קדש ברנע – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-<references /> +{{הערות שוליים}}) |
תיקון קואורדינטות |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[עיר]] המקראית "קדש ברנע"|אחר=[[יישוב קהילתי|יישוב הקהילתי]] באזור הדרום בשם זה|ראו=[[ניצני סיני|קדש ברנע (ישוב)]]}} |
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[עיר]] המקראית "קדש ברנע"|אחר=[[יישוב קהילתי|יישוב הקהילתי]] באזור הדרום בשם זה|ראו=[[ניצני סיני|קדש ברנע (ישוב)]]}} |
||
{{מיקום מפורט בישראל|שם=קדש ברנע|רוחב=30. |
{{מיקום מפורט בישראל|שם=קדש ברנע|רוחב=30.648333|אורך=34.422222|כותרת=כן}} |
||
'''קדש ברנע''' הייתה עיר מקראית, ממנה שלח [[משה]] את המרגלים לתור את ארץ [[כנען]]. היא אחת מנקודות הגבול הדרומי של [[ארץ ישראל]], אך מקומה המדויק לא ידוע. |
'''קדש ברנע''' הייתה עיר מקראית, ממנה שלח [[משה]] את המרגלים לתור את ארץ [[כנען]]. היא אחת מנקודות הגבול הדרומי של [[ארץ ישראל]], אך מקומה המדויק לא ידוע. |
||
גרסה מ־06:17, 1 באוגוסט 2011
קדש ברנע הייתה עיר מקראית, ממנה שלח משה את המרגלים לתור את ארץ כנען. היא אחת מנקודות הגבול הדרומי של ארץ ישראל, אך מקומה המדויק לא ידוע.
לפי התנ"ך היא נמצאת במדבר פארן, ואכן נמצאו ממצאים רבים באזור הר כרכום מתקופת יציאת מצרים, על ידי פרופסור עמנואל ענתי:
ברוב המפות נמצאת קדש ברנע ליד עין קודיראת דרומית לניצנה. האתר נחפר ביסודיות, אך השרידים המוקדמים ביותר שנמצאו הם מהמאה ה–10 לפנה"ס, כ-200-300 שנה אחרי יציאת מצרים המשוערת. "אולם, אף שמרבית החוקרים מזהים אתר זה עם קדש ברנע המקראית, לא נתגלו בו שרידים מתקופת יציאת מצרים". (מתוך הספר 'קדש ברנע' בהוצאת מוזיאון ישראל)
בשנת 1840 "מצאו" את קדש לפי הדמיון בשם לעין קדיס. אולם כשהתברר שאין קשר בין השמות "העבירו" את המיקום לעין קודיראת הסמוכה ומאז הוא נקרא קדש ברנע. ד"ר יצחק ביילי מאוניברסיטת תל אביב כתב כי:
"...המקום שאנו מנסים תמיד לזהות כקדש-ברנע במזרח סיני - עלך-קדייס (בפי הבדואים – גדייס). גדייס קשור למונח גדוס, שפירושו "שוקת". מי שמכיר את עלך-קדייס יודע, שזה אינו מקום שסביבו יכלו כל בני ישראל להתקבץ, אלא שפעם הייתה שם שוקת, אותה כינו בשם חיבה: קדייס. היו אומרים, זהו ביר-קדייס, באר השוקת הקטנה..."[3]
הערות שוליים