לדלג לתוכן

יונה בוגלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יונה בוגלה
יונה בוגלה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1908
אתיופיה (1897–1975)אתיופיה (1897–1975) וולקה, אתיופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 באוגוסט 1987 (בגיל 79 בערך)
ישראלישראל פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יונה בוגלה, הנקרא גם יונה (בן) נפתלי, (190814 באוגוסט 1987) היה מחנך ואיש ציבור ישראלי יהודי-אתיופי שהיה מנהלה של רשת החינוך של ביתא ישראל באתיופיה. במשך שנים פעל לחיזוק הקשר בין יהודי התפוצות לקהילת ביתא ישראל ולמדינת ישראל ולהעלאתם לישראל.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגלה נולד ב-1908 בכפר היהודי וולקה, הסמוך לעיר גונדר. הוריו היו בירו בוגלה ובלטו רדא. שמות אחיו: מקונן (1890-1978), נגוסה, סלמון (סבה של טהוניה רובל), אקלט, היבסט, איניאו (1922-2021), אטנו, ומטקו (מפקד משטרת מחוז שיוואה).

בילדותו יונה היה רועה צאן, ומאוחר יותר החל ללמוד קרוא וכתוב באמהרית ולימודי קודש בבית הכנסת המקומי של ליקה כהנת ברוך אדהנן. ב-1921 ביקרו בוולקה ד"ר יעקב פייטלוביץ' ופרופ' תאמרת עמנואל, וכאשר עזבו את הכפר, יונה הצטרף אליהם והחל ללמוד בבית הספר העברי שבאדיס אבבה. ב-1923 נשלח בוגלה יחד עם עוד ארבעה נערים ללמוד בבית הספר תחכמוני שבירושלים, כעבור שנתיים עבר בוגלה יחד עם מקוריה צגיה ללמוד בפרנקפורט שבגרמניה. ב-1929 החל ללמוד במכון אשר (Institute Ascher) שב ב-Bex שבקנטון וו שבירתו לוזאן שבשווייץ. לאחר מכן למד בבית הספר של כי"ח שבפריז, צרפת. ב-1931 שהה יונה בוגלה בגרמניה ולמד לקראת תואר ראשון באוניברסיטת היידלברג. עם פתיחתו המחודשת של בית הספר היהודי באדיס אבבה, נקרא יונה לשוב לאתיופיה טרם סיום לימודיו על ידי ד"ר פייטלוביץ ופרופ' תאמרת עמנואל.

ב-1931 שב לאתיופיה כדי לשמש מורה בבית הספר העברי תחת הנהלתו של עמנואל.[1]

עם כיבוש אתיופיה בידי איטליה ב-1936, בית הספר סבל מקשיי תקציב ויונה וחברו הטוב היילו דסטה סייעו בתחזוקו עם גיוסם לצבא עבר הניהול למנגיסטו יצחק עד שנסגר. יונה גויס לחיל הרפואה ושימש כמתורגמן בצלב האדום האתיופי. עם חזרת השלטון האתיופי ומכיוון שבימים ההם בית הספר באדיס אבבה היה סגור, נאלץ יונה לחפש משרה אחרת. וב-1941 יונה נבחר לנהל את מחלקת התרגום במשרד החינוך. יונה נבחר למשרה זו בזכות כישרונו יוצא הדופן לשפות ושליטתו בצרפתית, עברית, אנגלית, גרמנית, יידיש, איטלקית, אמהרית, געז, שפת אורומו, תיגרינית. תפקידה של המחלקה אותה ניהל היה לתרגם ספרי לימוד שונים משפות אירופיות לאמהרית ולהפיצם לכלל בתי הספר.

במקביל לעבודתו במשרד החינוך, המשיך יונה לעסוק בנושאי הקהילה ונפגש עם אישים מאתיופיה וישראל על מנת להטיב את מצבם של יהודי אתיופיה במקום מושבם באתיופיה. עם הקמתה של מדינת ישראל ב-1948, יונה החל לפעול ביתר מרץ להקמת מוסדות חינוך ברחבי אתיופיה ללימוד כללי, לימודי יהדות ועברית, דאג לפתיחת מרפאות, הקמת בתי כנסת ומרכזים חקלאיים ובמקביל פעל במרץ תוך יצירת קשר עם גורמים ישראליים לקראת עלייה למדינת ישראל. ביתא ישראל סבלו מאוד על רקע יהדותם משכניהם וכן מהמיסיון שניסה להמיר את דתם, ויונה יחד עם הקייסים ומנהיגי הקהילה פעלו יחד לשיפור תנאיהם של בני הקהילה.

כאיש הסוכנות: 1978-1953

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1953 התפטר מתפקידיו בממשלה והחל ללמד בבית הספר העברי שהוקם באסמרה למען ביתא ישראל, שבוגריו הראשונים נשלחו יותר מאוחר ללמוד בישראל בכפר הנוער כפר בתיה. כשחזרו נערי כפר בתיה לאתיופיה, נסגר בית הספר באסמרה ובמקומו קמו בתי ספר נוספים בכפרים היהודיים. יונה בוגלה היה המייסד והמנהל של בתי הספר היהודים באתיופה של הסוכנות היהודית.

ב-1966 הוזמן והשתתף בטקס חנוכת המשכן הכנסת החדש.

בישראל: 1987-1979

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1979 הורתה הממשלה האתיופית לסגור את בתי הספר של אורט בטענה של פעילות לאומית-ציונית. מורי בתי הספר היו מבוקשים ורבים מהם יצאו את גבולות המדינה דרך סודאן והגיעו לישראל.

בימים אלה חייו של יונה היו בסכנה, ולאחר ניסיונות שונים להעלותו ארצה, גם על ידי מדינת ישראל, הוא הצליח להשיג אשרת יציאה בעזרתו של איילה גולטה, ביתא ישראל שהתגורר באדיס אבבה, אשר שימש כערב. בסיועו של גראנום ברגר, נשיא ארגון הסיוע לביתא ישראל בארצות הברית, נרכשו כרטיסי הטיסה. לבסוף, ב-19 באוקטובר 1979, עלו יונה, אשתו ובתו לטיסה מאדיס אבבה לאתונה ולמחרת הגיעו לישראל. עם הגעתו לישראל פעלו בה כבר ארגונים למען עליית הקהילה, הצטרפותו של בוגלה לקריאות העלייה חיזקה והעלתה את המודעות. ב-15 בנובמבר נאם בוגלה באספה הכללית של הפדרציה היהודית במונטריאול ושבה נכחו כ-3,000 ממנהיגי יהדות צפון אמריקה, והסביר את הצורך בעלייה המונית דחופה של בני קהילתו. בזכות נאומו התקבלה באותו היום החלטה היסטורית להכרה בזכויותיהם של ביתא ישראל כשאר יהודי התפוצות.[2][3] ב-1984 זכה יונה לראות חלק מבני הקהילה שכה אהב ודאג לה, עולים לישראל במסגרת מבצע משה. יונה עבר בין מרכזי הקליטה לקבל את העולים החדשים ולברך אותם.

באוקטובר 1985, התקיים טקס במעמדו של שלמה הלל – יושב ראש הכנסת, חברי כנסת, שגריר ארצות הברית בישראל, אורחי כבוד ומנהיגים של ביתא ישראל. בטקס זה קיבל יונה את אות הנגיד תוך הוקרה עבור שנות פועלו, על המאבקים הארוכים והקשים שניהל, על כך שעודד ונתן תקווה לעמו בזמנים שבהם לא הייתה תקווה באופק ועל כך שפעל לאורך כל הדרך ללא משא פנים תוך אמונה שלמה לזכויותיהם של ביתא ישראל.

יונה בוגלה נפטר ב-19 באוגוסט 1987 בגיל 79 ונקבר ליד מורו, פרופ' עמנואל בחלקת גדולי האומה בהר המנוחות בירושלים, סמוך לקברו של הנשיא השני יצחק בן צבי.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1945 נישא לטַיִיטוּ קֵלְקֵלה ונולדו לזוג נולדו שמונה ילדים: אפרים, זכריאס (זאוודו), רות, אסתר, עמנואל, ישעיהו, ישראל ואליאס.

  • רחובות על שמו בנתניה ובראשון לציון
  • מוסדות חינוך: בנין חינוכי הפנימית תו"מ בחרב לאת, בית-ספר "הדרים ע"ש יונה בוגלה" ברחובות
  • "ככר בוגלה" ברמלה (נחנכה ב-2019)
  • "פארק בוגלה" בראש העין (נחנך ב 28.9.2023).
  • "גן יונה בוגלה" בפתח תקווה

ספרים ומאמרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הגדה של פסח =Hagada sel Pekahe = Passover Haggadah / תרגום וייעוץ: יונה בוגלה ואריה גלעד ; עריכה: יוסף הדנה, 1993
  • חגי ישראל : ראש שנה יום הכפורים סכות / שמואל בארי, יונה בוגלה, מנחם וולדמן, 1991
  • סידור ברכת גאולים / תורגם מעברית לאמהרית על ידי הרב יונה בוגלה, הרב יוסף הדנה, 1992
  • ברכת המזון / תרגום אמהרי - יונה בוגלה, 1991
  • Yaqan maqwitariya : ya’abriwyan warotoh / azgaja Yona Bogale
Jewish calendar 5728 of the Beta Israel (Falasha) School in Ethiopia / prepared by Yona Bogale

[Jerusalem] : The Jewish Agency Department for Torah Education and Culture in the Diaspora, [1966]

  • ?Memories of an Ethiopian (Falasha) pupil in the land of Israel / Yona Bogale, 1986
  • BaʼAṡé Lebna Dengel zamana mangeśt : ka1520-1527 : wada ʼItyop̣yā yatalāka yaPortugāl malekt / [darāsiwu ʼAbā Frānsis ʼAlvāréṣ ; kaPortugāleñā wada ʼEngelizeñā yataragomawu lord Stānlé ʼÉldarlé ; wada ʼAmāreñā yataragomawu ʼato Yonā Bogāla.
  • Ba-asē Galāwdewos zamana-mangest ba-Ityopyā ya-tasarrā ya-Portugaloč jagenennat / translated by Murad Kamil and Yonā Bogāl.

Addis Ababa : Berhannena Selam Press, 1944. በአፄ ፡ ገላውደዎሰ ፡ ዘመን ፡ መንግሥት ፡ በኢትዮፕእያ ፡ የተሠራ ፡ ያፖርቹጋሎች ፡ ጃግንነት ፡ / ሚጌኤል ፡ ዴ ካስታንሆዞ ፡ እንደተረከው ። ተርጉሚዎቹ ዶከተር ሙራድ ካሚል ፡ አቶ ዮና ቦጋለ

  • The Falashas of Ethiopia, Presentation to the Plenary Session of the General Assembly of North American Jews, November 15, 1979
  • Translation of the Pirkei Avot (Sayings of the Fathers) from Hebrew into Amharic 1954
  • Translation of the Hagada Shel Pessah (the deliverance of the Israelites from Egypt’s bondage) from Hebrew into Amharic
  • (Hand copy of 400 pages of an ancient Ge’ez prayer book for Ethiopian Jews, now in the process of translation into Amharic (scheduled for publication in 2018- 2019
  • (Compilation of a Hebrew-Amharic dictionary, approximately 1400 pages (scheduled for publication online
  • Translation of Be Atse Libne Dinguel Zemene Mengest, a history book from the Sixteenth Century written by Francisco Alvarez about the Portuguese Emissaries visit to the Ethiopian King, Libne Dingil, 1520-1527. Originally translated from Portuguese to English by Lord Stanley of Alderley in 1881, it was translated from English to Amharic by Yona Bogale in the 1950’s and published in 2017.
  • Translation from English to Amharic of Ye Portugaloch Jegnenet (The Heroism of Portugals), a book about the army of four hundred Portuguese sent to Ethiopia in the Sixteenth Century, first published in 1541 by Miguel Kastanhozo ; published by Yona Bogale’s family in 2017
  • Jewish Calendar in Hebrew, English and Amharic, edited and published every year from 1954 to 1978
  • Translation of "Jerusalem shel Zahav" (Jerusalem of Gold), a popular song composed by Naomi Shemer, from Hebrew to Amharic
  • מילדותי, חברנו - עלון לענייני תלמידים מאת תלמידי בית-הספר 'תחכמוני' בירושלים, ד' אדר א'

תרפ"ד, עמ' ב-ג ; ה' אדר ב' תרפ"ד, עמ' ב-ג.

  • מכתבים : למורי, לעוזרי, ולחברים היקרים, חברנו, ט'-י' תמוז תרפ"ד, עמ' ח.
  • בתי-הספר של בית ישראל באתיופיה, פעמים, 22 (תשמ"ה), עמ' 89–92.
  • מילון עברית-אמהרית - בכתב-יד
  • פרקי-אבות - תרגום לאמהרית עם פירוש - בכתב-יד

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שמואל ילמה ואחרים, על כנפי היונה - 100 שנה להולדתו של יונה בוגלה: 100 שנות פעילות ציונית באתיופיה, 2008, תשס"ח, גפן בית הוצאות לאור בע"מ
  • זכריאס יונה, על כנפי יונה, אזור- צמרת הוצאה לאור, תשפ"א/ 2021.[4]
  • יונה בוגלה, כללי החגים היהודים, המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה, תשכ"א (אמהרית)
  • Simon D. Messing, The Story of the Falashas: "Black Jews" of Ethiopia, Brooklyn, 1982

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Simon D. Messing, The Story of the Falashas: "Black Jews" of Ethiopia, Brooklyn, 1982, p. 73-74
  2. ^ Howard M. Lenhoff, Black Jews, Jews, and Other Heroes: How Grassroots Activism Led to the Rescue of the Ethiopian Jews, Gefen Publishing House, 2007
  3. ^ "Issues at the CJF Assembly", JTA, November 20, 1979
  4. ^ ביוגרפיה, מאת בנו