לדלג לתוכן

יצחק בן ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק בן ישראל
לידה 26 ביולי 1949 (בן 75)
תמוז ה'תש"ט
תל אביב, ישראלישראל ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19672002 (כ־35 שנים)
דרגה אלוף (אוויר) אלוף
תפקידים בשירות
  • ראש ענף חקר ביצועים בחיל האוויר
  • ראש מחלקת מחקר בלהק המודיעין
  • ראש מחלקת מחקר במטכ"ל
  • ראש מפא"ת במשרד הביטחון
עיטורים
פרס ביטחון ישראל  פרס ביטחון ישראל (שניים)
תפקידים אזרחיים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה קדימה עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
13 ביוני 200724 בפברואר 2009
(שנה)
כנסות 17
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצחק אריה בן ישראל (נולד ב-26 ביולי 1949, בתל אביב) הוא אלוף (מיל') בצה"ל, שכיהן כחבר הכנסת בכנסת השבע עשרה מטעם מפלגת קדימה. פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב. היה יושב ראש סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה בין השנים 2005-2022.

בן ישראל נולד בתל אביב ב־1949. אביו, חיים בן-ישראל (גולדברג), היה לוחם הלח"י וסגן-אלוף בחיל האוויר[1], ואמו שרה לבית בביוף הייתה גם היא חברה בלח"י[2]. בשנת 1967 סיים את לימודיו בגימנסיה הרצליה והתגייס לעתודה האקדמאית, במסגרתה השלים תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה. במקביל לשירותו הצבאי למד באוניברסיטת תל אביב, בשנת 1985 קיבל תואר שני בפילוסופיה, על עבודה שכותרתה "ה'אנליטי' והפילוסופיה האנליטית" בהנחיית גרשון ויילר, וב-1988 קיבל תואר דוקטור בפילוסופיה, על עבודה שכותרתה "הסינתטי אפריורי ביישומו - פתרון לבעיית נתוני החוש".

עד שנת 2002 שירת בצה"ל, בעיקר בחיל האוויר. במהלך שירותו בחיל מילא תפקידים במערך המבצעים, המודיעין והפיתוח. היה חבר בצוות בראשות אביאם סלע ויחד עם מנחם קראוס וצבי לפידות, שזכה בפרס חיל האוויר על הצלחת פיתוח "פריסקופ", מערכת ממוכנת לשליטה ובקרה[3]. בהמשך היה ראש ענף חקר ביצועים (חק"ב) בחיל האוויר, והיה שותף בתכנון מבצע אופרה להשמדת הכור הגרעיני בעיראק[4]. תפקידו האחרון בחיל היה ראש מחלקת המחקר בלהק המודיעין (למד"ן). ב־1992 מונה לראש מחלקת מחקר ופיתוח במטכ"ל, וב־1998 הוכרה תרומתו לבניית שדרתו הטכנולוגית של צה"ל, כאשר הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון. פעמיים הוענק לו פרס ביטחון ישראל, ב־1972 על פיתוח שיטת הפצצה קלע למטוסי הפנטום, וב־2001 על פרויקט המהווה ביטוי לתפיסה חדשנית של שדה הקרב העתידי[5]. במסגרת תפקידו כראש מפא"ת יזם תוכנית לפיתוח מערכת מל"טים נושאי טילים להשמדת משגרי טילי קרקע-קרקע ופיתוח לשיגור קונסטלציית לווייני ביון במסגרת סדרת "לווייני אופק"[6].

עם פרישתו מצה"ל הצטרף לסגל ההוראה באוניברסיטת תל אביב, וכיום מכהן כראש התוכנית ללימודי ביטחון בבית-הספר לממשל. במקביל הצטרף לוועדות שונות במוסדות אקדמיים נוספים, בהם הטכניון, ובגופים לאומיים שונים. היה חבר בוועדת המחקר והפיתוח של חברת טבע תעשיות פרמצבטיות, חבר בדירקטוריון החברה לישראל הקים חברת ייעוץ ביטחוני בשם Ray-Top.

בן-ישראל שימש כיושב ראש סוכנות החלל הישראלית בשנים 2022-2005, וכיהן כיושב ראש המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח בין השנים 2010–2017[7], שני גופים השייכים למשרד המדע והטכנולוגיה. במאי 2011 מונה על ידי רה"מ נתניהו לראש המיזם הקיברנטי, כראש ועדת מומחים שעל בסיס המלצותיה הוקם מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה[8]. ביוני 2018 מונה על ידי רה"מ נתניהו ביחד עם פרופ' אביתר מתניה לראשות ועדת מומחים מטעם משרד ראש הממשלה להפיכת ישראל למרכז עולמי בבינה מלאכותית[9]. כיהן גם כדירקטוריון מכון פישר למחקר אסטרטגי וחלל.

בבחירות לכנסת השבע עשרה היה מועמד במקום ה־31 ברשימת קדימה ולא נבחר לכנסת. עם היבחרו של שמעון פרס לתפקיד הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, ב־13 ביוני 2007, החליפו בן ישראל בתפקידו כחבר הכנסת, לאחר שקודם לכן פרש מתפקידו כחבר כנסת הפרופסור אוריאל רייכמן. בן ישראל הושבע לכנסת ב־25 ביוני 2007[10].

בבחירות המקדימות לרשימת קדימה לקראת הבחירות לכנסת ה-18 נבחר בן ישראל במקום ה-31, ובעקבות התוצאה המאכזבת החליט לפרוש מן החיים הפוליטיים, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על המערכת הפוליטית ועל התקשורת[4].

בשנת 2012 נבחר כחבר לכל החיים לאקדמיה הבינלאומית של מדעני החלל (IAF) וכחבר במועצה הלאומית למחקר, חדשנות ויזמות (RIEC) בסינגפור.

בן ישראל מרצה באוניברסיטת תל אביב, מאי 2017

בספטמבר 2017 הוארכה כהונתו של בן ישראל כיו"ר סוכנות החלל הישראלית[11]. בן ישראל שימש כיו"ר סוכנות החלל עד ליולי 2022.[12]

במאי 2019 הצטרף לדירקטוריון חברת Cyber 2.0, חברה המספקת שירות המונע התפשטות של התקפות סייבר[13].

באפריל 2023 הוקלטו עם בן ישראל ארבע שיחות רדיו בנושא "תפיסת הביטחון הישראלית". התוכניות שודרו במסגרת המעבדה, עם רונה גרשון תלמי המשודרת בכאן תרבות.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן ישראל מתגורר ברמת השרון, נשוי ואב לשלושה.

גישתו בתחום המודיעין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן ישראל פרס את שיטתו בתחום המודיעין בספרים דיאלוגים על מדע ומודיעין, והפילוסופיה של המודיעין. תוך השענות על הגותו של קרל פופר טוען בן ישראל כי המודיעין, כמו המדע, אינו יכול להגיע לעולם לאמת אובייקטיבית וחלוטה. על כן, יש לדבוק בגישת האלימינציה לפיה כל האפשרויות מוצגות, וחלקן נשללות, עד אשר נותרות אלו שלא ניתן להפריכן. גישה זו לא הגיעה מעולם ליישום נרחב בעבודת המודיעין, ואף ספגה ביקורת בשל אי הישימות שלה ועל כך שהיא איננה פותרת את בעיות היסוד של המודיעין[14].

פרסים בהם זכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פרס ביטחון ישראל לשנת 1972 על פיתוח מערכת הפצצה למטוס הפנטום
  • פרס חיל האוויר לשנת 1976 על מערכת שליטה ובקרה ממוחשבת
  • פרס ראש אגף המודיעין לחשיבה יוצרת לשנת 1984
  • פרס ביטחון ישראל לשנת 2001 עבור פרויקט המהווה ביטוי לתפיסה חדשנית של שדה הקרב העתידי
  • אות הצטיינות מטעם משרד הביטחון הסינגפורי על תרומותו לפיתוח הקשר הביטחוני בין ישראל לסינגפור

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו והרצאותיו:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חיים בן-ישראל: בלח"י, בצה"ל ואחר כך, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2003
  2. ^ ציון מאה שנה להולדתו של אברהם "יאיר" שטרן, זיכרונו לברכה, אתר הכנסת
  3. ^ דן סלע, ישיבה בבור, בטאון חיל האוויר 100, דצמבר 1994 (הקישור אינו פעיל, 14.7.2019)
  4. ^ 1 2 ארי שביט, אחרי שהודח מרשימת קדימה, יצחק בן ישראל מדבר: האיום האסטרטגי על ישראל הוא לא איראן אלא המערכת הפוליטית, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2008
  5. ^ ארי שביט, הדילמה הארורה והגרעין האיראני, באתר הארץ, 24 ביוני 2012
  6. ^ אמנון ברזילי, "אופק" חדש בהיר במיוחד. בקרוב השיגור, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2001
  7. ^ יצחק בן ישראל ימונה ליו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2010
  8. ^ ברק רביד, נתניהו הקים צוות להיערכות ישראל למתקפה על רשתות מחשבים, באתר הארץ, 5 באפריל 2011
  9. ^ אורי ברקוביץ', ‏השקעה של 2 מיליארד ש' בשנה בעיר חכמה, בחקלאות ובאקדמיה: כך מתכננת ישראל להפוך למעצמת בינה מלאכותית, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2019
    אורי ברקוביץ', ‏גורמים בממשלה נגד המלצות הוועדה לקידום בינה מלאכותית שנחשפו ב"גלובס", באתר גלובס, 21 בנובמבר 2019
  10. ^ שחר אילן, מחליפו של פרס בכנסת - פרופ' יצחק בן ישראל, באתר הארץ, 13 ביוני 2007
  11. ^ הוארכה כהונתו של יו"ר סוכנות החלל הישראלית פרופ' יצחק בן ישראל משרד המדע והטכנולוגיה, 27 בספטמבר 2017
  12. ^ "פרופ' דן בלומברג נבחר ליו"ר סוכנות החלל הישראלית". סוכנות החלל הישראלית. 4 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ שירי דובר, ‏פרופ' יצחק בן ישראל מצטרף לדירקטוריון חברת Cyber 2.0, באתר גלובס, 5 במאי 2019
  14. ^ ר' למשל - הבעיתיות בתפישת המודיעין מבית מדרשו של יצחק בן ישראל, באתר "המקהל"