מאיה ברינר

מאיה ברינר
לידה	23 באוקטובר 1980 (בת 43); ברקלי, ארצות הברית
מדינה	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה הפתוחה; בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה ;
פרסים והוקרה	זכתה במעמד רקדנית מצטיינת מטעם משרד החינוך (1998); פרס היצירה מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל על הדואט 'בין המיטה לרצפה' לשנת 2007; פרס גלית רוזן על הסרט 'נקודה עיוורת' (2007); פרס היצירה מחברת 'טבע', לתמיכה ביצירת מחול חדשה (2009); פרס של משרד התרבות ליוצר צעיר במחול לשנת 2010; פרס שר התרבות ליצירת סולו לשנת 2020; פרס היצירה במרחב הציבורי בפסטיבל עכו בשנת 2022.
	https://www.mayabrinner.com/

מאיה ברינר (נולדה ב-23 באוקטובר 1980) היא כוריאוגרפית ורקדנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיה ברינר נולדה בברקלי, קליפורניה. בהיותה בת חמש מאיה עלתה לישראל ביחד עם אמה. ברינר למדה בתיכון האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. בצבא קיבלה מעמד של רקדנית מצטיינת ובזמן שירותה הצבאי החלה לרקוד ב"קבוצת מחול נעה דר", אחר-כך רקדה ב"עמנואל גת דאנס" ובלהקות מחול עצמאיות נוספות והשתתפה כרקדנית בהפקות בישראל ומחוצה לה. במקביל למדה פילוסופיה ומדע המדינה במסגרת האוניברסיטה הפתוחה (2001– 2004). היא סיימה לימודי קולנוע, במסלול המלא, בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה (2005–2010). במסגרת סם שפיגל יצרה סרטים קצרים שהציגו בפסטיבלי קולנוע ברחבי תבל.

משנת 2006 ברינר יוצרת עבודות ככוריאוגרפית עצמאית. יצירותיה הועלו במסגרת פסטיבל אינטימדאנס, פסטיבל א-ז'אנר, פסטיבל ישראל, פסטיבל עכו, ופסטיבל הרמת מסך.

כמו כן, יצירותיה הוזמנו לפסטיבלים בינלאומיים בארצות הברית, בגרמניה, בשוודיה, בסין, בסינגפור, באיטליה ובאיים הקנריים. בנוסף, היא הוזמנה לתקופות רזידנסי באנגליה, בצ'כיה ובפולין.

ברינר יצרה כוריאוגרפיה להצגות שונות בתיאטראות "הבימה", "גשר" ו"אורנה פורת", יצרה כוריאוגרפיה לסרטים, לטלוויזיה ולווידאו ארט. ביימה את הקליפ לשירו של רמי פורטיס "בלונדיניות על אוטוביאנקי" (2009) ולשירה של ויקטוריה חנה "22 אותיות" (2015).

מלמדת בכפר הירוק במגמת תיאטרון כמורה לתנועה.

אודות עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדומות

היצירה מציגה שלוש נשים אשר משתוקקות לייחוד בעולם של שכפולים, של ייצור תמידי ושל תחרות על דיוק יופי וכוח.

'אדומות' נוצרה לפסטיבל הרמת מסך 2010 ובתמיכת מענק של חברת "טבע". היצירה הוזמנה להופיע בגרמניה, בשוודיה, באיטליה ובארצות-הברית וזיכתה את ברינר בפרס משרד התרבות ליוצר צעיר במחול 2010. כוריאוגרפיה: מאיה ברינר. רקדניות/יוצרות: שני בן-חיים, מור נרדימון, מאיה ברינר. מוזיקה מקורית: יובל מסנר. ליווי אומנותי: נעה דר.

יער

היצירה חוקרת את הניסיון התמידי להשתחרר מדפוסים התנהגותיים ורגשיים. לאורך היצירה אנו נכנסים עמוק יותר ויותר אל תוך היער של התת-מודע. ההתמסרות לצורך המתמשך והאינסופי להשתרר מהדפוסים שמניעים אותנו, הוא אולי מה שמאפשר סוף סוף את הכניעה להם. היצירה 'יער' עלתה לראשונה בפסטיבל הרמת מסך 2011. 'יער' הוזמנה ב-2012 להופעות באיים הקנארים, באיטליה, בסין ובסינגפור. מאת ובביצוע - מאיה ברינר. עיצוב פסקול ומוזיקה - אורי פרוסט. ניהול אומנותי - תמר בורר.

פירורים

היצירה עוסקת בכוחניות ובהתפוררות והתרוקנות הדימוי של הכוח, באופן שבו אנחנו מושפעים ומשפיעים על המקום בו אנחנו חיים. ארבעה יחידים חוקרים, בונים ומפרקים קודים של התנהגות חברתית בשטח אש. היצירה עלתה בבכורה בהרמת מסך 2012. כוריאוגרפיה: מאיה ברינר. רקדנים יוצרים: איילה פרנקל, גיל קרר, מור נרדימון, מאיה ברינר. ניהול אומנותי: יורם כרמי. מוזיקה: אורי אבני.

ניסויים בהיפנוזה

יצירה שחוקרת את הקשר בין העין של הצופה לבין המופיע כאקט של היפנוזה. באקט הזה נרקמת מערכת יחסים של אמון והדדיות, פיתוי ומניפולציה ובשאלת יחסי הכוחות - מופיע\צופה - בידי מי נתונה השליטה על האירוע הבימתי. היצירה עלתה בבכורה בפסטיבל אינטימדנס 2013. כוריאוגרפיה וביצוע: מאיה ברינר. ניהול אומנותי: ענבל יעקובי ורותם תש"ח.

יצירותיה ככוריאוגרפית עצמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

2006 - יצרה את הדואט 'אין שום דבר סקסי בספונג'ה' שהועלה במסגרת פסטיבל אינטימדאנס בתיאטרון תמונע.
2006 - יצרה כוריאוגרפיה לקונצרט לכל המשפחה מטעם 'התזמורת הקאמרית הישראלית' בניצוחה של טליה אילן.
2007 - יצרה יחד עם אביב איבגי את הדואט ועבודת הווידאו 'בין המיטה לרצפה' שהועלה בזירת הפסטיבל, פסטיבל ישראל. הדואט הוזמן להופיע בפסטיבלים בשנגחאי ובריגה.
2007 - יצרה את הדואט 'מתחת לציפורניים' שהוזמן מטעם תיאטרון תמונע עבור פסטיבל אינטימדאנס 2007.
2009 - יצרה את 'אדומות' טריו לשלוש רקדניות לפסטיבל 'הרמת מסך 2009', בהזמנתה של קבוצת מחול נעה דר. הדואט הופיע בגרמניה, בניו יורק, בשוודיה ובאיטליה.
2010 - יצרה את 'המופע', דואט לשתי רקדניות שהועלה בבכורה בפסטיבל 'הרמת מסך'.
2011 - יצרה את 'יער', סולו בביצועה לפסטיבל 'הרמת מסך 2011'. היצירה הוזמנה לסיורים בסין, בסינגפור, באיטליה, ביוון ובאיים הקנריים במהלך 2012/2013.
2012 – יצרה את 'פירורים' יצירה לארבעה רקדנים לפסטיבל הרמת מסך.
2014 - יצרה את 'ניסויים בהיפנוזה' יצירת סולו בביצועה של ברינר. היצירה הועלתה בבכורה בפסטיבל אינטימדנס בתיאטרון תמונע.
2017 - יצרה את 'וריאציות על מרחק', דואט באורך מלא לרקדנים רוני חדש וגלבוע אגר. הדואט עלה כהפקה עצמאית בתיאטרון התיבה. ומאז ממשיך לרוץ בתיאטרון הבית.
2018 - יצרה את 'מדרגות' עבודה תלוית מקום ל-10 רקדנים על גרם מדרגות. היצירה עלתה בפסטיבל בת ים 2018.
2020 - יצרה את 'סולו סלון' יצרת סולו שנוצרה בזמן מגפת הקורונה במטרה להופיע בסלונים והופיע בעשרות סלונים ברחבי הארץ. היצירה זיכתה את ברינר בפרס שר התרבות למופע סולו 2021.
2022 - יצרה את 'עצירה وقوف' - יצירה ל-10 נשים יהודיות וערביות הנפגשות כדי לעצור תנועה ולנתב תנועה מחדש. היצירה עלתה בבכורה בפסטיבל עכו 2022 וזיכתה את ברינר בפרס היצירה למרחב הציבורי.

כוריאוגרפיה לתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

2010 - כוריאוגרפיה להצגה 'פוסט-טראומה' ב'הבימה', בימוי דדי ברון.
2011 – כוריאוגרפיה להצגה 'הנסיכה איבון' ב'גשר', בימוי משה איבגי.
2011 – כוריאוגרפיה להצגה 'ביקור הגברת הזקנה' ב'תיאטרון הבימה', בימוי אילן רונן.
2012 – כוריאוגרפיה לעבודת וידאו של סיגלית לנדאו, הביתן הישראלי בביאנלה של ונציה.
2012 – כוריאוגרפיה להצגה 'הארוי' ב'תיאטרון גשר'.
2012 – כוריאוגרפיה להצגה 'אקסודוס' ב'תיאטרון אורנה פורת'. בימוי דדי ברון.
2014 - כוריאוגרפיה להצגה 'game over' ב'תיאטרון הנפש'. מחזה ובימוי רואי גורמזאנו, רועי צדוק.
2015 - כוריאוגרפיה להצגה 'עשר דקות מהבית' בתיאטרון הבימה. מחזה: מאיה ערד יסעור, בימוי: שי פיטובסקי.
2018 - כוריאוגרפיה להצגה 'רוברטו צוקו' בפקולטה לאמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים, בית הספר לאמנויות הבמה, בימוי: עמית זרקא.

יצירות בתחום הווידאו ארט והקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני ומי שיכולתי להיות – סרט קצר, בימוי. (השתתף בפסטיבלים: LAGO באיטליה, UKJFF בלונדון, FLYING BROOM באנקרה, MIS ME BINGA בקמרון, KIN פסטיבל סרטי נשים בארמניה.) 2010.
בלונדיניות על אוטוביאנקי – בימוי הקליפ הרשמי לשירו של רמי פורטיס. 2009.
'הצד הפנימי החוצה' - עבודת וידאו-אינסטוליישן, הוזמנה עבור פסטיבל א-ז'אנר 2008 בתיאטרון תמונע.
בימוי וכוריאוגרפיה לקליפ '22 אותיות' של היוצרת ואמנית הקול ויקטוריה חנה. 2015.
'הגוף הזוכר' מיצב אינטראקטיבי המשלב תנועה בשיתוף יואב כהן ורועי קרמר. עלה לראשונה בפסטיבל פרינטסקרין 2015 והציג בגלריה מקום לאמנות, ובמוזיאון רמת גן.

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1998 - זכתה במעמד רקדנית מצטיינת מטעם משרד החינוך.
2007 - זכתה בפרס היצירה מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל על הדואט 'בין המיטה לרצפה'.
2007 – זוכת פרס גלית רוזן על הסרט 'נקודה עיוורת'.
2009 – זכתה בפרס היצירה מחברת 'טבע', לתמיכה ביצירת מחול חדשה.
2010 – זכתה בפרס של משרד התרבות ליוצר צעיר במחול.
2012 – זכתה במענק מעיריית ת"א וקרן רבינוביץ' לתמיכה בהעלאת מופע במרחב ציבורי.
2020 - זכתה בפרס שר התרבות ליצירת סולו.
2022 - זכתה בפרס היצירה במרחב הציבורי, פסטיבל עכו.
זוכה לתמיכה שוטפת מטעם מנהל תרבות המחלקה למחול, ולמענקים מטעם קרן רבינוביץ, מפעל הפיס ומשרד החוץ, קשתו"ם.