מאיר מרגלית
 | |
| לידה |
3 במאי 1906 אוסטרולנקה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
30 בינואר 1974 (בגיל 67) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | 1925–1974 (כ־49 שנים) |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (1964) |
  | |
מאיר מרגלית (3 במאי 1906 – 30 בינואר 1974) היה שחקן תיאטרון "האהל" ומגדולי שחקני הבמה בארץ בתקופת היישוב ובימי המדינה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרגלית נולד לאהרן-יעקב ופייגה לבית הרב מאיר קרוליבצקי (מחברו של "דברי נגידים") באוסטרולנקה (פולנית: Ostrołęka), בפלך לומז'ה שבמזרח פולין. הוא גדל בבית ציוני, למד עברית והחל לשחק בעיר מגוריו כבר בגיל 13. לאחר שסיים את הגימנסיה הפולנית הוא עלה לארץ בשנת 1922, במסגרת החלוץ. בחודשים הראשונים לאחר עלייתו עבד כפועל בניין בתל אביב ובראשון לציון וגם תקופה קצרה כפועל חקלאי בחדרה. לאחר מכן הצטרף לפלוגת ירושלים של גדוד העבודה ובמסגרתה עבד במשך כשנתיים וחצי כפועל במחצבה.
בשנת 1925 נבחן והתקבל לבית הספר הדרמטי של תיאטרון "האהל" בהדרכתו של משה הלוי ובשנת 1929 נתקבל לצוות השחקנים של התיאטרון.
מרגלית הצטיין במילוי תפקידים קומיים. תפקיד חייו היה גילום דמותו של החייל האמיץ שווייק, בהצגה בשם זה שעובדה לתיאטרון על ידי מקס ברוד, על פי ספרו של ירוסלב האשק ובתרגומו של אביגדור המאירי. הצגת הבכורה נערכה ב-22 בדצמבר 1935[1]. הצגה זו הייתה ההצלחה הגדולה ביותר של "האהל" במשך כל שנות קיומו[2], והוצגה במשך עשרות שנים כ-850 פעמים[3]. מאיר מרגלית גילם את דמותו של שווייק באופן כה משכנע עד כי דמותו של מרגלית נשארה מזוהה עם שוויק לכל אורך הקריירה הבימתית שלו. לאחר שתיאטרון האהל נסגר, הועלתה ההצגה שוב בכיכובו של מרגלית, בתיאטרון "עידן", החל משנת 1971[3]. בפברואר 1972 שיחק מרגלית את שוויק בפעם ה-900[4].
בסיום מלחמת העולם השנייה ערך מרגלית מסע הופעות של ערבי קריאה בפני החיילים העבריים בצבא הבריטי באירופה ובמזרח התיכון וכן בפני שארית הפליטה באיטליה ובפני המעפילים המגורשים במחנות קפריסין.
הצלחה נוספת שלו הייתה בקומדיה "הכתובה" מאת אפרים קישון שהועלתה ב"האהל" בשנת 1961 והפכה ללהיט.
בשנת 1957 עבר מרגלית לתיאטרון "הבימה"[5], אך לא מצא בו את מקומו וחזר כעבור זמן ל"האהל", ובו המשיך לשחק עד לסגירת התיאטרון בשנת 1969. לאחר שחזר ל"אהל" הועלתה שוב ההצגה "החייל האמיץ שווייק" בכיכובו[6].
ההצגה האחרונה בה השתתף מאיר מרגלית הייתה במסגרת פרטית בהפקת תיאטרון לילך במחזה "איפה ארץ ישראל" מאת עדה בן נחום (1972–1973).
בשנת 1964 הופיע בתפקיד נח שמחון בסרט הקולנוע "משפחת שמחון", על פי סדרת התסכיתים הפופולרית, משפחת שמחון, של גלי צה"ל, במקום שמואל רודנסקי, גיבור הסדרה ברדיו, ששהה באותה עת בחו"ל.
מאיר מרגלית הוא חתן פרס ישראל לתיאטרון לשנת 1964. בנוסף זכה בפרס רמח"ל מאת עיריית תל אביב ב-1956 ובפרס קלוזנר למשחק ב-1962.
מאיר מרגלית נפטר בגיל 68. הותיר אחריו את רעייתו ישראלה לבית ליכטנשטיין, בתה של חיה ויצמן-ליכטנשטיין (אחותו של חיים ויצמן).
נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1976 ייסדה משפחתו בשיתוף הארכיון והמוזיאון לתיאטרון בירושלים קרן על שמו לאמנות התיאטרון, שהעניקה פרסים בתחום התיאטרון. הפרס נחשב שנים רבות כמכובד וחשוב בתחום זה.
עיריית תל אביב קראה רחוב על שמו בשכונת נאות אפקה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "מאיר מרגלית", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 985
טקס פרסי כינור דוד 1964, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- מאיר מרגלית במונולוג מתוך המחזה "בית ספר לנשים". הקלטת שידור רדיו מתוך אוסף קול ישראל באתר הספרייה הלאומית.
- מאיר מרגלית, דבר, 14 במרץ 1952 (סדרת תצלומים מהקראה הומוריסטיות במסיבה שערכו לכבודו יוצאי לומז'ה במלאת 30 שנה לעלייתו, "דבר השבוע")
- שלמה שבא, כולו מרגלית, דבר, 24 באפריל 1964 המשך
- ר. אורן, כל תפקיד - מרגלית, דבר, 5 באפריל 1968, המשך
- חוה נובק, כל העולם במה: מרגלית, התפוחים והיין המשכר של האגדה, דבר, 2 בדצמבר 1969
- מאיר מרגלית, בארכיון הבימה
- מאיר מרגלית, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרמן ס, "החייל האמיץ שווייק" - הצגת בכורה באוהל, הארץ, 25 בדצמבר 1935
- ^ הצגת ה-700 - של "החייל האמיץ שווייק ב"אהל", דבר, 21 ביולי 1960
- ^ 1 2 מרגלית שוב בדמות שווייק, דבר, 29 ביולי 1971
- ^ מרגלית - 900 פעם שווייק, דבר, 3 בפברואר 1972
- ^ שש, קלעי קלעים: מסביב לפרשתו של מרגלית, דבר, 26 באוגוסט 1959.
- ^ מרגלית־שווייק בפעם ה־700, למרחב, 21 ביולי 1960