מוזיאון פיקאסו (פריז)

מוזיאון פיקאסו
Musée Picasso
מידע כללי
סוג אמנות
כתובת אוטל סאלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום Quartier des Archives עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל Service of the Museums of France עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 629,312 (נכון ל־2019)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1985
תאריך פתיחה רשמי 1985 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל Jean-François Bodin עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 48°51′35″N 2°21′45″E / 48.859731°N 2.362439°E / 48.859731; 2.362439
www.museepicassoparis.fr
(למפת פריז רגילה)
 
מוזיאון פיקאסו
מוזיאון פיקאסו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אוטל סאלה

מוזיאון פיקאסוצרפתית: Musée Picasso) הוא מוזיאון באזור המארה שברובע השלישי של פריז בצרפת. המוזיאון ממוקם ב"אוטל סאלה" (Hotel Salé) ברחוב תוריניי (rue de Thorigny). המוזיאון כולל למעלה מ-3,000 יצירות אמנות של פבלו פיקאסו, לרבות ציורים, רישומים, איורים, פסלים וכן תמונות על חיי האמן. הציורים מוצגים בסדר כרונולוגי, תוך הצגת האירועים שאירעו בכל תקופה ותקופה בחייו של האומן, אירועים היסטוריים שאירעו באותה תקופה, והשפעתם על עבודתו של האומן. כמו כן מציג המוזיאון יצירות של בני תקופתו של פיקאסו, ובהן יצירות של סזאן ומאטיס, תוך הצגת ההשפעות ההדדיות בין היצירות.

היסטוריה של המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה בו מצוי כיום המוזיאון נבנה בין השנים 1656 ו-1659 עבור פייר אובר (Pierre Aubert) הלורד של פונטניי (Fontenay). עושרו של אובר מקורו בהיותו של גובה מס מלח - ועל שם המס קרוי המבנה - "בית המלח" - "אוטל סאלה" Hôtel Salé. האדריכל שתכנן את הבניין היה ז'אן בולייה (Jean Boullier), הידוע גם בשם ז'אן לה בורג' (Jean de Bourges), והמבנה נחשב לאחד הבניינים ההיסטוריים היפים ביותר ברובע המארה.

במהלך השנים החליף המבנה בעלים מספר רב של פעמים. בין היתר היה המבנה בבעלות שגרירות הרפובליקה של ונציה (1671), המארשל של וילרוי, במהלך המהפכה הצרפתית הוחרם המבנה והפך לרכוש השלטונות, ובשנת 1815 הפך המבנה לבית ספר העירוני לאמנות (municipal École des Métiers d'Art) בו למד גם בלזק. בשנת 1964 נירכש על ידי העיר פאריס ובשנת 1986 קיבל מעמד של מבנה לשימור. בין השנים 19741980 שוחזר המבנה על ידי ברנר ויטרי (Bernard Vitry) וברנר פונקוורני (Bernard Fonquernie).

המבנה נבחר לשמש כמוזיאון המציג את יצירות פיקאסו לאחר תחרות שבה נבדק למה ישמש המבנה.

הקמת המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1968 נחקק בצרפת חוק המתיר ליורשים לשלם את מס הירושה באמצעות חפצי אמנות - כל עוד מדובר בחפצי אמנות הנחשבים חלק מהמורשת התרבותית של צרפת. חפצי האמנות אושרו על ידי דומיניק בוזו, האוצר של המוזיאונים הלאומיים של צרפת. כפי שפיקאסו עצמו נהג לומר "אני הוא האספן הגדול ביותר של פיקאסו בעולם" - ובאוספיו הצטברו אלפי חפצי אמנות מיצירותיו הוא. במוזיאון פיקאסו למעלה מ-3,000 יצירות אמנות של פיקאסו הכוללים ציורים, רישומים, כלי קרמיקה ופסלים, בנוסף היו באוספי פיקאסו מספר יצירות של סזאן, דגה, רוסו, סוראט, דה קיריקו ומאטיס, וכן מספר רב של פסלים פרימיטיביים מרחבי העולם.

תצוגות המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליצירות האמנות של פיקאסו נלווה מידע רב על התקופה ועל יחס התקופה ליצירות - כך למשל, לצד תמונות של פיקאסו משנות ה-50 מוצגים קריקטורות של התקופה המציגות את יחס אנשי התקופה (השלילי בדרך כלל) ליצירות. היצירות מוצגות בסדר כרונולוגי, ולצידן תמונות של פיקאסו עצמו ושל הליך היצירה של היצירות. כמו כן מנסה המוזיאון להראות את ההקשר בין חייו האישיים של פיקאסו ליצירות. כך לדוגמה, מציג המוזיאון איך השפיעה לידתה של נכדתו של פיקאסו על יצירותיו שהפכו פחות אבסטרקטיות לאחר הלידה.

בקומה השנייה של המוזיאון ישנו שטח לתצוגות זמניות, והקומה השלישית מיועדת למשרדי המוזיאון ולספריה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוזיאון פיקאסו בוויקישיתוף