העז, או מי זאת סילביה?

העז, או מי זאת סילביה?
The Goat, or Who Is Sylvia?
כתיבה	אדוארד אלבי
דמויות	סטיבי גריי; מרטין גריי; בילי גריי; רוס טאטל
מדינה	ארצות הברית
סוגה	דרמה
הצגת בכורה	10 במרץ 2002
מספר מערכות	3
שפה	אנגלית
פרסים	זוכה פרס טוני עבור המחזה הטוב ביותר

העז, או מי זאת סילביה? (באנגלית: The Goat, or Who Is Sylvia?) הוא מחזה באורך מלא שנכתב בשנת 2000 על ידי אדוארד אלבי אשר הוצג לראשונה בברודוויי בשנת 2002. הוא זכה בפרס טוני בשנת 2002 עבור המחזה הטוב ביותר. כמו כן זכה כפרס Drama Desk Award והיה מועמד לפרס פוליצר לדרמה בשנת 2003.

במרכז העלילה נמצאים מרטין, אדריכל נשוי בגיל העמידה, אשתו סטיבי ובנם בילי. חייו של מרטין מתערערים כשהוא מתאהב בעז בשם סילביה. המחזה מתמקד בגבולותיה של החברה הכביכול ליברלית בארצות הברית; באמצעות הצגת המשפחה במשבר, אלבי מאתגר את הקהל לפקפק בשיפוטו המוסרי של הטאבו החברתי.

שם המחזה מתייחס לשיר "מי היא סילביה?" ממחזהו של ויליאם שייקספיר "שני אדונים מוורונה". במחזה זה, פרוטיוס שר את השיר הזה, בתקווה לחזר אחרי סילביה. התייחסות לשיר זה נמצאת גם במחזה Finding the Sun, אותו כתב אלבי בשנת 1982.

תקציר העלילה

תמונה ראשונה

המחזה נפתח עם מרטין וסטיבי בסלון ביתם שבפרוורים, חוגגים את יום הולדתו ה-50 של מרטין. הם מתכוננים לראיון בטלוויזיה אותו צפוי לקיים חברם רוס, אבל דעתו של מרטין מוסחת, והוא לא זוכר כלום. סטיבי שואלת את מרטין על כרטיס ביקור של אישה שמצאה בכיסו ועל הריח המוזר שלו. מרטין מכחיש שיש לו רומן עם אישה, אבל מתוודה שהתאהב בעז בשם סילביה. סטיבי צוחקת, חושבת שזה בדיחה. סטיבי עוזבת כאשר רוס מגיע. רוס מעוניין לחגוג בתוכנית הטלוויזיה שלו את היותו של המרטין האדריכל הצעיר ביותר הזוכה בפרס פריצקר וכן את בחירתו להיות האדריכל של פרויקט חדש ויוקרתי, אך חוסר היכולת של מרטין להתרכז בראיון מתסכלת את רוס. מרטין מגלה לרוס שהסיבה להיסח הדעת שלו היא הרומן שלו עם סילביה, שהחל במהלך החיפוש אחר בית כפרי. רוס, שמופתע לגלות שמרטין יכול להתאהב במישהי מלבד סטיבי, שואל שוב ושוב "מי היא סילביה?" וכאשר מרטין מציג בפניו תמונה שלה, רוס צורח שסילביה היא עז.

תמונה שנייה

סטיבי מתעמת עם מרטין על מכתב שרוס כתב על הרומן של מרטין ועל זהותה של סילביה. בילי מזועזע, בוכה ובורח לחדרו. סטיבי קוראת את המכתב בקול רם, ואז מתארת כיצד היו חייה נורמליים לפני שפתחה אותו. היא מבינה כי מרטין אמר אמת בתמונה הראשונה, וכי היא צדקה לדאוג בגלל כרטיס הביקור והריח המוזר. הכרטיס שייך לקבוצת תמיכה בזואופיליה. מרטין מגלה כי החברים בקבוצה מחפשים אחר חברה של חיות כמנגנון התמודדות. עבורו, סילביה היא לא רק חיה; יש לה נשמה והיא מקבלת את אהבתו. במהלך הסבריו, סטיבי שוברת חפצים שונים והופכת רהיטים שונים. לבסוף, היא יוצאת, נשבעת לנקום.

תמונה שלישית

בילי נכנס לסלון ההרוס שבו מרטין נשאר לבדו. בילי מציין כי מרטין וסטיבי הם אנשים טובים, והם טובים יותר מרוב ההורים של חבריו לכיתה. עם זאת, הוא מתחיל לבכות ברגע שהוא מבין כי משיכתו לבעלי חיים של מרטין קרעה את משפחתו הרגילה ומאושרת ללא תקנה. לאחר מכן הוא מכריז על אהבתו ומנשק של מרטין. רוס נכנס ועד לנשיקה של בילי. למרות היותו זועם בתחילה, מרטין מחבק את בילי כדי לנחם אותו. מרטין מגן על הנשיקה שלו עם בילי בפני רוס, ומציין כי יש לו חבר שפעם קיבל זקפה מכך שתינוק ישב על ברכיו, כשהוא רומז שהחבר היה רוס. כאשר רוס מביע את הסתייגותו ממרטין וממעשיו, מרטין קורא תיגר על שיקול דעתו של רוס ומותח ביקורת על התערבותו של רוס במשפחתו. רוס מצדיק את המכתב שכתב לסטיבי. סטיבי חוזרת, גוררת איתה פגר של עז. היא הרגה את סילביה מפני שלא יכלה לסבול את הרעיון שסילביה אוהבת את מרטין באותה מידה כמו סטיבי. רוס קופא במקומו, בילי בוכה, ומרטין נשבר.

דמויות ושחקנים

שם הדמות	אודות הדמות	שחקנים בולטים שגילמו דמות זו
סטיבי גריי	אשתו של מרטין. עד סילביה, היא הייתה אהבתו האחת והיחידה של מרטין.	מרסדס רוהל, סאלי פילד, סופי אוקונדו, ליליאן ברטו
מרטין גריי	בעלה של סטיבי. בן 50, אדריכל מצליח ועטור פרסים, שמתאהב בסילביה.	ביל פולמן, ג'ונתן פרייס, דמיאן לואיס, מוני מושונוב
בילי גריי	בנם בן ה-17 של סטיבי ומרטין. גיי, אמוציונאלי ורגיש.	אדי רדמיין, עידו רוזנברג
רוס טאטל	חבר המשפחה. מנחה טלוויזיה המתכונן לקראת ריאיון עם מרטין.	ג'ייסון יוז, אלכס אנסקי

הפקות

ארצות הברית המחזה הוצג לראשונה בברודוויי ב-John Golden Theatre ב-10 במרץ 2002, שם רץ עד ל-15 בדצמבר 2002, ובסך הכל הוצג 309 פעמים (ועוד 23 הצגות הרצה). דייוויד אסביורנסון ביים את ביל פולמן, שגילם את דמותו של מרטין, מרסדס רוהל בתפקיד סטיבי, ג'פרי קרלסון וסטיבן רואו.^[1] ב-13 בספטמבר 2002, ביל ארווין נכנס לתפקידו של מרטין, וסאלי פילד נכנסה לתפקידה של סטיבי.^[1]^[2] ^[3]

אוסטריה הבכורה האירופית התקיימה ב-Vienna's English Theatre בחודשים מרץ-מאי 2003. בהצגה, בבימויה של פם מקינון, כיכבו לורנס לאו (מרטין), ג'וריאן יוז (סטיבי), הווארד נייטינגל (רוס) ומייקל זלבינגר (בילי).^[4]

בריטניה בבריטניה, ההצגה הועלתה תחילה ב-Almeida Theatre שבאיזלינגטון משם עברה ההפקה ל-Apollo Theatre שבוסט אנד ב-15 באפריל 2004, והוצגה שם עד ל-7 באוגוסט 2004.‏^[5] בבימויו של אנתוני פייג', בהצגה השתתפו השחקנים ג'ונתן פרייס (מרטין), קייט פאהי (סטיבי), מתיו מארש (רוס) ואדי רדמיין (בילי).^[6]

אוסטרליה המחזה הופק בניו סאות' ויילס, אוסטרליה, על ידי ה-State Theatre of South Australia והוצג ב-Seymour Centre שבסידני בין ה-6 באפריל ל-7 במאי 2006. בבימויה של מריון פוטס, בהפקה זו השתתפו השחקנים ויליאם זאפה, ויקטוריה לונגלי, קמרון גודול ופיפ מילר.^[7]

קנדה באוטווה, המחזה הופק על ידי ה-Great Canadian Theatre Company תחת בימויה של לורן פרדי, והוצג בין ה-28 באוקטובר ועד ל-14 בנובמבר 2004. השחקנים כללו את סטיוארט ארנוט בתפקיד מרטין, דיקסי סיטל בתפקיד סטיבי, פיטר מוני בתפקיד בילי, ודניס פיצג'רלד בתפקיד רוס.^[8]

ישראל המחזה הוצג בישראל בתיאטרון הבימה, על פי תרגום של רבקה משולח בבימויו של חנן שניר. ההצגה עלתה לראשונה ב-9 ביולי 2005 בהשתתפות מוני מושונוב (מרטין), ליליאן ברטו (סטיבי), אלכס אנסקי (רוס) ועידו רוזנברג (בילי).^[9]^[10] בביקורתו על ההצגה, כתב אופק מתתיאס כי מושונוב הפליא "במשחק דרמטי רגיש, נוגע ומלנכולי".^[11]

בריטניה הפקה לונדונית חדשה בבימויו של איאן ריקסון, ובכיכובם של דמיאן לואיס, סופי אוקונדו, ג'ייסון יוז מדקווה, נפתחה בתיאטרון היימרקט שבווסט אנד, בשנת 2017.‏^[8]

זכיות ומועמדויות

בשנת 2003 המחזה היה אחד מהמועמדים הסופיים לפרס פוליצר לדרמה, אך מי שזכה בו באותה שנה בסופו של דבר היה המחזה Anna in the Tropics.‏^[12]

זכיות

2002 זוכה פרס Drama Desk עבור המחזה הטוב ביותר
2002 זוכה פרס טוני עבור המחזה הטוב ביותר

מועמדויות

2002 מועמד לפרס טוני עבור השחקנית הטובה ביותר במחזה (מרסדס רוהל)
2002 מועמד לפרס Drama Desk עבור השחקן הטוב ביותר במחזה (ביל פולמן)
2002 מועמד לפרס Drama Desk עבור השחקנית הטובה ביותר במחזה (מרסדס רוהל)
2003 מועמד לפרס פוליצר לדרמה
2006 מועמד ל-Helpmann Award עבור המחזה הטוב ביותר^[13]

ראו גם

שני אדונים מוורונה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא העז, או מי זאת סילביה? בוויקישיתוף

העז, או מי זאת סילביה? באתר Internet Broadway Database
Edward Albee renews the structure of Aristotelian tragedy באתר Literatured.com

הערות שוליים

^ ¹ ² The Goat, or Who Is Sylvia? (אורכב 17.11.2015 בארכיון Wayback Machine) playbillvault.com, accessed November 20, 2015
^ Ehren, Christine. "Sally Field and Bill Irwin Prepare a New Goat for Broadway" Playbill, September 9, 2002
^ Finkle, David. "Review. 'The Goat, or Who is Sylvia?'" theatermania.com, September 30, 2002
^ The Goat, Or Who Is Sylvia? englishtheatre.at, accessed November 21, 2015
^ The Goat, or Who is Sylvia? thisistheatre.com, accessed November 21, 2015
^ Inverne, James. "Albee’s 'The Goat, Or Who Is Sylvia' Hoofs it to West End Opening April 15" Playbill, April 15, 2004
^ The Goat, or Who Is Sylvia? belvoir.com.au, accessed November 21, 2015
^ ¹ ² http://www.stage-door.com/Theatre/2004/Entries/2004/11/1_The_Goat,_or_Who_Is_Sylvia.html
^ [1]
^ [2]
^ [3]
^ Simonson, Robert. "Nilo Cruz's Anna in the Tropics Wins the 2003 Pulitzer Prize for Drama" Playbill, April 7, 2003
^ "State Theatre Company of South Australia, About Us" statetheatrecompany.com.au, accessed November 21, 2015

[vault-1] ¹ ² The Goat, or Who Is Sylvia? (אורכב 17.11.2015 בארכיון Wayback Machine) playbillvault.com, accessed November 20, 2015

[2] Ehren, Christine. "Sally Field and Bill Irwin Prepare a New Goat for Broadway" Playbill, September 9, 2002

[3] Finkle, David. "Review. 'The Goat, or Who is Sylvia?'" theatermania.com, September 30, 2002

[4] The Goat, Or Who Is Sylvia? englishtheatre.at, accessed November 21, 2015

[5] The Goat, or Who is Sylvia? thisistheatre.com, accessed November 21, 2015

[6] Inverne, James. "Albee’s 'The Goat, Or Who Is Sylvia' Hoofs it to West End Opening April 15" Playbill, April 15, 2004

[7] The Goat, or Who Is Sylvia? belvoir.com.au, accessed November 21, 2015

[דלת-8] ¹ ² http://www.stage-door.com/Theatre/2004/Entries/2004/11/1_The_Goat,_or_Who_Is_Sylvia.html

[9] [1]

[10] [2]

[11] [3]

[12] Simonson, Robert. "Nilo Cruz's Anna in the Tropics Wins the 2003 Pulitzer Prize for Drama" Playbill, April 7, 2003

[13] "State Theatre Company of South Australia, About Us" statetheatrecompany.com.au, accessed November 21, 2015

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

פרס טוני למחזה הטוב ביותר
1975−1948	מר רוברטס (1948) • מותו של סוכן (1949) • מסיבת הקוקטייל (1950) • השושנה המקועקעת (1951) • ‏The Fourposter‏ (1952) • ציד המכשפות (1953) • בית התה של ירח אוגוסט (1954) • שעות גורליות (1955) • יומנה של אנה פרנק (1956) • מסע ארוך אל תוך הלילה (1957) • זריחה בקמפובלו (1958) • ‏J.B.‏ (1959) • עושת הנפלאות (1960) • בקט (1961) • אדם לכל עת (1962) • מי מפחד מווירג'יניה וולף? (1963) • לותר (1964) • הנושא היה שושנים (1965) • מארה סאד (1966) • הביתה (1967) • רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים (1968) • התקווה הלבנה הגדולה (1969) • ‏Borstal Boy‏ (1970) • ‏Sleuth‏ (1971) • ‏Sticks and Bones‏ (1972) • שנת האליפות ההיא (1973) • ‏The River Niger‏ (1974) • אקווס (1975)
2000−1976	‏Travesties‏ (1976) • תיבת הצללים (1977) • דה (1978) • איש הפיל (1979) • ילדים חורגים לאלוהים (1980) • אמדאוס (1981) • חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי (1982) • סיפור אהבה בשלושה פרקים (1983) • הדבר האמיתי (1984) • טירונות בלוז (1985) • אני לא רפפורט (1986) • גדרות (1987) • מ. באטרפליי (1988) • היידי, יומן חיים (1989) • ענבי זעם (1990) • אבודים ביונקרס (1991) • רוקדים בלונאסה (1992) • מלאכים באמריקה: המילניום מגיע (1993) • מלאכים באמריקה: פרסטרויקה (1994) • ‏אהבה! אומץ! חמלה!‏ (1995) • מאסטר קלאס (1996) • ‏The Last Night of Ballyhoo‏ (1997) • אמנות (1998) • ‏Side Man‏ (1999) • קופנהגן (2000)
2001 ואילך	הוכחה (2001) • העז, או מי זאת סילביה? (2002) • ‏Take Me Out‏ (2003) • אני אשתי של עצמי (2004) • ספק: משל (2005) • נערי ההיסטוריה (2006) • חוף אוטופיה (2007) • אוגוסט: מחוז אוסייג' (2008) • אלוהי הקטל (2009) • אדום (2010) • סוס מלחמה (2011) • קלייבורן פארק (2012) • וניה, סוניה, מאשה ושפיץ (2013) • לאורך כל הדרך (2014) • המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה (2015) • בני האדם (2016) • אוסלו (2017) • הארי פוטר והילד המקולל (2018) • ‏The Ferryman‏ (2019) • הירושה (2021) • טרילוגיית ליהמן (2022) • לאופולד-שטאט (2023) ‏•‏‏ Stereophonic ‏(2024)