, שירות העבודה, מכללות וכו'. כל מוסד שנתן מידע קיבל מידע בחזרה. ב-1940 ניסה משרד הפנים של הרייך לכפות שיטה בסגנון המבורג על הרייך כולו.[31]

מדיניות האיגניקה הנאצית בנוגע לנישואין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהנאצים העבירו את חוקי נירנברג ב-1935, חלה חובה על בני הזוג להיבדק עקב האפשרות שהם נשאי מחלות תורשתיות, כדי לשמר את מה שנקרא "הטוהר הגזעי" של הגזע הארי. הנשואים עברו עידוד להעריך בקפידה את בן הזוג הפוטנציאלי לנישואין באופן אאוגני במהלך החיזור. חברי האס אס הוזהרו לראיין בקפידה בני זוג פוטנציאליים כדי לוודא שאין להם היסטוריה משפחתית של מחלה תורשתית או אי שפיות, אך לעשות זאת בזהירות כדי לא לפגוע ברגשותיה של הארוסה העתידית, ואם יהיה צורך לדחות אותה מסיבות אאוגניות, יש לעשות זאת בטקט.[33]

מדיניות הפלות נאצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות הנאצים בנושא הפלות נוצרה לצד תוכנית האיגניקה הנאצית הכללית. עם עלייתם לשלטון הגבילו הנאצים פרסומות על מכירת אמצעי מניעה.[34] במאי 1933 הנאצים הציגו מחדש חוקים מוקדמים יותר שהוציאו מחוץ לחוק פרסום הליכי הפלות. בספטמבר הזהירה מועצת הרופאים של ברלין את חבריה כי "ינקטו הליכים נגד כל מי שיעז לפגוע בגזע הבריא הקדוש שלנו".[34] הליכי הפלות הושמו תחת פיקוח פוליטי קפדני. הפלות מסיבות אאוגניות נאסרו גם בתקופה זו, אך בחלק מבתי משפט בריאות תורשתיים הפלות כאלה היו פטורות מעונש. שיקול זה התרחב לפטור מעונש לזוג יהודים שניסו לבצע הפלה בשנת 1938, על בסיס הקביעה שהחוק לא מגן על עוברים יהודים.[34]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים תיעודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Burleigh, M. (1991). Selling Murder: The Killing Films of the Third Reich. London: Domino Films.
  • Michalczyk, J.J. (1997). Nazi Medicine: In The Shadow Of The Reich. New York: First-Run Features.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איגניקה נאצית בוויקישיתוף

מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Longerich, Peter (2010). Holocaust: The Nazi Persecution and Murder of the Jews. Oxford University Press. p. 30. ISBN 978-0-19-280436-5.
  2. ^ 1 2 Murphy & Lappé, 1994: p. 18
  3. ^ 1 2 "Nazi Persecution of the Mentally & Physically Disabled". www.jewishvirtuallibrary.org. נבדק ב-2021-12-29.
  4. ^ Torrey, E. Fuller; Yolken, Robert H. (2010-01-01). "Psychiatric Genocide: Nazi Attempts to Eradicate Schizophrenia". Schizophrenia Bulletin. 36 (1): 26–32. doi:10.1093/schbul/sbp097. ISSN 0586-7614. PMC 2800142. PMID 19759092.
  5. ^ "2008 Houston Transgender Day of Remembrance: Transgenders and Nazi Germany". 2018-09-16. אורכב מ-המקור ב-16 בספטמבר 2018. נבדק ב-2021-12-29. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Illuminating the Darkness". OutSmart Magazine (באנגלית אמריקאית). 2012-11-01. נבדק ב-2021-12-29.
  7. ^ "Close-up of Richard Jenne, the last child killed by the head nurse at the Kaufbeuren-Irsee euthanasia facility". United States Holocaust Memorial Museum. נבדק ב-26 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Ian Kershaw, Hitler: A Profile in Power, Chapter VI, first section (London, 1991, rev. 2001)
  9. ^ Snyder, S. & D. Mitchell. Cultural Locations of Disability. University of Michigan Press. 2006.
  10. ^ Proctor, Robert (1988). Racial Hygiene: Medicine Under the Nazis (באנגלית). Harvard University Press. ISBN 978-0674745780. Racial Hygiene: Medicine under the Nazis.
  11. ^ Jaeckel, Petra (2002). "Rassenhygiene in der Weimarer Zeit. Das Beispiel der »Zeitschrift für Volksaufartung« (1926–1933)". Vokus, Volkskundlich-kulturwissenschaftliche Schriften. 1 (1).
  12. ^ Schmitz-Berning, Cornelia (2000). Vokabular des Nationalsozialismus. Berlin: Walter de Gruyter. p. 382.
  13. ^ Weiss, Sheila (1987). Race Hygiene and National Efficiency: The Eugenics of Wilhelm Schallmayer. University of California Press. Wilhelm Schallmayer (1857–1919) who, along with Alfred Ploetz (1860–1940), founded German eugenics.
  14. ^ Friedlander, Henry (2000). The Origins of Nazi Genocide: From Euthanasia to the Final Solution. Univ of North Carolina Press. p. 13. ISBN 978-0807846759. Although the German eugenics movement, led until the Weimar years by Alfred Ploetz and Wilhelm Schallmayer, did not differ radically from the American movement, it was more centralized. Unlike in the United States, where federalism and political heterogeneity encouraged diversity even with a single movement, in Germany one society, the German Society for Race Hygiene (Deutsche Gesellschaft fue Rassenhygiene), eventually represented all eugenicists, while one journal, the Archiv für Rassen - und Gsellschafts Biologie, founded by Ploetz in 1904, remained the primary scientific publication of German Eugenics.
  15. ^ 1 2 3 Black, Edwin (9 בנובמבר 2003). "Eugenics and the Nazis – the California connection". נבדק ב-3 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Gretchen E. Schafft, From Racism to Genocide: Anthropology in the Third Reich (Urbana and Chicago: University of Illinois Press, 2004), pp. 48–54.
  17. ^ Robert S. Wistrich, Who's Who In Nazi Germany (New York: Routledge, 2001), p. 60.
  18. ^ In 1933, Adolf Hitler appointed Fischer rector of Frederick William University of Berlin, now Humboldt University. See: "Rektoratsreden im 19. und 20. Jahrhundert – Online-Bibliographie", der ehemalige Friedrich-Wilhelms-Universität Berlin.
  19. ^ Black, Edwin (9 בנובמבר 2003). "Eugenics and the Nazis – the California connection". San Francisco Chronicle. נבדק ב-3 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Jackson, John P.; Weidman, Nadine M. (2005). Race, racism, and science: social impact and interaction. Rutgers University Press. p. 123. ISBN 978-0-8135-3736-8.
  21. ^ Lombardo, Paul A. (2008). Three Generations, No Imbeciles: Eugenics, the Supreme Court, and "Buck v. Bell". JHU Press. pp. 211–213. ISBN 978-0801890109.
  22. ^ Friedman, Jonathan C. (2011). The Routledge History of the Holocaust. Taylor & Francis. p. 49. ISBN 978-0-415-77956-2. נבדק ב-1 באוגוסט 2011. {{cite book}}: (עזרה)
  23. ^ Evans, Richard J. (2005). The Third Reich in Power. Penguin Press. pp. 429. ISBN 978-1-59420-074-8. נבדק ב-1 באוגוסט 2011. {{cite book}}: (עזרה)
  24. ^ O'Mathúna, Dónal P (2006). "Human dignity in the Nazi era: implications for contemporary bioethics". BMC Medical Ethics. 7: E2. doi:10.1186/1472-6939-7-2. PMC 1484488. PMID 16536874.
  25. ^ Stefferud, A. D. (27 ביוני 1935). "New Limitations Further limit liberty of citizens who are told what they can do: Strengthens Nazi Control". The Evening Independent Newspaper. Associated Press. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Hitler, Adolf (1961). Hitler's Secret Book. New York: Grove Press. pp. 17–18. ISBN 978-0-394-62003-9. OCLC 9830111.
  27. ^ Hawkins, Mike (1997). Social Darwinism in European and American Thought, 1860–1945: nature as model and nature as threat. Cambridge University Press. p. 276. ISBN 978-0-521-57434-1. OCLC 34705047.
  28. ^ facinghistorycampus.org – The Law for the Prevention of Hereditarily Diseased (אורכב 07.02.2009 בארכיון Wayback Machine)
  29. ^ Robert Proctor, Racial Hygiene: Medicine Under the Nazis (Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press, 1988): 108.
  30. ^ Knittel, S. "Remembering Euthanasia: Grafeneck in the Past, Present, and Future." B. Niven & C. Paver [eds]. Memorialization in Germany since 1945. New York: Palgrave MacMillan, 2010: 124-133.
  31. ^ 1 2 Aly, Götz; Roth, Karl Heinz; Black, Edwin; Oksiloff, Assenka (2004). The Nazi census: identification and control in the Third Reich. Temple University Press. pp. 104–108. ISBN 9781592132591.
  32. ^ See IBM and the Holocaust by Edwin Black, 2001, Crown / Random House, pg 93-96 and elsewhere
  33. ^ Padfield, Peter Himmler New York:1990--Henry Holt
  34. ^ 1 2 3 David, Henry P.; Fleischhacker, Jochen; Hohn, Charlotte (1988). "Abortion and Eugenics in Nazi Germany". Population and Development Review. 14 (1): 81–112. doi:10.2307/1972501. ISSN 0098-7921. JSTOR 1972501. PMID 11655915.
גרמניה הנאצית
האידאולוגיה הנאצית מיין קאמפף • הסדר החדש • קהיליית העם • דם ואדמה • פיהרר • עקרון הפיהרר • ההתפשטות הגרמנית מזרחה
תורת הגזע איגניקה נאצית • מישלינג • ראסנשאנדה • לבנסראום • חוקי נירנברג • לבנסבורן • המשרד הראשי לגזע והתיישבות • משרד מדיניות הגזע
השלטון הנאצי חוק ההסמכה • האחדה • התעמולה הנאצית: דר שטירמר, היהודי הנצחי, היהודי זיס, אולימפיאדת ברלין • אריזציה • אנשלוס • גנרלגוברנמן
ארגונים נאציים אס אס • אס אה • ואפן אס אס • גסטפו • איינזצגרופן • אס דה • משטרת גרמניה הנאצית • המשרד הראשי לביטחון הרייך • ורמאכט • הנוער ההיטלראי • משרד התעופה של הרייך • משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם • המשרד המרכזי של הרייך למאבק בהומוסקסואליות ובהפלות • משרד הרייך לשטחים הכבושים במזרח
נאצים בכירים אדולף היטלר • מרטין בורמן • יוזף גבלס • הרמן גרינג • היינריך הימלר • ריינהרד היידריך • היינריך מילר • ארנסט קלטנברונר • הנס פרנק • אדולף אייכמן • רודולף הס • באלדור פון שיראך • אלברט שפר • ארנסט רהם • לני ריפנשטאהל • יוליוס שטרייכר • יוזף מנגלה • רודולף פרנץ הס • אמון גת • יירגן שטרופ • פרנץ שטנגל • יוזף ביהלר • ריכרד ולטר דרה

פושעי מלחמה נאצים נוספים

קבוצות נרדפות יהודים • הומוסקסואלים • צוענים • נכים • קתולים • עדי יהוה • קומוניסטים • אחרים
ראו גם: פורטל השואה • פורטל גרמניה
ציר זמן מאוחד לתקופת הרייך השלישי ומלחמת העולם השנייה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=איגניקה_נאצית&oldid=37958894"