יצחק בצרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק בצרי
לידה 2 באוקטובר 1968 (בן 55)
י' בתשרי ה'תשכ"ט
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
אב דוד בצרי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יצחק בצרי (נולד בי' תשרי ה'תשכ"ט, 2 באוקטובר 1968) הוא ממקימי ישיבת המקובלים "השלום" בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשיה של משפחת בצרי במגורשי ספרד שברחו לצפת, משם ירדה המשפחה לדמשק. בדמשק למד הרב יהודה[1] נאווי עם רבי שמואל ויטאל, ובין צאצאיו נמנה גם זקן זקנו של הרב יצחק מצד אמו – הרב יהודה פתיה מבגדאד.[2] במאה ה־18 היה שם המשפחה (מצד אביו) גבאי,[1] ובהמשך הוא הוחלף לבצרי (ראשי תיבות של "בצל רועו יחסה") לסימן טוב. המשפחה חיה בעיראק ומשם היא עברה לטורקיה ולבסוף, בימי זקנו רבי יוסף, לירושלים, בה נולד יצחק לציפורה ולמקובל הרב דוד בצרי. אבי אמו הוא המקובל הרב סלמאן מוצפי.

על המשפחה נמנה גם יוסף בצרי, שנתלה על חלקו במחתרת הציונית בעיראק וריגול עבור ישראל.

הרב יצחק בצרי למד בישיבת אוהל יעקב בראשות הרב יצחק וסרמן ובישיבת בית התלמוד בראשות הרב דב שוורצמן. לאחר נישואיו לבת הרב חיים אלחדד – רב שכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, למד לרבנות בכולל באר אברהם, ובמקביל היה רב בית הכנסת "יהושע זיקרי" בירושלים במשך כעשור. בהמשך הקים עם אביו את ישיבת המקובלים "השלום". לומד בחברותא עם המקובל הרב יעקב עדס.

ישיבת השלום ברחוב תחכמוני בירושלים

דודו מצד אביו, המקובל רבי ששון בצרי פנה אליו בצעירותו וביקש ללמוד איתו שיעור בקבלה בחברותא. בסיום כששאל את דודו מדוע רצה לחשוף אותו לסודות הקבלה על אף צעירותו הוא השיב "אני רוצה שיבוא יום בו תכתבו ביאור על הש"ס לפי הקבלה". לאחר מותו של המקובל רבי ששון בצרי החליט הרב בצרי לחבר לעילוי נשמתו ביאור על הש"ס, על פי האר"י הקדוש. 'פרדס יצחק' הוא ספרו הראשון ובהקדמה מצוין שנכתב הודות ליוזמת דודו.[2]

בתחילתו של משבר מגפת הקורונה ב־2020 קרא לרשויות המדינה לדאוג למקומות תפילה מיוחדים למי שמצוי בבידוד לקראת שבת 'זכור' ופורים, בדומה לקלפיות המיוחדות שהוקמו ביום הבחירות. הוא הציע גם לאמץ את מנהג אמירת מאה הברכות שכפי המקובל נתקנו בידי דוד המלך זאת בזמן מגפה בירושלים.[3] בפתחו של הגל השני של מגפת הקורונה באותה השנה, קרא הרב בצרי שלא לסגור את בתי הכנסת בשל נחיצותם הנפשית והרוחנית. לדבריו, תפילה בבית הכנסת אינה שונה מנסיעה בתחבורה ציבורית או ביקור בתיאטרון במסגרת המגבלות וההנחיות.[4]

הרב בצרי הוא מרבני ערוץ הידברות, מגיש תוכנית רדיו בכאן מורשת בימי חמישי ומגיש פינה קבועה בימי שישי ברדיו ירושלים על פרשת השבוע.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב בצרי הוציא ספרים רבים, רובם ככולם במסגרת ישיבתו שבירושלים, ישיבת השלום:[5]

  • קדושת חיי העוברים: התעוררות לשמירת חיי העוברים, ה'תשנ"ו (1996~)
  • תפילה לדוד (סדרה) – תפילות שונות מסודר על־פי זקניו המקובל הרב יהודה פתיה והבן איש חי רבינו יוסף חיים זיע"א והמקובל הרב סלמאן מוצפי זיע"א
    • לזיווג הגון
    • להיפקד בילדים
    • פרנסה ולהצלחה
    • תפילות לכבוד גילאי 70 ו־80
    • תפילה לחולים
    • תיקון לנפטרים
  • הזוהר: אגדות ומעשים – הוצאת ידיעות ספרים. ליקוט, תרגום ועריכה מספר "מעשיות הזהר" של אביו הרב דוד בצרי; תל אביב: ידיעות ספרים, 2009
  • כתבי האר"י ז"ל (ההדרה) – עם הקדמה, ביאור הרב מנחם מנכין היילפרין והגהות מהרב יהודה פתיה, ובהם: עץ חיים, שער הכוונות, שער הפסוקים; שער המצוות; שער רוח הקודש; שער מאמרי רשב"י, שער מאמרי רז"ל, שער הגלגולים ואוצרות חיים.
  • פרדס יצחק – ליקוט מאמרי התלמודים (בבלי וירושלמי) מספר "עץ חיים" וביאור עליהם בדרך פרד"ס הכולל מובאות מהמפרשים ובפרט מהרב אליהו בן משה חיים אבי רבי יוסף חיים מבגדאד, וכן דברים שקיבל מזקנו רבי יהודה פתיה
  • פרדס יצחק (סדרה) שיעורים בכתבי האר"י זיע"א
    • תיקוני העוונות
    • שובבי"ם
    • קריאת שמע שעל המיטה
  • שער מאמרי רז"ל עם ביאור פרדס יצחק ובנוסף ביאור שמן ששון.
  • ליקוטי הש""ס - מכתבי האר"י זיע"א עם ביאור פרדס יצחק עם תוספות של סוד כתיבת השם, סוד הציפורניים וקציצתם עם כמה סגולות, סוד צורת האותיות והאצבעות שבידיים ופירוש האר"י זיע"א על תחילת ספר יצירה ועוד..
  • שיח יצחק - (סדרה) – שאלות ותשובות בהלכה ובאגדה משיעוריו על סדר לימוד הדף היומי, ה'תשע"ו–ה'תשפ"ב (2016-2022)
    • פסחים
    • יבמות
    • גיטין
    • קידושין
    • סנהדרין (2 כרכים)
    • מכות
    • שבועות
    • מנחות (2 כרכים)
  • ויזרע יצחק
    • אוצר הסגולות – סגולות לפרנסה ועשירות (שני כרכים), ה'תשפ"א (2021)
    • אוצר התפילות – 135 תפילות על פרנסה ועשירות, מגדולי הדורות ומשושלת המשפחה.
  • שיחת יצחק (סדרה) מאמרי מוסר הגות ומחשבה על סדר פרשיות התורה (ה'תש"פ – 2020)
    • בראשית (3 כרכים)
    • שמות (3 כרכים)
    • ויקרא (3 כרכים)
    • במדבר (3 כרכים)
    • דברים (3 כרכים)
    • שבח ארץ ישראל ומעלתה ועל השמיטה (2 כרכים)
  • סידור השלום (סדרה) עם כוונות על־פי הרש"ש, ביאורים ומקורות -
    • ברכות השחר
    • סליחות
    • עשרת ימי תשובה
    • שובבי"ם
    • תיקוני עוונות
    • קריאת שמע שעל המיטה
  • אוצר הגלגולים פחד יצחק (סדרה) – (4 כרכים) על הגלגולים הקודמים והבאים של האישים שבתורה ובנביאים
  • הקדמת מהרח"ו פרדס יצחק - עם הקדמת המקובל הרב יהודה פתיה זיע"א ומשולב בספר
  • מדרש אליהו - להגאון הרב אליהו חיים זיע"א אביו של הבן איש חי רבינו יוסף חיים זיע"א, עם ביאור פרדס יצחק
  • שו"ת גבורות יצחק (2 כרכים) - בעיון ההלכה ועומק הקבלה, נושאים גדולים ומורחבים שהקשו בהם גדולי המקובלים, עם הקדמה דרך המסורת והפסיקה בקבלה.
  • ויעתר יצחק סדר שאלת חלום. ודרך הנבואית בקבלת מסרים משמיים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק בצרי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 פחד יצחק - להחכם השלם רבי יצחק גבאי (בצרי) זי"ע, בחנות הספרים של הידברות
  2. ^ 1 2 מיכל אריאלי, קבלה, גלגולי נשמות ולימודים מהאר"י, באתר הידברות, 7 ביולי 2019
  3. ^ ניצן קידר, "לדאוג לבתי כנסת מיוחדים לנזקקים לבידוד", באתר ערוץ 7, 6 במרץ 2020
  4. ^ הרב יצחק בצרי, אל תסגרו את בתי הכנסת, באתר ynet, 29 ביוני 2020
  5. ^ למעט "הזוהר: אגדות ומעשים" כמובא להלן.